ארכיון יומי: 5 ביוני 2014


רבי יחייא אדהאן זצוק"ל זיע"א

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"אyechia_adahan

פיוט לפסח סימן א״ב וסימן אני יחייא נועם הנזכר אשיר לף דודי בחג המצות. על הסדר ועל כוס ישועות

 

אהובים רעים חזקו ואמצו. בהלכות פסח שאלו דרשו. מקודם שלישים יום חִפשו. מה שהוא צריך לחג המצות.

 

אור לארבעה עשר לחודש. כל ההדרים תבדוק ותחפש. לאור הנר משום חשש חמץ. בל ישאר נבבתי חצרות.

אחר בדיקה תצניע אותו. במקום שמור או תתלה אותו. באוויר וזו היא שמירתו. עש שעת שרפתו בזריזות.

אחר זה תקנה צורך המועד. ותבטח על היודע ועד. יכפול לך הוצאותיך להגיד. חסדו בימים ובלילות.

הוי זהיר בעשית מצה. שמורה מקצירה עד לישה. מטפת מים תהיה מכוסה. עד אחר אפיה כקרבנות.

אחר מנחה תסדר הקערה. שלוש מצות עליונים בשורה. לצד ימין זרוע נבחרה. ביצה משמאל אבוא בגבורות.

באמצע תשים מרור תפארה. תחת זרוע חרוסת שורה. הכרפס כנגדו הוד הדרה. תחת הביצה נאה להודות.

גם החזרת תתן ביניהם. תחת המרור להיות עמהם. בתוך קערה כולם חונים הם. והיא רמוזה ללבוש מלכות.

דע אלהי אביך ועבדהו. בתפלת ערבית תעטרהו. אלהי אבי וארוממנהו .  כי הוא לבדו עושה נפלאות.

הלילה הזה קֹדש לה׳. בו עשה נסים לעם אמוני. יצאו כלם בחורי וזקני. גם עשה באויביהם נקמות.

ומצרים נסע אחריהם. בעבור שבזזו ממוניהם. השם הפיל שָרָם לעיניהם. וטבעו כמו אבן במצֻלות.

זה אלי אנוהו ראו כלם. ברוך שכבודו מלא עולם. ממצרים הצילם וגאלם. וגם האיר להם בתהומות.

Presence juive au Tafilalet-Revue Brit 31-Amnon Elkabets Tafilalet – Sijilmassa

Amnon Elkabets

Tafilalet – Sijilmassa 

Les Juifs du Maroc lorsqu'ils parlaient du Tafilalet avaient coutume de dire

 "Si tu cherches la Halakha et le Pilpoul va vers le Nord a Fes, si tu cherches la Thora et la Kabala, va au Tafilalet." Car le berceau de l'expansion de la Kabala au Maroc etait la region du Tafilalet. Cette communaute par sa creation kabbalistique considerait l'exil comme une situation temporaire, passagere et ephemere jusqu'au retour au pays des Peres. Ils se specialisaient dans le sens cache de la Thora selon Ha'ari. La famille Abehssera se distinguait dans ce domaine.

La Kabala impose une vie de saintete, de solitude et d'ascetisme. Or les conditions de vie, a l'oree du desert, convenaient au developpement d'idees decrites dans des dizaines d'ouvrages qui eurent beaucoup d'echos aupres des Kabbalistes. C'etait presque le domaine exclusif auquel participaient tous les membres de la famille. Car la vie dans cette region ne s'etait pas ouverte au modernisme comme cela est arrive dans les villes du Nord : Rabat, Fes, Meknes et Casablanca, villes europeennes a tous points de vue.

La musique andalouse non plus n'est pas arrivee au Tafilalet car les "expulses d'Espagne" n'y sont presque pas parvenus. C'est une musique locale qui s'est developpee la. Elle etait chantee surtout en l'honneur de la famille Abehssera pendant les fetes religieuses. Les melodies locales composees etaient en general monotones et ressemblaient aux chants des berberes des environs.

La survie ethnique de la communaute juive dans cette region, malgre ses problemes au contact de la population musulmane dominante, etait due surtout a la force morale des differentes lignees de rabbins qui l'ont dirigee, en particulier pour l'education des jeunes. Les chroniques juives de l'epoque comme "L'histoire de Fez" dEben-Danan, rapporte des incidents douloureux endures par la communaute juive durant les regnes de rois fanatiques. Pour le musulman, le Juif etait toujours considere comme inferieur, voila pourquoi les sentiments de haine surgissaient chaque fois que la situation financiere du pays s'aggravait ou quand regnait l'instabilite surtout au moment de changement de sultans.

 La premiere a souffrir etait la minorite juive qui se serrait dans les mellahs et subissait l'horreur des foules qui attaquaient les Juifs et s’emparaient de leurs biens. Cela se passait surtout a l'epoque des cherifs. Tandis que la situation anarchique faisait rage a cause des guerres entre peres et fils, freres et neveux de la meme dynastie, qui voulaient tous s’emparer du pouvoir. Les conflits ont touche la communaute juive. Cependant leur souffrance n'etait pas pire que celle des autres populations comme les Chretiens, les berberes, les africains et meme les nobles musulmans.

Par contre, la chronique fait l'eloge des chefs droits et justes qui rendirent la situation des Juifs aisee pendant leur regne. L'un de ces « rois » est cite pour sa sympathie envers la minorite juive: il permit a celle-ci de fleurir. C'etait Moulay A Rachid fondateur de la dynastie des Alaouites. Rabbi Yaacov Sasportas ecrit a son sujet : "Nous apprenons maintenant que le roi du Tafilalet (Moulay A Rachid) a conquis tous les pays de Si Mohamed Adrad… et on dit de lui qu'il aime beaucoup Israel".

נר המערב-י.מ.טולידנו

פרק ששי  1243 – 1490

ממשלת בני מרין ויחוסה אל היהודים, התנפלות התושבים בפאס על היהודים והתיצבות המושל אבו יוסף נגדם. המצב הרחוני ועסק התורה מתפתח, הרבנים שהיו במאה הראשונה והשניה, שמד וגירוש יהודי פאס מהעיר הישנה ובנין מגרש היהודים של מללאח בשנת קצ"ח, הסיפורים על רמב"ם אלפאסי והצלתו, עוד הרג רב ביהודי אלמללאח בפאס שנת רכ"ה, נשמדו קהל שלם קהלת קודש שכלא, שבי יהודי עיר ארזילא על ידי הפורטוגאלים, רבני סוף המאה השניה ועד חצי השלישית.

אחד מרבני מרוקו בדור החולף יספר לתומו כי :

הרב יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

כאשר באו חכמי קסטיליה מהגירוש לדור ולהתיישב בארצות המערב טענו תושבי העיר נגדם בעניין השררה כי להיותם מוחזקים בעיר, להם תאות משפט הקדימה, וגדלה המחלוקת ביניהפ עד שהגיע הדבר אל המלכות והנה כאשר עמדו חכמי קסטיליה לפני המלך במעמד תושבי העיר היהודים אמרו אליו, דבר אחד לנו אליך המלך שכל מיי שיהיה בכחו לתת כתב ידו אל המלך להוריד מטר בעת שהעולם צריך לו הוא הראוי להיות קודם.

וכך היה שלא זזו משם עד שנתנו חתימת ידם את המלך ובזה יצאו המגורשים מאתו בכל יקר ותפארת "

אמנם כי עוד אין בידינו מקורים מוכיחים דבר המחלוקת הזאת בין המגורשים ובין התושבים על אודות השררה וכיבוש הקהלות בארץ המערב, אכן זאת נדע כי ביניהם, בין חכמי המגורשים ובין חכמי התושבים, נמשכה מחלוקת עצומה בעניין דתי אחר, אשר ארכה עשרות שנים ותגע עד לפני הממשלה.

העניין הדתי ההוא היה על דבר היתר הנפיחה, בסרכות הריאה, עניין שהיה לנושא סכסוכים כאלה במקומות שמגורשי ספרד נפוצו בהם על כי דבר ההיתר הזה נחשב בעיני היהודים התושבים למוזר מאוד. ויתחדשו בגללו דברי ריבות והתנגדות בין התושבים ובין המגורשים, ולפעמים גם בין מהמגורשים עצמם.

והעניין הזה בעצמו הביא גם פה בפאס לידי מחלוקת גדולה שמשכה בעקבה גם תוצאות מגונות, ולפי הנראה כי המחלוקת הזו בעצמה ששני הצדדים נתנו לה צורה של ריב דתי, היא שהסבה גם לנצחון המגורשים על התושבים לכבוש בידם את רסן ההנהגה הציבורית, והריב הדתי ההוא קיבל שוב צורה מדינית מפלגתית, מטעם זה חושבים הננו לנחוץ להציג פרטי המחלוקת ההיא, שעל פיה נוכל לדעת עוד.

הרבה מחיי יהודי מרוקו, ופאס בפרט, אז בזמן הזה בימי המעבר החדש של התיישבות גולי ספרד בארץ המערב, מצד אחד חשובים מאד לנו הידיעות האלה על דבר המחלוקת הזאת בעניין הנפיחה, על כי לא נמצא  רק מקור אחד שיזכיר אותה, והמקור הזה היחידי שעודנו בכתב יד ולא נודע כלל, הוא יוצא מפי שהיה הוא בעצמו עומד בראש מנהלי המחלוקת מצד התושבים נגד המגורשים, ולכן הננו צריכים להקדים בזה דברים אחרים אודותיו בפרטות.

בין הגולים שבאו מספרד לפאס נמצא רב גדול אחד רבי חיים גאגין הוא היה לראשונה גר בפאס, ובימי ילדותו נסע לספרד וילמוד שם לפי רבי יוסף עוזיאל אחד מגדולי הרבנים בקסטיליה, ובעת הגירוש נלוה אל המגורשים ויבוא לפאס עיר מולדתו, ואחרי ימים נמנה לרב על התושבים, בידיעתו התלמודית שרכש לו בספרד.

התחרה עם חכמי המגורשים ויהי הרוח החיה שבין התושבים לחזק את ידם לעמוד בהתנהגות מול המגורשים בהעניין של הנפיחה.

כל פרשת מחלוקתם בעניין זה כתב רבי חיים גאגין בקונטרס מיוחד שקראו בשם " עץ חיים ", את קונטרסו זה שבו ישיב על דברי חכמי המגורשים ויחזיק את מנהגם של התושבים לבלתי אכול את הנפיחה.

כתב בהעתקות אחדות וישלחם בכמה קהלות מערי המערב למען לא ימשכו אחר דעתם של חכמי המגורשים, ומההעתקות ההם נשארה העתקה אחת בפאס עד כה, שממנה הננו נותנים פה איזה קטעים כבדר הקונטרס ולשונו של רבי חיים גאגין בעצם, המראים לנו בתמונה בהירה את כל עניין המחלוקת הזאת שעברה בין המגורשים ובין התושבים, או יותר נכון לאמר בין רבני המגורשים ובין רבי חיים גאגין בעצמו רבם של התושבים.

| עניין המחלוקת לשם שמים שהיה בין….על עניין הטריפות בעניין הנפיחה בריאה נתחייבתי לדבר אמת משום דובר שקרים לא יכון….

ואען ואומר אני חיים גאגין בעל מכאובות אשר מנעורי גדלני כאב וידוע חולי הנלוזה והגיע קרוב לימי הרעה השיגוני עונותי…והכוני בעיני החוורות ומים הקבועים ולא יעולתי לראות….ובימי חרפי טלטלוני הצרות והזמן ללכת לבקש במלכות קסטיליה מנוחה למקום התורה כדי לשתות ממים היפים ומצאתי מנוחה בבית רבי ומורי מגדולי אותו הדור הה"ר יוסף עוזיאל ז"ל.

ובשנת רנ"ב כהיום הזה. ובהגענו למלכות פאס מצאנו היהודים היושבים תחת מלכות ישמעאל נוהגים באלו הטריפות כמו שכתב הרמב"ם שנת מזר"א ישראל קצפו עלינו קצף וגורשנו מכל מלכות פיראנדו…המנהג הפשוט בכל ישראל הוא…

וכל גיניהם ומשפטים ומנהגם מיום היותם לא היו עושים אלא על פי חיבורו, וקצת מן הטבחים שלנו ( של המגורשים ) בבואם לכאן לפאס החזיקו במנהג שהיה להם בקצת מקומות מקסטיליה ולא חששו להא דתנן ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין נותנין עליו חומרי המקום……

קריאה בתורה ובהפטרות לפי נוסח יהודי מרוקו

מפטיר והפטרה פרשת בהעלותך בנוסח יהודי מרוקו

 

איתמר מלכא

הספרייה הפרטית של אלי פילו

 

מלחמת ששת הימים

 

 

מלחמת ששת הימים 2

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

יוני 2014
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר