ר׳ אלישע אשכנזי השד״ר התאכסן בביתו וזוהי ראיה נוספת לכך שרבי אלישע אשכנזי לא עסק בשבתאות חלילה, שהרי רבי יעקב, כפי שכבר צוין, נלחם בשבתאות בקנאות גדולה. בהיותו בסאלי נהג לחתום פסקיו: ״וכנפש אחיך הגולה ונידח פה עיר סאלי יע״א, הצעיר יעקב ששפורטס ס״ט״. (״אוהל יעקב״).

בשנת התי״א עבר לאמסטרדם שם שימש כרב הקהילה.

אל סאלי שב לשנתיים בשנים תי״ט – תכ״א כאשר מילא שליחות אצל מלך ספרד מטעם אחד המושלים במרוקו.

אנשי סאלי שאלוהו בענין יהודי שנשבה לבין האדומים אשר ביקשוהו להמיר את דתו. כן שאלוהו מפז, מתפילאלת וממקנס.

לפז הוא משיב לרבי סעדיה בן דנאן ולרבי שאול סירירו בענין איש שנזקק לפנויה, הוא עונה בחריפות בהפריכו נימוקיהם.

ר׳ אהרן הסבעוני מסאלי ממתנגדי השבתאות כותב מכתב בהול לרבי יעקב על הנוטים לשבתאות שצצו בעירו ״ועושים מועד אשר בדו מליבם ומי יתן ויהיה יום מועד נוסף זה כמועד ירבעם בן נבט״.

רבי יעקב תקף בחריפות את תנועת השבתאות שהחלה לבצבץ גם בחלק מקהילות מרוקו. כאשר אחד מאנשי השבתאות, יעקב בן סעדון, כתב אליו מכתב, רבי יעקב לא הסכים להתייחם אליו וביקש מתלמידו שיענה לו במקומו, ניתן לומר שלרבי יעקב ששפורטס זצ״ל היה חלק חשוב במיגור סכנת השבתאות ־ תנועת נבואת השקר שביקשה ללא הצלחה, להאחז בקהילת יהודי מרוקו

בשנת התכ״ג נתמנה רבי יעקב לרב הקהילה הספרדית בלונדון. בשנת התכ״ו נתמנה לרב הקהילה היהודית בהמבורג. בשנת התל״ה שהה בליוורנו. בשנת הת״מ שב לאמסטרדם שם נלב״ע. ב-ד׳ באייר התנ״ח

רבי יעקב כתב

1 – אהל יעקב – שאלות ותשובות חשוב

2 – ציצית נובל צבי – איגרות ודרושים.

רבי יצחק סבע

שגי חכמים בשם זה אנו מוצאים בסאלי משפחת צבע שנקראה גם בשם סבח, סבע, מוצאה מספרד מהעיר סאמורה.

ראש ענף זה היה הרב המקובל רבי אברהם סבע זצוק״ל, מחבר ספר הדרשות הנודע ״צרור המור״(א). קרוב לודאי שרבי יצחק סבע, חותנו של מרן רבי יוסף קארו, היה ממשפחתו של רבי אברהם.

רבי יצחק צבע הראשון מחכמי סאלי – רבאט במאה החמישית למניינינו, חתום בהסכמה ל־״מגן גיבורים״ לרב אד״א.

חבריו הם רבי אברהם רודריגז, רבי שם טוב בן עטר ורבי יהודה אנהורי.

רבי יצחק חיבר

א. ״שופרא דסופרי״ ( נוסח השטרות וסדר הגט, נדפס בסוף ספר " חסד ואמת " )

ב. חידושים בתנ"ך

Zamora est une commune d’Espagne, capitale de la province de Zamora, encommunauté autonome de Castille-et-León. Elle est située au Nord-Est à 80 km du Portugal, elle est traversée par le fleuve Duero d'Est en Ouest.

Zamora conserve dans sa vieille ville de nombreux édifices de style roman, ce qui lui a valu d'être classée site historique. Située sur les bords du Duero, le long de la « Ruta Vía dela Plata » (la route de l'argent), cette ville possède de nombreux remparts, palais et églises témoignant de son influence à l'époque médiévale. Sa cathédrale, construite entre 1151 et 1174, est connue pour sa coupole de style byzantin. La « Ruta del Duero » et la « Ruta Vía dela Plata » sont deux itinéraires permettant de connaître l'art et l'histoire de la province. Sans parler de la gastronomie traditionnelle de Zamora et de ses traditions séculaires, comme la célébration de la Semaine Sainte, une fête classée d'intérêt touristique.

רבי יצחק צבע השני

מחכמי סאלי, חיבר חיבורים רבים והוא מצאצאיו של רבי אברהם סבע, כך כתב בספרו ״קרני ראמים״ – ״ראתה עיני לאבינו הראשון הגאון והמופלא, המקובל האלוקי, כמה״ר אברהם צבע זלה״ה, בספרו הבהיר על התורה הנקרא צרור המור״.

חיבורי רבי יצק צבע השני :

א. ״אפיק הנחלים״.

ב. ״בית יצחק״ – חידושי ש״ס.

ג. ביאורים – על ספר הכוונות.

ד. ״בן ראמים״ – על פירוש רש״י לתורה.

ה. ״חסד ואמת״ – חידושי ש״ס.

ו. ״מקום בינה״ – פירוש על אוצרות חיים, עץ חיים ומבוא שערים – מכתבי האריז״ל.

ז. קונטריסדרושים – ( הוזכר ב " מעלות לשלמה " )

ח. ״קרני ראמים״ – על פירוש רש״י לתורה.

ט. ״שערי בינה״ – פירושים, הגהות וביאורים לכוונות התפילה.

י. " מנחת אליהו "

יא. " אם לבינה " ליקוטים על קבלת האר"יז"ל על סדר הא'-ב מהרמ"ז

רבי יששכר אצראף

מחכמי סאלי במאה השישית למניינינו, חמיו ורבו של רבי רפאל אלנקאוה.

רבי יששכר היה רבה של סאלי, ראש הישיבה וראב״ד.

כאשר עלה לירושלים, מינה את חתנו רבי רפאל במקומו. הרב יששכר שימש בירושלים כרב עדת המערבים.

בספר ״חכמי המערב״ לרב שלמה דיין הי״ו מסופר כי הרב משאש זצ״ל סיפר את אשר סיפר לו הרב רפאל:

ברבאט היה גוי שונא ישראל שהתפאר שלא ״נטמא״ מעולם במגע יהודי. יום אחד עבר ליד חצרו רבי יששכר והנה יצא לקראתו כלבו של הגוי, כלב מדברי גדול, הרב צעק לישועה, הגוי יצא מחדרו ואז הכלב תקף לפתע את הגוי וקרע את לחיו, בינתיים רצו אנשים לעזרת הרב והרגו את הכלב, הגוי מת מפצעיו.

רבינו יששכר רבה של סאלי ומנהיגה הרוחני העמיד תלמידים רבים.

כשרצה לעלות לארץ ישראל, לא הסכימה הקהילה. הוא הודיע שהוא נוסע לסטאט להשתטח על קבר אביו. כך עשה ומשם המשיך בסתר לארץ ישראל.

שימש בירושלים ראב״ד עדת המערבים בשנים התרמ״ו ־ התרנ״ב, בתפקיד זה החליף את רבי אלעזר הלוי בן טובו מרבאט – מחבר השו״ת ״פקודת אלעזר״.

קדם להם ״הצוף דבש״ – הרב דוד בן שמעון, גם הוא מרבאט.

אגב, דבר זה מלמד על תנועה גדולה של יהודים ממרוקו (רבים מהם מן הערים סאלי ורבאט) שעלו להתיישב בארץ ישראל וכן קבוצות תלמידים ורבנים בראשיהם, כדוגמת קבוצת אור החיים הקדוש, הרבה שנים לפני העליות ״הראשונות״.

רבי יששכר נולד בסאלי בשנת התקע״ז ונפטר בירושלים ב-כ״ו באב התרנ״ו ונטמן בהר הזיתים.

בספר ״נחלת אבות״ (ח״ב רס״ו) נכתב: ״בשנת התמ״ר עלה לירושלים, אהוב על כולם, אוהב שלום. ב-כ״ו באב התרנ״ב נתבקש לישיבה של מעלה״.

על מעכתו נכתב:

׳'נמס כל לב ורפו כל ידיים.

אל הלקח ארון ה' אחד מן הרמתייס.

הי חסיד ה' עניו יושב כין המשפתיים.

אכד חסיד מן הארץ אין לנו תמורתו.

כל העם מקצה יגידו תהילתו

צדיק כתמר.

גס ריחו לא נמר

משים עצמו כאין מקבל את האדם בשמחה אשר עין בעין

רבי לוי אסולין

הרב לוי אסולין, היה תלמידו של דודו – רבי יחייא אסולין (הצדיק הקבור בג׳דידא).

רבי לוי למד אצל חכמי סאלי תתגדל בתורה. בסוף ימיו נסע לקצמטינה ושימש שם כרב ודיין. נפטר בט״ז באדר התרס״ג.

בהקדמה לספרו ״בני לוי״ כותב הרב: ״מבית אבי ומארץ מולדתי, הזאת העיר רבתי כולה כליל, כלה כלולה, עיר האלוקים סלא, ארץ מגדלת גבורים, רבני ישראל רבים אדירים, היא העיר הגדולה, ארץ ממנה יצא איש אלוקים קדוש, המכין לארץ מטר, גדול אדונינו ורב מוהר״ח אבן עטר, פוק תני מאן גברא דקא מסהיד עליה (צא ולמד מיהו האיש המעיד עליו) מוה״ר חיד״א ב״שם הגדולים״, קול המרבה לספר מעלת תקפו תילי תילים, ושם כל ימי גדלתי בין החכמים הן ישיבה בעזרה מאלמים אלומים״.

(בהמשך מספר הוא על דודו רבי יחייא אסולין, ציטוט אותו נביא לקמן).

חיבוריו:

א. זבחי אלוהים – על הלכות שחיטה.

 ב.בני לוי – דרושים.

רבי משה בן צור בר יצחק

רבי משה היה אחד מהחשובים שבחכמי סאלי. הוא עסק והתמחה בכל ענפי התורה. שייך למשפחה חשובה, המתייחסת ליעב״ץ – הרב יעקב בן צור מפז. הוא חי במאה החמישית למניינינו.

הספרים שחיבר:

א. ״מבוא שער השמים״ – קיצור ״מעיין החכמה״ על הקבלה בדרך שיר עם שני פרושים.

ב. ״משביל שיר הידידות״ – קיצור דיני שו״ע בשיר ובחרוז – משנת התע״ז ובו תי״ו בתים.

ג. קיעור ״פרדס דמונים״ – ספר קבלה של הרמ״ק.

ד. ״צלצלי שמע״ – ספר שירים וקינות שנכתב בשנת התע״ב ונדפס בספר ״עת לכל חפץ״ – ספר הפיוטים של רבי יעקב בן צור.

ד. ״מערת שדה המכפלה״ – קיצור אוצרות חיים למוהרח״ו בצורת שיר עם שני פרושים – ״דברי קבלה״ ו״הלכה למשה״. הספר עוסק בכללי חכמת האמת בקל״ח בתים.

בהקדמה לספר זה, כתב הרב דוד בצרי כי בבית מדרשו של הרש״ש היו משתמשים בספר זה לצורך חזרה. לספר נתנו הסכמות חשובות הראשל״צ הרב נחמן בטיטו, מקובלי ירושלים ובראשם השד״ה, הרב מנחם מענכין הלפרין והרב יוסף חיים זוננפלד.

בהקדמה לספרו ״מערת שדה המכפלה״ הוא מספר על אביו רבי שמואל ועל סבו רבי משה בן צור ממגורשי ק״ק קאשטיליא.

מספר זה ניכרת גדלותו כרב מקובל, הבקיא בכל חדרי התורה, בשפה העברית בדקדוקה ובמכמניה. בסודות השירה והחריזה .

אור נעלם יתנשא ויאסוף

עצמו מנוחה סביבות יכסוף

אמצע אורו פנה ויחשוף

המאור הגדול נקרא אור אין סוף

משך קו אור להיות אצלו אמון

לבנות עולמו פנה וארמון

גם בעיגול ויושר והמון

האציל ספירות אדם קדמון

בביאורו כתב ״להמתיק סוד ולומר לסימנא בעלמא כי זה רמז הכתוב כפלח הרמון רקתך״, כי אותו חלל שהיה ריקן בעת הצמצום, אחר האצילות, נעשה כפלח הרמון, מלא מכל טוב, לפי ששם הוא עולם אדם קדמון (א״ק) המבריח מן הקצה אל הקצה ושם גם נמצאים כל הפרצופים וכל העולמות, וזה המקום הוא מ״בעד לצמתך״, כלומר מצד הצמצום (לצמת פירושו להדק, לצמצם מקום). החלל שהיה לפנים והיה ריק בעת הצמצום, נתמלא מכל טוב ״כפלח הרמון״ באור ה׳ יתברך.

כאן נוכל לראות גודל חשיבותו של עם ישראל שגם הוא כדברי הגמרא במסכת מגילה, שנביא בהמשך, נמשל לרמון שאפילו ריקנים שבו מלאים מצוות כרמון וכשנצרף מאמר רבותינו על ישראל שנברא ראשית במחשבה, כמו החלל וכשהחל עם ישראל לקרום עור וגידים, כבאצילות, בתקופת האבות ובתקופת מרע״ה נתמלא כפלח הרימון. כמו״כ כתב רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל כי כשמחשבים את ראשי התיבות של עשר הספירות כח"ב גג"ת נהי"מ, הויט בגימטריה ישראל – ב- גג"ת מונים גדולה במקום חסד – להורות שעם ישראל משול למידות העליונות.

רבי רפאל בינאס הראשון

רבי רפאל זה המכונה הקדמון, הוא סבו של רבי רפאל אלנקאווה. (מ״מלכי רבנן״ משמע שהיה רב קדמון נוסף בשם זה אך אין הדבר ברור).

רבי רפאל נמצא חתום בשו״ת ״שופריה דיעקב״ לרב יעקב בירדוגו בשנת התקפ״ז. 1827

הוא יליד העיר סאלי וידוע שמשפחת ביבאס (משמעה בספרדית חיים) היתה בסאלי ומקורה בספרד. רבי רפאל אלנקאוה נכדו כתב בהקדמתו לשו״ת ״קרני ראם״: ״אמי זלה״ה בתו של הרב הגדול מבאר עוז ומגדול, חסידא קדישא ופרישא, רב פעלים מקבצאל, דיינא דלע״ד (דנחית לעומקא דדינא), איש ה׳ קדוש הוא עומד לנס עמים, שמו נודע בשערים, המלאך כמוהר״ר רפאל ביבאס זלה״ה.״

רבי רפאל ביבאס היה דיין בסאלי. הוא טמון בבית העלמין הישן בסאלי בנחלת ביבאס – בה טמונים כמה מרבני ביבאס בחלקה אחת (דבר שהיה מקובל בבית העלמין בסאלי, להקצות חלקות לרבנים ממשפחה אחת).

בשנת התקע׳ט נכתב קובץ שירת יהודי סאלי ע״י רפאל ביבאס. קובץ זה נקרא בשם ״ישיר ישראל״. אינני יודע אם מדובר ברב רפאל ביבאס בו אנו עוסקים או בקרוב משפחתו, בן דורו.

רבי רפאל הקדמון היה מורו של רבי אברהם אלנקאוה ומוזכר בספריו פעמים רבות. שמו נזכר בספר ״הערצת קדושים״ ונהגו לערוך לכבודו הילולא ולהשתטח על קברו במקום המכונה ״ישיבת ביבאס״, בסמוך לקברות הצדיקים רבי משה אמסלם, רבי דוד בן צאפת הלוי הקדמון ורבי חיים בן עטר הקדמון.

השומר הערבי סיפר ששמע כיצד בוקעים קולות ממקום זה בבית העלמין (לשומר כברוב בתי העלמין במרוקו הוקצה בית בפתח בית העלמין) בלילה, היו אלו קולותיהם של הצדיקים הקוראים מזמורי תהילים. השומר הערבי התרגש מאד מן הדבר והתגייר. אולי זו הסיבה לכך שהמקום נחלת ביבאס, נקרא גם בשם ישיבת ביבאס, שהצדיקים במיתתם קרויים חיים והם ממשיכים לעסוק בתורה כבחייהם.

רבי רפאל ביבאס השני

רבי רפאל זה הוא נכדו של רבי רפאל ביבאס הראשון ובן דודו של רבי רפאל אלנקאוה. רבי רפאל ביבאס השני נולד בסאלי בשנת התר״ך ובה גדל ולמד, מן הסתם אצל סבו וכן אצל מורו ודודו של רבי רפאל אלנקאוה – רבי מסעוד אלנקאוה הדיין מסאלי.

בשנת התרס״ב עזב רבי רפאל את מאלי ונסע לארץ ישראל. הוא קבע מושבו בעיר טבריה והחל בהקמת מפעל יהודי אדיר שיותיר רושם גדול ויתווה דרך חשובה בחינוך היהודי. כאשר הישוב היהודי היה עדיין קטן בארץ ישראל, הקים רבי רפאל את תלמוד התורה הראשון (בדורות האחרונים) בארץ ישראל. תלמוד תורה חשוב זה הוקם בטבריה עיה״ק.

ע״מ לממן את פעילות תלמוד התורה, יצא כשד״ר מספר פעמים למרוקו (א) ושהה בסאלי אצל בן דודו רבי רפאל וכן בבית סבי, רבי עמרם אלנקאוה. מו״ר אבי זצ״ל סיפר לי שרבי רפאל ביבאס היה אהוב מאד ונתקבל בבית סבי רבי עמרם וסבתי הרבנית חנה זצ״ל בכבוד מלכים. בשנת התר״ץ חזר לארץ ישראל.

״כציפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו "

באחד מביקוריו בסאלי, נתארח אצל רבי יוסף דהאן שנולדה לו בת. שאלו את הרב איזה שם לתת לילדה, הוא אמר להם ציפורה וכך נקראה. לשאלת הציבור מדוע דווקא שם זה? ענה להם הרב: היום יום שמחת תורה, עם ישראל לא פוסק מלימוד תורה גם בנדודיו בגלותו, אנו כציפור נודדת המבקשת למצוא מחייתה ומחיית אפרוחיה, כך אנו לא נחים אלא נודדים להביא פרנסה ולקיים מצוות. בזוה״ק מובא שהצפור היא שכינת עוזנו ואיש זה הקב״ה.

הרב קרא לקצב בן איון והטיל עליו תשלום נכבד כתרומה לארץ ישראל – לתלמוד התורה, הקצב סירב. הרב אמר לו לחזור לביתו, שם ימצא את כלבו הגזעי ששוויו גדול מסכום התרומה מת. הקצב חזר לביתו וכשמצא את הכלב מת, חזר אל הרב ותרם את מלוא הסכום שנתבקש לתרום.

רבי רפאל נפטר בשנת התשי״ג בגיל 93 ונטמן בארץ ישראל, בעיר טבריה.

רכי שלוס כן צור

רבי שלם [שלום] בן צור ב״ר משה מרבני סאלי במאה החמישית למניינינו, היה תלמיד חכם בקיא בחכמת הדקדוק. חכמי סאלי ידועים היו בלשונם העברית הרהוטה והמליצית, די להתבונן בשיריהם, בכתביהם, בפירוש אור החיים הקדוש, כדי להבין שהשפה העברית לא נתחדשה בעת החדשה, אלא תמיד היתה במלוא חיותה והדרה. הרב חיים שושנה זצ״ל מגדולי המדקדקים והמשוררים מבני דורנו, ביקר בסאלי ואמר:

"סאלי הינה מרכז השפה העברית״

(עדותו של חנניה דהאן ז״ל ״במקורות השירה היהודית במרוקו״).

רבי שלום חיבר:

א. ״שיר חדש״ – על כללי העיבור והתקופות עם ביאור, הודפס ב־״עת לכל חפץ״ לרב היעב״ץ.

ב. שירים וקינות – חלקם מופיעים ב״קול תחינה״ לרבי אברהם אלנקאוה.

ג. מעשה נערות – ספר בכת״י.

ד. חיבור ־ על פירוש רש״י.

שמו מוזכר מספר פעמים ב״משפט וצדקה ביעקב״ השו״ת של היעב״ץ.

בשאלה ששאלו חכמי סאלי את חכמי פז בשנת התס״ז, חתומים הרב אברהם בן מוסא והרב שלום בן צור. הוא נחשב ל״מדקדק הגדול במערב״.

הוא נפטר לפני שנת התפ״ז.

אוהחה״ק ראה אותו ובודאי התרשם מלשונו העשירה ומחכמתו.

רבי שמואל דאבילא

רבי שמואל אביו של רב אד״א, היה בן למשפחה מיוחסת בסאלי ובמקנס שמקורה בעיר אבילה שבספרד. בהיותו בן 17 נשא את ביתו של רבי משה בן עטר. הוא למד לפני רבי חיים בן עטר הקדמון בעת ששהה במקנס בשנים התס״ה ־ התס״ז.

בהיותו בן 19 החל לדרוש ברבים והוכיח את הקהל בדבר הצורך לפטור תלמידי חכמים ממיסים ומארנוניות. ראשי הקהל במקנס ידעו על עושרו הרב והטילו עליו מיסים כבדים.

רבי שמואל עבר לסאלי, אלא שראשי הקהל במקנס רדפו אחריו ותבעו ממנו להמשיך ולשלם מיסים כבדים. גם כשנתרצה ושילם תשלום נוסף, המשיכו לתובעו ואז הוא פנה אל רבני פז שיפסקו בעניין זה. לאור המחלוקת הקשה הזו כתב את ספרו – ״כתר תורה״.

חיבוריו:

א. ״כתר תורה״ – דרושים במעלת תלמידי החכמים הפטורים ממיסים ומארנוניות המוטלים על הקהל.

ב. ״אוזן שמואל״ ־ דרשות.

ג. ״מעיל שמואל״.

ברשימה זו נביא את רשימת רבני סאלי הידועים לנו, אלא שידיעותינו עליהם מועטות גם מפאת ריחוק הזמן, גם משום מיעוט המקורות המדברים אודותיהם ובאותם מקורות מועטים המדברים עליהם, מועט הוא המידע (בד״כ נקרא עליהם ב״מלכי רבנן״ וב״נר המערב״). סיבה נוספת אפשרית, או משום שלא הותירו חיבורים, או שחיבוריהם (כתה״י) לא נמצאו עדיין וחבל על דאבדין, יה״ר שנזכה לראותם בכתובים.

סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

רבי אברהס אבן צור בן משה

מרבני סאלי במאה הרביעית למניינינו. רבי יצחק צבע השני כתב בהקדמה לספר ״קרני ראמים״ שלמד לפניו.

רבי אברהס אזנאתי

מסופרי בד״ץ סאלי. (במלכ״ר מופיעה חתימתו משנת התקכ״ד).

רבי אברהס ביבאס בר מאיר

חתום בשאלה לרבני פז בשנות התס״ז עם רבי אברהם בן מוסא ורבי שלם בן צור.

רבי אברהס רודריגאז.

חי במאה השישית למניינינו. היה עם הרב חיים טולידאנו ורבי אליעזר דאבילא.

רבי אהרן הלוי

מחכמי סאלי. חתם על איגרת ניחומים לרבי רפאל עובד במות עליו אביו הרב היעב״ץ. איתו חתומים על האיגרת – רבי חיים טולידאנו ורבי יעקב ביבאס.

רבי אליהו הלוי בן צפת

 סופר שטרות, חי במאה השישית למניינינו.

רבי אליהו הלוי בן שושן

מחכמי סאלי, חמיו של רבי אליעזר דאבילא

רבי אלעזר הלוי בן צאפת ב״ר דוד

מחכמי סאלי נמצא חתום עם הרב שלמה הכהן בן אברהם בשטר סידור טענות בשנת התפ״ח.

רבי דוד כן צאפת הלוי הראשון

מצדיקי סאלי הידועים, טמון ליד רבי חיים בן עטר הקדמון, רבי רפאל ביבאס ורבי משה אמסלם.  המסורת מספרת על כך שבבית עלמין עתיק זה, כל מי שרצה לבוא ולהשתטח על קברות הצדיקים שם, היה חייב לגזוז צפורניו, להסתפר ולטבול קודם לכן. כבר צוין לעיל שהשומר הערבי, בשומעו קולות תפילה הבוקעים מחלקה זו, התגייר. למקום ציונו של רבי דוד, נהרו אנשי סאלי והסביבה ורבים ספרו על שנושעו בזכות הצדיק.

דווח במקורות על שנמצאה איגרת המלמדת כי רבי דוד הנזכר היה חי בשנת התרמ״ז. בסאלי היה ביהכנ״ס על שמו.

רבי דוד בן צאפת הלוי השני

רבי דוד בן צאפת הלוי השני היה מצאצאיו של רבי דוד צאפת הלוי הראשון.

משפחתם, כך מסופר, מהעי רצפת ועל כן נקרא בן צאפת ( צפתיים ) ממשפחת הלויים.

רבי דוד היה החברותא של מו"ר סבי רבי עמרם אלקאוה זצוק"ל וכן היה רבי דוד, ממוריו של מו"ר אבי רבי חיים מסעוד אלנקאוה זצ"ל

רבי דוד הלוי.

מחכמי סאלי חתום בטופס פסק דין התצ"ב עם רבי יוסף הכהן.

רבי דוד הסבעוני ב"ר אהרן הראשון

חי במאה הרביעית למניינינו

חיבר:

א. ״טוב רואי״ – ספר דרושים (כת״י).

באחד מדרושיו כתב שדרש אותו בשנת השנ״ו.

רבי דוד הסבעוני ב"ר אהרן השני

 מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו, קרוב לודאי שהוא צאצאו של הראשון.

חיבוריו:

א. ״נאום דוד״ ־ דרושים (כת״י).

ב. פסקי דינים – (כת״י).

רבי אלעזר הלוי בן צאפת ב״ר דוד

מחכמי סאלי נמצא חתום עם הרב שלמה הכהן בן אברהם בשטר סידור טענות בשנת התפ״ח.

רבי דוד כן צאפת הלוי הראשון

מצדיקי סאלי הידועים, טמון ליד רבי חיים בן עטר הקדמון, רבי רפאל ביבאס ורבי משה אמסלם.  המסורת מספרת על כך שבבית עלמין עתיק זה, כל מי שרצה לבוא ולהשתטח על קברות הצדיקים שם, היה חייב לגזוז צפורניו, להסתפר ולטבול קודם לכן. כבר צוין לעיל שהשומר הערבי, בשומעו קולות תפילה הבוקעים מחלקה זו, התגייר. למקום ציונו של רבי דוד, נהרו אנשי סאלי והסביבה ורבים ספרו על שנושעו בזכות הצדיק.

דווח במקורות על שנמצאה איגרת המלמדת כי רבי דוד הנזכר היה חי בשנת התרמ״ז. בסאלי היה ביהכנ״ס על שמו.

רבי דוד בן צאפת הלוי השני

רבי דוד בן צאפת הלוי השני היה מצאצאיו של רבי דוד צאפת הלוי הראשון.

משפחתם, כך מסופר, מהעי רצפת ועל כן נקרא בן צאפת ( צפתיים ) ממשפחת הלויים.

רבי דוד היה החברותא של מו"ר סבי רבי עמרם אלקאוה זצוק"ל וכן היה רבי דוד, ממוריו של מו"ר אבי רבי חיים מסעוד אלנקאוה זצ"ל

רבי דוד הלוי.

מחכמי סאלי חתום בטופס פסק דין התצ"ב עם רבי יוסף הכהן.

רבי דוד הסבעוני ב"ר אהרן הראשון

חי במאה הרביעית למניינינו

חיבר:

א. ״טוב רואי״ – ספר דרושים (כת״י).

באחד מדרושיו כתב שדרש אותו בשנת השנ״ו.

רבי דוד הסבעוני ב"ר אהרן השני

 מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו, קרוב לודאי שהוא צאצאו של הראשון.

חיבוריו:

א. ״נאום דוד״ ־ דרושים (כת״י).

ב. פסקי דינים – (כת״י).

רכי חביב טולידאנו ב׳׳ר חייס

הרב חביב הגיע לסאלי ממקנם, הוא השתייך למשפחת רבנים חשובה שישבה במקנס מעת הגירוש מטולידו שבספרד.

ענף למשפחה זו מצאנו בסאלי כפי שראינו אצל המהרח״ט, רבי חיים טולידאנו.

רבי יוסף בן נאים

 ראה כת״י ובו פירושו לסוגית בין האולם ובין המזבח ובסופו כתוב ״ע״כ (עד כאץ) פירוש ההלכה פה העירה סאלי, בעלי הישיבה ושלם רב״.

רבי חייס ביבאס ב״ר יעקב

אביו הגיע לסאלי מתיטואן. רבי חיים נודע כת״ח צדיק. נפטר בערב ר״ח אב בשנת התצ״ג.

בנו רבי יעקב, שימש ברבנות עם רבי חיים טולידאנו. הוא צאצא של רבי וידאל הצרפתי ובנו של רבי יעקב, עליו ידובר לקמן.

רבי חייס ביבאס – הכן

מחכמי סאלי, קרוי על שם אביו שנפטר בצעירותו. נפטר בשנת התרל״ה ובתעודה מסאלי נכתב: ״נתבקש בישיבה של מעלה, אחיו, החכם השלם״.

רכי יהודה אנהורי ב״ר מנחס

רב מו״צ בסאלי וברבאט. בהקדמה לספר ״תהילה לדוד״ נכתב עליו: ״דיין מצוין ורב מובהק ומרביץ תורה ברבים בעיר סאלי ורבאט בבית מדרשו״.

רבי יהודה שימש כרבה של סאלי ושמו הופיע בשאלה בה נשאלים ועונים, רבי עיוש אלמליח, רבי שם טוב בן עטר ורבי יהודה אנהורי הנ״ל. נלב״ע בשנת התקנ״ב והיה על שמו ביכנ״ס ״סלאת נהורי״.

רבי משה אדרעי המקובל, תלמידו של רבי יהודה אנהורי, כתב עליו בספרו ״תורת חיים״ על הזוה״ק (שם מובא תיקון ליל שישי עפ״י ״חמדת ימים״) ״…ואלך לי אל העיר המהוללה, עיר ואם בישראל, סאלי יע״א ואמצא שם איש אשר לו תואר ולו הדר, איש אל קדוש הוא, החכם השלם, הדיין המצוין, החסיד ועניו, הרב המובהק, מרביץ תורה בישראל כמוהר״ר יהודה אנהורי זלה״ה אשר נתבקש בישיבה של מעלה בשנה הזאת, (התקנ״ב), לו יקהת חכמים ונבונים והוא עומד לנחותם הדרך, דרך הגמרא בעיון וסברא ואמצא חן וחסד בעיני המלך ישו״ר ישרנ״י ואטע לי אש״ל ואהי שוקד על לימודי יום יום״.

משפחת אנהורי נמצאה בליסבון, בתיטואן ובסאלי.

אחד ההסברים לשם זה הוא, לשון נהוראי ומקורו ברבי מאיר בעל הנם עליו נאמר ״נהוראי שמיה״ שמאיר עיני חכמים.

לפני כמאה שנים נמצא בירושלים, רבי יהודה אנהורי נוסף שהיה רבה של העדה המערבית בירושלים

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

רבי יהודה כן צור ב״ר משה

חכמי סאלי

הוא דודו של היעב״ץ, שכידוע קרובי משפחתו התגוררו בסאלי. רבי יהודה היה חי במאה החמישית למניינינו וידוע שבימים אלו היו רדיפות קשות כנגד היהודים בחלק מערי מרוקו. בי״א בתמוז נשרף למוות רבי יהודה בבחרותו בעיר מקנס בעת הרדיפות, הי״ד.

רכי יהודה דאבילא ב״ר יצחק

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. היה גיסו של רבי רפאל בן צור. אשתו מתה בחייו ומשום כך הוצרך לחלוק בנכסיה עם רבי רפאל גיסו, כמנהג המגורשים.

רבי יהודה יאיון

מחכמי סאלי במאה השישית למניינינו. נמצא חתום בקיום שטר עם רבי מסעוד אלנקאוה ב״ר מרדכי בשנת התקצ״ו.

רבי יונה הלוי בן צאפת

מחכמי מאלי בתקופתו של הרב שלם בן צור והיה מידידיו.

רבי יוסף ביבאס ב״ר יעקב

אביו גלה מתיטואן לסאלי (דבר שקרה במשפחות רבות בתקופה זו). רבי יוסף תואר ב״לשון לימודים״ ־ ״איש ירא את ה׳ מרבים״. כן נזכר בשו״ת ״משפט וצדקה ביעקב״ ובאיגרת משנת התרל״ט. הוא צאצא של רבי וידאל הצרפתי ובנו של רבי יעקב עליו ידובר לקמן.

חיבר:

״סדר זמנים״ על עיבור השנים.

רכי יוסף דאבילא ב"ר יצחק

 מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו.

רכי יוסף הכהן כן שמעון(אלקונייא)

 מחכמי סאלי. נראה חתום בטופס פסק דין בשנת התצ״ב

רכי יוסף הצרפתי ב״ר אהרן

בגו של רבי אהרן מחבר ״משגב האמהות״. על פי מלכי רבנן״, חיבר חיבור אחד שהיה מצוי לפניו בכת״י.

חיבר:

קונטריס דיני טריפות ־ (כת״י).

רבי יוסף טולידאנו

 מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו.

רכי יוסף מלול

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. נמצא חתום עם רבי אברהם בן מוסא ורבי שלם בן צור באיגרת ליעב״ץ

רבי יוסף צבע

מורה צדק בסאלי, ממשפחת צבע הנודעת שהזכרנו. רבי יוסף נזכר בשו״ת ״משפט וצדקה ביעקב״ (סימן נ״ו) בשנת הת״ע עם רבי מרדכי כהן ורבי יעקב ביבאס וכן חתום בסימן פ״ב בספר זה בשנת התע״ז.

במסמך צילום כת״י, חתום עם חכמי סאלי, רבי יעקב ביבאס, ורבי שמואל אזאווי, על שאלה לחכמי פז והשיבו להם, רבי יהודה בן עטר ורבי אברהם אבן דנאן.

רבי יחיא אביקציץ

מרבני סאלי ־ רבאט. היה מו״צ עם רבי מרדכי הכהן ורבי יעקב ביבאס במאה החמישית למניינינו.

נזכר עם חבריו בשו״ת ״משפט וצדקה ביעקב״ (ח״ב סימן

רבי יחייא אדהאן בר שלמה

מחכמי סאלי. נראה חתום בטופס פסק דין בשנת התפ״ט.

משפחת אדהאן נודעה בסאלי וכן במחוז תאפילאלת והנודע שבהם רבי יחיא אדהאן, נכדו של רבי יעקב אבוחצירא ומחבר הספר ״אני לדודי״. במשפחתם נודעת מסורת שהם שייכים לבית דוד וסימוכין לכך: אדהאן בערבית פירושו משוח (כלומר נמשח בשמן המשחה).

ר״ת אדהאן – ״אני דוד המלך אשר נמשח״.

רבי יחיא אסולין

מצדיקי סאלי, יליד העיר והוא דודו של רבי לוי אסולין מחבר הספר ״זבחי אלקים״ שהעיד בספרו שלמד אצלו תורה וכן כתב כי דודו רבי יחיא הנזכר היה פרוש, חסיד ומלומד בניסים. רבי יחיא נלב״ע בג׳דידה ורבים עולים ומשתטחים על קברו. (מוזכר בספר ״הערצת קדושים״).

רבי לוי כתב עליו:

״מנעורי גדלני כאב… והוא אחי אימי אשר לו יד ושם, הרב הקדוש המלומד בניסים וסדר קדשים גם סדר טהרות, חופף עליו כל היום בטלית ותפילין. שמו כבוד יחייא אסולין״.

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

רבי יחיא חימי

 מרבני סאלי במאה השישית למניינינו. חיבר:

קובץ חידושים – על מספר מסכתות. (א)

 רבי יעקב אבודרהס

מחכמי סאלי, מוזכר בשני מסמכים משנת התר״י ומשנת התרי״א.

חיבר:

קהילת יעקב – דרושים על פרשיות התורה ואליו צורפו חידושי אחיו רבי מרדכי.

לרבי מרדכי אחיו יש גם פירוש ההגדה בכת״י.

רבי יעקב ביבאס ב״ר חיים

מחכמי סאלי במאה השישית למניינינו, שימש ברבנות בסאלי עם רבי חיים טוליראנו ונמצא חתום עימו ועם רבי אהרן הלוי באיגרת ניחומים לרבי רפאל בן צור, במות אביו היעב״ץ בשנת התקי״ג.

רבי יעקב ביבאס ב״ר יוסף

רב ומו״צ בסאלי במאה החמישית למניינינו.

רבי יעקב נולד בתיטואן ודר בסאלי. נפטר לפני שנת התפ״ז. שימש בסאלי גם כדיין ונשא את נינתו של רבי וידאל הצרפתי.

בניו – רבי יוסף ורבי חיים, היו מחכמי סאלי.

חתום עם מהר״י בן מלכא על פסק דין(מוצב״י סימן פ״ב), כן נראה חתום על פסקי דין משנת התמ״ו ומשנת התק״י. כמו כן נמצא חתום על שאלה מחכמי סאלי לחכמי פז וחתומים עימו רבי יוסף צבע ורבי שמואל אזאווי.

רבי יעקב בן שעיא

מחכמי סאלי בתקופת היעב״ץ. מוזכר בשו״ת ״משפט וצדקה ביעקב״ (סימן ט׳), השיב לשואלו בענין אכילת אורז בפסח.

רבי יעקב לוי

איש חסיד קדוש ומקובל. בסוכות לא מש מתוך הסוכה, למעט דבר שחייב אותו לצאת כגון תפילה במניין.

בתשעה באב היה ישן על אבן. היה מסייע רבות לאנשים.

בערוב ימיו עלה לירושלים, למד ולימד בישיבת ״בית אל אחיו רבי יצחק היה ראש ישיבה בסאלי.

בנו של רבי יעקב – הרב משה לוי היה רבה הראשון של בת ים. נכדו הוא הרב ציון לוי, רבה של פנאמה.

רבי יצחק אינריקס

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. נזכר ״במשפט וצדקה ביעקב״(סימן ק׳).

רבי יצחק אתורקי

מחכמי סאלי, היה מורו ורבו של רבי אהרן הסבעוני שהזכרנו לעיל.

רבי יצחק ביבאס

מרבני סאלי במאה החמישית למניינינו.

בשו״ת ״משפט וצדקה ביעקב״ (סימן קפ״ב) חתום הרב על פסק דין משנת התנ״ו(שנת לידתו של אוהחה״ק בסאלי).

רבי יצחק דאבילא

 מחכמי סאלי – רבאט.

מובא ב״משפט וצדקה ביעקב״(ח״א סימן ד׳) פסק דין בו הוא חתום עם רבי חנניה בן זכרי משנת התע״ז. בנו הוא רבי משה.

רבי יצחק דאבילא ב"ר משה .

נכדו של רבי יצחק שהזכרנו לעיל. חי במאה החמישית למניינינו.

רבי יצחק הלוי כן סוסאן

רב ומו״צ בסאלי, חי בתחילת המאה השביעית למניינינו. נראה פסק דין ממנו בשנת הת״ר.

רבי יצחק שימש כדיין בסאלי. נתן הסכמה לשו״ת ״כרם חמר״. עלה, עם בנו רבי אברהם שהוזכר לעיל, בשנת התר״ח לארץ ישראל ונתיישב בטבריה. נלב״ע כנראה בשנת התרכ״ב.

מספרים שכשנטה למות אמר לבנו רבי אברהם: ״דע לך כי עליתי לישיבה של מעלה והוסיפו לי ט״ו שנים כדי שאקבר בארץ ישראל״. ראו כוחו של צדיק שנודע כבעל הדרת פנים דקדושה והנהגת חסידות.

חיבר:

שו״ת ״פחד יצחק – כת״י שנעלם, ה׳ הטוב ימציאנו לידינו אכי״ר.

רבי יצחק הצרפתי

רב ומו״צ בסאלי במאה החמישית למניינינו. חתום בפסק דין ב״משפט וצדקה ביעקב״(סימן רס״ב) משנת התפ״ו. רבי יצחק שימש ברבנות בסאלי עם רבי שלמה הכהן ורבי שמואל קארו.

רבי ישועה הסבעוני גייר אהרן

מחכמי סאלי במאה הרביעית למניינינו. הוא אחיו של רבי דוד הראשון שהוזכר לעיל

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

רבי מאיר אתאזי ב"ר חייס

מחכמי םאלי במאה השישית למניינינו.

נראה חותם בפסק דין משנת התקל״ג עם רבי שמואל ב״ר משה אזאוי.

קרוב לודאי שרבי מאיר הוא צאצא (אולי נכד) של רבי מסעוד אתאזי שיוזכר לקמן.

רבי מימון טולידאנו

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. בא בדין בסאלי בענין פירעון כתובת אשתו שמתה בשנת התפ״ו.

רבי מכלוף אלמאליח

מחכמי מאלי במאה החמישית למניינינו. חתום בפסק דין בשנת הת״צ עם הרב שלם אבוזגלו והרב עיוש אבוזגלו ב״משפט וצדקה ביעקב״ (ח״ב סימן נ״ו). קרוב לוודאי שהוא מאבותיו של הרב יוסף אלמליח שהוזכר לעיל.

רכי מסעוד אתאזי

רב ומורה צדק בסאלי במאה החמישית למניינינו. נתמנה לדיין בסאלי כאשר רבי יעקב ששפורטס עזב את סאלי.

בשנת התכ״ט כתב איגרת אל רבי חסאן אדאורקי במקנס ובה תיאר את המציאות העגומה שהיתה בזמנו: ״אחרי 7 שנות הרעב והיוקר, אשר אמרנו בסאלי נחיה, אפילו כרים וכסתות נשמטו מבעליהן״.

באיגרת נוספת כתב ־ ״נאם החותם מתא (עיר) סאלי, שנת המושי״ע ־ התל״א ליצירה ושש מסעוד ן' אתאזי״ .(א)

רכי מרדכי הכהן

רב ומו״צ בסאלי במאה החמישית למניינינו, עימו ישבו בבית הדין, רבי יוסף צבע ורבי יעקב ביבאס שהוזכרו לעיל.

נזכר ב״משפט וצדקה ליעקב״ (סימנים נ״ו, נ״ז). נלב״ע בין השנים התע״ז – התע״ט.

בנו הוא רבי שלמה הכהן שיוזכר לקמן.

רבי מרדכי חיבר:

פסקי דינים

החיבור נזכר בשו״ת ״הלכה למשה״ (אלבז)(סימן ל״ז).

רבי משה אבוזגלו הראשון

רב ומו״צ בסאלי במאה הרביעית למניינינו והוא מו״ר זקנו של הרב שלם בוזגלו, מחבר הפירוש לזוהר הקדוש – ״מקדש מלך״, שם הוא מתאר אותו בהקדמה: ״אותו זקן שקנה חכמה, איש חיל רב פעלים החה״ש, הדיין המצוין משה זלה״ה״.

במכתב מרבני פאלי לרבני פז מאת רבי אהרן הצרפתי, רבי שלמה הכהן ורבי שלמה קארו, מדובר על היתומה בת החכם השלם כה״ר משה בוזגלו זצ״ל.

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

הקדמה

העיר סאלי שבמרוקו, הייתה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ביותר וקורותיה מן המרתקות ביותר. שמה יצא והלך לפניה לתהילה, בזכות חכמי העיר ורבניה שנודעו לגדולות, כפי שהדבר יתבאר בס"ד בחיבורי.

לגדלות הקהילה ורבניה, נתוודענו על ידי מו"ר אבי רבי חיים מסעוד זצ"ל בנם של קדושים, שסיפר לי רבות על חכמי העיר, על קורותיה ועל מנהגיה, בפרט על משפחתנו משפחת אלקואה – אלנקוה ובעיקר על עטרת ראשינו הרב המלאך רפאל אלנקואה זצוק"ל, על מור זקנו רבי מסעוד אלנקאוה זצוק"ל ושאר החכמים. 

רבי משה אבן צור השני

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. הוא דודו של היעב״ץ. נלב״ע ב – ז׳ בשבט התפ״ו (״עת לכל חפץ״ צ״ב). ב״לשון לימודים״ ליעב״ץ המובא בספר פז וחכמיה (כרך ב׳) מופיעה איגרת (ק״ן) המציינת את יום פטירתו של רבי משה ב-ז׳ בשבט התס״ו ושם נכתבה עליו קינה והוא דודו של היעב״ץ. –

רבי משה אנהורי ב״ר יהודה

 היה מחכמי סאלי רבאט.

באיגרת כת״י תיאר אותו היעב״ץ ״החה״ש (החכם השלם) מחדדן שמעתתיה״, סיני ועוקר הרים כמה״ר משה זלה״ה המכונה אנהורי״. רבי משה הוא חמיו של הרב נתן עמרם מחבר ״נועם המידות״.

בשנת התקע״ז עבר רבי משה דרך ארם צובא ונתמנה לרב העיר, עזב בשנת התקע״ט למצרים ונלב״ע ב-י״ח בניסן התקפ״ד. בזמן מלחמת העולם השניה ערכו תפילה יהודי מצרים על קברות הצדיקים וראו יד אחת יוצאת מאחד הקברים – היה זה מקברו של רבי משה אנהורי הדיין זצוק״ל.

רני משה בוזגלו השני

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. הוא אביו של הרב שלם אבוזגלו, מחבר ״מקדש מלך״.

בהקדמה לספר זה מתאר המחבר את אביו רבי משה – ״בן יכבד אב ורבו המובהק, למד ולימד, אמרינן כי הרביץ תורה בישראל כל ימי חייו והשאיר אחריו ברכת חברת תלמידיו, אשר אור תורתם זורח היום במבצר מתא סאלי יע״א, הוא מעלת כבוד אדוני אבי, רכב ישראל ופרשיו, כמהר״ר משה זלה״ה״.

רבי משה הוא בנו של רבי שלם בוזגלו שיוזכר לקמן.

רכי משה כן מוסא

בגו של רבי אברהם בן מוסא שהוזכר לעיל. רבי משה הינו יליד סאלי ונולד לערך בשנת הת״ס. למד אצל אביו שהגיע לסאלי מתיטואן. רבי משה כתב על אוהחה״ק: ״שקרוב לנו האיש מתושבי עיר האלוקים סאלי יע״א״. בפז למד קבלה אצל הרב המקובל רבי מרדכי בוסקילה וגלה עם אביו לתלמסאן שבאלג׳יר (העיר בה נטמן המלוב״ן רבי אפרים אלנקאוה זצוק״ל זתע״א).

רבי משה היה נודד בין קהילות בערי אלג׳יר, מרוקו ותוניס. הוא נשלח כשד״ר מארץ ישראל ונתיישב בסוף ימיו במצרים.

רבי משה בן עטר אביו של אוהחה״ק, אשרי חלקו.

רבי משה הוא בנו של רבי חיים בן עטר הקדמון. חי במאה החמישית למניינינו והוא חמיו של רבי שמואל דאבילא וסבו של רבי אליעזר דאבילא.

ראו יוצאי חלציו ותבינו גודל מעלתו ומעלת מו״ר אביו.

לקח את מקומו של דודו רבי שם טוב כנגיד והרחיב פעילותו מסאלי לכלל מרוקו. בשנת הת״ם הושם בכלא ונדרש לשלם סכום גדול לשלטונות.

היה בעל ב'כנ״ס בסאלי ״לולאד בן עטר״. (א) מובא הדבר במבוא לשו״ת דרבי יהודה בן עטר.

בהקשר זה מובא פסק דין של היעב״ץ ב״משפט וצדקה ביעקב״ (ח ״א פימן ד׳ י״ה ל״ב, ד׳).

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

הקדמה

העיר סאלי שבמרוקו, הייתה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ביותר וקורותיה מן המרתקות ביותר. שמה יצא והלך לפניה לתהילה, בזכות חכמי העיר ורבניה שנודעו לגדולות, כפי שהדבר יתבאר בס"ד בחיבורי.

לגדלות הקהילה ורבניה, נתוודענו על ידי מו"ר אבי רבי חיים מסעוד זצ"ל בנם של קדושים, שסיפר לי רבות על חכמי העיר, על קורותיה ועל מנהגיה, בפרט על משפחתנו משפחת אלקואה – אלנקוה ובעיקר על עטרת ראשינו הרב המלאך רפאל אלנקואה זצוק"ל, על מור זקנו רבי מסעוד אלנקאוה זצוק"ל ושאר החכמים.

כיצד הגיעה קהילה זו לגדולה ולגדלות רוחנית בקנה מידה שאין דומה לו, כאשר קהילה זו הגיעה בשיאה לכ – 5.000 נפש בלבד ? מהם השורשים הרוחניים, התרבותיים, התורניים, שהצמיחו את אחד מענקי הרוח של עם ישראל בכל הדורות, אור החיים הקדוש – רבי חיים בן עטר זצוק"ל – יליד סאלי ? 

רבי משה דאבילא ב״ר שלמה

מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. נלב״ע בט׳ באב התם״ה.

ישנה איגרת ממנו במכון כתה״י.

רכי עיוש אלמאליח

רב ומו״ע בסאלי במאה השישית למניינינו.

נמצא חתום בתשובה עם הרב שאול אבן דנאן והרב רפאל עובד אבן צור. רבי עיוש הוא אביו של הרב יוסף אלמאליח, מחבר ״תוקפו של יוסף״ וחתנו של הרב המקובל רבי שמואל קארו. במכון כתבי היד נמצאה תשובה ממנו

רבי ראוכן אבן עטר

הוא בנו של היעב״ץ מפז. רבי ראובן היה ת״ח גדול שנלב״ע בגיל צעיר בהיותו כבן כ״ה שנים בעיר סאלי בשנת התק״ב.

בספר ״נער בוכה״ לרבי אליהו הצרפתי, נכתב דרוש הספד עליו – ״דרוש שדרשתי על שמועה כי באה, שנתבש״מ (שנתבקש בישיבה של מעלה) החה״ש כהה״ר ראובן בן מוהר״ר הרב המובהק וכולל, דיין ומצוין וחסיד, מר קשישא כהה״ר יעקב אבן צור שמת בחה״מ בעיר סאלי, אב בחכמה ורך בשנים, שנותיו היו קרוב לחמש ועשרים שנים, עמיתי בתורה ובמצוות, אוי לאזניים שכך שמעו. ה׳ ישקה לאביו כוס תנחומין ויהיה מזבח כפרה בעד כל ישראל אמן״.

נלב״ע בי״ג באב בשנת התק״ב בסאלי. תחינה ממנו נדפסה ב- ״עת לכל חפץ״.

רבי שלס בוזגלו

רבי שלם הינו מו״ז של רבי שלום מחבר ״מקדש מלך״. בספר זה, פירוש נפלא ועמוק לזוה״ק, תיאר אותו נכדו. ״בלא״צ (בן לאותו צדיק) חסיד ישר ונאמץ, זקן בא בימים כמוהר״ר שלם זלה״ה״.

הוא היה ממקימי עולה של תורת הקבלה וחבורת הזוה״ק בסאלי.

רבי שלס הסבעוני

מרבני סאלי במאה החמישית למניינינו.

נפטר במקנס, מוזכר ב״משפט וצדקה ביעקב״ (סימנים: ס״ד, צ״ד, ר״כ).

רבי שלמה הכהן ב״ר אברהס אלחדאד

מחכמי סאלי, בן דורו של רבי שלמה הכהן שהזכרנו לעיל (לכן צויינו בשמות אבותיהם ובכנויים להכיר ביניהם). ב״מלכי רבנן״ הובא קיום שטר סידור טענות משנת התפ״ח וחתומים עליו רבי שלמה שאנו עוסקים בו ורבי אליעזר ב״ר דוד הלוי.

משפחת הכהן אלחדאד הינה משפחת צדיקים – מקובלים ידועה במרוקו, כן נפגוש את רבי יוסף מוורזאזאת, את אביו רבי יעקב הקבור בתאזנכאתואת רבי מסעוד הכהן אלחדאד ראש ישיבת בית-אל ומחבר שאלות ותשובות בקבלה " שמחת הכהן ", יתכן שרבי מסעוד הוא מצאצאיו של רבי שלמה שאנו עוסקים בו. בכתובים לא נודע מקום חנותו של רבי מסעוד. 

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

העיר סאלי שבמרוקו, הייתה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ביותר וקורותיה מן המרתקות ביותר. שמה יצא והלך לפניה לתהילה, בזכות חכמי העיר ורבניה שנודעו לגדולות, כפי שהדבר יתבאר בס"ד בחיבורי. 

רבי שלמה הכהן ב"ר מרדכי אלכלאץ

מרבני סאלי ומחכמיה, היה ו"צ וחי במאה החמישית למניינינו נזכר מכבר כמה פעמים בחיבור זה בשם רבי שלמה הכהן ולפעמים גם בכיניויו אלכלאץ.

רבי שלמה נזכר בשו"ת " משפט וצדקה ביעקב " סימן רס"ב. הוא נתן הסכמה ל " חפץ ה' " לאוהחה"ק וכן ל " כתר תורה " לרבי שמואל דאבילא. נזכר רבות באיגרות ובפסקי דין ממנו ומחבריו.

רבי שלמה הלוי

מחעמי סאלי במאה החמישית

נזכר בשו"ת " משפט וצדקה ביעקב " – ח"ב סימן נ"ד

רבי שמואל אזאווי ב"ר משה

שוחט ובודק במאה החמישית למניינינו. נתמנה לדיין בסאלי. נראה חתום על פסק דים עם רבי יוסף צבע ורבי שלמה הכהןמשנת התצ״ח.

לרבי שמואל היו מחלוקות קשות עם חבריו הדיינים מעירו, רבי יוסף הצרפתי, רבי שלמה הכהן, ורבי שמואל קארו. המחלוקת הקשה, סביב הנהגתו כדיין הגיעה לפז ולמקנם וחכמי ערים אלו יצאו גם הם נגדו.

שיא המחלוקת היה כאשר היעב״ץ שלח אליו איגרת בצורת שיר בעניין המחלוקת ובאיגרת זו(א) הוא מדבר נגדו. איגרת זו פותחת במליצה ״איש היה בארץ סאלי״. חבריו ביקשו להורידו מכם הדיינות אך הוא עמד מולם בתוקף רב.

בשנת התפ״ו שבה המחלוקת והסעירה את סאלי וסביבותיה.

הוא כנראה סבו של רבי שלום אזאווי הצדיק המלוב״ן מרבאט(ב).

ב״לשון לימודים״ שהזכרנו, באיגרת ט׳, מובאים דברי היעב״ץ באיגרת ששלח לרבי שמואל אזאוי בשנת התס״ד:

״איש היה בארץ סאלי יע״א איוב שמו. טבח מומחה לרבים וסופר שטרות קבוע מסופרי דיינים. ויהי היום באו קצת מהת״ח יראי ה׳ חושבי שמו, היושבים במדינה הנזכרת, לבדוק סכינו ומצאו בסופה, בשיפוע שבין סוף חודה לתחילת הקתא, סדק אחד גדול דהיינו הפרדת חלק מחלק.״ (שם מביא היעב״ץ עדויות על כך).

מאוחר יותר, שלחו רבי יעקב ביבאס ומהר״י צבע, דייני סאלי, איגרת ליעב״ץ ובה לימדו זכות על רבי שמואל אזאווי.

רבי שמואל אזולאי

רב ומו״צ בסאלי, נראה פסק דין מחודש טבת שנת התפ״ו ובו חתומים רבי שמואל אזולאי, רבי אהרן הצרפתי ורבי יהודה הלוי.