מורשת יהדות מרוקו

תחנוני יוסף בפני אחיו: תחנוני יוסף אל אחיו חסרים בסיפור המקראי, אבל מופיעים בנוסח אחר כמו בספר הישר (ברלין תרפ״ג, עבר קמז-קמח). יוסף מבקש סליחת האחים על חטאו ומעיד עליו את ה׳ ומלאכיו כי לא ישוב על איוולתו. הוא פונה לרגש החמלה הן כלפי עצמו והן כלפיו אביו שעברו עליו ימים קשים ועגמת הנפש עלולה לקצר את ימיו הנותרים.

אָנָּא אָחִי חָטָאתִי סִלְחוּ לִי / יָעִיד עֲלֵי אֵלִי

לֹא אָשׁוּב לְכִסְלִי עֵדִים מַלְ / אָכָיו רוּחוֹתָיו חַשְׁמַלִּים / יָמִין וּשְׂמֹאל

חַנּוּנִי אָחִי הַזֶּה גּוֹרָלִי / הַפֶּה אֵשֵׁב לֵילִי

לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה קִרְאוּ מַחְמַל / עַל מֻכֵּה בַּחֲנָמַל / וְחִמְלוּ חָמֹל…

הֵן בָּאוּ לוֹ יָמִים רַב עָמָל / תִּקְפְּדוּ יָמָיו וּמָל-אוּ לוֹ כְּאַתְמֹל (וישב-א, פיוט ט,67-61

הרושם שעשו תחנוני יוסף בפני אחיו

תחנוני יוסף בפני אחיו עשו רושם למנוע את מותו ובמקום זאת למוכרו לישמעאלים.

וּבְעֵת שִׁמְעָם כִּי צָלְלָה / תַּחֲנָתוֹ וַיֵּילִיל

אָז רָעַת לִבָּם חָדְלָה / לֹא יוֹסִיפוּ לְעוֹלֵל

וְרוּחַ נֹחַם פָּעְלָה / בָּם בְּקִרְבָּם תְּחוֹלֵל

דִּמְיוֹן דָּמוֹ לֵהֲשִׁיבֵהוּ ל / בֵּית אָבִיו אַךְ לוּלֵי

יָעַץ יְהוּדָה עֲצַת סְכָל / מָה בֶּצַע כִּי אִם תֹּאכַל / חֶרֶב בֵּן שָׁכּוּל

קוּמוּ וּרְאוּ הֵן עַם יִשְׁמְעֵאלִי / נִמְכֹּר כַּעֲוִילֵי

הַצֹּאן וּתְלֻנָתֵנוּ תְּכַל / גַּם אִם נַפְשֵׁנוּ תִּשְׁכַּל / מִצוֹק אָב שַׁכּוּל (שם, 76-70)

קולות שמחה של יוסף בעלייתו מן הבור

יִשְׁעוּ דִּמָּה בָּא עֵת שָׁלְחוּ חַבְלֵי / בַּד תַּחַת אֲצִילִי

יָדָיו וְהֶעֱלוּהוּ וְכָל / עַצְמוֹתָיו בְּגִיל תְּכַל-נה יָכֹל עַל כָּל

מִן הַשִּׂמְחָה קָרָא בְּקוֹל קוֹלֵי / הֶאָח שִׂמְחַת גִּילִי

חֵן לִידִידִי וְאָחִי הֵן כָּל-תָה נַפְשִׁי לוֹ אִם כָּל כֹּל / פְּשָׁעַי מִכֹּל (שם, 84-79)

מבוא לשירת ר׳ דוד אלקאיים-פרק ראשון: סוגים, נושאים ותכנים-א. מעגל הפרשה

עמוד 30