Juifs au Maroc et leurs Mellahs-David Corcos

Les juifs au Maroc et leurs Mellahs – David Corcos 

. ". Pour lui aussi, l'edification du Mellah, le second pense-t-il, fut une mesure de securite pour les Juifs de la "seconde classe". Qu'a cette epoque la situation de la majorite des Juifs soit devenue beaucoup moins bonne est l'evidence meme, mais ces Juifs, s'ils demandaient que des mesures de protection fussent prises pour leur securite future, n'avaient pas prevu que cette protection se traduirait par leur segregation.

Ils furent douleureusement surpris quand arriva l'ordre du sultan. La mesure, d'ailleurs, ruinait un grand nombre d'entre eux. Un texte de R. Joseph Elmaleh, date de 1813  cinq annees apres l'installation des Juifs au Mellah, nous edifie sur ce point ainsi que sur d'autres. L'essentiel de ce texte nous apprend que, lorsque le decret ordonnant a tous les Juifs de sortir de leurs maisons arriva a Mogador, on put y lire que la valeur des maisons ainsi evacuees devait etre remboursee par le sultan.

 Ce remboursement devait s'effectuer sur le prix qu'en offriraient des acheteurs eventuels. Ces acheteurs etaient evidemment des Musulmans qui seuls pouvaient occuper les maisons en question. Ils voulurent profiter au maximum de cette conjoncture, aussi les maisons n'atteignirent-elles pas le sixieme de leur valeur. Les autorites musulmanes en firent alors l'estimation "qu'ils voulurent" et le sultan sortit un second decret invitant les Juifs a se faire rembourser sur la base de cette estimation.

Mais les terrains sur lesquels les maisons etaient construites, comme tous les terrains de Mogador, etaient la propriete du sultan; aussi devait-on prelever le tiers de chaque estimation pour le sultan et les Juifs encaissaient le reste. L'estimation ayant ete faite par les autorites musulmanes comme bon leur semblait, il ne resta plus aux proprietaries des maisons que "la valeur des pierres et des planches", c'est־a־dire, qu'en fait, ils perdaient presque tout.

137 R. Joseph Elmaleh, op. cit., II f° 61a, art. N° 95:

״… שאלה מעיר אצווירא (מוגאדור) ראובן שמשכן קרקע ביד שמעון כדין משכו׳ הנהוגות בניט שהם כדין מש׳ דסורא וכשבא מאמר יר״ה שיצאו כל היהודים מחצריהם וטירתם ויקהו דמיהם מאת המלך יר"ה נסתרסרו החצרות בשוק לעיל כל ולא הגיעו אפילו לפחות משתות מכדי שיווים. אח״כ שמו אותם השרים והערכאות כפי רצונם ובא מאמר המלך שיקח כ״א דמי חצרו ע״פ השומה ההיא. וכן עשה וע״ז נסתפק השואל אם יגבה המלוה חובו שהם כל דמי המשכו׳ ממה שנתן המלך בעד החצר או ינכה מהם לערך מה שפיחת המלך מדמי שיווי החצר ע״פ השומה הזלה. לפי שידוע . הוא שהקרקע הוא של המלך והשר שהביא מאמר יר״ה אמר שהמלך מנכה שליש הקרקע שלו שומ' החצרן׳ וכפ״ו לא נשאר לבעל המשכו׳ אלא דמי עצים ואבנים. וגם אם כבר חסם המלוח דמי המשכו׳ ע״ח יורונו מ״ץ מה יהיה משפט זה לאשורו ושכ' מה…." 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

יולי 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר