תולדות חב"ד במרוקו

"למהר״ש נהירין השבילין

הרבי מוסיף כי יש לציית לרב מטוסוב בכל, ומבהיר:

למהר״ש נהירין יותר השבילין דאופן העבודה, מפני היותו שם קדום בזמן וקבלתו כמה מהוראותיו מכאן, עוד קודם בוא כת״ר שי׳ לשם. אכפול בקשתי שישים דברי אלה על לבו, מפני שמוכרח הדבר שיהיה אחד עומד בראש, ומוכרח הוא – הן כלפי חוץ והן כלפי פנים, ומבלי להיכנס בהערכת מעלותיו של כל אחד מהם, אשר באמת רק הבוחן לבות יכול להעריכם כיאות, הנה מצד הטעמים הנ׳׳ל, הקדימה בזמן, ההיכרות עם הדזוינט והספרדים וכו׳, הנסיעות מחוץ לקזבלנקה, וההיכרות עם ראשי הקהילה בערי השדה, מוכרח הדבר שיהיה זה מהר״ש שי׳ ובטח למותר להטעים מרז״ל אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים….

ובשנת תשכ״ד, הרבי ענה לאחד מהשלוחים:

…בנוגע להחלטה בפועל ממש וכן כלפי חוץ – אין לשנות הסדר שהוקבע בכ״מ [בכל מקום] שהמנהל הוא המחליט….

גם בהזדמנות אחרת בעת שמי מן השלוחים רצה לפעול באופן עצמאי, הרבי הורה לו לעבוד כרגיל תחת הנהלת הרב מטוסוב. השליח הנזכר שהיה חייל וחסיד אמיתי עזב מיד לגמרי את תכניתו והמשיך לעבוד כל השנים בהנהלת הרב מטוסוב.

הוראות וסיוע מבית חיינו

מכתבים רבים קיבל הרב מטוסוב מהרבי ובהם הוראות לגבי מוסדות חב”ד במרוקו. במקרים רבים קיבל הוראות כלליות כדי למסור לכלל השלוחים והמוסדות במרוקו, ולעיתים היתה ההוראה נוגעת לשליח או נושא מסוים. בנושאים חשובים ביותר ההתכתבות התנהלה ישירות עם הרבי, ובמקביל ניהל התכתבויות ענפות עם מזכירות הרבי וארגונים שנוהלו על ידי הרבי – ה״מרכז לענייני חינוך" ו״מחנה ישראל", בכל דבר לפי הצורך והעניין. לצד ריבוי ההוראות, קיבל מהרבי סיוע בנושאים מגוונים, אם זה משלוחי ספרים, תשמישי קדושה ובגדים, ואם בקשר עם גורמים שיכלו לסייע לחב״ד במרוקו.

במשך השנים קיבל מהרבי, ממזכירות הרבי ומ״מחנה ישראל", ספרים עבור המוסדות, עבור רבנים ואישים ולעיתים אף נשלחו אליו ספרים (כמו"שדי חמד" או ספרי חב״ד) ולא הוגדרה מטרתם, כשבמשך הזמן קיבל הוראות למי להעבירם. על רוח הדברים ניתן דוגמה אחת קצרה ממכתב הרב מטוסוב אל "מחנה ישראל״:

הננו לאשר בזה קבלת תשע חבילות בגדים, וכן ספרי גמרא שנשלחו על ידכם, שש חבילות. ועל ספרי"שדי חמד״ בשביל הרב משאש, כבר הודעתי לכ״ק אדמו׳׳ר שליט״א שנתקבלו.

איש הקשר של הרבי

מאות אגרות קודש עבור רבנים, אישים ואחרים קיבל הרב מטוסוב על מנת למסור לנמענים. לקראת ראש השנה, למשל, קיבל עשרות רבות של מכתבים עבור רבנים ואישי ציבור במרוקו, והוא היה מחלקם אחד אחד ליעדם.

במקרים רבים היו מגיעים מכתבים ממרוקו לרבי, ולא היה ברור כתובת השולח ותפקידו, והרב מטוסוב היה צריך להבין בעצמו למי למסור את מכתבי התשובה מהרבי. לעיתים היו גם רבנים ובעלי תפקידים שכתבו לרבי וחתמו את שמם ללא תואר, ובגלל קשיי התקשורת ועיכובי המשלוחים באמצעות הדואר, לעיתים חלו לבינתיים שינויים במעמד הרבנים ומקום מגוריהם, ולכן הרבי הורה כי המכתבים הללו יגיעו כפי שהם אל הרב מטוסוב, והוא יורשה להוסיף תארים במקרה הצורך, ובמקרים שיש קושי בהוספה יוכל להחזיר את המכתב אל הרבי, על מנת לקבל מכתב חדש עם התארים המתאימים.

הדברים האחרונים הם חידוש גדול, כי ידוע שתפקידים כגון אלו היו מבצעים רק מזכירי הרבי, אך בנידון זה הדברים כתובים במפורש בחילופי מכתבים רבים בין הרב מטוסוב והמזכירות. כך גם בגנזי הרב מטוסוב נמצאות רשימות רבות של נמענים להם חילק מכתבים של הרבי

"אל בינתו אשען״

ההוראות בנידון התקבלו מספר פעמים ובסגנונות שונים, ונסתפק בדוגמאות. לקראת ראש השנה תשט״ו נשלחו ממרוקו אל הרבי מכתבים ופדיונות נפש רבים, וכאמור היו בעיות של חתימה ללא תואר או כתובת מדויקת. בשל כך הרבי שלח את כל המכתבים אל הרב מטוסוב כשהוא מורה במפורש שעל הרב מטוסוב להחליט איזה מכתב למסור. נראה שהיו גם שני מכתבים שהגיעו ועליהם חתום ״מחלוף”, והרבי הבהיר שיעשה כפי שחושב בעניין. בנוסף לכך הרבי צירף מספר קונטרסים אודות חודש אלול, והרבי מורה כי הרב מטוסוב יחליט למי להוסיף קונטרס כזה:

מוסגרים פה מכתבים לרבני ועסקני מרוקה, ובאשר בטח במשך הזמן נשתנו כמה ענינים, הרי אל בינתו אשען איזה מהם למסור, והוא הדין בנוגע למכתב למחלוף שי׳ וכד. […]

מ. שניאורסאהן

נ.ב. מוסג׳׳פ איזה קונטרסי אלול, שלפי הבנתו יצרפם למכתבים הנ״ל^.

בארכיון הרב מטוסוב, מצורף למכתב זה, ישנם שני עמודים עם שמות מקבלי המכתבים, ואצל חלקם מסומן ״קונטרס אלול״ וברשימה מופיעים גם שניים בשם מכלוף. אחד מהם הוא הרב מכלוף קריספין

. לפנינו הרשימה כולה:

מכתבים מצורפים למכתב מז׳ תשרי תשט״ו

למכלוף קריספין(קונטרס אלול) -למר זאגורי -למר פרץ -למר לוי שושן -למר משה ן׳ דיין -להרב משאש -לר׳ אהרן כהן(קונטרס אלול) -למשה לאסרי(קונטרס אלול) -לר׳ אלי׳ יפרח(בחזרה) -מענה לפ״נ -לאברהם בר ששת -לבאבא אצאראף -למכלוף למכייס -לעמרם טורזמן -ליעיש אביטאן -להיודע עמאר -לשלמה ן׳ עבו -להשו״ב ר׳ שמעון אוחיון(קונטרס אלול)

בחודש טבת תשי״ט קיבל הרב מטוסוב מהרבי מכתבים עבור יהודי מרוקו, ובהם תיקן תארים שונים. על כך כתב לו המזכיר הרב אליהו קווינט:

במענה על מכתבו […] במה שכותב שתיקן התואר וכד, טוב עשה שהרי זהו מהטעמים ששולחים המכתבים על ידו. בתודה ובברכה. א. קווינט מזכיר.

יש הסבר נוסף לכך שמכתבים מסוימים נשלחו דווקא דרך הרב מטוסוב, וזהו דווקא מצד הסדר הראוי במוסדות חב׳׳ד. היו שחשבו כי יוכלו לכתוב ישירות לרבי תלונות וביקורת בענייני המוסדות והפעילות במרוקו, וכך יקבלו מענה שאינו תואם את ההתנהלות של הרב מטוסוב או שלוחים אחרים. בצורה עקבית מאוד הרבי השיב לכולם ברכות, תשובות תורניות וכדומה, אך כאשר היה מדובר על נושאי התנהלות פנימיים, שלח את מכתביו אל השליח בכל עיר ועיר. כך במקרים שדובר על התנהלות כללית או הקשורים לעיר קזבלנקה, הפנה אל הרב מטוסוב, כשגם העתק מפנייה זו נשלחה מהמזכירות אל הרב מסוסוב.

בשל בעיות אלו, לעיתים הרבי שיגר מענות דרך הרב מטוסוב כשהוא מבהיר את הסיבות:

מוסג׳׳פ מענה לאיזה כותבים, אשר מפני הענין של מרות ובעלות נשלחים על ידו, כדי שבעל המענה ירגיש בהנ״ל. וגם שבאם ימצא לנכון להוסיף הסברה בהכירו מהות הכותב ואל בינתו אשען…²⁰.

קשר רציף ופרטני

מעיון בארכיון הרב מטוסוב בתיקים הקשורים לכפרים ועיירות, עולה דבר מדהים: מתוקף היותו מנהל מוסדות חב׳׳ד במרוקו כולה, היה הוא עצמו בקשר רציף ופרטני עם המנהלים והמורים במוסדות, ובעת הצורך עם רבנים ואישים בכל מקום. רשימות תלמידים נשלחו אליו, התייעצויות בנוגע לתקציבים, משכורות עבור "משרתות" ו״מבשלות״ וכו׳ – כולם היו תחת הנהלתו. כך גם מצאנו מכתבים אודות תוכן הלימודים, בוגרים, מבנים, עזרה כלכלית כללית ופרטית למורים שעומדים להתחתן, או הזקוקים לעזרה בגלל בעיות רפואיות ועוד. כך גם שלח להם תפילין, ספרי לימוד, חוברות שונות וכל מה שנצרך ללימודים.

לאחר שמתוודעים ולו במעט לעבודתו המורכבת של הרב מטוסוב, קשה להבין כיצד הספיק לקבל ולשלוח כמות אדירה של מכתבים לכל רחבי מרוקו, לחו״ל, ועוד ובמקביל לנהל את כל מוסדות מרוקו. יש כמה וכמה מכתבים שהרב מטוסוב, שמשום מה כותבם ביום שישי לפני הדלקת נרות, וכותב שהגיע הזמן להדליק ולכן נקצר…

כדי לקבל ולשלוח את כל המכתבים, היה זקוק להבין או להעסיק מתרגמים לשפות רבות – אידיש, עברית, אנגלית, צרפתית ולעיתים גם ערבית. כמו כן היה עליו להתמודד עם פיענוח סוגי כתב שונים ומשונים, ומהם הקשים מאוד לקריאה, ואחרים הכתובים ב׳׳חצי קולמוס״, ״כתב רש״י״ וכדומה. כל זאת עוד לפני הירידה לעומקם של דברים, להבין כל אחד לפי אופיו ומצב עירו וכדומה.

את כל המכתבים והמסמכים, כולל מאז צאתו מרוסיה, פועלו במחנה העקורים בצרפת, ותקופת עבודתו במחנות העולים בצרפת, שמר הרב מסוסוב בתיקיות וקלסרים מסודרים בקפידה, דבר שהפליא את משפחתו שגילו זאת רק לאחר פטירתו.

תולדות חב"ד במרוקו

עמוד 33