מורשת יהדות מרוקו

      29 – אִידָא יְחֵב רְבְבִּי יִגְ'נִינִי, יִתְקְּבּ סְקַּף ווִיעְטִינִי

אם אלוהים רוצה להעשירני, הוא יקוב את התקרה ויתן לי

ניכר הוא שיששכר בן עמי שלט בשפה הערבית הקלאסית

המילה יִגְ'נִינִי – להעשיר אינה מילה שגורה בפי כל יהודי מרוקו

, غني ג'אני בערבית, פירושו עשיר

30 – אִידָא כָּאן בוּפְססִי טְבבָּאךְ, כִּיף תְכּוּן דִיק לְמְרוּזִייָּא

אם הגדרון הוא הטבח, איך תהיה המרוזייא ?

הגדרון הוא ציפור הידועה במרוקו כזוללת צימוקים.

את ה״מרוזייא״ מכינים על־ידי טיגון הצימוקים בתוספת סוכר.

31 – אִידָא כָּאן לְמְחְדְדת הְבִיל, יִכּוּן לְמְתְסְנַת עָאקֵל

אם המסַפר משוגע, יהא־נא המאזין נבון

כאשר מישהו מטיל אשמה על אחר, יבקש האחרון מן הנוכחים לא להאמין לו באמרו: אידא כאן

ראה וסטמארק 415: اذا كان المحدث احمق يكون السامع عاقل–

אידא כאן למחדת' אחמק יכון אלסאמע עאקל.

יששכר החלית את המילה :אחמאק" בהביל

32 – אִידָא כָּאְנְתְ דִיָאלְקְ סְגְרְהָא, וֹוִידָא כָּאנְתְ דְנָאס כְּבְבְרְהֹא

אם [הדבר] הוא שלך, הקטן אותו, ואם הוא של אחדים, הגדל אותו –

 כאן מדובר על ענייני אירוח.

33 – אִידָא כּוּנְתְ פְזְמָאעָא, כּוּן כְּבִירְהָא

אם תשתתף באסיפה, עמוד בראשה

יש שמתארגנת קבוצה לשם בילוי (ארוחה, יציאה משותפת), וכל אחד תורם דבר־מה.

הפתגם מזרז את האדם לתרום יותר מאחרים.

34 – אִידָא כּטִּיתִי פִייָּא, זְדדִּי ווּזְדדֵּק ווָאחִי

אם אתה מקלל אותי, סבי וסבך חד הם

35 – אִידָא כְללָּאק מוּל לְעָאטִי, תָאכֵּל בְסְכָאטִי

אם ה׳ עזב אותך, תאכל קרביים

36 – אִידָא כְללָּאק מוּל לְעְרְס כּוּל בְלָא כְסִיל יִדִיק

אם בעל־החתונה [השמחה] מרשה לד, אכול ללא נטילת־ידיים

37 – אִידָא כְּלְתְ אַנָא ווּלָאדִי, כְמְּלוּ לְמִייָּאדִי

אם אני וילדי אכלנו, הורידו מן השולחנות

פירוש: אחרי המבול.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

38 – אִידָא כְנְזְ לְחְם, כָּא יִרְפְדוּהּ מֻווָאלִיהּ

אם הבשר מתקלקל, בעליו מוציאים אותו

קרובים צריכים לעזור בעת צרה.

39 – אִידָא כְסְר לְבָאיְיע, רְבְח סָארִי

אם יפסיד המוכר, ירוויח הקונה

40 – אִידָא כְרְזְ לִיהוּדִי מְן עִידוֹ, וְוִיל בוּהּ מְן טָאח פִידוֹ

כשיוצא היהודי מן החג, אוי לו למי שנופל־ לידיו

למחרת החג אין כסף ליהודי ואז הוא תובע בתוקף את מה שמגיע לו.

41 – אִידָא כְּתְרוּ לְכְטוֹרָא, רְפְד כְטָארְקְ נְתִין

אם ירבו הצלחות, קח את צלחתך

אם אנשים מרבים לעסוק באותו דבר, חפש משהו אחר.

ל כ ט ו ר א : נוסח אחר ״לכדורא״ (ירקות).

42 – אִידָא מָא כָּאן לְפְדְל, יִכּוּן גְ'לִיד רְקְּבָּא

אם אין רווח, יהא העורף שמן

על אדם שאינו עשיר, אבל יש לו קיום; אף שאין רווח, נשארת הקרן.

43 – אִידָא מָא פֻוְורְתִי, מָא תָאכְּלוּ

אם לא תבשל אותו [בישול מיוחד בעזרת אדים], לא תאכל אותו

44 – אִידָא מָא רִית מא תְסְבּבַקּ, סְבְבַּקּ רָאסְקְ

אט לא ראית [את] מי לקדם, קדם ראשך

45 – אִידָא מָאתְ לְפִיל פְעְדָאמוֹ רַסְמָאל

אם הפיל מת, בעצמותיו אוצר

נאמר על אדם שנפטר אלא שלא השאיר את בני־משפחתו בצרה, כי הוריש להם ממון רב. נאמר גם על אדם עשיר מאוד המפסיד חלק מממונו, ובמקרה זה הדבר אינו בגדר אסון;

46 – אִידָא מְן סְמָא יִחְדְיק, לָא מֵן אַרְדְ יאָדִיקּ

אם מן השמים שומרים עליך, לא מן הארץ תיפגע

47 – אִידָא מְסָא טְבְקּ, תְזִּי ווְסְלָא

אם ילך המגש, תבוא הטבלה

נאמר על אדם הרוצה לגרש את אשתו. אומרים לו, שאין בטחון שהאשה השנייה תהיה טובה יותר.

על המונח ״טבק״ ראה: בן עמי, עמי 77. (״טבלה״ היא לוח להובלת הלחם.)

48 – אִידָא מְסָא מְתָאעְקְ, סִיר מְעָאהּ

אם רכושך חלד, לד אחריו

נאמר על עשיר שהגיע לאשפתות. במקרה זה עדיף המוות.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

65 – אִידָא רֵיְת לְעְמָא בְּרְכָּאהּ, מַה תְזִידְסְ נְתִין

אם תראה עיוור בצרתו, אל תוסיף עליו

66 – אִידָא רִית לְעַרַבִי בְּלְחְפֹא, יִעַרְפוּ אִלָּאה בְּלְקְסְעָא

אם תראה ערבי יחף, אלוהים ירחם עליו בצלחת [אוכל]

67 – אִידֹא רִית סְבְעָא פֵרָאס זְנָאן, מָא תְזִידֵם לְקָאעוֹ

אם תראה שובע בראש הגן, אל תיכנס פנימה

נאמר על אדם שנכנס לגן ואכל מפירותיו. הוא מתקדם פנימה על־מנת לאסוף עוד פירות ואז הוא נתפס על־ידי בעל הגן. לפי ברינו, אדם שיש לו כל הדרוש לו במקומו, אינו חייב לתור אחרי מקומות אחרים!

68 – אִידָא רִיתְהָא סְפְרָא, קוֹל טָאבְתְ, אוּמָא הִייָא בְּרְרִית דְבָאלְת

אם ראית אותו צהוב, נדמה שהוא בשל, אבל הוא ברוח נכמש

הכוונה לפרי. נאמר על אשה המתאפרת ובריאותה לקויה.

69- אִידָא רִיתוֹ כָּא יִדְחק, מָא בְּקָּאלוֹ עְלָאס יִבְכִּי

אם ראית אותו צוחק, לא נותר לו על מה לבכות

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

70-אִידָא רִיְתוּ נֵהָאר, סְבְּר עְלִיהּ עָאם

אם ראית [אותו] היום, חכה לו שנה

נאמר בעניין הקשור לחוב.

إذا ريتو نهار، صبر عليه عام

71-אִידָא רִיְתוּ סָאכֵּתְ, עָארְפוֹ עְלָא כֵ'רִייַּא נָאבֵּתְ

אם תראה אותו שקט, דע שהוא יושב על צואה

נאמר על אדם הזומם רעה.

إذا ريتو ساكت،عارفو على خريا نابت

72-אִידָא תְכּוּן נְּייָּא נְּייָּא, יִסָאעוּ מִיָּיא פְזְלָאבִּייָּא

אם התמימות תמימות, ייכנסו מאה בתוך הגלימה

הפתגם קשור לענייני אירוח.

73-אִייָּאם אֵללָּאהּ כְּתָאר מֵן דְרָאהְםְ צֵלְטָאן

ימי ה׳ [מרובים] יותר מן הדרהמים [מטבע] של השולטאן

קושרים את הפתגם לסיפור הקשור ללוח השחמט. מלך הבטיח למלא בקשת נתין והאחרון ביקש ליום ראשון אגורה במשבצת אחת, ליום שני 2 אגורות במשבצת השנייה וכך הלאה.

המלך הסכים אבל לא עברה מחצית החודש עד שאוצר המלך התרוקן, ועל זה נאמר:

״ימי ה׳…״ הסבר אחר ששמעתי: אם אדם יאריך ימים הוא יכול להרוויח יותר ממה שיש באוצר המלך. ועוד נמסר לי, שהפתגם נאמר בהזדמנות זו: כשאדם המוזמן לארוחה אינו מופיע, הוא מבטיח, על־מנת לפייס אח המזמין, שיבוא בהזדמנות אחרת באמרו:

״אייאם אללאה…״ מובן נוסף: נחכה ונראה.

ايام الله، كتار من ديرهام سلطان

74-אַייִּמָא קּוּם נְתְחְסְבוֹ; קָּאלְתְלְהָא: חֵתָּא יֵמוּתוּ דִי יִעַרְפוּנָא [ווּיִבְּקָּאוְו גִ'יר דִי יִכִּרְהוּנָא]

אמא, בואי ונתגאה; אמרה לה: עד שימותו אלה שמכירים אותנו [ויישארו אלה שמתנכרים לנו]

התוספת המצוינת בסוגריים מיותרת.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

75-אַייִּמָא קּוּם תְרָאנִי וּכְּלָאם אֵנָאס עִייָּאנִי

אמא, קומי וראי, כי דברי אנשים עייפוני

נאמר על אדם חסר־מגן שכולם נגדו.

76-אִילָא תְפווּהֵת, נְחְסְבְלַק סְנָאנְק

אם תפהק, אספור את שיניד

אל תחשוף את עצמך. ראה: בן־שנב, מם׳ 1332.

77-אַלְהֵם מֵן סְדַר לְסְדַר, כָּא יִתְפָאזָא מוּלָּאהּ

הצער מאדם לאדם, אז יוקל לבעליו

78-אֵללָּאהּ יָארִיק, מוּל סְטָאר ווָאחֵד

אלוהים ישמרך מזה שיש לו שטר אחד

בעל שטר אחד אינו מרפה מן הנתבע.

79-אֵללָּאהּ יִחֵרְקְבּוּ כָּאסְ דְהֵב פָאס נְתְקּיִיָּא לְמְרָאר

אלוהים יקלל כוס הזהב, אשר בה אקיא מרה

לפי וסטרמארק (מם׳ 735) מתייחס הפתגם למישהו שעבד במקום־עבודד. טוב.

לאחר שבעל־הבית פיטר אותו וגילה שוב נכונות לקבלו בחזרה, מסרב העובד באמרו: ״אללאה…׳׳

היהודים משתמשים בפתגם בעניין הקשור בבגידה של בעל או אשה

וסטמארק מביא שני פתגמים מספר 735 ו-736 שפירושם זהה

الله ينعل الكاس دذهب دنشرب فيه المرورة

אֵללָּאהּ יֵנְעֵל אֵלְכָּאסְ דְדְהֵב דִנְשֵרְבּ פִיהּ אֵלְמְרוּרָאת

نعلة الله على كاس الذهب إذا كان فيه المرار

נֵעְלָאת אֵללָּאהּ עְלָא כָּאס אֵלְדְהַב אִידָא כָּאן פִיה אֵלְמְרוּר

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

80-אֵללָּאהּ יִרְחֵם מֵן זָאר ווּכְפֵף

אשרי המבקר המקצר בביקורו

כשם שאתה הולך לבית־הקברות ואינך משתהה, כן תעשה בבקרך את חברך.

81-אִללִּי כְבְבָּא עְסָאתוֹ לְגְ'דָאתוֹ, לִיָּאם עְטָאתוֹ

מי שישמור מארוחת ערב לצהריים, יתעשר

הכוונה לחסכון, ולפי ברינו אין הבחינה האירונית נעדרת כאן.

82-אֵללִּי מֵכְּתוּב פֵרָאס יִתוּדדָּא

מה שכתוב בראש יתקיים

ראה: וסטרמארק, מס׳ 1280—

الي مزمم في الراس لازم يتودا

אין להאשים אדם על מה שהוא עשה, כי הכול כתוב.

83-אֵלְמוּת בֵּין לְחְבָּאב נְזָאהָא

המוות בתוך המשפחה, שמחה

רמז לטכסים הרבים הנעשים לכבוד הנפטר אך

אינם מתקיימים אם האדם נפטר מחוץ לבית.

84-אַס יִקְּדִי לְכְסִיל פְלְמְרָא לְכְּחְלָא

מה תועיל הרחיצה לאשה שחורה ראה:

85-אַס יִקּוּל מוּל לְפוּל, גִ'יר טְייָּאב

מה יגיד בעל הפול, זולת שהוא בשל

ראה: וסטרמארק, מס׳ 811;

مولى الفول ما يقول غير طبيخ

86-אֵמָּא בְּנָא ווּעֵללָּא ווּמָא מֵסָא וּכֵללָּא

כמה הוא בנה והעלה, וכמה הוא השאיר בהלכו

כשהוא נפטר, השאיר את הכול לממשלה. וראה:

וסטרמארק, מם׳ 1058;

ابني وعلى سر وخل

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

116-בָּאת לִלָּא פְלְווָאד, סְבֵחְ מֵן עָאם זְרָאיִּין

בילה לילה באגם, והשכים כבן־צפרדעים

אינו יודע כלום, והוא מחשיב את עצמו מאוד.

117-בְּהֵם בְּהֵם פְדָאר בּוֹי ווּלָא

דאגות דאגות בבית־אבי ולא אצל הזולת

אם אדם סובל בביתו וגם בבית אחרים, מוטב שיישאר בביתו.

118-בּוֹ לְבְנַת יִבָּאת יִכְמֵם, טוּל אֵלִיל ווּסְמָאעְתוֹ מְטְפִיָּיא

אבי־הבנות מהרהר, כל הלילה נרו מכובה

119-בּוּ לווּלַד יִבָּאת יִדְנְדֵן, טוּל אֵלִיל ווּסְמָאעְתוֹ מֵגְ׳דִיָּיא

אב לבנים מזמר, כל הלילה נרו דולק

120-בּוּיָיא עְנָאיְיתִי יָא נָאס, מָאהוּ בְּרָּראנִי

אבי הוא הכתר שלי, הוא איננו זר

אדם מכבד את הקרוב לו.

121-בּוּס לְכֵּלְבּ פֵמוֹ, חֵתָא תֵקְּדִּי חָאזְתֵק

נשק את הכלב על פיו, עד שלא יהיה לד צורר בו

בדרכי נועם משיגים יותר מאשר על־ידי כפייה.

וסטרמאק 1719

بس الكلب من فمه حتى تفضي حاجتك منه

בּוּס אֵלְכֵּלְבְ מֵן פֵמוֹ חֵתָא תֵפְדִ'י חָאגְ'תֵק מֵנוֹ

וסטרמאק 112

بس الجرو من فمه حتى تفضي حاجتك منه

בּוּס אֵלְג'רו (כלבלב) מֵן פֵמוֹ חֵתָא תֵפְדִ'י חָאגְ'תֵק מֵנוֹ

122-בּוּפְסִּסי סְג'יר עֵנְד אֵנָאס ווּכְּבִּיר עֵנְד רָאסוֹ

הגדרון קטן בעיני אנשים וגדול בעיניו

מספרים, שהגדרון נוהג להתנצל מדי־בוקר בפני העץ,

שעל אחד מענפיו הוא בילה את הלילה, על שהכביד עליו.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד