ספר הפתגמים של מוסא בן חיים-אלף פתגם ופתגם

מתוך ספר הפתגמים של מוסא בן חיים

الانش ما بتشبع من الذكر والارض ما بتشبع من المطر

אלאֻנסַא מא בתשבַע מן(אל) זכּר ו(א)לארצ׳ מא בתשבע מן(א)למטר.

הנקבה לא תשבע מהזכר והאדמה לא תשבע ממטר.

״שלושה לא שבעו שלושה: אוזן מדברים, ארץ ממטרים ואשה מזכרים״. (יהודה אלחריזי).

נתחיל עם האות  ذ, שאין אות דומה לה בשפה הערבית בכלל ובשאר השפות בפרט…
האות הזו שאגב מי שזוכר את מנהיג לוב לשעבר קאדאפי….אז זהו שלא מבטאים בדלת רגילה אלה ב האות  ذ..זו  אות " ז " המבוטאת,כאשר הלשון בין השיניים, הכותב כאן מר בן מוסא מתרגם אותה לאו "ז" עם סימן השדה, שהוא דגש חזק دّ – שַׁדַּה شَدَّة) = דגש חזק) זה מין שלוש הפוך על הגב מעל לאות המודגשת… ّ
המונח בתשבע מתורגם לעברית לא תשבע בלשון עתיד ולא בלשון הווה.
זה סוג הפתגמים אשר אינם מחמאימים בלשון המעטה עם האישה בתרבות הערבית, גם בעברית לא חסרים ביטויים כדוגמת המשפט הנ"ל….
בתעתיק מערבית לעברית ה"א" וה"אל" הם תמיד בסוגריים , הם אמנם קיימים, אך נבלעים בשפה המדוברת

״מי שאשתו מושלת עליו חייו אינם חיים״(ביצה ל״ב עמי ב).

״כל ההולך בעצת אשתו נופל בגינהום״(בבא מציעא נט, ע״א).