דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו-פרק 15: תאריכים בתולדות הקהילה
פרק 15: תאריכים בתולדות הקהילה
ר׳— ר״ל גולי שיביליה ובראשם הר׳ דוד כהן ור׳ דוד לוי מתיישבים בדבדו. (1440 — 1470)
ר״מ — ש״מ שבריר של מידע על קהילת דבדו: ״דברו קאנת עאמרה״ דבדו היתה מלאה (יהודים) (1480 —1580)
ש״ן (1590) יהודי דבדו עזבו את היישוב והתיישבו בבפר
רבי שמואל מרציאנו מדבדו
״דאר בן משעאל״. חלק מהקהל לא עזב דבדו.
ת״ן (1690) יהודי דבדו יצאו מכפר דאר בן משעאל, חזרו לדבדו בפקודת המלך.
תק׳׳ה (1745) מגיפה ב״מ מפילה חללים רבים. קרוב לשלוש מאות משפחות עזבו דבדו.
תקל״ג (1773) ביקור בדבדו של ר׳ יהודה בן עטר (השני).
תקל״ט (1779) רעב כבד בדבדו. רבים עוזבים.
תק״ן (1790) שבט לקרארמא מציק ומיצר ליהודים בעונשים
רבים ומרים כלענה.
תקס״ז (1807) • רעב בדבדו. יהודים רבים עוזבים.
תק"ע ( 1810 ) הריגת ר' יצחק בן נאיים
תק״ץ (1820) מחלת כולירה ב״מ בדבדו.
תר״ך (1860) הריגת ר׳ יוסף מרציאנו.
תר״ך—תר״ל ביקורים בדבדו של האדמו״ר רבנו יעקב אביחצירה. (1860 — 1870)
תרל״ד (1874) רצח עשרים יהודים בדבדו.
תרל״ו (1876) רצח 4 יהודים בדרך בין אוג׳דה לתלמסאן.
תרמ״ג (1883) חילול בית עלמין העתיק והמקודש, ספרי תורה נגנבו מבתי כנסת.
תרמ״ד (1884) ביקור בדבדו של הקצין הצרפתי דה פוקו.
תרמ״ה (1885) שוד וביזה בקהילה.
תרמ״ו (1886) רצח יצחק מרעלי. המלך, מולאי חסן מפקח ישירות על קהילת דבדו.
תרמ״ט (1889) סכסוך בין הכהנים והעם בענין העמדת חיילי המלך על שמירת היהודים בדבדו.
תרנ״ו (1896) נרצח יהודי בדבדו.
תרנ״ז (1897) ביזה ושוד בקהילה.
תרנ״ט (1899) קרבות דמים בין שבטי מוסלמים, שיתוק המסחר לתקופה ארוכה, היהודים בצער.
תרס׳׳ב (1902) אנשי המורד בוחמארה שולטים בדבדו.
תרס״ג (1903) שבטי דברו והסביבה מכתירים בוחמארה לשליט המקום. שוד וביזה בקהילה, ימי תפילה וצום, המסחר משותק, יהודים הולכים יחפים לתפילה על קברות הצדיקים. ראשי קהילה במאסר ממושך, הם מעונים קשות.
תרס״ח (1908) דבדו משוחררת מעול המורד הצורר.
תרע״א (1911) רצח 4 יהודים בעקבות השתלטות חיילי צרפת על דבדו. שכונת היהודים סגורה. אין יוצא ואין בא. ביום ד׳ אייר תרע״א החל שלטון צרפת בדבדו.
תר״פ (1920) ראשי הקהל מתנגדים למינוי הקאייד גומריש למושל דבדו.
תש״א (1941) עבודת פרך של שלושים יום בשנה מוטלת על כל יהודי, הצהרות הון חובה, המוסלמים מוסתים ביהודים ע״י אנשי וישי. ימי חרדה.
תש״ח (1948) בני הקהילה חוגגים ברחובות עיר, בעריכת שלחנות כיבוד ברחובה הראשי של העיירה, לכבוד הכרזת מדינת היהודים.
תשל"ד ( 1975 ) ימי קהילת שיביליה הישמעאלית באו לסיום.