מורשת יהדות מרוקו

איך שיהי, לא עת עתה לברר ההלכות על פי הדין במשא ומתן של קושיות ותירוצין. רק זאת מטרת האסיפה, לגמור את הדין הצריך תקון לפי המצב בנחוץ לו על פי תקנה מחלטת. וכך היא דרכה של האומה הישראלית מיום שחרב בית המקדש ועד עתה, דור אחר דור. רבותינו הראשונים מישרים אורחות משפט בנחוץ לאותה העת בתקנה מוחלטת, אף נגד משפט ברור. והכל שריר ובריר וקיים על פי תורתינו הקדושה, כידוע ומפורסם למעלתכם.

 בדברי הרב ניכר מעמדה של הסמכות הרבנית הנשענת על דורות רבים של הוראה, פסיקה ותיקון תקנות. רבי שאול מדגיש שתי נקודות חשובות. נקודה אחת ־ למרות שניתן היה למצוא בספרות הפוסקים אסמכתא לתקנה המוצעת "לא עת עתה לברר ההלכות על פי הדין במשא ומתן של קושיות ותירוצין". ייתכן שהתכוון לומר, שאין אפשרות להכריע את ההלכה בדרך של משא ומתן הלכתי, מאחר שדרך זו ארוכה ומייגעת. נקודה שניה ־ הסמכות שהאצילה תורה על חכמי הדורות לתקן תקנות, חלה גם עלינו, ומוטל עלינו להשתמש בה, כדרך שנהגו הראשונים ובעקבותיהם דור אחר דור, תוך נטילת אחריות ובלא נסיון להתחמק מהכרעה בנושאים שהתמורות החברתיות מציבות. ואין אפוא תוקף לטיעון שקטנים אנו לעומת החכמים הראשונים ואין סמכותנו כסמכותם לתקן תקנות. כושר הכרעתם של חכמי מרוקו וסמכותם ניכרים גם בעובדה שמרבית התקנות שתיקנו בכינוסים הללו לא דרשו את הסכמתם של בני הקהילות, ודומה שתיקנו אותם מכת סמכות החכמים.

הגבלת זמן הדיון בכל נושא, היתה אחד מסודות הצלחתה של מועצת הרבנים במרוקו, שתוך זמן קצר דנה והכריעה במספר רב כל כך של נושאים. ואילו בתקנות הרבנות הראשית לארץ ישראל בשנת תש׳׳ד (1954), כשרצו לתקן חובת האב במזונות הבנים עד הגיעם לגיל חמש עשרה שנה, נאמרו,לאחר דברי התנצלות, דברים דומים לאלה שנאמרו על ידי רבי שאול במרוקו:

ואמנם ח״ו שנדמה את עצמנו לרבותינו הגאונים נוחי נפש מתקני התקנות… אבל יפתח בדורו כשמואל בדורו… ואמנם בעניין כת התקנות בכלל הרבה יש להאריך, והכל ידוע לרבנים היושבים על מדין, ואחד מיוחד מגדולי המורים בדור שלפנינו רבי שלום מרדכי הכהן זצ״ל מברעזאן(בפולין),… על פי העולה ממסקנותיו יוצא ברור כשמש, שבנידון זה שהוא לתקון העולם ולמיגדר מילתא, יפה כח בית דין בצרוף הקהילות ואין לחוש כלל וכלל למיעוט המוחה. ההצטדקות הארוכה המלווה את הצעת התקנה, ממחישה את רתיעתם של הרבנים מקביעת תקנות, מחשש שמא אין בידם סמכות של החכמים, ולכן הם נוטים לאשר את תוקפה של התקנה רק בצירוף הסכמת הקהילות. ואכן נערך משאל בין ראשי הישוב בכל מקום בארץ, ורק לאחר קבלת הסכמתם לתקנה, היא קיבלה תוקף, כתקנת קהל ולא כתקנת חכמים.

הנושאים שנדונו

להלן כמה מהנושאים שעלו על הפרק הן במועצת הרבנים במרוקו והן ברבנות הראשית לישראל:

• ירושה

לפי דין תורה אין האשה יורשת את בעלה, אלא זכאית לגבות כתובתה, מן העיזבון. כל עוד לא דרשה את כתובתה, היא רשאית להמשיך לגור בדירה ולהתפרנס מהעיזבון, כשם שנהגה בחיי בעלה. בנות נשואות אינן יורשות במקום שיש בנים. בנות רווקות זכאיות להתפרנס מהעיזבון עד לבגרותן או עד לנישואיהן. בנוסף מגיע להן עישור נכסים כנדוניה לחתונתן.

[ראה רמב״ם אישות פרק יט ; טור ושו״ע אבה״ע, סימנים קיב-קיג. עישור נכסים, חלק עשירי מהעיזבון כפי שהוא בשעת בגרותה או נישואיה. ואם יש כמה בנות כל אחת בתור שלה לוקחת עשירית מהעזבון כפי שהוא באותו הזמן].

במרוקו היו שלושה מנהגים בדיני ירושה:

• היו קהילות באזור מראקש ובמחוז תאפילאלת שנהגו לפי ההלכה כמות שהיא.
• קהילות במרוקו הספרדית וכן במרבית הערים במרוקו נהגו לפי תקנות פאס, לאמור, שהבעל והאשה נחשבים שותפים לעניין ירושה בכל נכסיהם: במות אחד מהם, לוקח הנותר בחיים מחצית העיזבון ומחציתו חולקים היורשים, ובמקרה שהיורשים בנים, מתחלק בין הבנים והבנות הרווקות. כלומר, בת רווקה זכאית לירושה במקום הזכויות המוקנות לה לפי ההלכה.
• קהילות מכנאס, פאס וצפרו מאז שלהי המאה הי״ט סייגו תקנת המגורשים בנושא ירושת האשה ב׳תקנת הבחירה^,, לאמור: במות הבעל תהיה הבחירה בידי היורשים, לתת לאלמנה מחצית העיזבון או לפרוע לה סכי כתובתה.

בכינוס השני, הועלה עניין זה לדיון משתי סיבות: האחת ־ שצריכים להנהיג בכל הקהילות במרוקו מנהג אחיד. השניה – במנהג הקיים אם אכן תקח האשה מחצית העיזבון, יפגעו היתומים כשהבנים מרובים. וגם אם תקח האלמנה רק כתובתה, הרי היתומים יצאו נפגעים, שכן נהוג לכתוב בכתובות סכומים גבוהים. לכן מציעה התקנה, אם יש עד ארבעה בנים, לתת לאשה חלק כחלק כאחד הבנים, ואם היו יותר מארבעה בנים, האשה לוקחת עשרים אחוזים מהעיזבון והיתר חולקים היורשים. הואיל והתקנה המוצעת מבטלת תקנות קודמות שנתקבלו על ידי חכמי דור הגירוש,מציע הרב הראשי רבי שאול אבן דנאן לערוך משאל בין כל הקהילות במרוקו, ולהחליט לפי דעת הרוב, שנקבע לפי גודל האוכלוסיה בכל קהילה. לעניין ירושת הבת, הוכנס חידוש: הבנות הרווקות, גם אם ירשו את אביהן עם הבנים, יירשו עם אחיהן גם בעת פטירת אמן. וזאת בניגוד לתקנת המגורשים, שהעניקה לבנות הרווקות זכות ירושה חד פעמית, בעת פטירת אביהן או בעת פטירת אמן. ביחס לבנות הנשואות נשאר המצב הקודם, שאינן יורשות.

משה עמאר-מאמרים ופרסומים-ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו-מועצת הרבנים במרוקו ומועצת הרבנות הראשית בישראל.

עמוד 28

בס"ד

משנתו הקבלית–מוסרית של רבי יעקב איפרגאן

חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה "

מאת :

עמרם בן ישי.

המחלקה לפילוסופיה יהודית.

רמת גן סיוון תשפ"ו

הוגש לסנט של אוניברסיטת בר-אילן

באדיבותו של עמרם בן ישי

תקציר

מחקר זה בוחן את משנתו הקבלית-מוסרית של רבי יעקב איפרגאן, רי"א. תהליך כתיבתו היה עבורי מסע אישי, רוחני, דתי ואמוני. במהלכו עלו שאלות יסוד כגון: בחירה חופשית והשגחה, התשובה ויכולת האדם לעשות שינוי משמעותי בחייו, הסיבות לקיומו של הרע ומקומו של האדם בעולם ותכליתו .

החלק הראשון בעבודה הוא סקירה על רי"א, כתביו ומקורותיו הקבליים, על הקבלה במרוקו ועל חבורת תארודנט שפעלה בדרום המדינה, ועל תורת האלוהות, תורת האדם ותורת ההאצלה של הספירות .

החלק השני עוסק בבחירה החופשית, בתשובה, בתורת הרע, בעבודת האדם הכוללת את עבודת המידות, עבודת הייחוד, עבודת המחשבה, תורת הסוד, תפיסת המוות, השכינה, הצדקה והצדיק .

עבודת הייחוד היא ליבת משנתו הקבלית–מוסרית של רי"א, היא הערך המרכזי בעבודת האדם, ואליה כפופים ערכי-משנה מוסריים, כמפורט בעבודה זו .

משנתו הקבלית-מוסרית של רי"א מבוססת על כתביו פרח שושן, פירוש קבלי על מסכת אבות ומנחה חדשה",

פירוש קבלי על התורה, והם ספרי הבסיס בעבודה זו . פירושו למסכת אבות שם דגש על עבודת המידות, על עמידת האדם מול האל, מול האחר והסביבה ומול עצמו . עיקרון קבלי בסיסי במשנתו של רי"א הוא , שכל פעולה של האדם בעולם פועלת על העולמות העליונים, ודרכה הוא עושה את עבודת הייחוד בין הספירות. פעולה זו היא העבודה התיאורגית הנעשית על ידי קיום מצוות, תפילה, עבודת המידות ועשיית חסד.

בהקשר לפירושו הקבלי של רי"א על מסכת אבות פרח שושן חשוב להבהיר, כי קדם לפירוש זה פירושו הקבלי של רבי דוד בן יהודה החסיד במאה השלוש-עשרה, שהיה קצר הרבה יותר מפירושו של רי"א [פירוש זה הודפס לאחרונה בשנת 2008 מכתב יד של הספרייה בניו יורק]. בעבודתי אראה כי רי"א לא נחשף ככל הנראה לפירוש זה, שלא היה מוכר בתקופתו בצפון אפריקה וגם לא במקומות אחרים. פירושו גם אינו מופיע בפירושים על מסכת אבות של רבי שמואל דה אוזידה, מתלמידי האר"י, בספרו מדרש שמואל שהיו ידועים עד תקופתו בסוף המאה השש-עשרה. אפשר אם כן להניח כי פירושו הקבלי של רי"א למסכת אבות מהווה חידוש בעולם הקבלה של צפון אפריקה וציון דרך לפירושים הקבליים על מסכת אבות.

חלק ראשון – בפרק הראשון מובאת סקירה קצרה של מקורותיו הקבליים ומשנתו הקבלית של רי"א . זאת כדי לתת תמונה קצרה ותמציתית על השקפתו הקבלית תוך התייחסות למונחים קבליים כמו האינסוף, עשר הספירות, ספירת הכתר ומקומה במערכת הספירות, לקשר בין האינסוף והספירות שבספרות הקבלית נקרא "עצמות וכלים", לשמות האל ותאריו שדרכם האינסוף מנהיג את הספירות והעולם, לספירות הנגלות ול ספירות הנעלמות והקשר ביניהם, לצורך בשינויים בספירות כדי לאפשר שכר ועונש ובחירה חופשית שיש בהם יסוד של שינוי והיפוך. כמו כן מובאת התייחסות למשמעות ם של ההיפוכים והשינויים המשתקפים בתפיסתם של ר' מאיר אבן גבא י  ורי"א באשר לעצם קיומה של בחירה חופשית והשגחה, ומה הם התנאים שעל האדם לעמוד בהם בעבודה הרוחנית כדי להגיע להשגות בתורת הסוד, שהן אבן דרך בהגעה לתכלית שהיא עבודת הייחוד והתיקון.

הערת המחבר:רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי 1540-1480( לערך) היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד , מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה". נולד בספרד וגלה בילדותו מספרד בשנת 1492 , התיישב ככל הנראה בטורקיה ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים העוסקים בתורת הקבלה בהם גם פיתח תאוריות משלו.

 בפרק השני אני דן במצב הכלכלי-חברתי במרוקו, בראשית ההתיישבות היהודית שם שהחלה עוד בתקופת בית ראשון, בשושלות השונות ששלטו במרוקו שמקורן ערבי או ברברי – השושלות הווטסית והסעידית והשושלת העלווית שעדיין שולטת במרוקו. בפרק זה נדון הכיבוש הערבי במאה השביעית וכיצד הכיבוש הערבי, חילופי השלטון ומאבקי הירושה השפיעו על מצבם של יהודי מרוקו; על מעמדם של היהודים בעקבות הכיבוש הערבי -אסלאמי כבני חסות – בערבית "אהל אל דימה" או "דימים", ועל תנאי חייהם ומעמדם המשפטי והחברתי כבני חסות המקבלים הגנה מהשלטון בתמורה לתשלום מס ה"ג'זיה", ועמידה בהגבלות משפילות ומבזות .

משנתו הקבלית–מוסרית של רבי יעקב איפרגאן- עמרם בן ישי

חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה "

ליקוטים לפרשת עקב  יצחק פריאנטה

 פרשת עקב מה ניתן עוד לחדש על הפרשה החידוש שלי אומר המחבר : מהמילה ע ק ב לקחתי כל אות וניתחתי כל אות ע בגי 70 אומות העולם או [ עמי הארץ] ק שיש קצוות העולם  או  [ ק 100 מצוות שחייב אדם כל יום לעשות] ב בית עולמות או בית השם יתברך נעזרת כדרכי במקורות על כל אות ויצא החידוש הזה. עקב רומז לעבודת ישראל בתוך העולם כולו. ע- שבעים אומות ק- ששת קצוות העולם ב- שני עולמות כאשר עם ישראל שומרים את התורה, השפע האלוקי מתפשט לכל שבעים האומות, בכל ששת קצוות העולם, ומחבר את העולם הזה עם העולם הבא. והיה עקב תשמעון אם ישראל ישמעו בקול השם יתברך, תהיה השפעה ותיקון לא רק לישראל, אלא לכל שבעים האומות ובכל קצוות העולם עד שתתגלה מלכותו בכל הארץ. האר"י אומר ששת הקצוות הם [ חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד] הם שש המידות שדרכן השפע יורד לעולם. עקב עקבתא דמשיחא חז"ל מכנים את סוף הגלות "עקבתא דמשיחא" אפשר לומר שפרשת עקב רומזת לדור האחרון. שבו תיקון ישראל ישפיע על כל שבעים אומות, עד לקיום הפסוק " והיה השם למלך על כל הארץ.

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה" אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך[ז\יב] אומר אור החמה  במסכת ברכות\לא] אמר רבי יוחנן בשם רשב"י אסור לאדם שימלא  פיו שחוק בעולם הזה, שנאמר: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה ,אימתי? בזמן שיאמרו בגוים הגדיל השם לעשות עם אלה ,וזהו שאמר הפסוק : והיה -לשון שמחה, מתי תהיה שמחה זו ? עקב לעתיד לבא, ומוסיף הפסוק שהשמחה תהיה רק אם תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם -כלומר לאותם הצדיקים מקימי התורה ,שיזכו לשמחה . ומה שאמר למעלה שהצדיקים בוכים היינו מתוך שמחה עצומה שזכו להתגבר על יצרם הרע ,ופשוט ה" יזכנו לעשות רצונו ולקיים חוקיו ותורותיו מתוך שמחה ונחת מרובה ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימנו אכי"ר.

והיה עקב תשמעון את וכו….אומר ילקוט מעם לועז כי חמור עונשו של זה המזלזל במצות והולך ועובר עליהם כל יום .ועל כך אומר הכתוב : עוון עקבי יסובני [תהילים מט] אמר דוד המלך, אינני חושש מפני העבירות  שהן חמורות בעיני ,שבהם אני נזהר. אלא חושש אני מפני העבירות שאדם דש בעקביו .וזהו שאומר הכתוב והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה . והיה עקב ,המצות שאתה דש בעקב ,יהיו בענייך חמורות ותשמור אתם כאשר תשמעון המשפטים האלה ,היינו המצוות החמורות ,אז ישמור השם אלוהיך לך את הברית ואת החסד. ועוד בא הכתוב להזהיר על המצות התלויות בעקב ,היינו בהליכה .כגון ההליכה לבית מדרש לשמוע תורה, וביקור חולים והלווית  המת וניחום אבלים .אם תקיימו המצות האלו התלויות בעקב, ושמר השם אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. ועוד רמז יש כאן שהשכר שאדם אוכל בעולם הזה בשכר מצותיו, שכר מועט הוא ונמוך, כמו עקבו של האדם שהוא הנמוך ביותר בגוף האדם .כי כאן אדם אוכל רק הפירות ואילו הקרן קיימת לו לעולם הבא . ויש אומרים זה שאנו אוכלים בעולם הזה הרי זה תמורת הייסורים  והפורענות שאנו סובלים בעולם הזה ,ואילו שכר המצות הן קרן קיימת לעולם הבא.

                  ע    ק    ב

והיה עקב תשמעון אומר שמנה לחמו זה עשרת הדיברות שיש בהם [עק"ב תיבות] תשמעון [תש-מעון] שהתורה מתשת כוח מעון ,שהתורה היא התבלין ליצר הרע שלא יביא אותו לידי עוון . [תשמעון] נגד המחשבה ,[ושמרתם] נגד הדבור [ ועשיתם] נגד המעשה.   ושמרתם בג" [זו ללמוד כל התורה ולקיים] ושמרתם [שמר תום ] שתשמור לילך בדרכי השם בתמימות ." ושמר ה" אלוהיך לך את הברית ואת החסד ראשי תיבות [הוא אליהו] שישמור לך הקב"ה הבטחתו וישלח לך את אליהו הנביא ,לקיים על ידו את כל היעודים הטובים ולהחיות על ידו את המתים , ולקיים את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ,וכל זה יעשה כאשר ישלח לך את אליהו הנביא זכור לטוב .

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה : המילה "עקב" היא ראשי תיבות של המילים קבעתה עיתים בתורה וגם המילה עקב היא מלשון עקביות ורמזה התורה בזה שכדי להצליח בתורה הקדושה. צריך האדם להיות עקבי ומתמיד, ולא יפסיד את הזמנים שקבע ללימוד התורה בעד שום הון שבעולם ורק כך יצליח.

 ושמר השם אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך [ז\יב] אומר אהבת חיים כמו שכתוב במדרש אמר הקב"ה ואני דורך גתה של אדום אימתי ? והיה עקב תשמעון זה לא מתנה קטנה לדרוך גתה של אדום כי אדום הוא עמלק, ושותפו הוא ישמעאל רחמנא ליצלן ,ואנחנו רואים איך השוטף הרשע הזה מהפך את כל העולם שישנאו את ישראל בלשון הרע שלו ואיך הקב"ה הוא משגיח עלינו בתוך האומות האלו במשך גלותינו ומצילנו ויצילנו מידם, אמן.

והסיר ה" ממך כל חולי [ז-טו] ראשי תיבות ממך כל חולי הם אותיות "חכם". ויש בזה רמז נפלא לדברי חכמים שאמרו שכל מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם בתורה שיבקש עליו רחמים ויתפלל בעדו לפני ה" יתברך,ושב ורפא לו. וזה כוונת הפסוק, שעל ידי תפילה החכם יסיר ה" יתברך כל מיני חולאים ומחלות מעמו ישראל.

כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני [ז-יז] כתב רבינו הבן איש חי ידוע הדבר שאין הגויים מרימים ראש אלא מפני עוונותינו וחטאינו, שהרי כך אמרו חכמים במדרש: כל זמן שקולו של יעקב מהדהד בשיעורי התורה, אין ידי עשיו יכולות להתגבר כנגדנו, וזו כוונת הפסוק: " רבים הגוים האלה". דהיינו מה שהגויים מרובים יותר מאיתנו, ומתגברים עלינו, אין זאת אלא "ממני", דהיינו מאיתנו הדבר נגרם על ידי חטאינו.

ונתנם השם אלוהיך לפניך והומם מהומה גדולה עד הישמדם [ז\כג] אומר שמנה לחמו ולא אמר [עד השמידם] ,אלא השמידם ,שהבטיחם בשני הבטחות טובות ,א] שייתנם לפניהם לאבדון ,ועוד  באופן שלא יצטרכו להרוג אותם, כי אם יביא עליהם מהומה גדולה  ויהרגו זה את זה וישמידו את עצמם ,כדמצינו במלחמת יהושפט עם בני מואב ובני עמון על יושבי הר שעיר נאמר ובעת החלו ברנה ותהילה .ויינגפו ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר להחרים ולהשמיד ולכלותם ביושבי שעיר עזרו איש את רעהו למשחית ,שהיה יהושפט

                 ע    ק    ב

ועמו אומרים הלל ותהילות לקבר"ה ואויביהם  הרגו זה את זה עד השמדם .וזה שאמר ונתנם ה" אלוהיך לפניך ,באופן שלא תצטרך לעמול בהם להורגם, כי אם והומם מהומה גדולה עד השמדם ,את עצמם זה את זה. [מוסיף המחבר שאנו רואים היום את דברי חכמינו אמת ותורתו אמת  אנו נתפלל ונומר הלל תהילות ותשבחות לבוראנו מה שאנו רואים היום המתרחש בסוריה /עירק/ לבנון / הורגים זה את זה כפי שאומר הפסוק ונתנם השם אלוהיך לפניך והומם מהומה גדולה עד הישמדם אנו רואים חזון אחרית הימים מתקרבים ואנו צריכים להתחזק ולצפות לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן .

והסיר השם ממך כל חולי וכל מדווי מצרים הרעים אשר ידעת לא יישמם בך ונתנם בכל שונאיך [ז\טו] אומר אור החמה אמרו בגמרא[בבא מציעה קז] והסיר השם אמר רב זו העין [עין הרע] לפי שרב הלך לבית הקברות ודיבר עם הנפטרים בקבר לסיבת מותם והתברר לו מהם שתשעים ותשעה נפטרים מחמת עין הרע ואחד כדרך כל האדם ,.ונראה לרמוז שתיבות [כל חולי] עם הכולל עולה 99 ,ותיבת [ממך] עולה 100 וזה שאומר והסיר ה" ממך כל חולי -זו עין הרע שהורגת 99 אנשים מתוך 100 .ועוד אומר כל חולי -רמז למחלת המרה שכל המחלות תלוית במרה .וכמו שאמרו חז"ל בגמרא[בבא מציעא קז] יש 83 מני מחלות במרה ,וכולן פת שחרית מבטלתן ויש לרמוז בפסוק:  כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך [שמות טו/כו] תיבת[מחלה] גמ" 83 רמז למחלת המרה שיש בה 83 סוגים וכל המחלות תלוית בה ,לא ישים עלינו אלוהינו ברוך הוא כי לעולם חסדו.דברי המחבר מצאתי בספר מעם לועז עצה שאמרו חז"ל  [ בברכות בפרק הרואה] נגד עיין הרע שיקח האגודל הימני ביד שמאלית ואגודל השמאלית ביד ימנית ויאמר " אדם זה בא מיוסף שאין עין הרע שולטת בזרעו בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ". ועוד הצעה לזה כתבו חכמנו ז"ל לכתוב על טבלת כסף או משאר מתכת אותיות [ה] ויתלנה על צואר הילד להצילו מעין הרע דברי אלהים חיים.