רבי אלעזר הלוי בן צאפת ב״ר דוד

מחכמי סאלי נמצא חתום עם הרב שלמה הכהן בן אברהם בשטר סידור טענות בשנת התפ״ח.

רבי דוד כן צאפת הלוי הראשון

מצדיקי סאלי הידועים, טמון ליד רבי חיים בן עטר הקדמון, רבי רפאל ביבאס ורבי משה אמסלם.  המסורת מספרת על כך שבבית עלמין עתיק זה, כל מי שרצה לבוא ולהשתטח על קברות הצדיקים שם, היה חייב לגזוז צפורניו, להסתפר ולטבול קודם לכן. כבר צוין לעיל שהשומר הערבי, בשומעו קולות תפילה הבוקעים מחלקה זו, התגייר. למקום ציונו של רבי דוד, נהרו אנשי סאלי והסביבה ורבים ספרו על שנושעו בזכות הצדיק.

דווח במקורות על שנמצאה איגרת המלמדת כי רבי דוד הנזכר היה חי בשנת התרמ״ז. בסאלי היה ביהכנ״ס על שמו.

רבי דוד בן צאפת הלוי השני

רבי דוד בן צאפת הלוי השני היה מצאצאיו של רבי דוד צאפת הלוי הראשון.

משפחתם, כך מסופר, מהעי רצפת ועל כן נקרא בן צאפת ( צפתיים ) ממשפחת הלויים.

רבי דוד היה החברותא של מו"ר סבי רבי עמרם אלקאוה זצוק"ל וכן היה רבי דוד, ממוריו של מו"ר אבי רבי חיים מסעוד אלנקאוה זצ"ל

רבי דוד הלוי.

מחכמי סאלי חתום בטופס פסק דין התצ"ב עם רבי יוסף הכהן.

רבי דוד הסבעוני ב"ר אהרן הראשון

חי במאה הרביעית למניינינו

חיבר:

א. ״טוב רואי״ – ספר דרושים (כת״י).

באחד מדרושיו כתב שדרש אותו בשנת השנ״ו.

רבי דוד הסבעוני ב"ר אהרן השני

 מחכמי סאלי במאה החמישית למניינינו, קרוב לודאי שהוא צאצאו של הראשון.

חיבוריו:

א. ״נאום דוד״ ־ דרושים (כת״י).

ב. פסקי דינים – (כת״י).

רכי חביב טולידאנו ב׳׳ר חייס

הרב חביב הגיע לסאלי ממקנם, הוא השתייך למשפחת רבנים חשובה שישבה במקנס מעת הגירוש מטולידו שבספרד.

ענף למשפחה זו מצאנו בסאלי כפי שראינו אצל המהרח״ט, רבי חיים טולידאנו.

רבי יוסף בן נאים

 ראה כת״י ובו פירושו לסוגית בין האולם ובין המזבח ובסופו כתוב ״ע״כ (עד כאץ) פירוש ההלכה פה העירה סאלי, בעלי הישיבה ושלם רב״.

רבי חייס ביבאס ב״ר יעקב

אביו הגיע לסאלי מתיטואן. רבי חיים נודע כת״ח צדיק. נפטר בערב ר״ח אב בשנת התצ״ג.

בנו רבי יעקב, שימש ברבנות עם רבי חיים טולידאנו. הוא צאצא של רבי וידאל הצרפתי ובנו של רבי יעקב, עליו ידובר לקמן.

רבי חייס ביבאס – הכן

מחכמי סאלי, קרוי על שם אביו שנפטר בצעירותו. נפטר בשנת התרל״ה ובתעודה מסאלי נכתב: ״נתבקש בישיבה של מעלה, אחיו, החכם השלם״.

רכי יהודה אנהורי ב״ר מנחס

רב מו״צ בסאלי וברבאט. בהקדמה לספר ״תהילה לדוד״ נכתב עליו: ״דיין מצוין ורב מובהק ומרביץ תורה ברבים בעיר סאלי ורבאט בבית מדרשו״.

רבי יהודה שימש כרבה של סאלי ושמו הופיע בשאלה בה נשאלים ועונים, רבי עיוש אלמליח, רבי שם טוב בן עטר ורבי יהודה אנהורי הנ״ל. נלב״ע בשנת התקנ״ב והיה על שמו ביכנ״ס ״סלאת נהורי״.

רבי משה אדרעי המקובל, תלמידו של רבי יהודה אנהורי, כתב עליו בספרו ״תורת חיים״ על הזוה״ק (שם מובא תיקון ליל שישי עפ״י ״חמדת ימים״) ״…ואלך לי אל העיר המהוללה, עיר ואם בישראל, סאלי יע״א ואמצא שם איש אשר לו תואר ולו הדר, איש אל קדוש הוא, החכם השלם, הדיין המצוין, החסיד ועניו, הרב המובהק, מרביץ תורה בישראל כמוהר״ר יהודה אנהורי זלה״ה אשר נתבקש בישיבה של מעלה בשנה הזאת, (התקנ״ב), לו יקהת חכמים ונבונים והוא עומד לנחותם הדרך, דרך הגמרא בעיון וסברא ואמצא חן וחסד בעיני המלך ישו״ר ישרנ״י ואטע לי אש״ל ואהי שוקד על לימודי יום יום״.

משפחת אנהורי נמצאה בליסבון, בתיטואן ובסאלי.

אחד ההסברים לשם זה הוא, לשון נהוראי ומקורו ברבי מאיר בעל הנם עליו נאמר ״נהוראי שמיה״ שמאיר עיני חכמים.

לפני כמאה שנים נמצא בירושלים, רבי יהודה אנהורי נוסף שהיה רבה של העדה המערבית בירושלים