שירי דודים לר'דוד אלקאיים- מאיר נזרי- רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא בַּר יוֹחַאי / בּוֹ מַהְלָלַי וְגַם שִׂיחָי

ב) שלשלת יוחסין של משפחת אלקאיים על פי דוד אזולאי
ר׳ עמרם הוא אביה הראשון של המשפחה, שאליו יש לייחס את הפירוש לאזהרות ר׳ יצחק בר ראובן אלברג׳לוני המצוי בכמה כתבי יד.
בנו של ר׳ עמרם הוא ר׳ שמעיה, מחכמי תארודאנת, שאליו מיוחס הפיוט ׳שירו לאל בשירה׳ שנהגו לאומרו קודם ספירת העומר, ידיעה זו מקורה בכתב יד ר׳ דוד אלקאיים השני, כפי שכתב בראש הפיוט: ׳פיוט לספירת העומר לרבי שמעיה אלקיים זיע״א׳.
בנו של ר׳ שמעיה הוא ר׳ משה המכונה ׳ר׳ משה ושמעיה/ מחכמי תארודאנת, מחבר ספר ׳תועפות ראם׳(ליוורנו תקפ״ה), שאליו שלח ר׳ יעקב אבן צור מכתב בשנת תנ״ט. ר׳ משה זה נקבר ליד אביו ר׳ שמעיה בבית העלמין ׳תאדגאייא׳ הסמוך לתארודנאת, באותו בית העלמין מצוי ציונו של בבא יהודה וראובן ויזמאן המפורסם.
בנו של ר׳ משה הוא ר׳ יוסף, מדייני תארודאנת. חיבר בקשות הנמעאות בכמה כתבי יד, הידועה שבהן נתפרסמה על ידי נכדו ר׳ דוד, כשבראשה כתובת מעניינת: ׳בקשה סי׳ אלף בית, נועם אל אל אשחר. שחיבר הרב הגדול ר, יוסף לקאים לק׳ביר בבית הכנסת שלו שבה נגלה אליו אברהם אבינו ע״ה בהקיץ בתארודאנת יע״ה׳. בנו של ר׳ יוסף הוא ר׳ שמעיה, אף הוא מתארודאנת, שממנו קיימים כמה חידושי תורה שנשתמרו בכתבי היד.
בנו של ר׳ שמעיה הוא ר׳ דוד המכונה ׳הגדול׳, כדי להבדילו מנכדו, הוא מחבר ׳שירי דודים/ ר״ד הגדול היגר למוגאדור, שבה כיהן לעיתים מזומנות כדיין, וקיימים כמה פסקי דין ממנו. אף הוא כאבותיו משורר גדול היה, וחיבר ספר פיוטים שנקרא ׳מזמור לדוד/ שתחילתו נשתמרה בכתב ידו. פיוטים אחרים נדפסו בכמה ספרים וחלקם פזורים עדיין בכתבי יד. בנוסף לכך חיבר ספר חידושים על התנ״ך בשם ׳חסדי דוד הנאמנים׳. נפטר ביום ראשון ה׳ אדר תר״ז או תר״י.
מצבתו נתפרסמה אצל א׳ כנפו וש׳ אלדד, ׳שירת האבנים: שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור/ [תל-אבים 2023, עט׳ 617. השנה מחוקה, ומכיון שה׳ אדר נפל ביום ראשון בשנים אלו(שהרי בשנת תר״ו עדיין היה חי, ולאחר מכן אין לנו ידיעות אודותיו, ראיתי לתארך השנים כך, ואין להאריך שנות חייו יותר מתרי״ד – שגם בה חל ה׳ אדר ביום ראשון).
נשתמר בידינו זכרם של שניים מבני ר׳ דוד אלקאים הגדול: א. ר׳ יקותיאל שעבר להתגורר במראכש, והתמחה בעבודות עץ מסובכות, מביניהן אפשר להזכיר את בית הכנסת ׳צלאת־הדאן׳ במראכש שמסופר שבנאו ר׳ יקותיאל. לר׳ יקותיאל ואשתו דאדא (ממשפחת אפריאט) נולדו בן וארבע בנות, אחת מהן – חנינא – נישאה לר׳ מרדכי ב״ר שלמה אזולאי, בניהם, יהודה אזולאי היה סבא רבה של החוקר דוד אזולאי. ב. בנו השני של ר׳ דוד הגדול הוא ר׳ נסים, הלא הוא אביו של ר׳ דוד דוד אלקאיים, אין פרטים אודותיו מלבד כך שהיה חבר בחברת חסד ואמת (הברא קדישא). נפטר בי״ז טבת תרל״ט (1879) ונטמן במוגדור.
שבחי צדיקים
453
|
כתובת השיר: פיוט לסיום הזוהר. מרובע. |
|
||
|
תיאור מעמד בהשתתפות רשב״י, ר׳ יהודה, ר, יוסי ובין גרים על פי בבלי שבת לג; הישיבה במערה, שבחי רשב״י וחבריו. |
נושא השיר: |
||
|
מעין אזורית. |
תבנית סטרופית: |
||
|
בשיר ארבע עשרה מחרוזות בנות ארבעה טורים דו צלעיים כל אחת: שלושה טורי ענף וטור אזור המלוות בפזמון רפרני. |
מבנה: |
||
אב.אב.אב.בב.אא / גד.גד.גד. גא / הו.הו.הו.הא / … |
החריזה: |
|
||
שמונה הברות בטור. |
המשקל: |
|
||
אני דוד קים חזק. |
החתימה: |
|
||
רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא בַּר יוֹחַאי / בּוֹ מַהְלָלַי וְגַם שִׂיחָי (טור 5). |
רפרין/פזמון: |
|
||
אוטוגרף מקיף לד. קיים, כ״י מאוסף מ. כהן, י-ם 26 3499 ס־^ס, עבר 236; צילום כתב יד ׳שירי דודים׳, ירושלים תשמ״ג, עמ׳ 244. |
מקורות: |
|
||
מהדורת הפיוטים
אֶעֱרֹךְ שְׁבָחַי לַחַי / סַפֵּר מִקְּצָת נִפְלְאוֹתָיו
לְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחַי / שׂבַע שְׂמָחוֹת עִתּוֹתָיו
נִלְאֵיתִי לַעֲרֹךְ שִׂיחִי / טֶרֶם אַגִּיד פְּעֻלּוֹתָיו
אֵין מִי יַעֲרֹךְ תְּהִלּוֹתָיו / בַּאֲלָפָיו וְרִבְבוֹתָיו
5 רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא בַּר יוֹחַאי / בּוֹ מַהְלָלַי וְגַם שִׂיחָי
נוֹדַעַת זֹאת בִּימֵי סְבֹל / צָרוֹת תַּנָּאִים נִרְשָׁמִים
לְשִׁבְחָם לֹא נָתְנוּ גְּבוּל / לְסַפֵּר בְּטִיב לְאֻמִּים
מִמִּשְׁכַּן הֵיכְלֵי זְבוּל / עַד מֶרְחָץ גַּנִּים וּכְרָמִים
בֵּית מִשְׂחָק בָּתֵּי עֵץ יְבוּל / מַהְלָלָם שָׁמַע בַּר יוֹחַאי
10-יָחִיד שָׁתַק וְלֹא עָנָה / רַבִּי יוֹסִי תּוֹךְ שְׁלָשְׁתָּם
דּוּמָם יָשַׁב גַּם לֹא גִּנָּה / וְהֶחְזִיק בִּבְרִית חֶבְרָתָם
בֶּן גֵּרִים קָרָא רִאשׁוֹנָה / מָה נָאוָה בִּנְיַן טִירוֹתָם
מָה נָאווּ שׁוּקֵי כָּל פִּנָּה / תְּחִיַּת וְנִשְׁמַת כָּל חַי
- אֶעֱרֹךְ שְׁבָחַי לַחַי: הוא רשב״י בבחינת ׳צדיקים שאפילו במיתתן קרויים חיים׳(דב״ר האת הברכה). סַפֵּר מִקְּצָת נִפְלְאוֹתָיו: והם גם שבחיו. 2. לְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחַי: על פי תה׳ כב,טז. כאן: קשה לי לערוך שבחי רשב״י, כאילו לשוני דבקה לחכי וללסתותיי. שׂבַע שְׂמָחוֹת עִתּוֹתָיו:כל ימיו היו קודש המלווים שמחה רוחנית עדה״ב תה׳ טז,יא. 3. נלאיתי…פעלותיו: קשה לי לשוחח על דבר כלשהו לפני שאספר פעולות רשב״י בעולם. 4. אין…ורבבותיו: אין מי שמסוגל לתאר את כל שבחיו של רשב״י המגיעים לאלפים ולרבבות. 5. בו…שיחי: רשב״י הוא נושא דבריי הן בשיחה הן בשירה. 6. נודעת נרשמים: הרקע לעלילה המתוארת בשיר קשור בתקופת הרומאים, התקופה שבה סבלו חכמים ישראל, התנאים. נודעת זאת: עדה״ב יש׳ יב,ה. 8-7. לשבחם…לאמים: שבתיהם של הרומאים ומעלליהם תוארו על ידם ועל ידי אחרים, משוררים ואנשי התקופה. 7. לשבחם…לאמים: הם תיארו את הישגיהם הלאומיים בהפרזה ובהפלגה. 8. ממשכן היכלי זבול: את הישגיהם האדריכליים בתחום הבנייה, מוסדות והיכלות. מרחץ גנים וכרמים: מרחצאות, פרדסים וגנים עיבוריים. 9. בית…יבול: בתי תיאטראות ובתי שעשועים. בתי עץ יבול: בתים מתוצרת של עץ. מהללם…יוחאי: אה השבחים לרומאים שתוארו במעמד על ידי ר׳ יהודה שמע בר יוחאי בנוכחות ר׳ יוסי ויהודה בן גרים. 11-10. יחיד…גנה: ר׳ יוסי שתק ולא הגיב לא לשבח ולא לגנאי על מפעליהם של הרומאים. 11. והחזיק בברית חברתם: שמר על הקשר המשולש. 13-12. בן גרים…פנה: בן גרים התפעל ממפעלי הרומאים: בניינים, היכלות, שווקים ועוד, שזכו לשבח על ידו. (טורים אלה אינם ברורים, שהרי לא הוא שיבח אלא ר׳ יהודה). 13. תחי-ת…חי: מפעלים שיש בהם תחייה לכלל ולפרט.
שירי דודים לר' דוד אלקאיים- מאיר נזרי– רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא בַּר יוֹחַאי / בּוֹ מַהְלָלַי וְגַם שִׂיחָי
- טקסט עמוד 17
- פיוט עמוד 454
כתיבת תגובה