מורשת יהדות מרוקו

ווסטמארק…פתגמים

WOMEN—MARRIAGE

Islam looks upon women with an unfriendly and suspicious eye. It pronounces their general depravity to be much greater than that of men. According to Muhammadan tradition the Prophet said : “ I have not left any calamity more hurtful to man than woman. … O assembly of women, give alms, although it be of your gold and silver ornaments ; for verily you are mostly of hell on the day of resurrection.

״ And women are stupid and ignorant as well as wicked.

The Moors are acquainted with the Muhammadan saying

N-nsa naqsatu (or, qilla't) ‘aqlin wa din,

 “ Women are defective in understanding and religion ״ (Fez, Tangier).

النسا ناقصت ( قلة) عقل و دين

אְנּנסָא נָאקֵּסָאת (קֵלְת) עָאקֵל וּדִין

N-nsa nsahum allah mer rhamtu,

" Women have been omitted by God from his mercy.”

النسا نساهم الله من رحمته

אֵנּנסָא נְּנסָאהוּם אַלַלה מֵן רחְמַתְהוֹ

Zein r-rajil f 'aqlu u ‘aql l-mra fzeinha,

 “ The beauty of the man is in his intelligence, and the intelligence of the woman is in her beauty.”

زين الرجل في عقله و عقل المراة في زينها

זִין אֵרָאזֵל פְעְקְלוֹ, וּעְקְל אְלְמרָא פִזִינְהָא

Women are the friends of the devil. They are possessed by jnun (jinn), who help them to practise witchcraft; nay many women are really jnun in disguise. Their looks are dangerous ; it is said :—

(4) Ida lquti l-m'aiyna bzaq fe treqha u da'i la bi l-qrina,

إذا لقيت المعينه ابزق في طريقها و اداع  لها بالقرينة

אִידָא לְקּיִתִי לְמְעַיְינָא, אֵבְּזֵק פִי טְרִיקְּהָא וּאֵדָאע לִיהָא בְּלְקְרְינִיּה

 “ If you meet a woman who has an evil eye, spit on her way and wish her the Qrina ” (a female spirit causing the death of infants).

מתוך 114 "סורות" (פרקים), הקוראן מקדיש סורה שלמה לנייני נשים והיא סורה מספר 4, בה הוא דן בעניינים רבים הקשורים לאישה בקוראן….
אביא כאן כמה דוגמאות, ככתבן וכלשונן הערבית מתוך הקוראן ובעברית מספרו המצויין של פרופסור אורי רובין "הקוראן" מתורגם על ידו לעברית….

מאפייני הטובות שבהן 34:4;הכאת האישה

  الرِّجَالُ قَوَّامُونَ عَلَى النِّسَاء بِمَا فَضَّلَ اللّهُ بَعْضَهُمْ عَلَى بَعْضٍ وَبِمَا أَنفَقُواْ مِنْ أَمْوَالِهِمْ فَالصَّالِحَاتُ قَانِتَاتٌ حَافِظَاتٌ لِّلْغَيْبِ بِمَا حَفِظَ اللّهُ وَاللاَّتِي تَخَافُونَ نُشُوزَهُنَّ فَعِظُوهُنَّ وَاهْجُرُوهُنَّ فِي الْمَضَاجِعِ وَاضْرِبُوهُنَّ فَإِنْ أَطَعْنَكُمْ فَلاَ تَبْغُواْ عَلَيْهِنَّ سَبِيلاً إِنَّ اللّهَ كَانَ عَلِيًّا كَبِيرًا

הגברים מופקדים על הנשים בתוקף כל אשר רומם בו אלוהים את אלה על אלה, ובתוקף הממון שיוציאו, הטובות הן האדוקות השומרות על הנסתר כדרך שישמור אלוהים.אשר לנשים אשר תחששו פן תמרודנה, הטיפו להן מוסר ופִרשו מהן במשכב, והכּו אותן, ואם תשמענה לכם, אל תבקשו דרך לצאת כנגדן ואלוהים עליון וכביר.

כל אשר רומם בו את אלה על אלה : יתרון הגבר על האישה הוסבר בכך שהוא עולה עליה בשכלו ומיטיב ממנה לשלוט, לנהל, ללחום וכו', ובכך שאלוהים העניק לו חלק גדול יותר בירושה באוה סורה, סורת הנשים בפסוק 11 – אני מצטט, אלוהים מצווה כי כך תנהגו בילדיכם : לבן חלק כחלקן של שתי בנות….

WOMEN—MARRIAGE

The curses and vows of women are more fearful than those of men; it is said :—

(5) Ida halfu file r-rjal bat' na'as w Ida halfu file n-nsa bat fayaq,

اذا حلفوا فيك لرجال بت ناعس واذا حلفوا فيك النسا بت فايق

אִידָא חֵלְפוּ פִיכּ רְזָ'אל, בָאת נָאעֵס, וּאִידָא חֵלְפוּ פִיכּ אֵנְסָא בָּאת פָאיֵקּ

“ If men swear to do you harm spend your night sleeping, and if women swear to do you harm spend your night awake.״

A mother's curse is more frightful than a father's, and to be cursed by a shereefa, or female descendant of the Prophet, is even a greater calamity than to be cursed by a shereef. Women are quarrelsome :

Sarr lbnât ma iqâdiùh htt‘a inedbù l-hinkât,

شر البنات ما يقاضوه حتى يندبوا الحنكات

סָ'אר אְלְבְנָאת מָא יִקָאדוּה חֵתָּא יִנְדוּבוּ לְחְנְקָאת

“ Girls will not finish their quarrel until they scratch the (i.e. each other’s) cheeks ” ;

Sarr é-Sarfat‘ ma irtehû mennù hatta inêt'fù S-iîbât', “ Old women will not rest from their quarrel until they pull out the (i.e. each other’s) white hairs ” ;

شر الشرفات ما يرتاحوا منه حتى ينتفوا الشيبات

סָ'אר אְשְׁרְפָאת מָא יִרְתָאחּו מְנְנּוּ חֵתָא יִנְטוּפוּ אַשִיבָּאת

Sarr l-hràr ma iqâdiùh hatt'a intefù s-sar,

شر الحرار ما يقاضوه حتى ينتفوا الشعر

סָ'אר אְלְחְרָאר מָא יִקָאדְיוּה חֵתָּא יִנִטִפוּ שְעָאר

“ White women will not finish their quarrel until they pull out the (i.e. each other’s) hair ” ;

Sarr l-hdém ma yët'qâda illà bè d-dëmm,

شر الخدم ما يتقاضى الا بالدم

סָ'אר אְלְכְ'דַם מָא יִתְקָאדָא אִילָּלא בְּדֵם

“ The quarrel of black women only ends with [the effusion of] blood.”

אהבה, אחוה; שנאה וקנאה

78- أشقى الناس من عادا الناس.

 אַשְׁקא(אל)נאס٠ מַן עַאדא(אל)נּאס.

האומלל בבריות- השונא את הבריות.

79- اللي أحسنت له خاف منه.

אלִי אַחְסַנת לו ח'אפ מִנו.

מי שהטבת עמו, פחד ממנו.

הזהר מחבר יותר משונאך.

80- اللي بحُب بُطبّ

אלי בחֻב בִטֻב

מי שאוהב מתיחס בעדינות.

81-انت موت وعلي التابوت.

אנתֵ מות ועַלַי(אל)תאבות.

אתה מות ועל חשבוני הארון.

נאמר על, מי שמקוה לראות את שונאו מת.

82- الحسد برمي ١لأسد.

אלחסד ברמי(א)לאסד.

הקנאה משליכה את האריה.

הקנאה מביאה לפירוד בין בני המשפחה.

אלף פתגם ופתגם –משה(מוסא) בן חיים-2004-אהבה-אחוה-שנאה וקנאה

הבל היופי

• הרוצה יופי, שיסבול את ייסוריו

לִי יְ׳חְבּבּ זִין, יְ׳סְבְּרְ לְ־עְדָאבּוֹ

מי שרוצה להגיע למעמד גבוה יותר יסבול את התוצאות שלו; וגם: הרוצה להגיע לשלמות חייב להשקיע ולהתאמץ, על כל הכאבים הנלווים לכך.

מסר סמוי: הרוצה יחסי אישות יסבול את ייסוריהם; וגם: הרוצה לקיים יחסי מין יסבול את הנקמה (על כך שקיים יחסים מחוץ למסגרת הנישואין). הפתגם מקבל משמעות שונה מהכוונות המקוריות כאשר הדו־שיח הוא בין נשים. הייסורים הם ייסורי הנישואין בכל הרבדים שלהם, כולל אובדן הבתולין.

מקבילות: ספרדית: למען היופי יש לסבול את האדים (הכוונה לאדים מסיר רותח עם מים וגופרית).

• מי שרוצה יופי יסבול את ניקוב האוזניים

לי יְ׳חְבּבּ זְ־זִין, יְ׳סְבְּר לְ־תְקִּיבּ דְל ו׳וּדְנִין

היופי מחייב סבל.

מסר סמוי: הרוצה יחסי מין יסבול את אובדן הבתולים. כאן משמש ניקוב האוזניים בהשאלה לביתוק בתולין. כשהפתגם נאמר בשיחת נשים, הוא מתייחס ליחסים מיניים, ובעיקר לאובדן בתולים.

יש המפרשים את הפתגם כפשוטו ומתייחסים למנהג של ניקוב האוזניים לבנים ולבנות כנגד עין הרע וכנגד הרוחות. המילה זין(יופי) משתנה, ומבטאים אותה זִ'ין, מהשורש זְ'נְן רוח רפאים. גִ׳ין פירושה שטן, וניתן לקרוא את הפתגם כך: הרוצה לפגוע בשטן יסבול את ניקוב האוזניים.

מקבילות: גואדלופ (איי הודו המערבית): ברגע שהאוזניים נוקבו, כל עגיל יכול להיכנס.

• היא כלילת השלמות, אפילו אוזניה מנוקבות

כָּאמְלָא אוּ מְכְּמוּלָא, חְתְתָא ו׳וּדְנִיהָא מְתְקּוּבִּין

הפתגם נאמר באירוניה על מי שהיא כביכול מושלמת מכל הבחינות, אך יש לה פגם; למשל: היא מושלמת ואפילו לא בתולה.

מסר סמוי: נבולה ומלאה כינים, אפילו אוזניה מנוקבות; במרוקאית: קָּאמְלָא אוּ מְקְמוּלָא(מגעילה אבל לא בתולה), חתתא ו׳וּדְנִיהָא מְתְקּוּבִּין. האוזניים המנוקבות הן סמל לאובדן בתולים.

פתגם זה הוא דוגמה מצוינת לאופי המרושע של המענא. במקור הפתגם הוא דבר רכילות על היופי המושלם של זו שמדברים עליה. המסר הסמוי אינו משאיר ספק לגבי היחס האמיתי כלפי האישה המושלמת לכאורה.

מרכוס חנונה-חתונת חוכמת הפתגם של יהודי מרוקו

מבוא

ברוב השפות, הפתגם הוא היהלום שבכתר. זה המשפט שהדובר מציג כדי להדגיש את טענתו ולהוכיחה. במרוקאית, הפתגם רחוק מלהיות היהלום שבכתר. הוא המים והלחם של השפה. הפתגם הוא המרכיב המרכזי בדו־שיח המרוקאי, או כפי שאומר פתגם 1053: ״אמירה ללא פתגם, כמאכל תפל״. שיחה ללא פתגם, כאילו לא התקיימה.

החברה הדוברת מרוקאית רגישה מאוד לצלילי השפה, למלודיה ולהטעמה של כל צליל החבוי בתוכה. הרגישות הזו נובעת מתוך הצפיפות הפיזית של חבריה, צפיפות המחייבת רגישות ומודעות לכל מה שקורה במשפחה, בשכונה ולפעמים בשבט.

בדו־שיח המרוקאי אין אמירות ישירות. האנשים מודעים לכוח המילה, או כפי שאומר פתגם 1045: ״הלשון תהרוג יותר מהחרב״. רוב הדו־שיח המרוקאי נע סביב ברכות, איחולים, וחיפוש מתמיד אחר רמזים דיפלומטיים הטמונים באמירות הפתגמיות ובהטעמתם. עיתוי האמירה הוא לב הפתגם.

במרוקאית לא ייתכן מצב של מפגש אקראי שמתחיל ומסתיים במשפט ״שלום, מה נשמע?״. האדם הוא נציג משפחתו ושכונתו. כששואלים לשלום מישהו, שואלים לשלום כל חברי המשפחה, לפחות מהמעלה הראשונה, ועדיף גם מהמעלה השנייה. זו סדרה אין־סופית של ברכות ואיחולים, הטבולה באמירות ופתגמים שבהם טמונים הרמזים הגלויים והנסתרים, המביעים את יחס הדובר לאנשים הנזכרים ולקורותיהם.

• לא היופי אלא יופי המעשים

לָא זִין, אִילְלָא זִין לְ־פְעָאל

הפתגם נאמר לבחור או לבחורה העומדים להינשא אבל מגלים במועמד פגם גופני. הפתגם מפחית בחשיבות הפגם, לעומת תכונותיו ומעשיו של האדם.

מסר סמוי: לא היופי אלא יפי התַחְמָנות. בעוד הפתגם המקורי מדגיש את מעשיו התמימים של בן הזוג, המענא מדגישה את היכולת לתחבל תחבולות ולהשיג דברים בכוח.

מקבילות: שקר החן והבל היפי(משלי לא ל); אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו(אבות ד כ).

• היופי אינו נפגע מן השם

חְתְתָא זִין מָא כְטָאתוֹ לוּלָא

היופי בא מבפנים ואינו תוצאה של שלמות חיצונית.

מסר סמוי: יחסי מין אינם נפגעים בגלל פגם קטן, והכוונה כאן גם לפגם לכאורה של ברית המילה. כאן כְטָא פירושה להסתיר אבל גם לחתוך, להחסיר, להפסיד, לשגות. המחפש היבט ארוטי לפתגם מחליף את כְטָא בחְטָא, ׳לשים ב־׳ וגם ׳לרדת ל־׳. חטא קרובה לְחְטוּטָא, כינוי לאיבר המין הזכרי, שממנו נוצרה מילת הסלנג הישראלית טוּטָה

• היופי שלה יכסה את פגמיה

זְינְהָא יְ׳כְטִי עְי׳וֹבְּ־הָא

בניגוד לפתגם הקודם, כאן היופי והטיפול הקוסמטי מכסים על הפגמים.

מסר סמוי: יופייה מדגיש את פגמיה: זינהא י׳חטי עי׳וב־הא. המענא רואה כאן ביופי חיסרון, שכן הוא מדגיש את הפגמים הקטנים, שבמצב רגיל יש להתעלם מהם.

• היופי אינו מביא בצק

זְ־זִין מָא יִ׳זִ׳יבּ עְזִ׳ין

ליופי אין שימוש בחיי היומיום.

מסר סמוי: היופי אינו מביא יחסי מין. המילה עז׳ין(בצק) פירושה בסלנג המרוקאי יחסי אישות.

מקבילות: ערבית: אינך יכול למלא את הבטן ביופי; גואדלופ(איי הודו המערבית): יופי לא יאכיל אותך בסלט; רוסית: בקרוב יהיה לך הרבה יופי, אבל לא מרק כרוב.

מרכוס חנונה-חתונת חוכמת הפתגם של יהודי מרוקו

פתגם מצרי

كلب سايب ولا سبع مربوط

כַּאלְבּ סָאֵייבּ וֹלָא סְבְּעְ מַרְבּוט

Kelb sayib ula sebe3 marbut

מוטב כלב חופשי מאשר אריה קשור

מוטב לחיות חיים עלובים ( חיי כלב ) אך חופשיים, מאשר לחיות חיים טובים אך נטולי חופש

פתגם כלל ערבי

لا يستقيم الظل إذا اعوج العود

לָא יֵסְתָאקיִם ל-טַ'ל, אִידָ'א אַעוּאָגְ' לְ-עוֹד

La yistakim e-d'el, ida a3uaj' el3ud

אין הצל יכול להיות ישר, אם המקל הוא עקום

לא ניתן להסתיר מעשים רעים.

לא ניתן לחפות על מגרעת או על מום

פתגם מצרי

الشمش ما تتغطاش بالكف

ל-שַמְס מַא תִתְעַ'טַאש בִּאלְכַּף

El shemsh ma tatag'tash bel-kaf

את השמש לא ניתן לכסות בכף היד

השמש גדולה ומפיצה אור, ואין שום אפשרות להסתירה

דבר ברור וגלוי – טוב או רע – לא ניתן להסתירו ולטשטשו
נ.ב: הניקוד והאותיות הלועזיות הם תוספת שלי לפתגם המקורי א.פ

• היופי אינו מביא אוצר

זְ־זִין מָא יְ׳זִ׳יב כְזִין

גרסה דומה לפתגם 7, כאשר עְזִ'ין; (בצק) מוחלף בכְזִין; (אוצר). הכוונה כאן היא שאת היופי לא ניתן להסתיר ולחסוך לשעת הצורך.

מסר סמוי: היופי אינו מהווה מחסום ואינו ערובה כנגד פגעים שונים.

לעניות דעתי, יש כאן שיבוש המילה "כזין" שפירושה בערבית חנות, היה צריך לומר קנז, שאולי שובשה בשפה המדוברת, קנז בערבית פירושו "אוצר –א.פ

• כסי את רגליו, הוי טיפשונת, היופי הוא מן הלידה

כְטְטִי רְזְ׳לִיק יָ׳א חְמִיקָּא, לָא זִין, אִילְלָא זִין לְ־כְלִיקָּא

מסר סמוי: כסי את רגליך, הוי טיפשונת, לא יופי אלא יופי הגנדור.

המענא מחליפה כאן את כליקא (לידה) בחליעא(גנדור). דהיינו, היופי אינו בחשיפת הגוף אלא בלבוש מתאים המכסה את הגוף. מילה זו מזכירה את הטקס היהודי חלקה, התספורת ראשונה לילד בן ארבע, במיוחד בל״ג בעומר, שמקורה במילה הערבית חלאקה, תספורת.

• אני יפה והדאגות הפכו אותי בלויה

אָנָא מְזְיָ׳אנָא אוּ לְ־הְמְם בְּלְלָאנִי

מסר סמוי: אני יפה והעוררות גרמה לי ללחלוחית; המסר הסמוי מציג תמונה הפוכה למסר הפשוט.

מרכוס חנונה-חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים- חוכמת הפתגם של יהודי מרוקו

• אישה יפה וחסרת חן דומה לחכה ללא פיתיון

מְזְיָ׳אנָא אוֹ מָא מְסְרָארָא, קְסְבָא בְּלָא סְנָארָא

היופי כשלעצמו הוא חסר ערך אם אין מאחוריו תוכן ויופי פנימי.

מסר סמוי: טובה ולא קנויה דומה לקנה סוף ללא אגמון. במרוקאית: מְזְיָ׳אנָא אוֹ מָא מְשְרָארָא, קְּסְבָא בְּלָא סְנָארָא. המילה מסרארא(חיננית, רבת חן) התחלפה במילה מְסְרְרָא(בעלת צרור של כסף), או למילה משרארא(קנויה), כדי להעביר מסר של סוחר שאינו מצליח למכור את הסחורה למרות יופייה.

• קום, הו יפהפה, ובמקומך ישב בעל החן

קּוּם יָ״א לְ־מְזְיָ׳אן, פָאיְ׳ן יְ׳גְלְס לְ־מְסְרָאר

החן והחינניות עדיפים על היופי.

מסר סמוי: קום, הו יפהפה, ובמקומך;שב בעל הצרור: קוּם יָ׳א לְ־מְזִיָאן, פֹאיְ׳ן יִגלס לְ־מְסְרָאר.

מקבילות: לטינית(בהתייחס למסר הסמוי): תן מקום למכובדים (Da locum melioribus).

• כשמתרבים הכספים, האישה נראית זוועה

מְן דִי יְ׳כְּתְרוּ לְ־פְלוּס, לְ־מְרָא תָא תְבָּאן כְּפְפוּס

ככל שנשים משקיעות כסף רב יותר לשיפור המראה החיצוני, כך הן נראות מגוחכות יותר.

מסר סמוי: אחרי שבוחרים את האפרוח מתגלה לפעמים שהוא נראה מכוער: מְן דִי יִ׳כְּתְרוּ לְ־פְללוּס, לְ־מְרָרא תָא יִ׳בָּאן כִּפפוּס. במענא זו גם קרבה בין המילים פלוס ופללוס למילה פלוזי,שפירושה מרווח בין השיניים הקדמיות. כאשר המרווחים בין השיניים הקדמיות רבים,האישה נראית זוועה.

• מי שלקח אישה בגלל יופייה, בסוף יאכל את זוהמתה

לִי עְבָּאהָא בְּ־פְלוּסְהָא פְ־לָאכְר יָ׳אכְּל כְּפפוּסְהָא

מי שמתחתן רק בגלל היופי יגלה בעתיד איך נעלם היופי ונשאר הכיעור. מסר סמוי: מי שלקח אותה עם האפרוח שלה, בסוף יאכל את הלול שלה: לי לִי עְבָּאהָא בְּ־פְלוּסְהָא פְ־לָאכְר יָ׳אכְּל קְּפפוּזְהָא. המענא הזו מביאה מספר מסרים. הדגש הוא על פלוס (כספים) לעומת פללוס (אפרוח, כסמל לילד); אפשר גם פלוס כנפיחה שקטה וריחנית.

מרכוס חנונה-חתונת חוכמת הפתגם של יהודי מרוקו

83 – كون لطيف مع الجميع ،بتكون محبوب عند الجميع.

כּון לַטיִף מְעָ(א)לְגַ׳מִיע,בְּתְכּוּן מַחְבּוּב עְנְד(א)לְגַ׳מִיע.

היה נעים לכל, כדי שכולם יאהבו אותך.

84 – لا تنصح جاهل بعاديك

לָא תִנְצַח גָ׳אהֵל בְּעָאדֵיכּ.

אל תייעץ לטיפש – ישנא אותך.

85 – محبتك مثل عشب السطوح ما بتلحق تطلع لحتى تروح

מְחְבְּתֵכּ מֵתַל עַשְבּ(אל)סְטוּח מָא בְּתִלְחֵק תִטְלַע לְחְתא תְּרוּח.

אהבתך דומה לעשב הגגות, לא מספיקה לצמוח וכבר נעלמת.

על אי ההתמדה באהבה.

86 – المحبه والشاك ما بجتمعوش

אְלְמְחְבַה וּ(אל)שַׁכּ מָא בִג׳תִמְעוּשׁ.

-אהבה והחשד לא ידורו יחדיו.

אהבה צריכה להיות נקיה מחשדות.

87 – وقع في الحب، ارتفع التكليف

וַקֵע פִי(א)לְחֻב, אֵרְתֵפַע(אל)תַּכְּלִיפ.

נפל באהבה והמחיר עלה.

88- اذا بدك صاحبك يدوم، حاسبه كل يوم

אִזָא בְּדְכּ צָאחְבְכּ יִּדוּם, חַאסְבּוּ כֻּל יוּם.

אם אתה רוצה שחברך ישאר, עשה עמו חשבון כל יום.

89 – ما بتعرف من الحب الا وحشتونا

מָא בִּעְרָאפ מֵן(א)לְחֻב אִלָּא וַחַשְׁתוְנָא.

אינו מבין באהבה אלא- התגעגענו אליכם.

אדם פשוט ובור, שאינו מבין.

אלף פתגם ופתגם –משה(מוסא) בן חיים-2004-אהבה-אחוה-שנאה וקנאה

עמוד 45

450-אידא א־דאר מחלולא, מא תדכ׳לשי,

ואירא מסדודא, מא תדקשי.

אם הבית פתוח אל תכנס, ואם הוא סגור, בדלת אל תקש.

اِذا دار محلولَه ما دخْلشِي،واذا مسدوده ماتَدقْشي

Ida dar mehloula' ma tedkhlchi u-ida mesdouda ma tedk'chi

אל יכנס אדם פתאום לבית חברו. (דרך ארץ רבה פה׳)

לא יכנס אדם לבית חברו, אלא אם כן אומר לו: היכנס. (פסיקתא זוטרא)

אל תכנס לביתך פתאום, וכל-שכן לבית חברך. (ר׳ אליעזר הגדול, ארחות חיים)

451-דכ׳לו ל־דארךּ, יכ׳רג׳ עארךּ.

הכניסו לביתך יוציא חרפתן.

Dekhlu l-dark, yikherz' 3ark

دخلو لدارك، يخراز عارك

אורח בא לרגע ורואה כל פגע. (מפי העם)

אורח בא לשעה, והרבה ראה. (מנדלי מו״ס. עמק הבכא)

לרגע סר אורח, ומבטו בכל שולח. (וולך, משלי עם)

הכיתוב בערבית ובאותיות לועזיות , פרי יוזמה שלי אלי פילו, ואינן מופיעות במקור

אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים-חנניה דהן כרך א' –

-דכ׳לו – יכ׳רג׳ך.      

הכנס אותו – יוציא אותך.

Dekhlu yikherzek

دخلو يخرجك

באו מהרחוב ומגרשים אותנו מביתנו.

בא מן החוץ, ומוציא אותך מבפנים. (פניני חכמה נב׳)

תן לעורב לאכול, ינקר עיניך. (פתגם צרפתי)

 Élève le corbeau, il te crèvera les yeux. 

453- ציפא – ל־ד׳יאפא, ושתווא ל־מולאת א־דאר.

הקיץ לאירוח, והחורף לבעלת הבית.

454-ציפא ד׳יפא, ושתווא מולאת א־ראר.

הקיץ – אורח, והחורף – בעל הבית.

דאר אל־כּלאב מא יג׳יווהא ד׳יאף.

בית שיש בו כלבים לא באים אליו אורחים.

לא יכנס המלאך בבית שיש בו כלב. (ראשית חכמה עט׳ 11)

כל המגדל כלב רע, מונע חסד. (שבת ס״ג)

456-ד׳יאפת נהאר – זיארא.

אירוח של יום אחד כביקור בקבר צדיק.

הטוב שבביקורים ־ הרף עין. (יצחק יהודה, משלי ערב)

אדם שמקבל אורחים, ביום הראשון מאכילם עופות, בשני ־ בשר, עד שמאכילם קטניות. (מדרש רבה, פנחס)

נכבד אורחים מקרוב באו יותר מדי־, אך אם יום או יומיים יעמדו ־ יהיו לבוז. (מ. חפץ, מלאכת מחשבת, ויצא)

אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים-חנניה דהן כרך א' – 1983

457-אִידָא גָ׳אךּ אְ־דּ׳יף, כְּתר־לו בְ־סְּלָאם, וּקְּלְלְ בְּל־כְּלָאם.

אורח כי יבוא אליך, הרבה לו בדברי שלום, והמעט בדיבור.

إدا جاك أضيف كتر بسلام وقلل بلكلام

Ida jak adif, ketr bessalam uk'elel bilklam

לאורח תן אוזניך וסגור פיך. (פתגם ערבי)

امنح أذنيك للضيف وأغلق فمك.

458-אֵ־טְעָאם, עְלָא קֵּד מוּוָאלֹיה.

האוכל, לפי מידת בעליו.

إطعام قد موءلله

Et3am k'ed mualleh

אוצר הפתגמים ש יהודי מרוקו-חנניה דהן