דבדו-כהנים


דבדו עיר הכהנים-אליהו מרציאנו

ב. בתי עלמיןדבדו עיר הכהנים

יהודי דברו היו קשורים מאד לקברות אבותיהם בפרט לקברות הצדיקים והם האמינו כפי שכתב הרש״ך, שקברי הקדושים שימשו חומה ומגן לקהילה נגד סכנות מתנכלים, ולא נהגו ללכת לטיול בשבת בבתי קברות. המוסלמים נהגו לזלזל בבתי קברות יהודים וצאנם ובקרם היו רועים שם, ולשם כן בשנת תר״ף, הקימו חומה לבית העלמין העתיק והחדש.

שלושה בתי עלמין: בית קברות עתיק יומין שכיום אינו מזוהה הרש״ך משער שזה בית עלמין שקברותיו מפוזרים בקרבת הצדיק סידי יוסף. בית קברות העתיק משנות הש׳ עד שנות תר״ך. בית קברות משנת תר״ך.

כאמור מי שהוחרם בבית דין הלך לבית הקברות ושם קבל את החרם בפגי שני עדים. אשה שקיבלה גט הלכה אותו יום לבית הקברות לבקש רחמים. בימי הבצורת הרבים שפקדו כל הזמנים את מרוקו הלכו בני הקהילה לרחבת בית החיים לתפילה ולזעקה. ביום ל״ג בעומר התקיימה הדלקת נרות רבתי בחדר החברה קדישא בבית העלמין העתיק. עפר מקברי הצדיקים ״השמאענא״ או מקבר הצדיק ר׳ יוסף תורגמן, שימש כסגולה לרפואה ממיחושים.

אם בית העלמין החדש היה ״קודש״ הרי בית העלמין העתיק היה ״קודש קדשים״. מאידן יהודי דבדו לא היתה להם נטיה להילולות המוניות על קברות הצדיקים.

ג. קברי הצדיקים

 1) קברי סידי יוסף:

היהודים קראו לו ר׳ יוסף בן שמעיא, מקום הקבר לא רחוק משכונת היהודים. הרב הופיע בחלום ליהודי אחד, ואחר כך היהודי בנה חדר ומצבה על קבר הצדיק.

קבר ר׳ דווד כהן!

מקום הקבר על יד הקצבה שם יש בית קברות עתיק מאוד. סיפרו שהצדיק היה מהכהנים מן אולאד משיש שנפטר צעיר המבקרים הביאו נדבה.

קבר סייד אל מרחירחא:

ע״י המסגד הגדול.

קבר סידי מימון:

הקבר לרגלי הר לגעדא, חוץ לעיירה, סמוך לחורשת חרובים גדולה. גם הצדיק ר׳ שלמה מימון מרציאנו בלשגר טמון במקום. היהודים הביאו נרות רבים להדלקה והרבו לפקוד את קבר הצדיק. האגדה ידעה לספר: לפני כשלוש מאות שנה היה בדבדו מחסור במים. הצדיק עג עוגה וישב בתפילה עד שנעשה נם ומים פרצו ממקום תפילתו. המעין נובע עד היום בקרבת הצדיק.

סידי בלקסם:

מקום הקבר לא רחוק מ״פום אל וואדי׳ היהודים באו להתפלל במקום. במאה התשע עשרה המוסלמים אסרו על היהודים לבקר שם. מאז בוא הצרפתים למרוקו הורשו היהודים להתפלל על הקבר. בשנים תר״י בא יהודי לבקר את קבר הצדיק. בהיותו במקום התלקחה אש בחדר והשטיחים נשרפו. המוסלמים חקרו את האירוע, היהודי נתגלה ונקנס.

סירי עבדל מאלק:

הקבר נמצא ב״עלוואנא״ קרוב לגעדא.

סירי עיסא:

נקרא קייד אל גאבא (מושל היער).

סירי מושי:

בין המסגד לנהר בורוואד.

קברי שמאענא:

שלושת הצדיקים קבורים זה על יד זה באמצע המדרון בבית העלמין העתיק. האגדה אמרה שהיו שלושה שד״רים שהגיעו באקראי יחד לדבדו שם נפטרו. סביב לקברי השמאענא באו סובלים ממיחושים לקחת עפר מסביב לקברי הצדיקים. את העפר ערבבו במים אותו מרחו על הפנים ונתרפאו.

ר׳ יוסף תורגמן:

הצדיק בקש מה׳ למות בשעת תיקון חצות לילה ובקשתו נתקבלה. כאשר ניסו להרים את המיטה לא הצליחו גם חכמים ותלמידים. רב מירושלים שנמצא שם, גילה להם שהרחוב שדרכו תעבור הלוויה לא נקי רחצו את השוק ושטפוהו ורק אז יכלו לשאת את המיטה.

ר׳ יצחק אל קאנסי:

מי שהשתטח על קברו בקשתו נתקבלה. הצדיק גילה את שמו בחלום ליהודים.

ד. חברות

חברת גומלי חסדים — חברה קדישא. בראש חברת משפ׳ מרציאנו עמד בשנות תר״ע — תר״ץ הנגיד ר׳ שמעון מרציאנו בן עקו(יחס דובדו).

חברת הזוהר — ר׳ שלמה כהן דנפאח.

 חברת תהילים — ר׳ יצחק בן שושן.

 חברת הש״ס — ר׳ רפאל כהן צבאן.

דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו-פרק 15:  תאריכים בתולדות הקהילה

 

פרק 15:  תאריכים בתולדות הקהילה

ר׳— ר״ל             גולי שיביליה ובראשם הר׳ דוד כהן ור׳ דוד לוי מתיישבים בדבדו. (1440 — 1470)

ר״מ — ש״מ        שבריר של מידע על קהילת דבדו: ״דברו קאנת עאמרה״ דבדו היתה מלאה (יהודים) (1480 —1580)

ש״ן (1590)         יהודי דבדו עזבו את היישוב והתיישבו בבפר

רבי שמואל מרציאנו מדבדו

״דאר בן משעאל״. חלק מהקהל לא עזב דבדו.

ת״ן (1690)          יהודי דבדו יצאו מכפר דאר בן משעאל, חזרו לדבדו בפקודת המלך.

תק׳׳ה (1745) מגיפה ב״מ מפילה חללים רבים. קרוב לשלוש מאות משפחות עזבו דבדו.

תקל״ג (1773) ביקור בדבדו של ר׳ יהודה בן עטר (השני).

תקל״ט (1779) רעב כבד בדבדו. רבים עוזבים.

תק״ן (1790)        שבט לקרארמא מציק ומיצר ליהודים בעונשים

רבים ומרים כלענה.

תקס״ז (1807) • רעב בדבדו. יהודים רבים עוזבים.

תק"ע ( 1810 ) הריגת ר' יצחק בן נאיים

תק״ץ (1820) מחלת כולירה ב״מ בדבדו.

תר״ך (1860) הריגת ר׳ יוסף מרציאנו.

תר״ך—תר״ל ביקורים בדבדו של האדמו״ר רבנו יעקב אביחצירה. (1860 — 1870)

תרל״ד (1874) רצח עשרים יהודים בדבדו.

תרל״ו (1876) רצח 4 יהודים בדרך בין אוג׳דה לתלמסאן.

תרמ״ג (1883) חילול בית עלמין העתיק והמקודש, ספרי תורה נגנבו מבתי כנסת.

תרמ״ד (1884) ביקור בדבדו של הקצין הצרפתי דה פוקו.

תרמ״ה (1885) שוד וביזה בקהילה.

תרמ״ו (1886) רצח יצחק מרעלי. המלך, מולאי חסן מפקח ישירות על קהילת דבדו.

תרמ״ט (1889) סכסוך בין הכהנים והעם בענין העמדת חיילי המלך על שמירת היהודים בדבדו.

תרנ״ו (1896) נרצח יהודי בדבדו.

תרנ״ז (1897) ביזה ושוד בקהילה.

תרנ״ט (1899) קרבות דמים בין שבטי מוסלמים, שיתוק המסחר לתקופה ארוכה, היהודים בצער.

תרס׳׳ב (1902) אנשי המורד בוחמארה שולטים בדבדו.

תרס״ג (1903) שבטי דברו והסביבה מכתירים בוחמארה לשליט המקום. שוד וביזה בקהילה, ימי תפילה וצום, המסחר משותק, יהודים הולכים יחפים לתפילה על קברות הצדיקים. ראשי קהילה במאסר ממושך, הם מעונים קשות.

תרס״ח (1908) דבדו משוחררת מעול המורד הצורר.

תרע״א (1911) רצח 4 יהודים בעקבות השתלטות חיילי צרפת על דבדו. שכונת היהודים סגורה. אין יוצא ואין בא. ביום ד׳ אייר תרע״א החל שלטון צרפת בדבדו.

תר״פ (1920) ראשי הקהל מתנגדים למינוי הקאייד גומריש למושל דבדו.

תש״א (1941) עבודת פרך של שלושים יום בשנה מוטלת על כל יהודי, הצהרות הון חובה, המוסלמים מוסתים ביהודים ע״י אנשי וישי. ימי חרדה.

תש״ח (1948) בני הקהילה חוגגים ברחובות עיר, בעריכת שלחנות כיבוד ברחובה הראשי של העיירה, לכבוד הכרזת מדינת היהודים.

תשל"ד ( 1975 ) ימי קהילת שיביליה הישמעאלית באו לסיום.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר