ארכיון יומי: 24 בנובמבר 2017


בס"ד      מוסר בלערבי פרשת ויצא ביהודית תוניסאית

בס"ד      מוסר בלערבי פרשת ויצא 
פלפרשה מתאע הזמעה אלי פאתת. לפסוק חכאלנה. אלי יצחק אבינו ורבקה אמינו. קאלו ליעקב אבינו באש ימשי יאכד מרה מן ענד לבן. ופלפרשה מתאע הזמעה האדי יחכילנה לפסוק. אלי יעקב שמע כלאם בו ואמו ומשה. לאכן פלאוול משה לישיבת שם ועבר יקרא התורה 14 אן סנה. ומן באעד משה לחרן. ופתנייה תעדה עלא הר המוריה. ובאעד מה עדאהו. כמם קאל. לבלאצה אלי צלאו פיהה בוייה וזדי ותקרב פיהה בויה נעדיהה ומה נצלישי פיהה. וכמם באש ירזע ויצללי מנחה גאדי. ולאכן רבבי קאל צדיק כיף האדה יזי חדאיה ומה נבייתושי בחדאיה. ובהאדה וצה עלא השמש באש תגיב. וגאבת השמש אקבל וקתהה. ויעקב וקתלי וצל לקא עלא גפלא גאבת השמש ומאזאל מה צלאשי מנחה. ובהאדה תקן צלאת ערבית וצלא ערבית זוז עמידות. לאוולה מתאע ערבית והתאניה מתאע מנחה. וחב ינעס ויאכד חזרה ויחטהה תחת ראשו. ולאכן לחזר קעדו יצ'ארבו. כל ואחדה תקול יחט ראשו עלייה. ופלאכר תפאהמו אלי ולאו חזרה ואחדה וחט יעקב ראשו עליהה ונעס. וחלם סלום מן לוטה לסמה. ומלאכים אלי כאנו מעאהו פי ארץ ישראל טאלעין. והאבטין מלאכים אלי חימשיו מעאהו לחוץ לארץ. אלי כל ואחד מעאהו מלאכים יחפצ'ו מן למזיקים. ושאף אלי למלאכים השרים מתאע לאומות העולם. טאלעין האבטין. מענאהה מרה יחכם האדה ומרה יחכם לוכר ויטיח לוכר. ופהם אלי לגלויות אלי חנמשיו פיהה מוש טואל יאסר. ולאכן וקתלי טלע השר מתאע עשו. טלע יאסר ומאזאל יטלע. וכאף יעקב. אלי מענאהה לגלות מתאע עשו טוילה יאסר. ופי וקתהה רבבי תזלה עליה וקאלו. מה תכאפשי. אלי חתה השר מתאע עשו יזי נהאר ונהבטו. ותופה לגלות. ובארכו. וקאלו אלי חיחפצ'ו וירזעו לארץ ישראל שאלם. ופאק יעקב וכאף יאסר. וקאל לבלאצה האדי הייא בואבת הסמה. אלי בית המקדש לבלאצה מתאעהה קבאלת כסא הכבוד אלי פסמה. וועד לרבבי. אידה כאן ירזע שאלם ידפע למעשר. ועמל קרבן פוק למצבה אלי תכה עליהה ראשו. אלי מה כאן ענדו כאן זית. ומשא לחרן. ופי נהארתהה וצל לחרן. כיף אליעזר וקתלי משה יכטב רבקה ליצחק. ולאכן אליעזר לוטה רפעתו. ויעקב אבינו חרן זאתו. והווא דכל לחרן ורזעת חרן לבלאצתהה. ולקא ביר פשאניה ופוק מנו חזרה כבירה. ותלאת רעאיה בזלובאת מתאעהום קאעדין יסתנאו. קאלום מנין אנתון. קאלולו מן חרן. קאלום תערפושי לבן. קאלולו נערפו והאו בנתו זאיה תווה תרעה בלגנם מתאע בוהה. קאלום האשביכום קאעדין הוני. הנהאר מאזאל טויל. שקיו לגנם ובארו זידו רעאו. קאלולו לחזרה כבירה ומה נזמו נקימוהה כאן מה נתלממו לכל. באש נשקיו לגנם. הומאן מאזאלו יחכיו ורחל זאת בלגנם מתאע בוהה. ווקתלי שאפהה יעקב דז לחזרה גרגבהה ואחדו. ושלם עלה רחל. וקאללהה אלי הווא יעקב ולד עמתהה. ושמע לבן וזא יזרי. קאל אליעזר זאב 10 זמולאת. יעקב תלקא זאב 100. ולאכן לקאהו ואחדו. קאל האדה ענדו פלוס פי זיבו. ענקו לקאהו פארג. קאל האדה ענדו צ'יאמנט פי פמו. באסו שיי מה לקא ענדו. אלי יעקב וקתלי כרז מן ישראל. עשו בעתלו ולדו אליפז באש יקתלו. ולאכן אליפז מה כאנשי יחב יקתל יעקב. מה יללו כאן עמו. ולאכן בו וצאהו. ובהאדה יעקב עטאהו אלי ענדו לכל. וקאלו עני חשוב כמת. מענאהה הזאואלי יסתממה כיף למיית. ויעקב קאל ללבן מה תמאשי עלאש תברבש. סבקך אליפז וכדה כל שיי. 
וקעד יעקב ענד לבן ירעה בלגנם שהר. וקאלו לבן חתקעד תכדם בלאשי ומן באעד תזי תקולי נחב ונחב. נתפאהמו מן תווה. קדאש תחב אלי תרעה בלגנם מתאעי. קאלו נכדם 7 שנין פי בנתך רחל. קאלו באהי. ווקתלי ופאו ה7 שנין. קאלו עטיני מרתי. קאלו חאצ'ר. ולבן לם נאס לבלאד וקאלום. האו שפתו מלי זא יעקב לברכה  נזלת פלבלאד. ואידה כאן חנעטיהו רחל חיאכדהה וימשי. ובהאדה הלילה חנבייתלו

 הצ'וו. ואנתון קולו אלי פי בלאדנה מה נשעלושי הצ'וו פלעראס. ונעטיהו לאה באש יזיד יקעד מעאנה 7 שנין אוכרין לדמת רחל. ועזבתהם לפכרה. וזאו הנאס לכל ללערס. וכל ואחד חט ברנוצו לברה ודכל באש יקעד מרתאח. ולבן כדה לבראנץ לכל באעהם ועמל ביהם לערס. והומאן מה פאקושי ביה עלא כאטר צ'לאם. ועטא לאה ליעקב. ווקתלי כרזו קאלולו וין לבראנץ. קאלום כליתו ביהם. ופצבאח יעקב לקאהה לאה. משא ללבן קאלו מוש תפאהמנה פי רחל. קאלו צחיח. ולאכן אחנאן מה נעטיוושי הזגירה אקבל לכבירה. ותווה כמל שבוע מתאעך. ונעטיך רחל באלי תזיד תכדם מעאיה 7 שנין ועמלו איכאך. 
וכדם יעקב 7 שנין אוכרין. וולדתלו לאה ראובן שמעון לוי ויהודה. ווקתלי שאפת רחל רוחהה אלי מה זאבתשי זגאר. עטאת ליעקב כדימתהה בלהה וקאלת תזיב הייא זגאר ונתבנאהם האנה. וזאבת בלהה דן ונפתלי. ולאה חתה הייא עטאת כדימתהה זלפה ליעקב. וזאבת גד ואשר. ומן באעד זאבת לאה יששכר וזבולון. וחבלת מרה אוכרה. וכממת אלי תערף אלי יעקב חיזיב 12 זגיר. ותווה ענדו 10. וכאן הייא תזיב ולד. רחל תזיב ואחד ברך אקל מלכאדמאת. ובהאדה צלאת עליה ותקלב וולאת בנת. ומן באעד זאבת רחל יוסף. 
ווקתלי תואלד יוסף כמלו ה7 שנין. וקאל יעקב ללבן שייבני כללי נרווח. קאלו עלאש תשלם פינה. ואנתין מלי זיתנה לברכה נזלת פלבלאד. קולי השנווה תחב כראך. קאלו דור פלגנם לכל. וכל עלוש אלי הווא מנקט ומברקט נחיהו. וכל כבש אלי הווא אשכם נחיהו. ואלי יתואלדו מנקטין האו מברקטין האו אשכם מתאעי האנה. ועזבתו לפכרה לבן. וקאלו באהי וכדאהם רפעהם בעיד עלה יעקב משיי 3 הייאם. ולאכן לברכה אלי כאנת ענד לבן מן סירת יעקב. ובהאדה אלי תואלדו לכל כאנו מן נוע אלי תפאהמו פיה ליעקב. ובדל לבן להתיפאק מעה יעקב 100 מרה. ויעקב נאדה רחל ולאה לשאניה. וקאלום אלי הווא יחב ירווח. וקאלולו אחנאן מעאך ואלי תעמל מברוך. וכלה יעקב נהאר לבן משה ישז לגנם אלי קאעד בעיד 3 הייאם. וקאם לם רוחו וכדה נסה וזגארו וספר. ורחל שרקת למעאבד מתאע בוהה. ולבן שמע אלי יעקב הרב כלט עליה. ופליל רבבי זאהו פלמנאם וקאלו רד באלך תמש יעקב. וכלט עליה וקאלו האשביך הרבת. באהי נקולו הרבת עלא כאטר תווחשת דאר בוך. ולאכן האשביך שרקתלי למעאבד מתאעי. קאלו הרבת עלא כאטר כפת מה תכלינישי ותחווצלי אלי כסבת לכל. ולמעאבד מתאעך אלי סרקומלך מה יעישי. ויעקב מה יערפשי אלי רחל סרקתהם. וברבש לבן ומה לקא שיי. פי וקתהה עמלו גדש חזר. וחלפו אלי חתה חד מה יעדי לחזר האדה ללוכר לדוני. ורואח לבן. ויעקב משא לארץ ישראל. ופתנייה שאף אלי מלאכים חוצה לארץ טאלעין. וזאיין מלאכים מתאע ארץ ישראל. וסמה לבלאצה האדיך מחנים. 
פלפרשה מתאע הזמעה האדי. כתבלנה לפסוק וצול יעקב לחרן לקא ביר ורעאייה גאדי וכו'. ואחד יזי ישוף ילקא לחכאייה האדי זאיידה. כאן ינזם יכתב לפסוק אלי יעקב וצל ענד לבן והאכהוו. השנווה חנתעלמו מנהה אחנאן יעקב תקאבל מעה הרועים ונשדום וכו' מה חתזיד שיי פלחכאייה מתאע יעקב אבינו מעה לבן.

לחכאייה האדי פיהה יאסר מה יתכתב עליהה. ופיהה יאסר מה נתעלמו מנהה. והנה שם שלשה עדרי צאן. עלאש קאללנה לפסוק אלי תממה תלאתה. יחב ירמזלנה לפסוק עלא תלאת חאזאת אלי ואקפה עליהם לעולם. על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים. לבאר הייא באר התורה. אלי ישקיוו מנהה לעדרים אלי הומאן הזגאר אלי יסתמאוו צאן. לאבן הייא בית המקדש. יתלממו באש יקראו התורה באש יקימו לאבן באש ירזעוהה לבלאצתהה. מאענאהה באש תתבנה בית המקדש. יעקב נשדהם מנין אנתון. השנווה אלי נצארלכם. קאלולו מחרן. רבבי מגשש עלינה. קאלום הידעתם לבן. תערפו התנייה

 אלי תסאמחלכם דנובכם אלי הייא התשובה. קאלולו נערפו. קאלום תממה שלום בינאתכם. קאלולו מוזוד. וזאדו קאלולו חתתה נסאנה אשת חיל. ורחל תזיב הזגאר לבית המדרש. קאלום היום הגדול מאזאל מה וצלשי וקתו. קריוו הזגאר התורה חתתה יוצל. קאלולו מה נגדושי נחבו נתלממו ונעזלו בבנין בית המקדש. לאכן וקתלי שאף רחל זאייה מעה הצאן. מאענאהה הנסה יזיבו זגארהם ללקראייה. ושאף הלבן התשובה אלי עמלוהה ישראל. ווקתהה חתתה ואלו מה וצלשי. ויגל את האבן. תתבנה בית המקדש בזכות האך הצאן. תינוקות של בית רבן.

אכוואני לעזאז. לכלאם למרמוז פלפסוקים האדון. קאעדין יווריוולנה התנייה מתאע למשיח ובנין בית המקדש. התורה השלום בזכות נשים צדקניות אלי ירפעו זגארהם וישזעו זגארהם באש יקראוו התורה. כיף מה מכתוב פלגמרה הנסה בהשנווה יזכאוו באש יכמלו למצוות אלי מוש מחוייבים ביהם. וזאווב וקתלי ישזעו זגארהם ורזאלהם באש יקראוו התורה. האדי הייא התנייה אלי תווצלנה ללמשיח ולבנין בית המקדש. כיף מה קאל הנביא בעתה אחישנה. לגאולה ענדהה וקתהה. ולאכן אידה כאן נלקא זכות ענד ישראל אחישינה. נזיבהה אקבל וקתהה. צחיח אלי ילזמנה נכדמו באש נזמו נעישו. לאכן לחז"ל קאלולנה עשה תורתך קבע. כתרת לווקת פלקראייה. ולכדמה עראי. באש נזמו נעישו. אלי יקרא התורה לשם שמים ויעטיהה חקהה יוולי ינזם יעמל כל שיי. וכל מצוה אלי נעטיווהה חקהה ונעמלוהה בזמיע קלבנה. תנזם תעמל נסים ונפלאות. נזיבו הוני מעשה עלא רבי מרדכי אלייהו זצוק"ל וזיע"א. פי זגרו שד דיין פי באר שבע. לאחץ' אלי תממה מרה כל יום תזי תקעד תקרא התהלים קדאם לבית דין. נהאר נשדהה עלאש מה קאעדה תקרא התהלים כאנשי הוני. קאלתלו אלי הייא מן מרוק. וכאנת מערסה בואחד יכדם תאכסי. ומררה כרז ומה רזעשי. ונערף אלי הווא נפטר. לאכן מה ענדישי שהוד האו דאליל. והייא עגונה. ובהאדה קאעדה תקרא פתהלים באש רבבי יחן עליהה. קאללהה עלאש מה דכלתישי לבית דין באש נשופולוך חל. קאלתלו השנווה תנזמו תעמלולי אנתון. האנה הוני נקרא התהלים באש רבבי יחן עלייה ותזי השהאדה אלי הווא נפטר ענד לבית דין מתאעכם. רבי מרדכי כאן ימשי יזור באבא סאלי דימה. חכאלו. קאלו תממה זוז ידפנו למייתין מתאע מרוק זאוו לישראל. סמאהומלו ווין יסכנו. משא לואחד מנהם לקא זגארו קאעדין שבעה עליה. קאל מאזאל ואחד נשאללה נלקאהו חיי. קעד גאדי עמל ניחום אבלים ומן באעד דרש וחכאלום חכאיית למרה והאדאך עלאש זא. קאם ואחד קאלו האנה הווא התאני. וזא באש יעמל ניחום אבלים. ובלחק התאכסיסת האדאך מאת פי אכצידון והומאן דפנו. ונזיבו מעשה אוכר. רבי כדיר סבאן זצוק"ל וזיע"א. כאן דימה ינאדיוו באש יבארך שבעה ברכות. נהאר משה חייבארך שבעה ברכות כל שיי חאצ'ר לערוצה והנאס והטוואוול חאצ'רין ולמוגניין. לחתן מה זאשי. וצלת התשעה ולחתן מה זאשי. נאדה זוז צחאבו וקאלום בארו שופו. משאו ידורו עליה לקאוו. קאלולו וינך ראך חתן הלילה. קאלום מה נחבשי נערס בטלת. רזעו לרבי קאלולו קאלך מה יחבשי יערס. קאלום זיבוהולי בסיף. זאבוהולו. דכלו הווא וייא לבית. קאלו האשביך מה תחבשי תערס. קאלו כממת מה נזמשי נתחמל משהולייה מתאע מרה וזגאר. כמם רבי כדיר וקאלו אסמע. תווה עיב באש תחשם לערוסה. ומצרוף לערס תצרף בעדה. ערס הלילה. וגדוה איזה ללבית דין נטלקאלך. הראזל האדה זאב תמניה זגאר. ותווה ענדו נינים. ויברק פיהם ויקול וכאן מוש מן רבי כדיר צבאן מה כנתשי נשיך השיכה האדי וקתלי נשוף הנינים מתאעייה ילעבו. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה. 

יחס דבדו – אליהו מרציאנו –

משפחת עלוגא

משפחה נכבדה המוזכרת בשטרות יהודי דבדו ובן בתעודה היקרה מאת הרב אברהם מרציאנו ז״ל השד״ר מירושלים. אבי המשפחה הראשון הוא דוד המי לעלוגי (עלוגא) והוא בנו של הנגיד סבא רבא ר׳ דוד (אדם נפטר ב״מ והניח אשתו בהריון, והאשה ילדה בן, נהגו בדבדו וכן בקהילות רבות במערב לקרוא לרך הנולד ע״ש אביו).

האשל הגדול, מעוז ומגדול, אילן ששרשיו מרובין, ראש גולת אריאל, תם וישר, אבונא הראשון, הסבא הקדמון, חסידא קדישא, הרב משה מרציאנו זלה״ה הוליד: דוד.

גברא רבא, ראש על ארץ רבא, סבא רבא, בן איש חיל רב פעלים, גזבר נאמן, נגיד מיומן, הצדיק ר׳ דוד הנזכר הוליד: אלעזר (הנק׳ עוויזר), יעקב (הנק׳ עקו), בן (הנק׳ לשגר), אברהם (הנק׳ ביבי), דוד הנק׳ לעלוגי (עלוגא), וכן שני בנים שלא נודע שמם.

הזקן הכשר, מנא דכשר, גזע ישישים, מוכתר בנימוסין, איש גבור חיל, אבי התעודה, אילן ששרשיו מרובין, הצדיק ר׳ יוסף מרציאנו (נכד או בן הנכד של ר׳ דוד עלוגא הנד) הוליד: מרדכי.

המרוחם, איש תם וישר, בענייניו מאושר, גומל חסדים טובים, הצדיק ר׳ מרדכי הנז׳ (המי ביבי) הוליד: יוסף, מכלוף, פריחא.

המנוח ועניו, מתהלך בתומו צדיק, מתפרנס מיגיע כפיו, טוב לה׳ וטוב לבריות, הזקן הכשר, ר׳ יוסף הנז׳ (המי צרינדי) הוליד: שלמה מנחם, מרדכי, יעקב, אברהם, דוד, עווישא, זמילא.

המנוח, תם וישר, משכים ומעריב, ירא אלהים וסר מרע, הזקן הכשר ר׳ שלמה מנחם הנז׳ הניח: שמעון, אליהו, מאחא, סתירא, נונא, פריחא, סעידא.

המרוחם, ירא אלהים וסר מרע, מתפרנס מיגיעת כפיו, בעל מדות טובות, הזקן הכשר ר׳ מרדכי הנז׳ הוליד: יוסף, יהודה, מיכאל, נונא, מרימא, סתירא.

המרוחם, טהור לב, נקי ובר, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ יעקב הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

הנכבד, עושה צדקות, חי מיגיעת כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ אברהם הנד הוליד: יוסף, יצחק, מרים.

הזקן הכשר, הולך תמים ופועל צדק, ירא את ה׳, הצדיק ר׳ דוד הנד הוליד: יוסף, יחייא.

הזקן הכשר, תם וישר, נקי ובר, גומל חסדים טובים, מדותיו מדות יוצרו, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ מכלוף (המי לכוכא) הוליד: מרדכי, יעקב, מאחא, פריחא, מרימא, סתירא, נונא.

איש צדיק, איש חברה קדישא בחברת הרוחצים, חבר בחברת רשב״י, מוהל, משמח אלהים ואנשים, טוב לה׳ וטוב לבריות, בעל צדקות, ר׳ מרדכי הנז׳ הוליד: דוד, יוסף, יהודה, שלמה.

שלמה, יוסף, (שמעתי לאמור כי אביהם של שלמה ויוסף הנ״ל הוא אברהם).

הרב הצדיק, חכם לבב, חונן דלים, ביתו פתוח לרווחה, ירא אלהים וסר מרע ר׳ שלמה מרציאנו (המי די עלוגא) הוליד: אברהם, סתירא, סעידא, מאחא.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, איש חברה קדישא בקהילת לעיון, הצדיק ר׳ אברהם הנז׳ הוליד: שמעון, יוסף, נונא, סאעודא, עווישא. רחל, מרים, שושנה.

גברא רבא יקירא, זקן ונשוא פגים, גומל חסדים טובים, בעל צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יוסף (אח ר׳ שלמה) הוליד: שלמה, אברהם, דוד הי״ד, יצחק הי״ד, רפאל, סאעודא, סתירא.

המרוחם, טהור לב, נקי ובר, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ יעקב הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

הנכבד, עושה צדקות, חי מיגיעת כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ אברהם הנד הוליד: יוסף, יצחק, מרים.

הזקן הכשר, הולך תמים ופועל צדק, ירא את ה׳, הצדיק ר׳ דוד הנד הוליד: יוסף, יחייא.

הזקן הכשר, תם וישר, נקי ובר, גומל חסדים טובים, מדותיו מדות יוצרו, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ מכלוף (המי לכוכא) הוליד: מרדכי, יעקב, מאחא, פריחא, מרימא, סתירא, נונא.

איש צדיק, איש חברה קדישא בחברת הרוחצים, חבר בחברת רשב״י, מוהל, משמח אלהים ואנשים, טוב לה׳ וטוב לבריות, בעל צדקות, ר׳ מרדכי הנז׳ הוליד: דוד, יוסף, יהודה, שלמה.

שלמה, יוסף, (שמעתי לאמור כי אביהם של שלמה ויוסף הנ״ל הוא אברהם).

הרב הצדיק, חכם לבב, חונן דלים, ביתו פתוח לרווחה, ירא אלהים וסר מרע ר׳ שלמה מרציאנו (המי די עלוגא) הוליד: אברהם, סתירא, סעידא, מאחא.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, איש חברה קדישא בקהילת לעיון, הצדיק ר׳ אברהם הנז׳ הוליד: שמעון, יוסף, נונא, סאעודא, עווישא. רחל, מרים, שושנה.

גברא רבא יקירא, זקן ונשוא פגים, גומל חסדים טובים, בעל צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יוסף (אח ר׳ שלמה) הוליד: שלמה, אברהם, דוד הי״ד, יצחק הי״ד, רפאל, סאעודא, סתירא.

הזקן הכשר, טוב וישר, מבבד תורה ולומדיה, בעל נדבות, אוהב תורה ולומדיה ר׳ שלמה הנז׳ הוליד: רפאל, דוד, ישועה, משה, יוסף, אליהו, מרימא, חנאני, אסתר, זהארי.

הצדיק, תכו וישר, בבל ענייניו מאושר, בעל צדקות, בעל מדות טובות, הזקן הבשר ר׳ אברהם הנד הוליד: ר׳ יוסף, שמעון, אליהו, דוד, רפאל, משה, אהרן, אסתר, עווישא, מרים, לוויהא, נונא.

אבני קדש – תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

אבני קדש

תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

ספר זה יוצא לאור במצוות ובהשתדלות האיש המופלא יוסף! סעדיה מרציאנו הי״ו הקב״ה יתן לו הצלחה וברכה בבל מעשה ידיו בבריאות מעליא לאורך ימים ושנים טובות אבי״ר

מאת

אליהו רפאל בן לאדוני אבי הגאון הרב מאיר מרדכי מרציאנו הי״ו

ירושלים השלמה ת״ו

מבוא

מצוה גדולה קיים שאר בשרי החשוב והמעולה יוסף סעדיה מרציאנו הי״ו (בשיתוף יחידי סגולה מבני הקהילה) בראותו מצב בתי החיים של דבדו הולך ומדרדר פעל על מנת לעצור ההזנחה הנוראה.

פעולת ההצלה בללה: א) בניה מחדש של החומה מסביב לבתי החיים, ב) תיקון ושיפוץ המצבות ההרוסות, ג) סקר בללי של בתי החיים כולל רישום המצבות.

נקראתי ע״י בעל המצוה להגיע לדברו בכדי א) להשגיח על מהלך העבודות באתר, ב) לתת תשובה לשאלות בענייני דת שיתעוררו במהלך עבודות השיפוץ (החומה ההולכת ונבנית לא תפגע בקברים, סגירת קברים פתוחים ל״ע, רישום מחדש של נוסח המצבות).

מן שמיא קא זכו לי להיות שותף למצוה חשובה זו. נסעתי לדבדו והשגחתי על הנעשה בבתי העלמין, קרוב לששה חדשים צמוד הייתי לביצוע התכנית שכללה גם שיפוץ בית כנסת הכהנים העתיק של דבדו הנקרא בית כנסת די אולאד צבאן, בית כנסת משפחת מרציאנו להרהאר, ובית כנסת משפחת מרציאנו בן עקו. שיפוץ בתי הכנסת בא ברגע הנכון, כי עוד זמן לא רב ושלושת בתי הכנסת האחרונים שעוד עמדו על תלם היו קורסים כפי שקרה לשאר בתי הכנסת.

באשר לבית עלמין העתיק ישנם מצבות קדומות מהתקופה הראשונה של יסוד הקהילה אשר דוגמתן קיימות בקהילות עתיקות כמו טיטוואן וכדומה והם מאבני מחצב, חצובות בהר הסמוך כפי שנהגו לעשות יהודי דבדו זה מאות בשנים, טבעיות ומונחות על הקבר וכאילו כאן נוצרו, ישנם מצבות מעובדות עם צורה של גוף אדם או ראש אדם בלבד ועוד סימנים נוספים ודוגמתן מצויות בבתי עלמין של טיטוואן, קסר אל קביר, סאלי, ראבאט ועוד, ובבית עלמין החדש ישנם גם מצבות מאבן שיש או עשויות מחול ומלט. בדורות הראשונים לא נהגו לכתוב מאומה על המצבה, ומנהג זה נמשך עד לראשית המאה העשרים — ובכל זאת פה ושם מצאנו רשום על מצבות בודדות שם פרטי של הנפטר, שם משפחתו ושנת פטירה, שבחי הנפטר מופיעות על המצבות מהמאה העשרים, וכן ידיעות נוספות המלמדות כי בשנה מסויימת נפטרו מספר רב של אנשים ממחלה מדבקת ב״מ. צפיפות הנקברים מורגשת בכל פינה ושעל בבית העלמין העתיק וכן בבית עלמין החדש, בל נשכח שהיתה תמותה גדולה של ילדים קטנים ב״מ ממחלות מדבקות ויש להניח, משום כך, שמספר גדול ורב של קברים שקעו באדמה ונראה שכל שטח בית עלמין העתיק גדוש קברים ומספר הבלתי נראים גבוה פי כמה מהקברים הנראים. נראה שבית עלמין העתיק מכיל למעלה מאלפיים קברים, אולי שלושת אלפים, אם לא למעלה מזה (לפי ההשערה גם בית עלמין החדש מכיל קרוב לאלף או אלף וחמש מאות קברים, מספר זה כולל גם קברי הילדים הקטנים ב״מ).

ההודאה לאל יתברך שזיכה אותנו במצוה יקרה זו, והסימן לכך ראינו בעובדה שאין אדם מאלה שעסקו בבניה ושיפוצים שנפגע תוך בדי מלאכתו או כתוצאה מכך. לי נאה ולי יאה להודות ולהלל לבורא עולם ששמרני בדרבים, תרתי משמע, בדרבים בהליכה מן הקודש אל החול ובחזרה, ובדרכים בתוך ארץ מרוקו, ברוך פודה ומציל, התהילה והתפארת לחי עולמים ב״ה וב״ש.

בתי העלמין

דורות רבים שאבו התרוממות רוח בימים בתקונם, עידוד ונחמה בתקופת משבר מזכרם הקדוש והזוהר של החסידים התמימים וישרי לב הטמונים בבתי עלמין בעיירה. גאוותם של בני הקהל היתה, בין השאר, על בעלי המופתים החסידים והצדיקים זיע״א שהובאו למנוחת עולמים בבתי העלמין.

שלושה בתי העלמין שימשו מקום קבורה לבני הקהילה לדורותיהם מיום הווסדה של הקהילה ועד יציאת אחרון בני הקהילה (מאיר מרציאנו די ישו וב״ב הם האחרונים לצאת מדברו ולעלות לארץ ישראל בקיץ תשנ״ה).

בית העלמין הראשון נמצא בקרבת הקדוש סידי יוסף, בין השכונות אלקצבא וקובויין, והיה בשימוש בין השנים 1680-1500 לערך; בית העלמין הנקרא״למערה לקדימא״ (בית עלמין הישן), או ״למערה תחתאנייא״ (בית עלמין התחתון) היה בשימוש בין השנים 1830-1680 לערך, השלישי נקרא ״למערה ג׳דידא״ (בית העלמין החדש) או ״למערה לפוקאנייא״ (בית העלמין העליון) היה בשימוש בין השנים 1980-1840 (שטח בית עלמין החדש מזכיר במדת מה בית העלמין שבהר הזתים בירושלים ת״ו).

מספר הכולל של מצבות בשני בתי עלמין הישן והחדש הוא קרוב לשלושת אלפים (בבית עלמין הישן נראה שיש מספר מצבות המתקרב לשלשת אלפים: הקברים, הלא נראים או שהמצבה שקעה או שלא הונחה כלל מלכתחילה, הוא גבוה יותר, אולי כפול ממספר הקברים הנראים לעין! ובבית עלמין החדש נראה שיש אלף קברים ומעלה, מספר הקברים השקועים באדמה גבוה הרבה ממספר הקברים הנראה לעין!) והיתכן שזה מספר הנפטרים מאז יום הווסדה של הקהילה? רבה של הקהילה בשנות תר״ע-תרפ״ה (1925-1910) הרב הדיין ר׳ שלמה הכהן צבאן ז״ל נתן תשובה לשאלה זו: … ויתחייב מזה שיש עוד בית עלמין ישנה אשר לא ידענו לה כי בית עלמין החדשה תחילתה בראש המאה השביעית (1840) והישנה יש בה קברות של המאה השישית (1840-1740) ומקצת מהמאה החמישית (1740-1640) נשארו מאות הקודמין עד המאה השלישית בהכרח יש

בית עלמין קדומה והיא נעלמת מאתנו והקול נשמע שהקברות שהם במקום הנקרא סירי יוסף שהמה יהודים (קונטרס יחס דובדו). מקום קבורה ראשון שהיה בשימוש הקהל הוא דבר מחוייב המציאות, מדוע? משום שבית עלמין הישן אין בשטחו מקום לקבורת נפטרים של תקופה המשתרעת משנת 1500 לערך (תקופת היווסדה של הקהילה) ועד לשנת 1840, קרוב לשלוש מאות וחמישים שנה!

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר