ארכיון יומי: 22 בנובמבר 2017


עץ חיים לרבי חיים גאגין-ההדיר משה עמאר

ר׳ שם טוב בן אברהם. כיהן בנגידות בשנת רפ״ו ובתחילת שנת רפ״ז הועבר מתפקידו. בגלל מכשלה שיצאה מתחת ידו של שוחט התושבים, נשבע ר׳ שם טוב שלא יאכל בשר שהותר בנפיחה. בעקבות כך תוקנה תקנת התושבים, והוא חותם עליה ראשון נראה שבשנת רצ״ה כבר לא היה בחיים. ב״עץ חיים״ מוזכר הוא בתואר ״עמי שם טוב״, תואר כבוד הניתן לזקני העדה ונכבדיה. ממה שלא תואר בתואר רב, כעמיתו ר׳ שאול רמוך ייתכן שניתן ללמוד שלא היה תלמיד חכם. אין לנו פרטים אודותיו, לבד ממה שהוזכר בספר ״עץ חיים״. מאז עמי שם טוב, לא שמענו על משפחה בשם אברהם במארוקו. ייתכן שגם הוא נמנה עם משפחת רמוך, והשם אברהם אינו שם־משפחה אלא שם אביו, ומתוך שהיה אביו מפורסם וידוע נקרא בנו על שמו.

 ר׳ אברהם אדרוטיל ב״ר שלמה, חותם עשירי בתשובת חכמי הגירוש לר״ח גאגין בשנת רפ״ו. בשנת רצ״ה חותם שביעי על תשובת חכמי הגירוש, בה התירו את הנפיחה. הוא נולד בספרד בשנת רמ״ב (1482), והגיע לפאס עם אביו בשנת רנ״ג. אביו ר׳ שלמה נמנה עם תלמידי ר׳ יצחק קאנפנטון גאון קאסטיליה, ושימש אותו עשרים שנה ויותר״. הוא הרביץ תורה בישראל ונפטר בפאס בהיותו כבן שבעים שנה, ביום א׳ של פסח שנת רנ״ג הוא מכנה את עצמו לעומת אביו ״שועל בן ארי.

ר׳ אברהם נמנה עם תלמידי ר׳ יעקב לואל, מחכמי המגורשים מפורטוגאל. ידועים לנו שנים מחיבוריו של ר׳ אברהם: ״תשלום ספר הקבלה״ ו״אבני זכרון״. על כוונתו בתשלום ״ספר הקבלה״ לד׳ אברהם אבן דאוד, הוא כותב בפתיחתו:

"לפי שהרב רבי אברהם בר דוד ז״ל חיבר ספר זה הנקרא ספר הקבלה הנ״ל שנת ד׳ אלפים וט׳ מאות ואחד ועשרים לבריאת העולם והביא שם דורות החכמים שהיו מאנשי כנסת הגדולה עד דורו, וראיתי להשלימו משעה שנפטר הרב… עד שנתינו זאת שהיא שנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים…

את חיבורו חילק לשלושה שערים. בשער הראשון — השלמות ל״ספר הקבלה״ של הראב״ד, כלומר, רשימת החכמים שחיו לפני הראב״ד ולא הזכירם. בשער השני — רשימת החכמים שחיו מפטירת הראב״ד ועד לפטירת ר׳ יצחק קאנפנטון. השער השלישי כולל סקירה קצרה על מלכי ספרד סמוך לגירוש, על הגירוש מספרד ומפורטוגאל, ועל סבלם של המגורשים בתלאות הדרכים ובחבלי הקליטה במארוקו. חשיבות מיוחדת לנאמר בחיבורו בחלק האחרון של השער השלישי, שם מסופר על קליטת המגורשים שהיה לה עד ראיה. לעומת זאת, הנאמר בשערים א׳ וב׳ ובחלק הראשון של שער ג׳ ידוע לנו ברובו גם ממקורות אחרים. נראה שהחל בחיבורו בשנת ר״ע, השנה המוזכרת בפתיחה, אך סיים אותו לא לפני טבת שנת רע״ד, שכן הוא כותב בסוף הפתיחה: ״ואזכיר שם מה שכתב הר׳ אברהם זכות ז״ל מה שהיה בעולם משנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים עד שנת רפ״ה לפ״ק״. ר׳ אברהם זכות נזכר בברכת המתים ׳ז׳׳ל׳, כאילו נכתבו הדברים לאחר פטירתו; והוא נפטר בטבת רע״ד. אם לא שנאמר כי המלה ׳ז״ל׳ תוספת מאוחרת. כמו־כן נראה שחיבור זה לא הושלם לפי המתכונת שקבע המחבר בפתיחתו, כי לא העתיק כלום מדברי ר״א זכות, וכן אמור היה לכתוב ״קצת זכרון מלכי פאס עד מלוך מלכי צדק מולאי מחמד…״ וזה לא נעשה. או ייתכן שנכתב וההעתקה שהגיעה לידינו הסירה. החיבור נדפס מספר פעמים ואף תורגם פעמיים לספרדית.

״אבני זכרוך, כתב־יד, בו ליקט מתוך ספרות הראשונים חומר רב הדן בכל השאלות העיקריות של הקבלה העיונית. כדבריו בהקדמתו:

"ובראותי אני הצעיר שועל בן ארי דבריהם הנחמדים מפוזרים אחת הנה ואחת הנה עלה בדעתי להקריב התועלת לעצמי, גם לכל מתחיל בלימוד התורה והחכמה הזאת לקרבם אחת אל אחת… להיות לי לזכרון ולזה קראתי זה הספר אבני זכרון כי הם דברים מקובצים מדברי החכמים…

לבד מחשיבות ליקוט החומר ועריכתו, הרי הוא משמש כאוצר בלום להכרת ספרי רבותינו הראשונים בחכמת הקבלה, אשר חיבוריהם היו לנגד עיניו ולא הגיעו לידינו. מדבריו בהקדמה למדנו שבין מפיצי הקבלה ותורת הנסתר בספרד בדורות הסמוכים לגירוש היו אלה שפעלו להפצת תורת הנגלה, דהיינו ר׳ יצחק קאנפנטון ותלמידיו כתריס נגד המשכילים להוטי חכמת הפילוסופיה והמדעים. שכּן העירפול וחוסר הבהי­רות שבספרות הקבלה ובניסוחה, אשד נעשו בכוונה תחילה בידי הראשונים כדי להסתיר את הדברים מהציבור הרחב, הביאו כמה מהמשכילים להסקת מסקנות מוטעות כלפי הקבלת ומחבריה, עד כדי התרחקות מלימוד התורה בכלל ומקיום מצוותיה. את מקום התורה תפסו העיון בפילוסופיה ובמדעים, כדבריו.

עד שכמעט נשתכחה תורה מישראל בכל מלכות ספרד ח״ו. לולי אשלי רברבי תלמידי הרב הגדול ר׳ יצחק קנפנטון שהרביצו תורה בישראל הם תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, לולי ה׳ צבאות הותיר לנו שארית ופליטה הנשארת היום במלכות פאס, החכמים השלמים מרביצי התורה וראשי הישיבות יצ״ו כלם מחזיקים בתורת אלקים חיים ולא פנו אל רהבים ושטי כזב…

ילדי המלאח-ר.פיורשטיין ומ.רישל-התנאים הכלכליים

  1. התנאים הכלכליים

יהודי צפון אפריקה עסקו מאז ומתמיד במסחר ובמלאכה. החוק אוסר עליהם רכישת אדמה ולפיכך לא היו למעשה חקלאים יהודיים. מצב זה מודגם היטב בסטאטיסטיקה המארוקאית המוסרת את היחס בין האוכלוסיה הכפרית ובין האוכלוסיה העירונית אצל מוסלמים ויהודים: בעוד 80% מהמוסלמים הם יושבי כפרים ורק 20% עירוניים, הרי המצב אצל היהודים הפוך: 20% מהם יושבים בכפרים ו־80% — בערים. אין פירושו של דבר כי 20% מהיהודים הם חקלאים. היהודים יושבי הכפרים הם מחוסרי קרקע ואינם משכירים עצמם לעבודה אצל בעלי קרקעות ערביים או אירופיים. הם עוסקים ברוכלות חליפין של התוצרת החקלאית, מי בפרדו ומי בחמורו. הם מבקרים בשווקים, הולכים מכפר אחד למשנהו ומוצאים את פרנסתם בצמצום ברוכלות זעירה זו. אין להם כל מסורת איכרים או אחבת־אדמה, שממנה תוכל לצמוח החקלאות. יתר על כן: מורגש לעתים, בקרב אוכלוסיה זו, בוז למקצוע החקלאי. מכאן מתעוררת בעיה חינוכית — כיצד לקרב אוכלוסיה כזאת לעבודת־האדמה בישראל. בהיעדר מסורת יש לפחות צורך באידיאל, ואף הוא אינו קיים תמיד.

לפי אומדן מארוקאי מ־1947, עסקו במסחר 46% מתוך האוכלוסיה העובדת. בתקופה מסויימת פרח המסחר היהודי מפני שמילא תפקיד חשוב כמתווך בין הסוחרים האירופיים ובין הצרכנים המוסלמיים וכיוון שריכז את כל הפעולות המסחריות הפנימיות. כיום הפך הסוחר היהודי למתווך מיותר בגלל ההתחרות האירופית. לא נותר ל״סוחר״ היהודי אלא לחיות חיי ניוון, ואכן, מרביתם של ה״סוחרים״ היהודיים יושבים מאחורי דלפק קטן בחנות עלובה. אחוז המתפרנסים ממסחר גבוה אולי ביותר במארוקו אבל גם באלג׳יריה ובתוניסיה הוא עולה על הרצוי. כן מוצאים אנו במארוקו 36% מתוך האוכלוסיה היהודית העוסקים במה שמוגדר על ידי הסטאטיסטיקה כ״תעשיה״. די לערוך טיול במלאח הגדול, כדי לעמוד על טיבו של מונח זה: אלה הן אומנויות, המעידות אמנם על זריזות־כפיים, אבל זמנן כבר חלף בתרבות המודרנית. לכאן שייכים: רוקעי״נחושת וחרטי־עץ, קדרים, סנדלרים ורצענים, אורגים (בעלי נולי־יד), סתתים וכמו כן פועלים ״מודרניים״ (מכונאים וכו') שאין יומרתם הולמת את יכולתם. הצורפים ועושי תכשיטים היו בעלי מונופולין במלאכתם בגלל האיסור שחל על המוסלמים לעבד מתכות יקרות. מונופולין זה נתערער כיום בשל התחרות התכשיטים האירופיים הזולים, שהם בוודאי פחות אסתיטיים, אבל מבוקשים יותר על ידי אגשים השואפים להיות ״מודרניים״.

שכרם היומי של אומנים אלה הוא זעום ביותר, מקביל בערך ללירה ישראלית אחת. שכר זה צריך להספיק לפרנסת 5—10 נפשות. אומנויות אלה תיעלמנה בקרוב ולא ישאר להן אלא ירך פולקלוריסטי בלבד, כיוון שהתעשיה האירופית מתחרה בהן בנקל. יתר על כן, התושבים המקומיים אינם מתענינים במוצרי אומנויות אלה ואינם מתפעלים מהם כדרך התיירים. הם רואים בהם מסורת שברצונם להיפטר ממנה. ברם, הסכנה נעוצה בעובדה שמספר האומנים הוא עצום, ועם היעלם מקצועם יש לפתוה בפניהם אפשרויות תעסוקה בתעשיות מודרניות! יתר על כן, גם אם תהיינה אפשרויות תעסוקה כאלה, יהיה על האומנים להסתגל למקצועות חדשים — דבר הקשה שבעתיים.

יתכן ואפשר היה לשפר את העתיד המקצועי אילו הוצאו חוקים קפדניים בנוגע לחניכות, אך כיום אין כל פיקוח על תקופת החניכות, על גיל החניכים ושכרם, ואף לא על אימונם המקצועי. מצב זה מאפשר ניצול מכל הסוגים: העסקת ילדים צעירים מאוד, קיפוח שכרו ותנאיו של החניך והעדר הכשרה שיטתית.

מנקודת ראות המקצוע אין הבדל יסודי בין האוכלוסיה היהודית בתוניסיה ובין זו שבאלג׳יריה ובמארוקו, אולם יש לציין כי מצבה של האוכלוסיה המארוקאית עלוב יותר ממצב האוכלוסיה האלג׳ירית.

קיצורו של דבר, המוני היהודים משתדלים להתקיים בעזרת מלאכות שאבד עליהן הכלח. התעשיה המודרנית מעסיקה רק מספר קטן מאוד של פועלים. התרבות המארוקאית, שקפאה על שמריה זה כבר לא פיתחה כל טכניקה מקורית! היא פיתחה אומנויות, אך אין בכך כדי לקיים את העם מבחינה כלכלית.

מה יהיה על היהודי הצפון אפריקאי הבא לחיות בישראל, ללא מסורת חקלאית או מקצוע טכני, אף כי לעתים קרובות הוא משלה את עצמו שרכש לו מקצוע, בעוד שרק שמו של המקצוע ויסודותיו נהירים לו? רק בתנאי שנסייע לו להסתגל לחיי־מקצוע חדשים ייפתחו לפניו אפשרויות עבודה. זהו אספקט חינוכי שאין להזניחו, ואנו נשוב ונקדיש לו כמה העדות באחד הפרקים הבאים.

Langue et folklore des Juifs marocains Pinhas Cohen

Langue et folklore des Juifs marocains

Pinhas Cohen

"Tant qu'un peuple n'a pas abandonne sa langue. il conserve les cles de sa maison "
Eliezer Ben Yehuda 

Le patrimoine culturel et folklorique du judaïsme marocain, véhiculé par le parler arabe de nos compatriotes juifs fait partie intégrante du patrimoine culturel marocain.

ka- idkhel f-en-nsasat-d-el-lil

Il rentre dans les moitiés de la nuit=au milieu de la nuit

be-z-menni u tqeb ' ene

Malgré moi, dussé-je me crever les yeux=de gré ou de force

qabt -t-Torah

Il tient la Torah=il est fidèle à la Torah

msa -b -iddo

Il est parti avec sa main=il est parti lui- même

Sir ' liya

Va sur moi =va t'en, laisse-moi

Sir l-khla =va t-en au désert Va au diable !

qyas-el-her ' leh

La mesure du bien sur lui ( Formule de comparaison en bien pour éloigner le mauvais œil)

l 'ab 'liya Il a joué sur moi=il m'a joué un tour

Mol s-sebba

Le propriétaire de la cause la personne concernée par un heureux événement dans sa famille

ka-itella ' ed-dras

Il fait monter le discours- il 1' apprend par cœur

ka-itell' o f-er-ras

Il le fait monter dans sa tête =il 1' apprend par cœur

Ka italla' li d-dem l-rase

Il me fait monter le sang à ma tête=il m'exaspère

qebdona nserbo atai

Ils nous ont attrapés, pour boire le thé=ils nous ont retenus pour le thé

t-tdawez foq l-mida

Les passages sont sur la table=les diverses petites salades sont sur la

table

khebza be-l-gron

Un pain avec des cornes = genre de pain natté

f-wozh el-lil

Dans le visage de la nuit=à la tombée de la nuit

ka-i' amlo t-tahdid

Ils font le ferraillage = Rite magique qui consiste à faire passer la lame d'un grand sabre le long des murs et sur la porte de la chambre de l'accouchée pour empêcher les démons d'y entrer.

ka-nsa'lo-l-kas

Nous allumons le verre= luminaire (grand verre muni d'une mèche allumée servant à l'éclairage de la synagogue)

d-daw er-romi

La lumière romaine=l'électricité

ka-itsara m ' a raso

Il marche avec sa tête= il se promène tranquillement

' mello-l-perroga

Il lui a fait la perruque =il lui a fait une coupe à la mode(de Meknès et Fès) : crâne rasé et petite touffe de cheveux sur le front.

teht-la' ma f-ed-delma

la chute de l'aveugle dans l'obscurité

iteh lo mezzalo

 Que son sort tombe = qu'il n'ait point de chance !

Iteh-lo sa'do (idem)

bit-el-ma

La chambre de l'eau=les toilettes, les wc

Ha hiyya fik !

La voici dans toi !=signe de menace en signe de vengeance :tu vas

voir !

molo' b-et-tasa

Amateur de la tasse=il aime boire

ila 'andek si qansa

Si tu as un gésier (estomac)=si tu es un homme !

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר