ברית מס 30 – כי"ח – אליאנס


כל ישראל חברים – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

 

גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת מספר 30 – קיץ תשע"א לכבוד 150 שנה לאליאנס – כל ישראל חברים.

פתח־דבר

מאה וחמישים שנה לאחר ייסוד כי״ח בפריז ולאחר מאה שנים ומחצה של פעילות חינוכית, תרבותית ופוליטית רבת היקף בקהילות היהודיות של אגן הים התיכון, האם הגיע הזמן לערוך את המאזן הסופי של ארגון זה שהוא יחיד במינו מבחינת עוצמתו בתוך העולם היהודי? יהיה זה מעשה נחפז אם נעשה כן, משום שחברת כי״ח ממשיכה את פעילותה — או כפי שיאמרו הוותיקים, את שליחותה — והיא אף מתכננת את הגברת פעילותה בהקמת בתי ספר חדשים, בין היתר בישראל. ברם, כמו בכל מפעל אנושי בעל ממדים כאלה, מותר לשרטט את קווי הפעולה של החברה ואת תוצאותיהם במעגלים החברתיים והתרבותיים שאליהם היא פנתה, היינו הקהילות, הילדים ובני הנוער שלמדו בכיתותיה. התמונה שנקבל כאן תהיה בהכרח קצרה ביותר אם לא בראשי תבות בלבד. נוסף למאות המחקרים והרשימות שהוקדשו כבר לנושא זה, עוד ייערכו מחקרים רבים בדורות הבאים כדי ללמוד ולנתח הרפתקה חברתית ותרבותית זאת שהיא יחידה במינה ואת השלכותיה.

  1. מבחינה פוליטית, מעורבות החברה ופניות הוועד המרכזי לשלטונות המקומיים או למעצמות הזרות לטובת הקהילות השונות, או בעקבות פרשיות שנגעו לקבוצות או ליחידים, נשאו תוצאות צנועות בלבד, שכן בדרך כלל זיהו את כי״ח עם האינטרסים הצרפתיים ולעתים קרובות אף עם המדיניות הקולוניאלית של צרפת.
  2. סיסמת״ התחייה החברתית והכלכלית" של הקהילות היהודיות באגן הים התיכון שנחרתה על דגל כי״ח בעת ייסודה, ואשר הובילה במשך מאה שנה את פעילותה החינוכית, התממשה באופן חלקי בלבד. הסיבה לכך היא ששינויים כאלה לא יכלו להתממש בקהילות השונות במנותק מן החברה הסובבת אותן. כאשר הסימנים הראשונים לשינוי חברתי וכלכלי החלו להופיע לאחר מלחמת העולם השנייה, הקהילות התפזרו והתפוררו בחיפושיהן אחרי מקומות טובים יותר לחיות בהם.
  3. הפעילות הפדגוגית והחינוכית שמאות אלפי ילדים ובני נוער שלמדו ברשתות השונות של האליאנס נהנו ממנה הייתה בשביל מרביתם מקור בלבדי של התפתחות אישיותם, של רכישת ידע ושל הכנה לאתגרים וליתרונות של החיים המודרניים. לא כולם יכלו ליהנות מן השפע האינטלקטואלי והתרבותי הזה, אף לא כל אלה שלמדו בבתי הספר. אולם החינוך המודרני העניק למוכשרים ביותר הזדמנות יוצאת מן הכלל להצלחה אישית ולמימוש מלוא כישוריהם ויכולותיהם.
  4. טיפוח הלימודים העבריים ולימודי היהדות לא עמד בראש מעייניה של האליאנס ולא טופל באופן רציני אלא מאוחר מאוד, אחרי השואה הנוראה של מלחמת העולם השנייה. אולם החברה התעשתה מאז ולא במעט בגלל הקמת מדינת ישראל ותחיית התרבות העברית שהפכה בה למשימה לאומית.

חברת האליאנס הכשירה ועיצבה כוח הוראה מרשים ביותר, שפעל מתוך מסירות והתגייסות, מידות שהן נדירות בימינו. מורי האליאנס השכילו לנהל לא רק את חיי היומיום של תלמידיהם במקומות שונים ורחוקים זה מזה ולנטוע בהם את רעיונות המהפכה התרבותית שהניעו את האליאנס, אלא גם להעביר להם ידע מעודכן בתחומים אוסף המאמרים המכונס בגיליון מיוחד זה של 'ברית' נוגע לנקודות השונות שהועלו כאן. מוגשים כאן מחקרים, עיונים ועדויות אישיות על התנהלות בתי הספר, על המדיניות הקהילתית שהונהגה, על תכניות הלימודים והשלכותיהן על התלמידים, על האידיאולוגיה המוצהרת והמיושמת, על תחושת הייעוד והמסירות של המורים ושל יזמים תרבותיים ומנהיגים חינוכיים דגולים, וכן על ההתלהבות והתקוות שנודעו במקומות שונים. כל הפרקים האלה מעידים על ההתעניינות הגדולה שמעורר בימינו מפעל חינוכי-פדגוגי מתמשך זה, שנוסד לפני מאה וחמישים שנה על ידי כי״ח, הן בקרב חוקרים בעולם כולו הן בקרב אלה שנהנו מן ההכשרה ומן הידע שהוענקו להם.

יוסף ( יוסי ) שטרית

אוניברסיטת חיפה

כל ישראל חברים – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת


ברית 30 - כל ישראל חברים

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

 

תעתיק – הרב יחיאל ביטון

תרגום – נסים קריספל בהסכמתו ובאדיבותו ועל כך אני מודה לו אישית – אלי פילו המעתיק

 

כא נכתר כייכרום עלא לפירחא די באם ג'א על כ׳איירכום תוואזבו עלא לערדא דייאלי. חדורכום הנא די כא יעמללנא אונור כא יביין למעעזזא לקיבירא די כא תעזזו אסגיל דלאלייאנס ישראלית וניברסיל (יחב יקול די הווא חברת כל ישראל חברים) די ליום כא נעיידו חג היובל דייאלהא, לאיץ ליום 50 עאם מן אנהאר די תכוונית.

כא יבאנלי באיין יצלאח נוקפו ואחד למינוטא עלא אטריק די פאש תמססאת לאלייאנס, באש נתפההמו פילמפיאתנאת די כול נהאר די פאתנית האד לחברה באש יתזיין ליסטאדו דסוסיידאד דליהוד, באש יתחררהום מן לגלות ובאש יתפיייק לעקל וטרבייא דייאלהום, ונורריולכום בקצור לכייר די לחקית יתעמל.

פוסט להדרא יתזיבני לוזבא באש נטלב מנכום למעזזא (תעזזו), לננאס לכתאר יהוד או מאהושי יהוד, די מן זאנב לאחדות אוו למחבבה די בני אדם, כ׳דממו מתאעהום, וגהדהום ולפודיר דייאלהום אללכייר דלקהלות למגיבונין.

פעאם תמנטאעש למייא ורבעין, ואחד לפיראיילי קיאיזוליק, לפאדרי טומאם, גיבר פדמשק (פשאם), לגנאחה דייאלו תוצאבית פדרב ליהוד דגייא קאמו יעייטו בעלילות דם (באיין ליהוד קתלוה באש ירפ״דו דממא למצה) עשרין דליהוד תשזנו ותעדדבו, שי מנהום מאתו תחת אתעדיב.

קרימיו יהודי פיראנציץ די כאן דאך לוקת בעדא אבוגאדו משנוע, משא לענד גאייב אצולטאן פ׳מאצר, מירממיא – עלי, הווא וסאר מוזיז מונטיפיורי, לינגליז למערוף בלכייר די כאן יעמל.

בלמפאתנאת דייאלהום בזוזהום וצלו באש יפקיקיו ליהוד מן ייד קתתאלהום. אתכימימא וררזא דליהוד דדנייא כאמלא כאנו תאבעין האד אזזוז דננאס פהאד אשליחות אנוכלי ולקבירא.

ומאהושי גייר ליהוד, התא לגנום חססיבי לי סאדוס כאמלין ראנא ראפדינלהום להם. אצולטאנא ויקייווריה כאנת עטאת אודיינסיה למונטפיורי, סקיציתו עלא אשליחות די קבל ואדניתו באש ירקב פוואהד לפירגאטא דלמכיזן.

ואש מאוהשי אתכמימא די כה יתמששי לאלייאנץ – ואכיא דאך לוקת מאזאל מא גילאקית – הייא די גוודית קרימיו ומונטיפיורי באש יפקיקיו ליהוד לעתאמנין די כאנו זככאו ביהום ואחד לקתילא דלגדוב?

ופילחן בלעא דננאס חססו דאך לוקה באיין ואחד לחברה די יתדררג עלא ליהוד ויתפאתן עלא לחק דיילאהום כאנית מוודאזא.

כאיינין דאבא ובאנו בעדא האדי 50 עאם, פינתרת לגנוס גימאעאת מכתתבין במלמכיזן די כא יתשממאוו קיוניססטוואר, פ׳וסטאנד, באורד, אוו דיפלוטים דכלי די מוככלין בסגולאת ליהוד ודי כא יכדמו ואציטא באיין ליהוד ולמכיזן דלבלאד.

 תרגום באדיבותו של מר נסים קריספל

אני מודה לכם מקרב לב על ההזדמנות שהענקתם לי להשתתף באירוע זה. נוכחותכם באירוע מעידה  על האהבה הרבה שאתם רוחשים לארגון אליאנס שכיום הזה מלאו לו יובל שנים.

אני מרגיש צורך להקדיש דקה או שתיים להתנהלותה של אליאנס ולספר על פעילותה המבורכת בעבר ועל התרומה שהיא עוד תעניק בעתיד. תרומה המעניקה כבוד לעם היהודי באשר הוא, מעודדת אותו לצאת מגולה לתקומה ומעצבת את דמותנו בעיני-כל כחברה נאורה ותרבותית.

כמו כן, במהלך דבריי, אני מבקש מכם לכבד את היהודים והלא-יהודים שייסדו את הארגון אשר בעבור הערך הנעלה של אהבת האדם והאחדות, הקדישו את כל מרצם ואונם כדי לסייע לאביונים בכל מקום שהם.

בשנת 1840, אדם בשם תומאס, נעלם בדמשק וגופתו נמצאה ברובע היהודי. מייד נתעוררה חמתם של הגויים והם העלילו על היהודים שהם אלה שרצחו אותו כדי ליטול את דמו ולערבב אותו בעיסת הבצק ממנה הכינו מצות לפסח. בעטיה של עלילת הדם נעצרו 20 יהודים ונכלאו. הם עברו עינויים קשים וחלקם לא יכול היה לעמוד בהם ומצא את מותו. עורך דין יהודי צרפתי נאור ובעל מוניטין בשם כרמיה, נחלץ לעזרתם של אותם יהודים, עשה מעשה והלך לפגוש את מזכירו של המלך המצרי מוחמד עאלי. הוא גייס לאותה מטרה נעלה גם את הנדיב הידוע מר משה מונטיפיורי, כדי לבקש מהמלך שיעשה את כל שיש לאל ידו על מנת לשחרר את היהודים מכלאם.

יהודי דמשק וגם גויים ממדינות העולם ליוו בדאגה ובחרדה את שליחותם של השניים ואת מפגשם עם נציגו של המלך. גם מלכת בריטניה בכבודה ובעצמה, עודדה את השניים לעשות כל מאמץ כדי להציל את היהודים מיד׳ שוביהם העותומאניים . היא אף הזמינה אליה את משה מונטיפיורי והציעה לו לעלות על אחת מאוניות הצי הבריטי כדי להגיע למצרים.

 אירוע זה היווה את המניע להיווסדה של אליאנס. באותה עת נתעורר לו ארגון יהודי ששם לו למטרה, להגן על אותם יהודים כלואים ולהעיר את ליבותיהם של מנהיגי העולם כדי שיעשו משהו עבורם.

 

כל ישראל חברים – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

 

תעתיק – הרב יחיאל ביטון

תרגום – נסים קריספל בהסכמתו ובאדיבותו ועל כך אני מודה לו אישית – אלי פילו המעתיק

אידא האגדא, לאש כאנו יחדאזו יכילקו חברה זדידא? אסבבה הייא עלא קיבל האד אזזמאעאת ענדהום אסגיל דייאלהום מרשום ומחדוד, מא ענדהום גהיד באש יתתסגילו גיר בססגיולאת דליהוד דלננם דייאלהום פראנסיס אוו אנגליז אוו ייזאלוואן או אלימאן, ומא יקדרוס יפיותו פהאד אסחגיל לחדאדאת דל גנם דייאלהום. ביהא כאנית מחדאזא ואחד לוואצייא די יתלאיים כול מא הווא סגיל דליהוד, ואחד לחברה מכתתבה די תפאתן ויתדררג עלא לחקק דליהוד כאמליין.

כא יתוצאב פסי גוואזת דליהוד די באקי אתאריך באיין כאנו נאם די זררבא יעמלו חברות מן האד אננעת, בלחק כול ואחד כאן ידרב פזיהא. וחתא חאזא מא סכירית, מנאיין מא וצלום יתוואלנו ומא דאוומוס פססגל.

פעאם תמנטאעס למייא ותמנייא וכ׳מסין פיי בולונייא (איטאליא) אתתחואקו אנצארא ואחד לוולד יסמו ידגאר מורטאדא מן ענד ואלדיה, ועטאוו אחבבה באיין מנחית אררבבאייא דייאלו סממאתו פ׳ליגליזיא ועמליתלו לפאתיסמו לאזמו יבקא דליגאליזייא.

האד לחוואץ לקביח דרר פכאייר ורוחא כאמלא די כא יתחב אתחריר. בלחק למראדעאת די תראדעו באש ירזע לוולד לוואלדיה מא שנרוש.

בזזאף דלגנוס ונאפוליון בראצו די לעסקר דייאלו כאנו דאך לוקה פרומא, דללו פיססגל. לגיבינא די זללב האד אססגל די מורטארא מאזל כא ברדית, חתא קאמו 6 דליהוד לגיאר די מאזאל מא כאנו מערופין וכממו באש יכלקיו ואחד לחברה די יתוקף מן גייהת למצילומין.

פעאם תמנטאעס למייא וסתתין אתתכילקית לאלייאנץ חברת כל ישראל חברים, ודוך די כלקוהא ודי יסמהום יסתהאל מה יתנאסאס מן חאתאריקא, הומא: שארל ניטיר, תאגיר ו' נארסים ליבין, אבוגאדו ו' גייל קאוואללו, מהונדיס ו' אוגיין מאנויל, פרופיסור ו' אריסטיד אשטרוך רבן,יזידור כאהן גוואזטי.

תרגום

 היום וגם לפני חמישים שנה, מונו בכמה ארצות דיפלומטים אשר טפלו בענייני היהודים ושימשו כמתווכים או מגשרים בין השלטונות לבין היהודים. אם כך הדבר, נשאלת השאלה מדוע היה צריך לייסד חברה חדשה? התשובה היא שאותם דיפלומטים אכן טיפלו בענייני היהודים, אבל את מירב זמנם הם הקדישו לבני עמם. לכן צריכים היו לייסד חברה שתשקיע את כל אונה ומרצה לענייני היהודים בלבד.

 היו גם קהילות יהודיות, דוגמת קהילת יהודי גירבה שבטוניסיה שבחרו מתוכן וועדים שייצגו את האינטרסים של הקהילות מול השלטונות. עלי לציין שזה לא עלה יפה. בין הוועדים או בינם לבין עצמם נתגלעו מחלוקות שהובילו לפירוקם. ומעשה שהיה בעיר בולוניה שבאיטליה ב-1858 למניינם, משמרות האפיפיור נכנסו לבית יהודי וחטפו ממנו ילד ששמו היה אדגארו מורטארה שלטענתם הוטבל בינקותו בכנסייה וגם הוענק לו שם נוצרי. ומכיוון שכך, הם טענו שהילד צריך לחזור לכור מחצבתו, דהיינו לכנסייה.

כל מאמצי המשפחה להחזיר את הילד לידיהם נכשלו, והכנסייה הגנה על ההטבלה בטענה שבמקרה של סכנת חיים מותר להטביל לנצרות ילדים גם נגד רצון הוריהם.

 ב־ 1859 יצא משה מונטיפיורי לרומא על מנת לשחרר את הילד, אולם בקשתו, יחד עם כל שאר הבקשות, נדחתה על ידי האפיפיור פיוס התשיעי. פרשת חטיפתו של מורטארה והשפעתה, חרגו מעבר לחייו וחיי משפחתו.

כל ישראל חברים – אליאנס – תיעוד והיסטוריה..מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

תעתיק – הרב יחיאל ביטון

תרגום – נסים קריספל בהסכמתו ובאדיבותו ועל כך אני מודה לו אישית – אלי פילו המעתיק

שי טימפו מנורא דאך, קרימיו די כאן מהוד דימא באש יפאתן עלא כיוואנו ליהוד, גיאבלהום למעאוונא ולכלאם דייאלו ודלקווא וזזעאמא דייאלו.

מוסיו גארסיס ליבין די מנו כאנת יתחקו לחברה האדי רבעין עאם אתכימימא דייאלהא, הווא ליום לפריזידינטי דייאלהא למוקקרואדי כא יתננטו לכלאמו.

למקצוד דלחברה די כיף מביין פתתפריז די פררסו ללגיאמיע מן אלללוול הוא האדא: לחברה יתפיאתן ולא אלונור דליסם דליהודי כול וקת די יקום עליה סי חד וי יתזעעם בכול מא הווא רהט אללכידמא דצנאייע די יצלאחו ו' יתפאתן יתחייד, פכול מודע די יחדאז, קללת לערף' וטבאייע לקבאח די כא יכילאקו מן לגלות ו' יתכדם בלקווא דתפטין ובזזהאד דלעקל די יתקדר יתכדדם ללפיראק די כוואננא די מעדדבין תחת מן לחמל דשרועאת מן גיר דננאס ו' יתחיו לעקל ולמוסר באש יתזררב וקת אתתחריר, ויתצחסו פלמוציע די פאיין הווא בעדה.

האדו הומא אננדראת לאצילייאן דססגיל די לאס עטאת ראצהא חברת כל ישראל חברים.

חתא בלאד מא כאנת תעטי לוזבא אלאייאנסה באש יתביין כדמתהא קד אררוסייא, אננאס כאמלין כא יעארפו לעדאב די פאס נהומא ליהוד פיהא מעררמין פוואחד לעאראד דלקבאוול כא יעישו פיהום בקטר מן כמסא דלמליון פוואחד לעניות וקללת אתתעלימא די מא יקדרוס יתתוצפו. פוצט ואחד אטימפו קליל כאנו וכאנו אננאס לקבאר דרוסייה באיין פהמו ועארפו בחק אטבע לחקיקי דלאלייאנס, ולכ׳יר די יתעמל פרוסיה, לאיין

הפרשה נתפרסמה ברחבי העולם וגרמה לחוגים התומכים בחופש הדת ובערכים ליברלים להביע מחאה בכל רחבי אירופה. המחאות נגד פעולות אלה של הכנסייה אף הוגשו באופן רשמי על ידי מספר ממשלות אירופיות בהם נפוליון השלישי מצרפת.

ועוד בטרם נגוזה הפרשה ונשתכחה, קמו ב-1860 ששה יהודים שהחליטו לעשות מעשה ולייסד חברה אשר תטפל בעניינם של היהודים העשוקים. היה זה הזרע הראשון שממנו עלתה חברת כל ישראל חברים. ולעולם עלינו לזכור את שמותיהם של המייסדים וביניהם: קרל נטר, בן לשושלת רבנים, איש אמיד שהיה קשוב לגורל הקהילות באירופה, נרסיס לוון, עורך דין, עוזרו של אדולף כרמייה, רב פעלים וגומל חסדים, איזידור כהן, חסיד נלהב של חופש ההוראה ודוגל בעקרון הפרדת הכנסייה מן המדינה, יוגיין מנואל, משורר ואיש אשכולות, אריסטיד אסטרוק, רב ממ1צא פורטוגזי מתנגד בתוקף לתופעת ההתבוללות הנפוצה, זיול קארוואלו, "הזקן" שבחבורה ואדולף כרמייה, נשיאו הראשון של ארגון "כל ישראל חברים". מטרת הארגון הייתה לסייע לכל יהודי באשר הוא כל אימת שיקום

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

תעתיק – הרב יחיאל ביטון

תרגום – נסים קריספל בהסכמתו ובאדיבותו ועל כך אני מודה לו אישית – אלי פילו המעתיק

פעאם תמנטאעס למייא ותסעוד וסתין, מנורא לקוליהא די כאנית פפולאנייא ופבזזאף דלקבאייל דלגרב דררוסיה, זוז דלעי מברום דלוקומיטי לקביר דלאלייאנס קדרו יביזיטארו דוק די נדהרו ויעטילהום ויפררקו עליהום לעוואן די לאיימית לאלייאנס.

לקומוטי קדר יזמע בזזאף דליתאמא ויפררקהום פלקהלות דליהוד די פראנצייא ואלימאנייא. באיין האדוק למגיבונין די עדראוהום אזזוע ולקולירא כאנו תמן מייא דנאס דררגאל מגהאדין די מא כאנו יטלבו גיר מא יכדמו. לאלייאנס ואפקית ותציפדהום לאמיריקא. האד אססגיל כאן טוול וואער באש יתתרתב בלחק בלחראצא די שי נאם דלעקל ובלמעאוונא דליהוד כאמלין קדר יתכממל די כיף יחדאז.

מן תממא בדא אסספר לקביר דליוזו־ד, די מן תמנטאעס למייא וואחד תמאנין – לתמנטאעס למייא ורבעה ותמנין כרגיו מן דאיתהום לראצהום מן אררוסייה לאמיריקה. מא קייצנא סאי אילא נקייצו באיין לעדאד דליהוד דררוסיה די מסאיו ללאמיריקא פהאד תנאעס לעאם כאן די כימם מייאת אלף.

פלדאכל דררוסיה לאלייאנס עאוונית לקהלות די תעדראו בזזוע ולחריקאת ולקתיל, כול מררא די כאנית יתזיהום שי צרה גידידא, לאלייאנס כאנת יתפאתן באש יתכפף לעניות דיילהום ויתעמל שוואין דלפרהא פלקלובאת למוגיועין בלגיבינא ולגיבן. פרומאנייא ליהוד מאהומאש פלכיר כטר מן די פררוסיה.

ורופא, מנאיץ קבלית רומאנייא יתתחדר ויתרזע גנם די ראצהא, שרטית עליהא באש יתנאדד ליהוד צאפי פהאל אססכאן לוכרין.

עליו צר ואויב מכל סוג שהוא או שיתרגשו עליו מרעין בישין שהם תולדה של הגלות – בכוח הרגש ובעזרת התבונה אפשר יהיה לבטל את סבלות אחינו המתענים תחת עול מעניהם, לזרז את בוא יום חירותם ולחזק את רוחם בכל מושבותיהם. אלה הם עקרונות העבודה החשובים שעליהם נתנה את הדעת חברת כי״ח.

שום מדינה לא העניקה לנו הזדמנות לעמוד על גודל העשייה של חברת אליאנס כמו רוסיה. כולנו מודעים לסבל הרב בו שרויים יהודיה. יותר מחמישה מיליון יהודים חיים בה בעניות ובעליבות רבה שאין לתארה. תוך פרק זמן קצר מאוד מנהיגיה השכילו לעמוד על מפעליה האמיתיים של חברת אליאנס ועל כל הטוב שעשתה ברוסיה, שהרי בשנת 1869 אחרי מגפת הכולרה שפקדה את פולניה ומחוזות רבים במערב רוסיה, שני נציגים מחבר המנהלים של אליאנס העולמית הצליחו לסייע ליהודים – נפגעי המגיפה, לחלק להם מזון, תרופות וכסף שנאספו על ידי החברה. חבר המנהלים של אליאנס הצליח לרכז הרבה יתומים מנפגעי המגפה ולפזר אותם בין קהילות היהודים של צרפת וגרמניה. בין אלה שעברו את מוראות הרעב והכולרה, היו 800 גברים שכל מה

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

בעד מן דאק אשי, ליהוד מאזאלין מחסובין פיהא פחאל ברראניין ואכיכיא קאבלית עליהום לחמולאת די קאבלית ולאד לבלאד, ואכלא כא יתבבתו כול מא מלזום עלא ולאד לבלאד.

פכול עאם לפארלאמינט כא יעמל שרועאת גדאד די כא יחררדו אלביע ושרא דליהוד ויחוודולהום מעישתהום ו' שרועאת עלא אדללאלא בססלעה, עלא אלביע דספיריטוס, עלא אססכנאן פטשורובול. ומאהושי גיר האד אשי וכאן, זאדו נית חבבו יציורוהום חתא פלחאזא למכיירה די ענדהום, די הווא לעתיד די אולאדהום ו' לאיין אתתקטע עלא ולאד ליהוד מא ידכלו לססקוולאת גיר חתא יציטו למוואציע עלא ולאד אנצארא כאמלין.

בלהק אססק׳וילאת דלמכיזן מא כא יקדדוש, ביהא חדאזו ליהוד יפיאתנו יכילקו מן ענדהום סקיוילאת לולאדהום.

חתא תממא לאלאייאנס כא יתעמל לכיר בישם ליהוד כאמלין: כא יתפיררק למעאוונאת ו' כא יתעאוון די חב יצאפיר, כא יתדהרג ויתכיללץ עלא אסק׳וילאת.

פיששרק, ליסטאדו דליהוד פנעת בוחדו. פטורקייא, ליהוד עאיישין מחקיקינין פיוצט אננאס די קאבלינהום ונית מלאח מעאהום. בלחק כאיינין מוואציע פייהא די למכיזן מא כא יוצל גיר בששקא, באש ידררג עליהום מן לקרוטייאת בדין דלעאממא, ולוכאן אמא לקוואנסא די ורופא ואמיריקא די, בדרג׳וב דלאלאיינם, כא יפיאתנו ועטאתהום שואיין דלהדן, לוכאן נכאפו עליהום מן ואקועאת ואערין די תאעאדדו.

שהם ביקשו היה לעבוד בכדי להתקיים. אליאנס נענתה להם ושלחה אותם לאמריקה. מעשה חסד זה היה ארוך וקשה לתארו במלואו. אבל בנחישותם של אנשים נבונים ובעזרתם של כל היהודים הוא הסתיים בצורה ראוייה.

 זה היה רגע המפנה הגדול שבו החלה ההגירה הגדולה של יהודים מרומים לאמריקה בין השנים -1881 1884 . אין לנו מושג כמה יהודים היגרו באותה עת, אבל אנחנו מעריכים שהיו חמש מאות אלף יהודים שהיגרו בפרק זמן של שתים עשרה שנים לאמריקה. 

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

ברוסיה עצמה, אליאנס עזרה לקהילות יהודיות שגוועו ברעב, ומתו במגפות כל אימת שהיתה מתרגשת ובאה עליהם צרה חדשה. אליאנס התגייסה כדי להקל עליהם לבל יכרעו תחת עול העניות ועל מנת לשמח את לבותיהם שהיו גדושים בצער וביגון. אני חייב לציין שברומניה מצבם של היהודים לא היה טוב יותר משל יהודי רוסיה.

באירופה, כשרומניה החלה לעצב את עצמה כמדינה, היא החליטה שהיהודים החיים בתוכה יהיו שווי זכויות.

אבל אחרי ההכרזה הזו, בפועל, לא חל שינוי במצבם. הם הרגישו שם כמו זרים על אף שחלו עליהם כל

בלחק מן האד לחמאייא מא כאנוס יקדרו יכררגיו לפאיידאת כאמלין די נחבבו, לוכאן מא לאלייאנץ די ואפיקית באש יתפיייק עקלהום בתתעלימא.

אזזעאמא למבארקיא די כידדמו, לכאדמין דלחברה באש יכלקו לאלייאנם, לוקת די פמוציע אכ׳ור בחרא באנו יתחאקיקיו באש יעארפו. ואש לחק וקתהא אוו ואם יתצלאח, כאנו מאזאל סגיאר האדי 50 עאם בלחק בלחרורייא דלקלב דייאלהום כאנו יתחקקו בוואחד אננדרא צאפייא ומתבבתא, בלחוואיץ די כאצצין לליהוד ו' וצאבו מן אדדקקה אלוולא, אססגיל לוחדאני די יקדר יהזז לעאממא דליהוד מן אצרה וקללת אתעלימא די האדי קדואש מן מייאת עאם.

מאהושי קדדאמכום לסניורים פאש נחדאז נביין בטויל לכיר די כא יתעמל אסקוילא, בססקוילא באש כממית לאלייאנץ יתרדד אללעקל ולטטרבייא, יהוד אששרק ודי אפריקה. עלאש כטארית אששרק ואפריקה דצפון? – סאדותי כאמלין די, פלקצמא אלוולא דלמייאת עאם לפאייתא, כאנו יצאפדו פלמאררוק, טונם וטורקייא, כאנו יראוו ליסטאדו (לפהאמא) דלעקל דליהוד די מא כאנת ענדהום חתא שי מן אתעלימא דליום, בחרא ואש לולאד כאנו יתתעלאמו יקראוו ויכתבו בליהוד.

פררוסיה, פרומאניה, ופגאליציא, ליהוד כאנו עלא שק׳ מג׳בונין כייר ועניים כטר ומתבועין כטר. בלחק אללגבא למקדדשה ולחכמות עממרהא מא נטאפת ענדהום. מן וצט אצילאם דלחגרא די פאס הומא, באין ידא מן לאה לוקת אללוקת שי סופר קביר, אוו שי פילוסוף, שי חכם פלחכמות דטבע אוו שי מפרש עצום. בלחק

חוק׳ המדינה ועל אף שהתנהלו בה ככל אזרחיה. אך, אנו עדים לכך שבכל שנה, הפרלמנט היה מחוקק חוקים חדשים שפגעו בפרנסתם של היהודים ובמחייתם, חוקים אלה פגעו בסחר חופשי במכירה של ״מת ומשקאות חריפים. ולא ד׳ בזה, הם החליטו לפגוע בהם בדבר החשוב ביותר ליהודים והוא עתיד ילדיהם. הם מנעו מילדי היהודים להתקבל לבתי ספר מקומיים, ואפשרו להם להתקבל אליהם רק במידה ונותרו בהם מקומות פנויים. כיוון שלא נמצאו די מקומות בבתי הספר של המדינה, נאלצו היהודים ל״סד בתי ספר משלהם עבור ילדיהם. גם לשם נכנס אליאנס לפעולה בשמם של כל היהודים. הוא סייע למי שביקש לנסוע לבתי ספר אחרים וגם מימן בתי ספר חדשים.

במזרח, הקהילות היהודיות היו עצמאיות יותר. בתורכיה היהודים חיו בקרב אוכלוסיה שקיבלה אותם והיתה טובה אליהם. אבל היו מקומות שהשלטונות לא הגיעו אליהם, אלא אם כן התלוננו על עוולות ואלמלא מדינות אירופה ואמריקה שנענו לבקשת אל׳אנסוהעניקו למסכנים מעט ביטחון ושקט, היינו בוודאי מוצאים את עצמנו דואגים לשלומם בגין צרות אחרות שהי! מתרגשות ובאות

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

פלקרוואת די מפררקין פוצט לבלדאן דלמסלמין, תנאסא חתא לגוסטו דלקראייה, חתא אתפיגידא דרבנים ולחכמים למשנועין די לאחו קדדאך דדאוו עלא ליהוד דששרק ודלאפריק.

מן גאנב למעישה למחצירא פלמלאלח אדדייקין, חתא לפיורציאת דלגוף' דתאצילא קלאלו, לגופות חתא הומא פחאל לעקל בדאוו טויחו. מתמיין מן כול רהט דלכידמא דליד מן גאנב אררהט דלמעיסה דייאלהום ומן גיאנב לקוואעד לקדאם דלמסלמין, ליהוד די האד לבלדאן בקאוו מחדורין פדדלאלא בססלעא, ופצנאייע דלעניות.

באש יתפקיקיו האד לקהלות למגיבונין מא כאנית גיר ואחד אטריק: אססקוולאת! האדיך די כדמו לאלייאנס כאנו יעארפו האד לחקק בזזאף דלוקת קבל מא יתהתתב לחברה.

ביהא גיר לאלייאנס קדרית יתגימע שי דראהם ואפקות באש יתצללחהום אלאכילוק די ואחד אסקוילא פטיטאוון וחללותהא פעאם תמנטאעס למייא ותנאיין וסתין ו' פעאם 1864 תחללית סקוילא אוכרא פבלאד אוכרא דלג׳רב, פטאנגיא. ופעאם 1865 וחדא וכרא פבגידאד. מן תממא אססגיל דסקוילאת כאן יזיד ויכתר פכול עאם ו' ליום כאיינין סקוילאת פבולגאריא, פטורקיא די ורופא וטורקיא די אזיה, מן יפה חתא לחלב, בגדאד ומוסול, פמאצר, פתונם ופלגירב, בדאוו נית פרומאניא וזאיידין התא לפרס וליאמאן.

מן תאריך 1897 אסקוילאת בדאוו יקתרו בזררבא. פעאם תמנטאעם למייא וכמסא ותמאנין לעאדאד דיילאהום כאן די 34. פעאם 1890 כאן די 94 ופלגאמיע כימסא

עליהם. אבל החסות המגוננת הזו של אירופה ואמריקה לא יכולה היתה לצמוח ולהניב את כל התועלות שהיינו מצפים שייקרו אלמלא חברת אליאנס שהאירה והעירה את לבותיהם במידע. בהתנהלותה הראשונית של אליאנס, ניכרה העזה מבורכת. בה בעת שבמקומות אחרים ישבו על המדוכה כדי לדעת אם הקמת הארגון ראוייה או לא, אם הוא יועיל או לא יועיל, קמו ששת הנחשונים הראשונים ועשו מעשה. הם היו עד״ן עול׳ ימים – בני 50 שנה. אבל בלהט ליבם כאשר חקרו ודרשו בראיה מפוקחת ומסודרת מה נדרש ליהודים, גילו מההתחלה שהדבר הראשון שיכול להוציא את העם היהודי מהצרות הוא גאולתם ממיעוט הדעת וההשכלה, שהיו שרויים בהם במשך למעלה מ-100 שנה.

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

מיותר לספר לכבודכם האדונים, עד כמה רבה תועלתו של בית ספר. בית ספר שאליאנס חשבה שהוא יכול להפרות את השכל ולהעניק חינוך ליהוד׳ המזרח וליהודי צפון אפריקה. למה היא בחרה בארצות המזרח ובצפון אפריקה?

רבות׳! בתחילת המאה שעברה שליחי אליאנס נסעו למרוקו לטוניס ולתורכיה וגילו שליהודים לא היה כל מושג במה שהתרחש בשדה החינוך

ועסרין אלף דררארי, ופעאם 1908 לחקו לעאדאד די 124 סקוילאת, ולעאדאד דתלמידים תנאיין ורבעין אלף.

די עטא אגיהד אללאלייאנץ באש יתוססע קד האדא אססגיל פהאד לעסר סנין לפאייתין הייא ואחד ליראתא קבירא די כיללאתהא מראת לברון די הירש. פעאם 1885 לעאדאד דאמעללמין די תעללמו עלא ייד לאלייאנס וכא יעללמו פססקוילאת דדרארי כאן די 92, ולעדאד דלמעלמאין גאמיע כאן די תלת מייא ורבעה. פילכיכיר די עאם 1908 לעאדאד דלמעללמין דלאלייאנס לחק מיאתאיין ותנאיין ותמאנין, ולעאדאד דלגאמיע דלמעללמין 1250.

למצארף, מיגורו כתרו עלא קד למעללמין. פעאם 1885 לגאמיע דלמצארף דססקוילאת פי כול עאם לחק אסך די שת מייא ועשרין אלף פראנק די מנהום כאנת יתצרף לאלייאנס מייאתאיין ותמניא וכמסין אלף ותסע מייא ותמנייא ותסעין פראנק, ולבאקי תלת מייא וואחד וסתין אלף ורבע מייא וזוז דלפראנק כאנו יכללצוה לקהל דלבלדאן ו' פעאם 1908, למצרוף לגאמיע דססקוילאת לחק 2 דלמליון דלפראנק פיהום חק לאלייאנם מליון וכמסה ועסרין אלף וחק לקהלות תסע מייא וכמסא וסבעין אלף פראנק.

האד למעאוונא לקבירה דלקהלות די כתרתהום עניים, כא יתביין חסן מן לכלאם באיין אססקוילאת תבבתו אררגא דלעאממא.

ואש מא יקדדש אידא נקולכום באיין אתסע מייא וכמסא וסבעין אלף פראנק, אתולותאיץ דיילהא כא יכרגו מן לכלאצאת דדרארי.

והתרבות העולמיים. האם יעלה על הדעת שהתלמידים היו מפסיקים ללמוד קרוא וכתוב בעברית, ברוסיה, רומניה, גליציה שם היהודים היו מסכנים עניים ונרדפים? אלה לא פגמו מעולם בתלמודם. מפעם לפעם אנחנו שומעים על סופר גדול שצמח שם, פילוסוף, חכם בחוכמת הטבע או פרשן עצום. אבל אצל יהודי המזרח שנטמעו בתוך הערים המוסלמיות התמוססה לה התאווה של הלימוד והקריאה עד שקמה לה שכבה של רבנים וחכמים ששפכה אור על תרבותם של יהודי המזרח ואפריקה.

החיים במלאחים הצפופים היו קשים גם מבחינת בריאות הגוף. הגופות גם הם כמו השכל הלכו והצטמקו. היהודים היו אמונים על כל המלאכות המעשיות שסייעו להם לכלכל את עצמם ולהתנהל בקרב שכניהם הערבים. יהודי הארצות צפון אפריקה עסקו במיקח ובממכר ובמלאכות של עניות. כדי להשתחרר מהמעגל הזה הייתה לקהילות המסכנות הללו רק דרך אחת – בתי ספר.

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

אלה שייסדו את אליאנס הכירו את הבעיה עוד בטרם נוסדה החברה. רק אליאנס יכולה היתה לגייס כסף כדי לפתוח דרך להקמתו של בית ספר בעיר תיטוואן, אותו הם ייסדו

אוו ואש יקדר יתתקייץ באיין לוואלדין די מאהוסי עשירים יכללפו עלא ראשהום ואחד לכלאץ שי מרראת עאלי בזזאף, לוכאן אממא כאנו יפהמו לבאלור דתעלימא די כא יתנעטא לולאדהום ולפאיידא די יכררגיו מנהא עלא טול עמרהום?

מנחית אתסגילית בדרארי לאלייאנס עארפית באיין קבדית אטריק למכייר באש יתלחק מקצורהא.

אדורות די דאזו שי מנורא שי עלא לבאנקוס דסקוילא ודי תעללמו פיהא אתעלימא אללוולא, הומא דורות קאריין, פאהמין למלזום עליהום ולחק דיילאהום, דורות די כא יעמלו אונור אליהוד אללגנס דייאלהום וללאלייאנס, למשל דייאלהום, הווא אררהט למכייר באש נקדרו נכתתרו אססגל דססקולאת דייאלנא.

באש יתמעששאו האד אסקוילאת כאן כא יחדאז מעללמין עלא ועלם להאד אססגיל.

באש יכונו ענדהא מעללמין די כא יקדרו יעללמו מליח ומן קלבהום, "לקומומיטי סינטראל" ואסק יעללמהום מן ענדו.

פעאם 1868 פאק פפאריז ואחד אסקוילא לללמעלאמין, ופעאם 1880 למכזן דלפראנסים עקלהא באיין הייא סקוילא דצלאח דלעאממא. פיהא שי מייא דדרארי מכטארין ומלאיימין מן למכיירין דססקוילאת דיאלהא דששרק כא יתעללמא לחכמה דתתעלים די יתחדאז, עלא ייד מעללמין מכטארין מן למכיירין דלוניברסיטי די פראנסייא.

בשנת 1862. ב-1864 נפתח בית ספר אחר בעיר מערבית אחרת – טנגייר ובשנת 1865 נפתח בית ספר בעיר בגדד.

באותה עת ייסוד של בתי ספר של אליאנס רק הלך והתעצם והיום יש בתי ספר בבולגריה, בתורכיה של אירופה ובתורכיה של אסיה וזה מגיע גם לחלב שבסוריה, בגדד, מוסול, מצרים, טוניס ואלגייר. הם התחילו לייסד גם בתי ספר ברומניה ואף התקדמו לעבר פרס ותימן.

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

 מ־1897, החלו להבנות בתי ספר במהירות רבה. בשנת 1885 מספרם הגיע לכדי 34. ב-1890 הגיע מספרם ל-94 ועשרים וחמישה אלף תלמידים למדו בהם.

 ב־1908 הגיעו עד לכדי 124 בתי ספר ומספר התלמידים שלמדו בהם הגיע לארבעים ושניים אלף. מה שהעניק לאליאנס אפשרות להתרחב, הייתה ירושה גדולה שהותירה אשתו של הברון הירש.

 בשנת 1885 מספר המורים שקיבלו את הכשרתם בסמינרים של אליאנס ולימדו בבתי ספר שלה במרוקו היה 92. סך כל המורים שלימדו בבתי ספר של אליאנס העולמי היה 304. בסוף 1908 מספר המורים של אליאנס במרוקו הגיע לכדי 282 וסך כל המורים של אליאנס העולמי הגיע לכדי 1250 מורים.

כא נוקף ואחד למינוטו חתא נפידלכלום באיין האד אססגיל דתתעלימא בא יכדם בלא די פרינסייא אללולאד וללבנאת, לאיין באש נעטיו אלאמרא אזזהד ולמוצ׳ע די לאזם יכון ענדהא פיאפאמילייא, באש נעטטיוהא נית לקצמא די לאזם יתכון ענדהא פיתמשייא דלעקא ודטרבייא די אולאדהא, כא נחדאזו נגאדדיוהא מעא כיוואנהא וראזלהא בתתעלימא ואידוקאסיון(וטרבייא).

פהאד לעאמאת לפיאייתין, לאלייאנץ תחגילית בטיוח די טאחו פששרק ולאפריק אתעלימאת דרבנים. לקהלות די אנאס דייאלהום בא יזידו כול נהאר פ׳לפיייאקא רגיעו בא יפיסמו באיין כא יכיצצוהום רבנים מעללמין ומוזזדין אלססגיל דייאלהום לעאל.

פעאם 1891 לאלייאנס, ולאנגלו דלקיולונייאת כ׳לקו פיאנדרינופל פטורקיא ואחד אסימינור צגייר דרבנים, וציפדו ללסימיניר דרבנים די פיפאריז זוז דתלמידים מן אששרק באש יתעללמו פיה לפילוסופיה דדיו•

פעאם 1895 אסימיניר די אנדרינופל אתתרחל לקיונסטאנטינופל, פיה כא יתעללמו לכתרה דרבנים דליום ולקהלות דליהוד.

סיניור נחום לדם שי עאמאת פרופיסור פהאד אסימיניר, ופעאם 1898 טלע ללמעלה לקבירה דררבאן לקביר דטורקיה.

לעאממאת דליהוד די לאלייאנץ קילפפית באש יתפייקהום, מדהורין בלעניות פחאל מדהורין בקללת אתעלימא ו' אידא אסקוילא כא יתפצאל ויתעממר לעקל, אתעלימא די כא יתתעללמו אדרארי, קליל איימתא כא

ההוצאות של אליאנס גדלו בהתאם למספרם של המורים. בשנת 1885 סך כל ההוצאות של בתי הספר בכל השנה הגיע לכדי 620,000 פרנקים שמהם אליאנס מימנה 258989 פרנק והיתרה 381402 פרנק הגיעו מהאוכלוסייה של הערים שבהן היו בתי הספר.

ב-1908, ההוצאות הגיעו לכדי 2,000,000 פרנק שמהם אליאנס מימנה 1,250,000 פרנק והקהילות היהודיות 975,000 פרנק.

העזרה הזו של הקהילות שרובן היו עניות מעידה כאלף עדים שבתי הספר היו מקובלים על הקהילות. מיותר לציין ש-975,000 פרנק – שני שליש של ההוצאות היו ממומנים ע״י התלמידים. האם ניתן להעריך כמה ראויה לציון העובדה שההורים, שהם לא עשירים ייקחו על עצמם תשלום שפעמים היה גבוה מידי? ולוואי והם היו יודעים כמה השקעה מושקעת ע״י אליאנס ללימוד ילדיהם וכמה תועלת תצמח לילדיהם מתלמודם, כל ימי חייהם. 

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת מספר 30 – קיץ תשע"א לכבוד 150 שנה לאליאנס – כל ישראל חברים.

בגיליון זה בן  למעלה משלוש מאות עמודים, כוללת בתוכה מאמרים בעברית וחלק נכבד ומכובד גם בשפה הצרפתית. המידע הינו יקר ערך כפי שניווכח להלן.

בהזדמנות זו רוצה אני להודות לאיש היקר הזה מר אשר כנפו על פועלו למען הקהילה כולה ותרומתו הכבירה בהבאה, ריכוז והפצה של נושאים מעניינים אודות העדה הברוכה שלנו. 

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

תעתיק – הרב יחיאל ביטון

תרגום – נסים קריספל בהסכמתו ובאדיבותו ועל כך אני מודה לו אישית – אלי פילו המעתיק 

המשך המאמר

כיוון שאליאנס היתה עסוקה בחינוך תלמידים, היא ידעה שהיא עלתה על הדרך להגשמת עקרונותיה. הדורות של התלמידים שחלפו זה אחר זה על ספסל׳ בתי הספר ולמדו בה את לימודם הראשון, נחשבים לדורות מלומדים, מבינים את המוטל

יתקדדהום באש יעישו מנהא, לאיין מא כאינין מוואציע דלכדמא פלבלדאן לעניים די עלאש כא נפאתנו.

ביהא לאלייאנץ כאנת יתכיממם דימא באיין אתעלימא דצנאייע דליד הווא לכמאל די יחדאז אלסקוילא.

בלמעאווונא דססכ׳אווה דלקלב דלבארון די הירש, לאלייאנס קדרית יתכלק ויתכתתר אתעלים דצנאייע פלבלדאן כאמלין די פאיין כלקות אסקוילאת.

פלכתרא דלמוואציע אצנאיעייא די כא יתתכטארו מן אתלמידים די כא יכרגו מן אסקוילא, כא ינטראחו ענד מעללמין קבאר דצנאייע וה יקבדו ואחד למעאוונא שהרייא טול אמא דאמת אתעלימא דייאלהום.

פלמוואציע די פאיין לאלייאנס מא קדרית יתגלב פלמעללמין די מאהומשי יהוד די מא כא יחבוש יקבלו ולאד ליהוד, כלקית פאבריקאת דצנאייע די בא יתמששם עלא יידהא.

בלחק באיין האד לפעאייל כאמלין, אססקוילא די ללאלייאנם כלקית פירושלים כא יתסתאהל יתנאבא מעאהא בן אדם, מן גיהת לביר די כא יתעמל מן גיהת אננפיאעה לעקלייא דלמוסר די כא יתכרג מנהא ללעאממא.

אסקוילא למכלוקא עלא ייד לאלייאנץ ועלה ייד שי יהוד נדיבי לב דלונדריס קאבדא בזזאף דלאהרייא דלעדדא דצנאייע מצוובין עלה לקאעידא די מא יכצצהום ואלא חאגא, ופיהום מעללמין מפצצלין פי ורופא די קא

עליהם, ועומדים על יכולותיהם. דורות שהרימו את קרנם של היהדות ושל היהודים כאומה ושל אליאנס כמובן. זה הסגנון הנפלא שאנו יכולים לנקוט בו כדי להפעיל את בתי הספר שלנו. כדי שבתי הספר הללו יתנהלו כהלכה, הם חייבים להכיר את המערכת שבה הם עובדים וכדי שיהיו בה מורים המסוגלים ללמד היטב ומדם ליבם, אליאנס העולמית צריכה ללמד אותם בדרכה.

בשנת 1868 נוסד בפריז בית ספר להכשרת מורים. ב-1880 שלטונות צרפת הכירו בו שהוא בית ספר קהילתי שהוא לתועלת העם.

היו בו כמאה תלמידים נבחרים, אותם בחרו בטובים שבבתי הספר של אליאנס במזרח. הם לומדים בסמינר את התורה הנדרשת באמצעות מורים מצוינים מהנבחרות של אוניברסיטאות צרפת. אני רוצה להתעכב דקה ולומר שבית הספר למורים היה מעורב – בנים ובנות, וזאת, כדי להעניק לאישה מעמד הראוי לה במשפחה וכלי בידיה לחינוך ילדיה שלה. לכן, עלינו לתת לה מעמד שווה לאחיה ולבעלה בחינוך ובלימוד.

בשנים האחרונות אליאנס הייתה מודעת לנפילת קרנה של קהילת המחנכים הרבנים במזרח. בשנת 1891, אליאנס ייסדה באדרינו פול

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה..מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

תעתיק – הרב יחיאל ביטון

תרגום – נסים קריספל בהסכמתו ובאדיבותו ועל כך אני מודה לו אישית – אלי פילו המעתיק 

יעללמו אצנאייע דנגגאר, חדדאד, מאקיניסטא, פרראג', צוואר בתקליע, נססאז, סבבאג' די כא יכדדם בתתקליע אללוח.

פלוול לוואלדין מא כאנוס יזעמו יציפדו ולאדהום ללתעלימא דצנאייע, בלחק ליום פכול באכאנס כאיין 20 דלולאד די.כא יטלבו ידכלו ללצנעא, וואחד לעאדאד קביר מנהום ברראניין מן ירושלים די מנאיין כה יקאדיו אתעלימא כא ירגעו יחללו מוציע דלכ׳דמא פבלאדהום ויתעו חתא הומא מעללמין ויעללמו אצנעא ללצנאעייא יהוד.

האד לוקת דליום אססגיל דצנעא כאדאם פי 33 דלמוואציע, פיהום זאייד נאקץ 1400 דצנאיעייא ולאד וכנאה.

למצארף די אתסרפו עליהום להקו פעאם 1908 לסך די מייא וכמסין אלף פראנק.

ללאיינץ פאנתנית נית באש יתקבבר ענד ליהוד אשעהווא לתאפללאחת, האד אתעלים אתבדא פי ארץ ישראל פ׳יפ׳א.

מן עאם 1865 ואחד מן אללולייין די כלקו לאלייאנץ קארל ניטיר מנאיין כאן מצאפר פששרק וכאן ישוף קדדאמו לעניות די מא יתקדש יתוצצף דליהוד דלפאליסטינא, כממם באיין תאפללאחת וחדהא יתקדריתחא דיך לעאממא למגיבונא די מא כא יתעמל גיר לביע וששרה דלעניות דדלאלא בססלעא.

אסקוילא די תאפללאחת אתבדאת פעאם 1870 על ואחד לארץ' די 240 יקטאר (כול יקטאר פיה עסר אלאף מיטרו מרבבע) די עטאהום נדכה, למכיזן לעתמאני.

ניטיר פוות בזזאף דלעאמאת באש יכתתבהא

שבתורכיה, סמינר קטן לרבנים אשר שלחו לסמינר הרבנים שבפריז שני תלמידים מהמזרח כדי שילמדו בו פילוסופיה של הדת. בשנת 1895 הסמינר של אדרינופול עבר לאיסטנבול ובו לומדים היום מרבית התלמידים המיועדים בעתיד לשרת כרבנים בקהילות היהודיות.

סניור נחום עבד מספר שנים כפרופסור בסמינר זה ובשנת 1898 הוא עלה לדרגה בכירה והתמנה כרב הראשי של תורכיה.

השנים הראשונות שבהן פעלה אליאנס בקרב קהילות היהודים במרוקו נועדו בעיקר לעורר את היהודים מתרדמתם. שנים אלו התאפיינו בעניות ובדלילות הלימודים. בית הספר הרוצה להיות מועיל חייב למלא את השכל. הלימודים שלומדים בו התלמידים יספקו רק מעטים שיוכלו להיבנות ממנו. אלה שיעזבו אותו לא ימצאו מקומות עבודה בערים. לכן אליאנס חשבה תמיד שלימוד של מלאכות מסורתיות הוא בבחינת לימוד׳ השלמה הנדרשים בבית הספר. בעזרת הלב הרחב של הברון הירש, אליאנס יכולה היתה ליצור ולבחור לימוד של מלאכות בכל המקומות שיש בהם בתי ספר.

 בהרבה קהילות יהודיות, רבים בעלי המלאכה. הנבחרים מן התלמידים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 226 מנויים נוספים
דצמבר 2024
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר