^{תולדות חבד במרוקו…כיצד התפתחה שליחות שכזו?}

כיצד התפתחה שליחות שכזו?

שלוחים של רבותינו נשיאינו היו עוד בימי אדמו״ר הזקן. בדורות הראשונים היו אלו חסידים שנסעו למחוזות אחרים כדי לקרב לחסידות, אולם אדמו״ר הרש״ב, האדמו״ר החמישי של חב״ד ואביו של אדמו״ר הריי׳׳צ, החל בשליחת שלוחים לחיזוק הקהילות היהודיות ברוסיה וגם בערי בוכרה וגרוזיה. בין השלוחים הידועים היו מחשובי רבני חב״ד – הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחיינו הרב אברהם חיים נאה ששהו בקרב עדת הבוכרים בסמרקנד, ואילו הרב אברהם לוי סלוין, הרב שמואל לויטין והרב שמריהו ששונקין נשלחו לגרוזיה וערי הקווקז.

ייתכן כי המקומות הנזכרים נבחרו כי מבחינה גיאוגרפית אלו היו מקומות שאפשר היה להגיע אליהם. בהמשך לכך ביקש אדמו״ר הריי״צ להרחיב את גבולות השליחות גם לצפון אפריקה.

כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו׳׳ר הריי״צ בבירורים לגבי יהדות צפון אפריקה. אחת הפעולות לבירור מצב היהודים במדינות אלו היתה שיחה עם יהודי בשם יצחק לוי שהגיע מצפון אפריקה. כך עולה מתיאור מעניין שפורסם בספר "ימי בראשית":

היום שלח כ״ק אדמו״ר שליט״א לקרוא להאברך מר יצחק לוי. כ״ק אדמו׳׳ר שאלו על דבר מצבם של היהודים הספרדים בצפון אפריקה.

מר לוי תיאר את בעיית הלימוד, בכך שהלומדים מתמקדים בלימוד התנ״ך ולא בגמרא. הוא סיפר כי לאחרונה הגיעו צעירים ממרוקו ללמוד בישיבת מיר, וזאת גם כדי לשפר את מצבם הגשמי, והרבי אמר שאפשר לשלוח אותם כמורים למרוקו ו״אנחנו נפרנס אותם״. הרבי גם הורה לו למצוא ספרדים אחרים מלומדים, המוכנים לנסוע לצפון אפריקה כדי ללמד.

במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול הג׳וינט, כאשר הרב בנימין גורודצקי – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג׳וינט בפריז, והציע בפניו את תכנית תנועת חב׳׳ד עבור יהדות מרוקו. בתחילה מר בקלמן לא חשב לאשר תכנית חדשה זו, כי סבר שארגון הג׳וינט לא יכול לקחת על עצמו התחייבויות חדשות, בגין היקף העשייה של הארגון ברחבי העולם שהתפתח במהירות מאז מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד שהארגון מזרים תקציבים לארגונים אחרים במרוקו. הרב גורודצקי מצדו לא התייאש ולא התרשם מהתחמקויותיו.

למרות שהג׳וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו׳׳ר הריי״צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש טבת תש׳׳י, שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו הרבי והורה לו לפעול בצפון אפריקה. כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ״א סיון תשי״א:

שבועיים לפני ההסתלקות של כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה׳׳ה נבג״מ זי״ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר].

יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו״ר הריי״צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב״ד.

השגחה פרסית בעיר ניס

הרב ליפסקר קיבל את אגרת הרבי בהפתעה גמורה, בהבינו שלאחר כל טלטלותיהם בנכר יוטל כעת עליו ועל זוגתו להתמסר להפצת היהדות במדינה זרה לחלוטין. למרות כל החששות והתהיות הרב ליפסקר לא היסס; הצעה של הרבי לדידו זו הוראה גמורה, ולאחר התייעצות קצרה עם רעייתו שיגר את הסכמתו לרבי. כחודש לאחר המכתב הראשון כבר כתב הרבי מכתב שני ובו משיב על הסכמת ר׳ מיכאל להתחיל בעבודתו בענייני חינוך ב״צפון אפריקה״, ולשם כך הורה לו לפנות אל הרב בנימין גורודצקי כדי שיסייעו לצאת לשליחות. במקביל הרבי עדכן את הרב גורודצקי בהפניית הרב ליפסקר אליו. בתקופה הבאה הרבי המשיך לסייע ולהדריך בקשר ליציאה לשליחות, ובעיקר עודד לפעול במהירות כדי להציל נפשות מישראל. עם הזמן התבהר לרב ליפסקר כי כבר אדמו״ר הריי״צ התכווין לשלוח שלוחים דווקא למדינת מרוקו בה חיו אז מאות אלפי יהודים, אך בפועל השגת הוויזה נתקלה בקשיים.

בינתיים הרב ליפסקר המשיך בתפקידו, כמגייס תרומות עבור ישיבת ״תומכי תמימים" בברינואה שליד פריז. הישיבה הוקמה על ידי החסידים הפליטים מרוסיה מספר שנים קודם לכן ובאותם ימים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה. המשפיע וחבר הנהלת הישיבה הרב ישראל נח בליניצקי הציע לרב ליפסקר, שעד שתסודר הוויזה יסע הרב ליפסקר לערים אחרות כדי לגייס תרומות לישיבה. בפועל נסע הרב ליפסקר לעיר ניס למשך שבוע בלבד, וכיוון שהכל בהשגחה פרטית הנה דווקא מניס הגיעה הישועה.

בעת שהותו בניס סיפר לידידים ומכרים על הקשיים בהשגת הוויזה למרוקו. את השיחה שמע גם בעל האכסניה בה התארח, והוא שאל ”מרוקו?״ ומיד פשפש במגירה במשרדו ומצא כרטיס ביקור עם תמונה של יהודי תושב מרוקו שביקר באכסניה לאחרונה. התברר כי היהודי ממרוקו היה בנו של הרב ברוך טולידנו, רבה של העיר מקנס. בגין מקרה מופלא זה הרב ליפסקר מציין בזיכרונותיו כי זו היתה נסיעה של השגחה פרטית.

משימת גיוס התרומות בניס הסתיימה. הרב ליפסקר שב לפריז, שיגר מכתב לרב טולידנו והאחרון שלח לו מסמך ״דרישה”, דהיינו שהוא מזמינו להתארח אצלו במקנס וכך יוכל לקבל וויזה. עם ה״דרישה" ניגש הרב ליפסקר לשגרירות מרוקו, קיבל וויזה ולאחר התארגנות קצרה יצא למרוקו.

היה זה בשלהי אייר שנת תש״י. כפי הוראת הרבי הנזכרת נסע הרב ליפסקר בגפו למרוקו ובהתאם ל״דרישה” התיישב בעיר מקנס. עם בואו דיווח לרבי והמענה של הרבי היה כי יתחיל תיכף ומיד בעבודתו. כשבועיים לאחר שהגיע כתב מכתב נוסף לרבי, בו סיפר על קשריו עם הרב ברוך טולידנו. הרבי כתב לו שלא יחשוש להאריך במכתביו כיוון שהוא רוצה לדעת את המצב בכלל ואודות פעולותיו בפרט. על כך הוסיף הרבי כי התפלל בציון אדמו״ר הריי״צ להצלחת העבודה במדינות אפריקה הצפונית:

בהיותי אתמול על ציון כ״ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ, הזכרתי להצלחה בעבודה במדינת אפריקא הצפונית וחזקה על רועי ישראל שלא יפרדו מצאן מרעיתם ומה עד עתה עומד ומשמש, אף מכאן ולהבא עומד ומשמש להמשיך ברכה והצלחה בכל מעשי ידי השייכים אליהם ובפרט שימלאו שליחותם ככל האפשרי ובהצלחה בגשמיות וברוחניות.

הרב ליפסקר ייסד ישיבה (כפי שיפורט להלן) ובמקביל פתח בפעולות רבות למען יהודי המקום. לאחר זמן שב הרב ליפסקר לפריז כדי להביא את בני משפחתו למרוקו, ובימים אלו נסע גם הרב בנימין גורודצקי למרוקו. בכך פתח הרב גורודצקי סדרת ביקורים במרוקו שנמשכה עשרות שנים. את מטרת ביקורו הראשון הגדיר הרבי באגרות אליו: לסייע לבסס את העבודה הראשונית ולראות את הנעשה כדי לדווח לרבי כאשר יגיע לארצות הברית, ובכלל זה לבדוק איזו עזרה ניתן לקבל מהיהודים המקומיים בתחום ההוראה ובתחום הסיוע הכלכלי. הרב גורודצקי סייר בערי וכפרי מרוקו ובמיוחד במקנס בה החל לפעול הרב ליפסקר, ובמקביל נפגש עם מנהל הג׳וינט במרוקו, מר ויליאם ביין. האחרון מצדו הבהיר לו כי לא נראה לו שיש להביא למרוקו אנשי חב״ד כדי להקים מוסדות, אלא במקרה הצורך יש להביא חסיד אחד בעל ידע בחינוך וצרפתית, כדי לסייע למוסדות הקיימים". הוא כנראה לא שיער את גודל המהפכה שעתידה להתחולל תוך ומן לא רב…

בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות, זאת חרף העובדה שהתקציבים מהג׳וינט עוד לא נראו באופק^.

^{תולדות חבד במרוקו…כיצד התפתחה שליחות שכזו?}