מורשת יהדות מרוקו

57-אִידָא פָאתֵק טְעָאם, קּוֹל סְבַעְתְ, ווּיִדָא פָאתֵק לְכְּלָאם קּוֹל סְמְעְת

אם עבר האוכל [וזמן הסעודה], אמור שבעתי, ואם עבר הדיבור, אמור שמעתי

58-אִידָא קָּאמְתְ לְעָאגְרָא תְווֹלְדְ, ווּזְדוּ כּווָאנִיכּוּם

אם העקרה החלה ללדת, הכינו את הערש

59 –  אִידָא קָאתָאק דִיקּ גְ'לְבּוֹ בְתְעְלִיקּ

אם הצרוּת מכבידה עליך, התגבר עליה בתלייה [של דברים]

 יש להשתדל ולנצל את כל האפשרויות.

60 – אִידָא קוֹנְתְ קָּאדֵר, כּוּן מְסְקְדֵר

אם אתה בעל־יכולת, היה מאופק

61 – אִידָא רֵית זוּז מְתָאוויִן, עָארְףְ דְרְק עְלָא וּוָאחי

אם תראה שניים [שותפים] מתאימים, דע שההישג הוא של אחד

אם בין שני שותפים שוררת הארמוניה, דע, שהזכות רובצת על אחד שהוא תמיד מבליג.

62 – אִידָא רֵית טוּוִיל כָּא יִזְרִי, עָארְף לְקְּסִיר ווּרָאה

אם תראה [איש] גבוה רץ, דע שהנמוך [רודף] אחריו

מקבילה ל״קצר קומה מלא ערמה״. האיש קצר־הקומה הוא המריץ כאן בערמתו את האיש גבה־הקומה.

63 – אִידָא רֵית לִיהוִּדי רְבַח, עָארף כָאהּ מָא חְדְרְלוֹס

אם תראה יהודי מצליח, דע שאחיו לא נכח [בשעת העיסקה]

64- אִידָא רֵית לְמְנְדְבַא חְמָאת, כֹּל חְמַמוֹ כָּא יִנְדְב הְממּוֹ

אם תראה התגודדות גדולה, כל חממו [שם] בוכה על צרתו

התמונה לקוחה מההווי היהודי במקום. בתקופת האבלות באות מקוננות. בהזדמנות זו מזמינים גם אבלים אחרים, שהם בתוך שנתם הראשונה של אבלות. כשהמקוננת הראשית שרה היא מזכירה גם את, קרובי האבלים הזרים שמתו, וכל אחד מהם בוכה, אבל לא על המת שנלקח מן הבית, אלא על קרוביהם.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

65 – אִידָא רֵיְת לְעְמָא בְּרְכָּאהּ, מַה תְזִידְסְ נְתִין

אם תראה עיוור בצרתו, אל תוסיף עליו

66 – אִידָא רִית לְעַרַבִי בְּלְחְפֹא, יִעַרְפוּ אִלָּאה בְּלְקְסְעָא

אם תראה ערבי יחף, אלוהים ירחם עליו בצלחת [אוכל]

67 – אִידֹא רִית סְבְעָא פֵרָאס זְנָאן, מָא תְזִידֵם לְקָאעוֹ

אם תראה שובע בראש הגן, אל תיכנס פנימה

נאמר על אדם שנכנס לגן ואכל מפירותיו. הוא מתקדם פנימה על־מנת לאסוף עוד פירות ואז הוא נתפס על־ידי בעל הגן. לפי ברינו, אדם שיש לו כל הדרוש לו במקומו, אינו חייב לתור אחרי מקומות אחרים!

68 – אִידָא רִיתְהָא סְפְרָא, קוֹל טָאבְתְ, אוּמָא הִייָא בְּרְרִית דְבָאלְת

אם ראית אותו צהוב, נדמה שהוא בשל, אבל הוא ברוח נכמש

הכוונה לפרי. נאמר על אשה המתאפרת ובריאותה לקויה.

69- אִידָא רִיתוֹ כָּא יִדְחק, מָא בְּקָּאלוֹ עְלָאס יִבְכִּי

אם ראית אותו צוחק, לא נותר לו על מה לבכות

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

70-אִידָא רִיְתוּ נֵהָאר, סְבְּר עְלִיהּ עָאם

אם ראית [אותו] היום, חכה לו שנה

נאמר בעניין הקשור לחוב.

إذا ريتو نهار، صبر عليه عام

71-אִידָא רִיְתוּ סָאכֵּתְ, עָארְפוֹ עְלָא כֵ'רִייַּא נָאבֵּתְ

אם תראה אותו שקט, דע שהוא יושב על צואה

נאמר על אדם הזומם רעה.

إذا ريتو ساكت،عارفو على خريا نابت

72-אִידָא תְכּוּן נְּייָּא נְּייָּא, יִסָאעוּ מִיָּיא פְזְלָאבִּייָּא

אם התמימות תמימות, ייכנסו מאה בתוך הגלימה

הפתגם קשור לענייני אירוח.

73-אִייָּאם אֵללָּאהּ כְּתָאר מֵן דְרָאהְםְ צֵלְטָאן

ימי ה׳ [מרובים] יותר מן הדרהמים [מטבע] של השולטאן

קושרים את הפתגם לסיפור הקשור ללוח השחמט. מלך הבטיח למלא בקשת נתין והאחרון ביקש ליום ראשון אגורה במשבצת אחת, ליום שני 2 אגורות במשבצת השנייה וכך הלאה.

המלך הסכים אבל לא עברה מחצית החודש עד שאוצר המלך התרוקן, ועל זה נאמר:

״ימי ה׳…״ הסבר אחר ששמעתי: אם אדם יאריך ימים הוא יכול להרוויח יותר ממה שיש באוצר המלך. ועוד נמסר לי, שהפתגם נאמר בהזדמנות זו: כשאדם המוזמן לארוחה אינו מופיע, הוא מבטיח, על־מנת לפייס אח המזמין, שיבוא בהזדמנות אחרת באמרו:

״אייאם אללאה…״ מובן נוסף: נחכה ונראה.

ايام الله، كتار من ديرهام سلطان

74-אַייִּמָא קּוּם נְתְחְסְבוֹ; קָּאלְתְלְהָא: חֵתָּא יֵמוּתוּ דִי יִעַרְפוּנָא [ווּיִבְּקָּאוְו גִ'יר דִי יִכִּרְהוּנָא]

אמא, בואי ונתגאה; אמרה לה: עד שימותו אלה שמכירים אותנו [ויישארו אלה שמתנכרים לנו]

התוספת המצוינת בסוגריים מיותרת.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

75-אַייִּמָא קּוּם תְרָאנִי וּכְּלָאם אֵנָאס עִייָּאנִי

אמא, קומי וראי, כי דברי אנשים עייפוני

נאמר על אדם חסר־מגן שכולם נגדו.

76-אִילָא תְפווּהֵת, נְחְסְבְלַק סְנָאנְק

אם תפהק, אספור את שיניד

אל תחשוף את עצמך. ראה: בן־שנב, מם׳ 1332.

77-אַלְהֵם מֵן סְדַר לְסְדַר, כָּא יִתְפָאזָא מוּלָּאהּ

הצער מאדם לאדם, אז יוקל לבעליו

78-אֵללָּאהּ יָארִיק, מוּל סְטָאר ווָאחֵד

אלוהים ישמרך מזה שיש לו שטר אחד

בעל שטר אחד אינו מרפה מן הנתבע.

79-אֵללָּאהּ יִחֵרְקְבּוּ כָּאסְ דְהֵב פָאס נְתְקּיִיָּא לְמְרָאר

אלוהים יקלל כוס הזהב, אשר בה אקיא מרה

לפי וסטרמארק (מם׳ 735) מתייחס הפתגם למישהו שעבד במקום־עבודד. טוב.

לאחר שבעל־הבית פיטר אותו וגילה שוב נכונות לקבלו בחזרה, מסרב העובד באמרו: ״אללאה…׳׳

היהודים משתמשים בפתגם בעניין הקשור בבגידה של בעל או אשה

וסטמארק מביא שני פתגמים מספר 735 ו-736 שפירושם זהה

الله ينعل الكاس دذهب دنشرب فيه المرورة

אֵללָּאהּ יֵנְעֵל אֵלְכָּאסְ דְדְהֵב דִנְשֵרְבּ פִיהּ אֵלְמְרוּרָאת

نعلة الله على كاس الذهب إذا كان فيه المرار

נֵעְלָאת אֵללָּאהּ עְלָא כָּאס אֵלְדְהַב אִידָא כָּאן פִיה אֵלְמְרוּר

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

80-אֵללָּאהּ יִרְחֵם מֵן זָאר ווּכְפֵף

אשרי המבקר המקצר בביקורו

כשם שאתה הולך לבית־הקברות ואינך משתהה, כן תעשה בבקרך את חברך.

81-אִללִּי כְבְבָּא עְסָאתוֹ לְגְ'דָאתוֹ, לִיָּאם עְטָאתוֹ

מי שישמור מארוחת ערב לצהריים, יתעשר

הכוונה לחסכון, ולפי ברינו אין הבחינה האירונית נעדרת כאן.

82-אֵללִּי מֵכְּתוּב פֵרָאס יִתוּדדָּא

מה שכתוב בראש יתקיים

ראה: וסטרמארק, מס׳ 1280—

الي مزمم في الراس لازم يتودا

אין להאשים אדם על מה שהוא עשה, כי הכול כתוב.

83-אֵלְמוּת בֵּין לְחְבָּאב נְזָאהָא

המוות בתוך המשפחה, שמחה

רמז לטכסים הרבים הנעשים לכבוד הנפטר אך

אינם מתקיימים אם האדם נפטר מחוץ לבית.

84-אַס יִקְּדִי לְכְסִיל פְלְמְרָא לְכְּחְלָא

מה תועיל הרחיצה לאשה שחורה ראה:

85-אַס יִקּוּל מוּל לְפוּל, גִ'יר טְייָּאב

מה יגיד בעל הפול, זולת שהוא בשל

ראה: וסטרמארק, מס׳ 811;

مولى الفول ما يقول غير طبيخ

86-אֵמָּא בְּנָא ווּעֵללָּא ווּמָא מֵסָא וּכֵללָּא

כמה הוא בנה והעלה, וכמה הוא השאיר בהלכו

כשהוא נפטר, השאיר את הכול לממשלה. וראה:

וסטרמארק, מם׳ 1058;

ابني وعلى سر وخل

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

87-אִמָא מֵנוֹ מֵנוֹ, אֵמָא כְּללּוֹ כְּללֹּו

או חלק חלק, או הכול

88-אִמָא עֵנְדִי מֵן חְבָּאב, וּמָא סְדוּלֹי בָּאב

כמה ידידים לי, ולא סגרו את הדלת

הכוונה לאשה זקנה ועזובה, שאין מי שיסגור לה את דלת חדרה בערב.

89-אִמָא רִיתִי אֵרָאס ווּמָא בָּאקִּי תְרָא

הו ראש! מה ראית ומה תראה עוד

נאמר על אדם המתלונן על צרותיו.

מזהירים אותו, שנכונים לו עוד מבחנים רבים.

90-אַמְזוּוַקּ מֵן בְּררָּא, אַסְכְבָארְק מֵן דָאכֵל

מקושט מבחוץ, מה שלומך מבפנים

91-אַנָא בּוּכּוּם, ווּנְדֵז עֵלִיכּוּם

אני אביכם, ואעבור ראשון

92-אַנָא בֵלְקְמָא לֵפְמֵק ווּנְתִין בֵּלְעוֹד לְעִינִי

אני מגיש לך אוכל לפה ואתה עץ לעיני

על אדם שהוא כפוי־טובה.

93-אַנָא בֵנְפְסִי, נְסְטֵח פְעְרַסִי

אני בעצמי ארקוד בחתונתי

לאדם שאינו זקוק לעזרה.

94-אַנָא בֵּקְהַלִי, וּואַנָא בְּלָאסִי

יש לי קרובים ואני מחוסר כול

95-אַנָא וּנְתִין, ווּמֵן סְרֵקּ לְפָאס

אני ואתה [בסוד], ומי גנב את המכוש ?

שנינו בעלי הסוד ורק שנינו ידענו על המחבוא,

לכן רק אחד מאתנו הוא הגנב.

96-אַנָא כָּא נֵהְדֵרְלֵק בְּלְעֵגְרִייָּא, ווּנְתִין כָּא תְקּוּללִּי אַסְכְבָאר לווּלַד

אני מדבר אתך אודות עקרות, ואתה אומר לי מה שלום הילד ראה:

97-אַנָא מִיר וּננְּתִי מִיר ווּמֵן יִסוּג לְחְמִיר

אני אמיר ואתה אמיר ומי יוביל את החמורים ?

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

98-אַנָא פְהֵממִּי ווּבֵּלְמְסְבּוּגָ'א כָּא יִגְמְזְנִי

אני בצערי ובן הארורה קורץ לי

נאמר על אשה המתייסרת בצרתה כשאדם בא ומנסה להשתעשע אתה.

99-אַנָא רְדִּיתְ בֵלְהֵם, ווּלְהֵם מָא רְדָאבִּייָּא

אני הסכמתי לצער, והצער לא הסכים לי

השפלתי עצמי כדי לקבל עבודה בזויה ולא קבלתיה.

100-אֵנָאס כָּא תְעָארְףְ אֵנָאס, ווּלְכִיל כָּא תְעַארְפ מֵרְכָּאבָּאהָא

אנשים מכירים באנשים, והסוסים מכירים את רוכביהם

לפי וסטמארק258, כאשר אדם ממעמד נמוך רב עם אדם ממעמד גבוה טוען האחרון:

״אנאס כא …״; כן ראה:

כמובא במילון של וסטמארק : الناس كتعرف الناس والجيل تعرف ركابها

101-אֵננָּאר, מַה תְכֵללִּי עָאר

האש לא תשאיר רעה

102-אַס יִקּוּל לְמִייּתְ קֵּדָאם כְססָּאלוֹ

מה יגיד המת לפני רוחצו

על אדם שנתפס בשעת מעשה, ואין לו אפשרות להכחיש.

103-אַס זָאב עִינוֹ לְזְנַבוֹ

מה בין העין לזנב

מה עניין שמיטה להר סיני.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

104-אַס יִעְבִּבי לְמְבְרְד מֵן לְמְבְרְד, ג'יר סְלָאבָא ווּקְּלְת לְעְרד

מה תקח הפצירה מן הפצירה, זולת עזות־פנים וקלות־ראש

105-אַס יִעְמֵל לְכְרּרָאז פְסְבּבָאת בְנוֹ

מה יעשה הסנדלר בנעלי בנו

106-אַס עְבְאָק ווּזָאבְק יָא כָארְז טְרִיק

מה מביא אותך משוטט ברחוב

נאמר על אדם המתערב בעניינים שאינם שייכים לו.

107-אַס תְעְבִּבי לְמוּת, מֵן דָאר לְכָאלִייָּא

מיה יקח המוות מבית הרום

נאמר על אדם החייב כסף ואין לו אפילו מה לאכול, לא־כל־שכן להחזיר.

108-אס תקדי דבזא פדי עטאה אללאה סחתו

מה יועיל אגרוף נגד מי שאלוהים נתן לו כוח!

109-בָּא כְנָאפוֹ מְסָא, ווּכְללָּא דִייָּאפוֹ

אביו של כנאפו הלך והשאיר את אורחיו [לבדם]

נאמר על אדם המזלזל באחרים.

110-בָּאבָּא עְמֵלְנִי סֵללּוֹם, בָּאס טֵלְעוֹנִי לְעְדָאמָא

אבא עשה סולם באמצעותו הגיעו אלי האויבים

נוסח ידוע יותר של הפתגם גורם ״עדייאן (אויבים) במקום ״עדאמא״ (עניים).

הכוונה היא, שדווקא הקרוב אלי ביותר הוא שהביא למפלתי.

111-בָּאבָּא פְסְעְבָּא, ווּיִמָּא פְסְווָארִי

אבי בגבעה ואמי על הסלים

המובן של הפתגם סתום. נראה, שהוא רוצה להצביע על המרחק הרב הקיים בין האב והאם.

112-בָּאס זִית יָא רָאזֵל, ווּבָּאס מָאסִי

במה באת, איש, ובמה אתה הולד ?

113-בָּאם מָא סָארְקְ, רְבֵח

כדרך שהגנב מכר, הוא מרוויח

114-בָּאס מָאָת בוּק אֵלְמְרָא, קָאלוֹ מֵרְד וּמָאת

במה מת אביך ? אשה! הוא חלה ומת

מספרים על אשה שהיתה רגישה באופן מיוחד. לאחר שמת אביה היה בעלה מציק לה ושואל אותה, בעיקר בזמן הארוחות, ממה מת אביה. היא היתה בוכה ובוכה, ומשאירה את האוכל. לאחר זמן־מה שאלו אותה שכנותיה לסיבת בכייה, והיא סיפרה להן את הדבר.

ענו לה: טיפשה, בפעם הבאה, כשבעלך ישאל אותך, השיבי לו, שאביך חלה ומת.

115-בָּאס תְגְ'לֵב זָארְתֵק, בְּכְמִירְתֵק אַוְו בְּעָאפִיתֵק

במה תנצחי את שכנתך ? בשמריך או באשך ?

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

14/11/20

116-בָּאת לִלָּא פְלְווָאד, סְבֵחְ מֵן עָאם זְרָאיִּין

בילה לילה באגם, והשכים כבן־צפרדעים

אינו יודע כלום, והוא מחשיב את עצמו מאוד.

117-בְּהֵם בְּהֵם פְדָאר בּוֹי ווּלָא

דאגות דאגות בבית־אבי ולא אצל הזולת

אם אדם סובל בביתו וגם בבית אחרים, מוטב שיישאר בביתו.

118-בּוֹ לְבְנַת יִבָּאת יִכְמֵם, טוּל אֵלִיל ווּסְמָאעְתוֹ מְטְפִיָּיא

אבי־הבנות מהרהר, כל הלילה נרו מכובה

119-בּוּ לווּלַד יִבָּאת יִדְנְדֵן, טוּל אֵלִיל ווּסְמָאעְתוֹ מֵגְ׳דִיָּיא

אב לבנים מזמר, כל הלילה נרו דולק

120-בּוּיָיא עְנָאיְיתִי יָא נָאס, מָאהוּ בְּרָּראנִי

אבי הוא הכתר שלי, הוא איננו זר

אדם מכבד את הקרוב לו.

121-בּוּס לְכֵּלְבּ פֵמוֹ, חֵתָא תֵקְּדִּי חָאזְתֵק

נשק את הכלב על פיו, עד שלא יהיה לד צורר בו

בדרכי נועם משיגים יותר מאשר על־ידי כפייה.

וסטרמאק 1719

بس الكلب من فمه حتى تفضي حاجتك منه

בּוּס אֵלְכֵּלְבְ מֵן פֵמוֹ חֵתָא תֵפְדִ'י חָאגְ'תֵק מֵנוֹ

וסטרמאק 112

بس الجرو من فمه حتى تفضي حاجتك منه

בּוּס אֵלְג'רו (כלבלב) מֵן פֵמוֹ חֵתָא תֵפְדִ'י חָאגְ'תֵק מֵנוֹ

122-בּוּפְסִּסי סְג'יר עֵנְד אֵנָאס ווּכְּבִּיר עֵנְד רָאסוֹ

הגדרון קטן בעיני אנשים וגדול בעיניו

מספרים, שהגדרון נוהג להתנצל מדי־בוקר בפני העץ,

שעל אחד מענפיו הוא בילה את הלילה, על שהכביד עליו.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד