להשקפת עולמו של רבי וידאל הצרפתי השני-חיים בנטוב

על הגאולהיהודי מרוקו 0001

דומה שציפיות המשיחיות בדורו של ר׳ וידאל לא חרגו מציפייה כללית לגאולה, ואין בהן כדי להעיד על תסיסה וכיסופים מיוחדים לגאולה. הכמיהה לגאולה ניזונית מדרשת הכתוב ״בעתה אחישנה״: 

ידוע הוא שיש ב׳ זמנים לגאולה זמן החיוב וזמן האפשרות, זכו אחישנה (האפשרות) לא זכו בעתה (זמן החיוב) ואמר בשוב ה׳ שבות עמו שהוא זמן החיוב, ולא יבא מצד זכות ישראל אז ישמח יעקב שהיה רוצה לגלות להם הקץ, שאם אותו הקץ האחר התלוי בזכות, מה גילוי שייך ? כל יום ההא זמנו, היום אם ,בקולו תשמעו״. וכן מפרש ״אתה תקום תרחם ציון רמז לג׳ זמני הגאולה :א׳ מצד הרחמים ,(זוהו אתה תקום תרחם), שני לו מצד זכות זהו עת לחננה — מצד עצמה ויושר זכותה. ג׳ לו מצד הזמן כי בא מועד בעתה… כי השקיף ממרום קדשו… או כנגד זמן האפשרות אמר השקיף ממרום קדשו בהשגחתו וכנגד זמן החיוב אמר משמים הביט כשתסייע המערכה לנו״ .

דבריו אלה דומה שמצביעים הם על העדר תסיסה משיחית מיוחדת בזמנו. בשקט ורגיעה מצפים הם לאחד משני הזמנים האפשריים הללו. אין מתח של חישובי קצים או של גאולה בשער. ואף כשהוא מביא את דברי ר״י אברבנאל  , ומפרש בהם את הפסוק ״עמים תחתך יפלו בלב אויבי המלך״ —

יראה שיפלו במלחמת גוג ומגוג שיפלו תחת יד מלך המשיח ברצון, אויבי המלך המשיח וזהו כמ״ש ר״י אברבנאל כי עתה ירושלים ביד מלך ישמעאל ,ויעלו אדום… יאספו וילחמו זה עם זה, ומזה תצמח גאולת ישראל וזהו יפלו ברצון (= בלב) האויבים האחרים ששניהם הם אןיבינו!

אין נראה שהדברים אמורים על רקע איזו מלחמה של אדום על ירושלים (מה שאין כן בימי אברבנאל עצמו) אלא זוהי ציפייה שיהיה כך. ואדרבא, נראה שעל רקע של אכזבות מקצים שחושבו ולא נתממשו, הגיע המחבר להשקפה קצת שונה על קץ הגאולה:

ואע״פ שארז״ל לא זכו — בעתה, ותוספת על הגזור (= על הקץ הקבוע) לא שמענו, זהו דוקא ׳לא זכו, אבל חטאו — איחר עיתה. ואינו נראה (הפירוש הזה) כי הרי אמרו בדור שכולו זכאי או חייב בן דוד בא ?… או נאמר שפי׳ דברי ז״ל אינו רק שהקב״ה גוזר דבר לקיצין מחולפין כפי הזכות, כאשר מצאנו ת׳ לגלות מצרים. סתום, לא ידענו מהיכן נחשוב ובזה נבין החשבונות של קץ גלותינו שעברו זהו פי׳ בעוונותינו יצאו מה שיצאו… וקח משל לענין האמור, מלימוד מאמר ג׳ מאקלידס: כל נקודה שחוץ עגולה יצא ממנה קוים לעגולה. היותר קצר מהקוים הוא אשר ביושר הולך, ומה שקרב ממנה משאר הקוים קצר יותר ממה שדחק. ואם ילך על קו היושר יקצר רותקו ואם ואחוז העיקום יתארך קיצו.

נוסחה גמישה זו של קץ הגאולה הנתון לתנודות ביחס ישר לזכות, בא כנראה לאחר אכזבות מקצים מוחלטים שנתבדו, ואינו מרמז על שום מתח משיחי בתקופתו.

המחבר נתן דעתו גם למטרת הגאולה: ״שמה שאנו מקוים הגאולה אינה לרכיבת הסוסים, רק לעבוד האל במנוחה כשם שיציאת מצרים הכוונה לקיבול התורה כן גוג ומגוג הכוונה למשיח ולעבוד האל ביציאה מהגלות״. ובמקום אחר אומר: ״בעבור ישמרו חוקיו הורה כי הטובות הגופניות אינן נדרשות לעצמן אלא בעבור הטובות הנפשיות שיהיו פנויים להתבודד״ .

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 169 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר