נשות חיל יהודיות במרוקו-אליעזר בשן-נשים כפעילות חינוכית.-פרק יא: חברת ״אם הבנים״
החברה סיפקה ארוחות צהריים חמות לתלמידים, וכך התאפשר בבית־הספר יום לימודים ארוך בהשוואה ליום הלימודים הקצר בבתי־הספר של אגודת כי״ח. נוסף על לימודי קודש לימדו בו גם צרפתית במימון אגודת כי״ח וכן הובאו מורים בעלי הכשרה ללמד בכיתות הגבוהות. למרות זאת היו תלמידים, שקינאו בתלמידי כי״ח, שראו עצמם מיוחסים, למדו יותר מקצועות כלליים וחינוך גופני, לבושם היה אירופי והם לא היו מרותקים ללימודים במשך היום כולו(פוני־כלפון תשמ״ח, 134).
בשנת תש״ו(1946) החליטה הנהלת ״אם הבנים״ בצפרו למסור את הפיקוח לידי הרב דוד עובדיה, רב העיר, שמטרותיו היו העלאת רמת הלימודים הן בלימודי קודש והן בלימודי חול והקמת ישיבה, שתלמידי החינוך היסודי ימשיכו ללמוד בה.
החל משנת תש״ה ועד שנת תשי״ח הדפיסה חברת תלמוד תורה ״אם הבנים״ בצפרו לוחות כיס לראש השנה. הלוחות הודפסו בפאס בעברית עם קטעים בערבית יהודית ובצרפתית. הלוחות כללו פרטים על הוצאות החברה והכנסותיה, ברכה לתורמים ולמחזיקים אותה, פתגמים מספרות חז״ל, הסברים על שמות החודשים העבריים ולוח תאריכים של אירועים מקומיים ובין־לאומיים(תדגי, תשנ״ד, 131-129,127-123, 133).
בבית־הכנסת ״תלמוד תורה אם הבנים״ נערכו אסיפות של חברי הקהילה. יובל השלושים לייסוד החברה נחוג ברוב עם ובחגיגיות בכ"ה טבת תש״ז בהשתתפות מאות משתתפים ומשתתפות. בהזמנות המודפסות הושם דגש על מצוות ״הלבשת ערומים״ של בני העניים, שהחברה מטפלת בהם.
הרב שמעון וענונו, תלמידו של הרב דוד עטר ממוגדור, לימד במוסד במשך עשר שנים. הרב משה אגוזי ממכנאס הובא לצפרו ללמד בבית־הספר ״אם הבנים״. תלמידו של הרב משה ויזגאן, לימד שם בשנים תרפ״ט-תר״ץ(ויזגאן תשנ"ח, 130-129,48. על ״אם הבנים״ בצפת: מיוסט, 2000, 56, 174,83, 180; תורגמן, תשס״א, 73).
בישיבה השלישית של מועצת הרבנים במרוקו, שהתקיימה בשנת תש״י(1950), הרצה הרב דוד עובדיה על מצב החינוך הדתי וציין, כי ״כל התלמידים המתחנכים בבית תלמוד תודה ״אם הבנים״, הנהדר בתוכנו ובאופי, נכנסים לישיבה להשתלם בלמודים, שם רוכשים ידיעות גבוהות בלמוד הדתי ורוכשים גם כן ידיעות בלמוד החלוני בשיעורי ערב״. בהמשך התלונן על כך, שהם נכנסים לישיבה בגיל גבוה וההשכלה העולמית פתוחה לפניהם(עמאר, תש״ם, 279).
בשנות ה-50 של המאה ה־20 ביקר בצפרו שליח המחלקה לעליית ילדים ונוער, ובדו״ח שלו, שפורסם בשנת תשי״ד (1954), מסר פרטים על מערכת החינוך ״אם הבנים״ בעיר זו. הרוח החיה בה היה הרב דוד עובדיה. הוא שיזם את לימוד השפה הצרפתית כדי שהתלמידים לא יפגרו אחרי הלימודים ברשת של כי״ח, וכדי לאפשר לתלמידים להשתלב במערכת הפקידות. כן יזם פתיחת גני ילדים וכיתות לבנות כדי למנוע נחיתות תרבותית שלהן לעומת התלמידות שלמדו בבתי־הספר של כי״ח(ריינהולד, תשי״ד).
לפי דו״ח של המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בתפוצות שפורסם בשנת תשט״ז, למדו 40 תלמידים בבית־הספר של ״אם הבנים״. חלק מהבוגרים המשיך את לימודיו בישיבת ״בית דוד״(קסטנבאם, תשט״ז).
נשות חיל יהודיות במרוקו-אליעזר בשן-נשים כפעילות חינוכית.-פרק יא: חברת ״אם הבנים״
עמוד 116
כתיבת תגובה