כב־כג. הסכמות טריפולי בשנים תקן־תקנ״ג על סדרי הקהילה-אוצר גנזים-ר' יעקב משה טולידאנו

כב־כג. הסכמות טריפולי בשנים תקן־תקנ״ג על סדרי הקהילה

במבואי לשריד ופליט קובץ ראשץ, תל־אביב תש״ה, הראיתי על הצורך באיסוף זכרונות ותעודות משרידי כתבי־היד, שיש בהם חומר לתולדות הקהילות בחוץ לארץ, הקיימות ושאינן קיימות, ובייחוד אלו שהיו להן זיקה ליישוב בארץ־ישראל. ועל אחת כמה וכמה זכרונות ותעודות, שיסודם בחולדות היישוב בארץ־ישראל וחקר גלגוליו בדורות ובזמנים שונים, כי יש עוד הרבה מה למשש ולמשמש ולמצוא דברים, שלא נגלו ולא נחקרו. חושבני שהחומר המוצג מעיד על עצמו. לכל המסמכים והתעודות שנתפרסמו כאן, ימצא הקורא מבוא, שיבהיר את תוכן המסמך והערות עליו במקום הצורך.

קטעים אלה הם !מתוך כתב־יד שנכתב בטריפולי שבלוביה בשניכם תק״ן-תקנ״ג. בולטת בהם תמונה של חיי היהודים בטריפולי מן התקופה, ההיא. והמסים והארגוניות שהוטלו עליהם ;שמהם שילמו לממשלה ומהם: לצרכי הקהילה. וזה היה יותר מכדי יכלתם. לכן היו גם משתמטים ביניהם או שהשתמשו באמצעים לגמור עם מנהיגי הקהל בתשלום חד פעמי, שלא; ילחצו עליהם פעם בפעם.

כמו כן רואים אנו, שהחברה קדישא שלהם, כמו בכל ארצות צפוך אפריקה, היתה עניין של התנדבות. והיו כת נושאי המיטה וכת חופרי- הקברות וכת הרוחצים, כל אחת בפני עצמה וראש אחד לכולם. והחברה קדישא בכללה נקראת כת הזכירה. אולי על פי חז״ל, שאמרו! יזכור לו יום המיתה.

בקטע הראשון נזכרה חכירת (הלזמה) הבי סודנא בסך מאתים־ ושלושים אלף רייאל׳ אשר ששה חוכרים חכרו אותה. איני יודע מה זה ״בי סודנא״• אולי נקרא כך מם הגאבילה של הבשר. החותמים על המסמך הם ראש הקהילה יצחק צרור והרב אברהם כלפון, מחבר הספר ״חיי- אברהם״, על טעמי המצות והמנהגים (ליוורנו תקפ״ו). הוא חיבר גם ספר זכרונות מחיי יהודי טריפולי בדורו שהיה בכתב־יד ונאבד רובו.

בין האנשים הרשומים שם נמצא אחדים ממשפחת לביא, הם יוצאי חלציו של רבי שמעון לביא׳ מחבר הספר ״כתם פז״ על הזוהר ובעל השיר המפורסם ״בר יוחאי״, הוא בא מספרד לפאס ומשם רצה לנסוע- לארץ ישראל ובדרך עבר לטריפולי ועיכבו אותו שם שישמש רב ומאד מוצאים משפחה זו מרובת אוכלוסין בטריפולי.

השתא הכא עמדו יחדיו הגביר המרומם המשכיל ונבון הרי אברהם כלפון נר״ו והדיינים ישצ״ו וראשי הקהל אתה ה׳ תשמרם על אופן הלזמה של בי סודנא ורצו ויאותו ברצונם הטוב כל בני בי סודנא הלז ששה המה לקבל הלזמה הנזכרת בסך מאתים ושלושים אלף רייאל ממטבע טראבלם ובכל שבוע מחייבים לפרוע לצורך הקהל ישצ״ו החלק שיעלה על כל מספר השנה דהיינו מהיום עד זמן הגשמים יהיו פורעים חמשה קרוש בכל שבוע והנשאר מה שיעלה צריכים לפורעו בימות הגשמים. כל זה קבלו עליהם בקנין גמור בדל״ב [במנא דכשר למקנייא ביה- באמצעי שהוא כשר לביצוע קניין] על כל מאי דכתיב ומפורש לעיל, ואלה שמותם, אברהם פלאח ובנו, מסעוד חביב, אהרן פלאח, רפאל קבטה ואליהו נעים׳ והיה זה בחדש מיון המאושר שנת וברכך ה׳ אלקיו בכל אשר תעשה לפר״ק טראבלם יע״א והכל אמת ושריר ובריר וקים.

אברהם כלפון ס"ט

הביטוי "אופן הלזמה של בי סודנא" הוא חיבור של מונחים ארמיים (וחלקם גם שאולים לעברית הלכתית), וכדי להבין אותו היטב חשוב לנתח כל חלק:

ניתוח הביטוי:

• אופן – מילה עברית, הכוונה היא ל"דרך" או "צורת" הפעולה.
• הלזמה – מהמילה לזם, שפירושה לחתום או לאמת, בעיקר בהקשר של מסמכים משפטיים. בלשון חז"ל ובלשון הגמרא זה מתייחס לאימות של שטר ע"י עדים או בית דין.
• בי סודנא (בֵּי סוּדָנָא) – מילולית: "בית סודנא", כלומר בית השטרות, המקום שבו עורכים ומאמתים שטרות – מעין משרד רישום או גוף משפטי שמטפל במסמכים חוקיים. מתוך המדיה

נוסח הכתב שבין הר׳ יצחק לביא ובין הקהל יצ״ו על ענין המסים וארגוניות׳ יען וביען שנתקלקלו הזמנים מרוב משא מלך ושרים וקצת מן הקהל יצ״ו רצו לפרוק מעליהם מס הישת? באמרם שמטילים עליהם בהערכה יותר מהראוי עליהם שיתן ומי שנגע אלקים בלבו ולא רצה ל[צאת] מהקהל בא ונתפשר עם הקהל והגביר יצ״ו ועם ראשי הקהל יצ״ו שהם כנגד שבעה טובי העיר, הן עתה עמד השם הטוב היקר כה״ר יצחק בכ״ר המרץ אברהם לביא עם הגביר יצ״ו לתת שבעה וחצי במאוד שיוטלו על הצבור מכל מיני מסים וארגוניות בעדו ובעד אחיו וכן קבל עליו בעדו ובעד אחיו, שאם ח״ו הוטלה סחורה על בעלי אומניות הנוגעות לאותה סחורה, שכל אח מאחים הנזכרים שעוסק באותה אומנות הנוגעת לאותה סחורה, שיתן עם בעלי אומנותו. כל זה קבל עליו הר׳ יצחק הנזכד בעדו ובעד אחיו וגם הגביר. יצ״ו וראשי הקהל שהם כנגד שבעה טובי העיר רצו ויאותו בפשרה הזאת בעדם ובעד כל הקהל יצ״ו לשים שלום בין איש לחברו. ומעתה ומעכשיו אין רשות לשום אחד מהקהל לבטל פשרה זאת בשום זמן מן הזמנים כי כן נתפשרו הגביר יצ״ו וראשי הקהל יצ״ו בעדם ובעד כל הקהל עם הר׳ יצחק בעדו ובעד אחיו וחתימת הגביר יצ״ו וראשי הקהל יצ״ו או מקצתם היא חשובה כאילו חתמו כל הקהל לאשר ולקיים כל הכתוב ומפורש לעיל בקיום גמור׳ ומוחלט שריר וקיים והיה זה בשליש אמצעי לחדש אייר שנת קדמי שרים והכל אמת שריר וקיים. והחותמים בו: יצחק צרור. מסעוד כלפון. אברהם סרוסי. ישראל אגרבי יעקב אגרבי. יהודה פרפארה. ישראל ראובן.

אברהם סרוסי סתא פלמייא               

אבךהם סרוסי ששה למאה

יוסף וואלנסין ואחד ונפץ                 

יוסף וואלנסין אחד וחצי

ברוך דייאנו תנין גיר רבע                   

ברוך דייאנו שנים פחות רבע

אולאד זאגרו ואחד ורבע                      

בני זאגרו אחד ורבע

רחמים חביב תלת                               

רחמים חביב שליש

יהודה פרפארה ואחר ונפץ.             

יהודה פרפארה אחד וחצי

יצחק לביא וכוואתו ואחד גיר רבע     

יצחק לביא ואחיו אחד פחות רבע

לגלאי ארביב פי השריפי מא יעטישי ופי באקי ארמאיא אוולא זרימא יעטי(לגלאי ארביב בעבודת השריף (המושל), לא יתן. ובהטלות אחרות יתן)

שלמה דיוואני פי השריפי מא יעטישי ופי באקי ארמאייה אוולא גרימא יעטי (שלמה דייאגי בעבודת השריף, לא יתן. ובהטלות אחרות יתן)

עמרם לכושאנה ולדו מסרחין לאש יעמל האשאמאדורא ולדו לאכור ממה פי שריפי (עמרם לכושאבה. ובנו חפשים מפני שעושה השמאדורא ? והאחר הוא בעבודת השריף)

יום השלישי כא לחדש אב יהי׳ל נכנס עלי באשא אחי עלי האגא לטראבלוס ,(טריפולי) וכבש יאותה בשנת התקנ״ג.

אלו האנשים שהתנדבו עצמם להיות ומכת הזכירה בח"ה [בחול המועד] של סכות שנת התקנ״ג [1793]

החופרים

כאן רשימה שלשמונה עשר אנשים                    

הנושאים בכתף

כאן רשימה של שלשים ושלשה אנשים              

הרוחצים

כאן רשימה של ארבעים ושבעה אנושים                            

וקבלו עליהם הכל שכל דבר שיאבד, ראש החברה יהיה אחראי לשלם מכיסו.

הסכמות טריפולי בשנים תקץ־תקנ״ג על סדרי הקהילה

עמוד 83