ארכיון יומי: 15 ביוני 2014


יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

משפחת בן ברידי

רבי שמואל מרציאנו מדבדו

רבי שמואל מרציאנו מדבדו

המשפחה מוזכרת באגרת יחס פאס כמרובת אוכלוסין, נראה שבני משפחה רבים הרחיקו נדוד לקהילות מרוקו ואלג׳יריה.

המרוחם, תם ועניו, מתפרנס מיגיע כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ דוד בן סוסאן המי לברידי (הנק׳ דודו דלגרוואז) הנז׳ הוליד: אהרן.

איש תם וישר, ירא אלהים וסר מרע, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ אהרן בן סוסאן הנד הוליד: משה, אברהם, דוד, יוסף, קמרא, נוואני, מרימא.

משפחה בן שמעון

המשפחה לא מוזכרת באגרת יחס פאס, אך נדמה שהיא היא המשפחה המצוטטת שם: דאר יצחק די משה בן יצחק. בני המשפחה מתייחסים לאב המשפחה הראשון אשר שמו הטוב היה ר׳ שמעון ז״ל.

הצדיק המוכתר בנימוסין, מזרע היחס, רב משרשיא, השם הטוב, ר׳ יצחק בן סוסאן הוליד ברכה: יעקב, אהרן, יוסף, משה.

חכם לבב ובשר, מנא דבשר, זקן יושב בישיבה, בקי ויודע ספר, סופר מתא (ראיתי חתימת ידו על שטר משנת תרנ״ב), הצדיק ר׳ יעקב בן סוסאן הנד הוליד: יצחק, אברהם, שלמה, סעידא, אסתר.

המנוח, איש אמונים, חי מיגיע בפיו, הולך ביושרו, גומל חסדים, צדיק תמים ר׳ יצחק הנד הוליד: יעקב, יוסף, שלמה, שמעון, עישא.

אין פרטים אודות בנים של המנוח ר׳ שלמה בן סוסאן (בן ר׳ יעקב) ואחיו המנוח ר׳ אברהם.

המרוחם, איש תם וישר, בענייניו מאושר, איש תבונה, עושה צדקות, הצדיק ר׳ אהרן בן סוסאן (בן ר׳ יצחק) הנד הוליד: יצחק, יעקב, מרים, עישא, זהארי.

אין פרטים אודות בנים של המרוחם ר׳ יוסף בן סוסאן (בן ר׳ יצחק).

הנכבד, איש צדיק תמים, ירא אלהים וסר מרע, משכים ומעריב, רודף צדקה וגמילות חסד, הצדיק ר׳ משה סוסאן (בן ר׳ יצחק) הנד הוליד: ר׳ יצחק, מנחם, ליאון, שלמה, שמחה, זהארי, סעידא.

החכם השלם, נברשתא דדהבא, יקר רוח איש תבונה, דובר צדק, מגיד מישרים, פייטן ומשורר (מחבר הקדמה קצרה לפיוט, ה׳ אלהינו מאת הר׳ דוד אביחצירא, בתוך ספר שיר ידידות שנדפס בתלמסאן, תרצ״ב), רב נהורא, רב בקניטרה (מרוקו), איש החסד ומטיב עם הזולת בפרט עניי עמך, הצדיק הרב יצחק בן סוסאן הנז׳ (בן ר׳ משה) הוליד: יעקב, מסעוד (פילים), דוד, רחל, רמה, סילביא.

הנכבד, בן איש חיל, משבים ומעריב, גומל חסדים טובים, הצדיק ר׳ מנחם בן סוסאן הנז׳ (בן ר׳ משה) הוליד: משה, יעקב, רוג׳יר, אידמיי, לוסיין.

יהודה, סולטאנא.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו וביושרו, מתפרנס מיגיע כפיו, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יהודה בן סוסאן הוליד: שמואל, יצחק, שלמה, אליהו, שארל, מרים, אליס, ג׳ולי.

הנכבד, ירא אלהים וסר מרע, הגזבר המפואר של בית כנסת בעיר אלג׳יר וכן בעיר פאריס, גומל חסדים טובים עם החיים ועם הנפטרים, השם הטוב הצדיק ר׳ שמואל בן סוסאן הוליד: אברהם (איש חינוך וסופר פורה, מתגורר בצרפת), ובנים ובנות הי״ו.

בזו ונטיפה – מקורות שונים

שלום ..

האיש המכובד בתמונה עים הזקן שמו הוא שלומו (שלאם) בן משה למשפחת בן חמו הוא אבא של משה (משאן) אליהו בן חמו הקבור צמוד לקיברו של רבי יוסף אבאזאיו לי קוראים משה (מוריס) אליהו בן חמו נכדו של משה אליהו בן חמו שהיזכרתי קודם לאבא קוראים יוסף בן חמו בן של שלאם בן משה ואחיו הוא משה אליהו בן חמו … 

זה המייל שקיבלתי עקב שיחה שהייתה לי עם מוריס בן חמו נכדו של מי שקבור ליד רבי יוסף באזאיו….לפנים היה קיר חוצץ ביניהם…עד שרבי יוסף באזאיו הופיע בחלום למישהו והורה לו להרוס את הקיר המפריד בין קברו לבין זה שקבור לידו, סבו של מוריס בן חמו , יען כי הקיר מפריע לו לרבי יוסף ללימוד ביחד עם משאן משה אליהו בן חמו……זה יפור שמתהלך בין ילידי אנטיפה ושמעתיו מפי אמי שתחיה לא פעם אחת……משה אליהו בן חמו באנטיפה

באדיבותו של נכדו מוריס בן חמו מאשדוד

 

מחקרים בתרבות יהודי צפון אפריקה

מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה

מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה – תעודות מהודרות ומפורשות

עורכים משה בר אשר וסטיבןמשה בר-אשר פראד

התוכנית למדעי היהדות אוניברסיטת ייל, ניו הייבן

המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם – האוניברסיטה העברית ירושלים

13. קטע ד. בדף לח ע״ב, בא הדרוש הזה:

״וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען״ וביהא נזיבו פסוק מליח פצפניה הנביא ״הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך״, עלא ענין יעקב ועשו ושר דייאלו, דהיי׳ דאך מרע, די כאן ענד יעקב מעא עשו ושר דייאלו, זולהולו הקב״ה, הייא די קאל לפסוק ״הסיר ה׳ משפטיך פנה אוייבך״, הווא עשו ושר דייאלו די כאנו מתעאדיין מעא יעקב, ועלא האד סי עמל רבי יעקב בעל המשלים מול למסרה משל נחמד: מלה״ד? משל למה הדבר דומה – ללפדאן די חצדו מולאה ודרש זרעו ודראה ועזל תבן ולקרפא סייבהום, וזרע בקא פמוטעו  – פמודעו – צאפי. האכדא נמשל מפהום מאליו ומעצמו, תבן ולקרפא די כא יתשייבו הווא עשו פמק״ל – פחאל מא קאל לפסוק " וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו " זרע די בקא פמוטעו – פמודעו – הווא יעקב, די ק"ל – קאל לפסוק – פיה " וישב יעקב וכו' ודו"ק וק"ל

הנה תרגום הקטע:

״וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען״, ובה נביא פסוק מתאים בצפניה הנביא ״הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך״, על עניין יעקב ועשו והשר שלו, דהיינו אותו הדין שהיה ליעקב עם עשו ועם השר שלו, סילק לו אותו הקב״ה, היא אשר אמר הפסוק: ״הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך״, הוא עשו והשר שלו שהיו עוינים ליעקב.ועל הדבר הזה עשה רבי יעקב בעל המשלים בעל המסורה משל נחמד: משל למה הדבר דומה? לשדה שקצרו בעליו ודש את זרעיו וזרה אותו והפריש התבן והמוץ וזרקם, והגרעינים נשארו נקיים במקומם. כך גם הנמשל מובן מאליו ומעצמו, התבן והמוץ שיושלכו זה עשו שנאמר: ״וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו״, הגרעינים שנשארו במקומם זה יעקב, כמו שאמר עליו הפסוק ״וישב יעקב״ וכר. ודו״ק וקל להבין.

ברור לי כי רבי יעקב ״בעל המשלים, בעל המסרה״ הוא רבי יעקב בן־אשר ״בעל הטורים״, וממנו לקח רבי יהודה את עיקר דרשתו שהובאה בקטע המובא לעיל. וכך כותב רבי יעקב ״בעל הטורים״ בפירושו לתורה: ״וישב, זה שאמר הכתוב ׳הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך׳ (צפניה ג 15), משל לשדה שנקצרה והזורה מפריש התבן והמוץ ומשליכן, והתבואה נשארת במקומה, כדכתיב ׳וילך אל ארץ׳(בראשית לו 6), אבל יעקב כתיב ביה ׳וישב יעקב׳(שם לז 1)״. אכן כידוע, ״בעל הטורים״ מרבה בפירושו לתורה לצרף מילים מהמקרא על פי המסרה. ואמנם מצאנו שהוא נתכנה בתואר ״בעל המסרה״ בידי רבי דוד אבוררהם בספרו על התפילה: ״ככתוב ׳הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא׳ וגו׳ [מלאכי ג 22]. ואומר בעל המסרה, כי בחמשה מקומות יעקב מלא ו״ו [יעקוב], ובחמשה מקומות אליהו חסר ו״ו [אליה] […] והטעם דרך משל לומר, כי יעקב אבינו תפש לאליהו הו׳ משמו בתור[ת] משכון עד שיבוא עם משיח בן דוד […] ואז יחזיר לו הווי״ו ויהיה שמו שלם״ (ספר אבודרהם, סדר מוצאי שבת, ד״ה ״אליהו הנביא״). ואכן רבי יעקב ״בעל הטורים״ בפירושו לבמדבר(כה 12) כותב: ״אליה כתיב חסר ו׳ ויעקוב כתיב מלא ו׳, שנטל ו׳ מאליהו למשכון עד שיבוא עם המשיח […] ויחזיר הווי״ו ויהא אליהו שלם״. מכאן שאב אבודרהם את דבריו אלה. לעומת זאת לא מצאתי לפי שעה מי קדם לרבי יהודה אלעסרי בשימוש בכינוי ״בעל המשלים״ לרבי יעקב בן־אשר. יושם נא לב כי במובאה הנזכרת מפירושו לפרשת ״וישב״ הוא מביא ״משל לשדה״ וכו׳.

Les veilleurs de l'aube-V.Malka

LES VEILLEURS DE L'AUBE – VICTOR MALKA

Le poète est confronté au cours de son travail à une autre difficulté qu'il vit comme « une souffrance et une douleur». Il est conscient d'écrire non dans sa langue —maternelle, mais dans une langue étudiée et qu'il s'est à moitié (à moitié seulement) appropriée. Il reconnaît avec amertume, dans un de ses poèmes les plus représentatifs, que l'hébreu le met face à de « grands problèmes ». Pourtant, c'est la langue qu'il aime par-dessus tout, celle dans laquelle il est le plus heureux et le plus épanoui, dit-il. Celle des hymnes qu'il aime à chanter, ainsi que le faisait le roi David. 

Il affirme que l'hébreu qu'il utilise est celui de la Bible mais il a conscience qu'il s'agit là, par la force des choses, à cause de ce qu'ont été les « exils et les errances », « d'une langue courte et qui ne permet pas au poète d'ex­primer totalement la gamme des différents sentiments qu'il peut éprouver ». Il se sent relativement diminué dans ses possibilités, freiné dans ses élans poétiques, prisonnier d'un vocabulaire forcément réduit et parfois inadéquat. Certes, cet hébreu est la langue dans laquelle les prophètes ont jadis parlé au nom  de Dieu, mais il n'hésite pas à ajouter que, à ses yeux, l'arabe est pour lui une langue plus vaste et dans laquelle le poète peut à loisir choisir ses mots. 

Cependant, afin que nul n'en ignore, il écrit coup sur coup deux poèmes où il chante la gloire de l'hébreu et son amour pour la langue de ses origines. En analysant ces deux textes, Yossef Chétrit relève ce qu'il appelle une influence de poèmes ayant paru dans des journaux juifs en Europe. Elkaïm ferait, en outre, une légère allusion à l'œuvre d'Eliezer ben Yehouda qui, en Europe, a entrepris d'œuvrer pour la renaissance de la langue hébraïque. 

Dans un de ces poèmes, David Elkaïm compare l'hé­breu à une rose dans un jardin : « Réveille-toi, langue de vérité, langue claire, pourquoi sommeilles-tu ? Retrouve les jours de ta jeunesse, glorieuse, et n'éprouve pas de honte. 

Voici ce qu'écrit Yossef Chétrit en guise de conclusion à l'étude qu'il consacre à l'œuvre de ce poète :

Nous sommes là confrontés à une poésie qui a des accents personnels particuliers. Nous nous trouvons face à des sources d'inspiration nouvelles et même surprenantes. Bref, nous avons affaire à l'œuvre d'un grand poète qui a réussi à restituer un monde spirituel et culturel, celui d'un artiste et d'un disciple des sages dans une des commu­nautés juives de la fin du xixe et du début du xxe. Il s'agit d'un des plus grands poètes hébraïques en Afrique du Nord, peut-être du plus important d'entre eux.

Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון

 

יגאל בן-נון: תרמית רציפותה של שושלת בית דוד

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יוני 2014
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר