מורשת יהדות מרוקו

פסיקות והלכות לחכמי מרוקו

דינים ומנהגים

בס״ד

אהרן טולי׳דאנו

ראש המכונים התורניים ״טולידאנו״ ו״ברקאי״ חבר לשכת הרבנות ורב קהילת ״אור חביב״ באפרת

הקדמה

רבי יהודה טולידאנו בן רבי מאיר זלה׳׳ה, הוא אחד מהחכמים שהותירו אחריהם מורשת תורנית בעלת ערך רב לעם ישראל. הוא צמח לפני כמאתיים וחמישים שנה במרוקו, בעיר מקנס, עיר של סופרים וחכמים.

תחושת שליחות עמוקה למען עם ישראל ליותה את רבי יהודה לאורך כל שנות חייו. באוצר התורני שהותיר אחריו, אנו מגלים לצד חיבוריו האישיים, גם כתבי יד רבים שהוא טרח להעתיק מספרים עתיקים כדי לשמר אותם. למשל העתק של מגילת תענית, המאפשר לנו מבחינה מחקרית להשוות את תוכנו לגרסאות האחרות הקיימות. זכינו ב״ה להוציא אותו לאור לפני כשנה בהוצאת הספריה הספרדית אור המערב, הודות למסירותו, למדנותו ומקצועיותו של מר אחי הרב משה טולידאנו נר״ו.

מבין הספרים הרבים שיצאו מתחת ידו של רבי יהודה, אנו מוצאים ספרים המהווים תעודה היסטורית חשובה בתחום השימור של מנהגי קהילות ישראל במרוקו בכלל ובמקנס בפרט. הספר הנוכחי הוא אחד החשובים שביניהם.

רבי יהודה טולידאנו זכה לצאת מאלמוניותו רק לפני כשמונה שנים(תשס״ח), הודות למסירותו הרבה של מר חמי הרב שמואל בן עמרם זצ״ל. הרב שמואל ע״ה זיכה את עם ישראל בהוצאה לאור של כמה מיצירותיהם התורניות של חכמים חשובים שצמחו במרוקו. אחת מיצירות אלו הוא הספר ״וזאת ליהודה״, שו״ת על אורח חיים שנכתב ע״י רבי יהודה טולידאנו זלה״ה, וכתב ידו התגלגל משמים לידיו של הרב בן עמרם. ספר זה היה החלוץ שלפני המחנה שדחף את הרב משה אחי נר״ו להתחקות אחר חכם זה, ולגלות שהוא הותיר אחריו עשרות ספרים, אשר כולם היו עדיין בכתב יד ומתגלגלים בספריות שונות ברחבי העולם ובידים פרטיות. בספריה הלאומית בירושלים בלבד, נמצאים 21 כתבי יד של חכם זה, ועוד מספר כתבי יד שלו במוסד הרב קוק.

מאז ועד היום, זכינו ב״ה להוציא לאור עוד שלושה ספרים של רבנו יהודה. ועכשיו אנה ה׳ לידינו להגיש לציבור ספר נוסף שלו בהוצאת מכון טולידאנו בשיתוף עם אור המערב, והוא הספר החמישי שרואה אור מתוך אוצר כתבי ידו של רבנו יהודה טולידאנו ע׳׳ה. רבנו יהודה היה נכדו של הגאון כמוה׳׳ר הדיין רבנו משה טולידאנו זלה״ה, מחבר הספרים ששמם יצא לשם ולתהילה: ״מלאכת הקודש״ ו׳׳השמים החדשים״. עילת העילות וסיבת הסיבות גילגל את העניינים כך שכתביו של הנכד רבי יהודה, יטופלו באהבה ובמסירות ע״י אחד מצאיצאיו הנושא גם כן את השם משה טולידאנו כשם סבו הנערץ.

ואלו הם הספרים של רבנו יהודה טולידאנו שיצאו לאור ע״י מכון טולידאנו מתחת ידיו רבי משה אחי שליט״א, בהוצאת הספריה הספרדית אור המערב:

• ״כתבי כמוה׳׳ד רבי יהודה טולידאנו זצ״ל״ (תשע״ס. שני ספרים בכרך אחד: א) פירוש רבי יהודה על מגילת תענית, עם נוסח כתב יד של המגילה שמקורו ממרוקו, ולא היה ידוע עד עתה. ב) פירוש רבי יהודה על ההושענות, עם נוסח ההושענות שנהגו במרוקו לפני למעלה ממאתיים שנה.
• הגדה לפטה עם פירוש ״נורא תהילות״ לרבי יהודה זלה״ה (תשע״ס, המרכב משני פירושים: לקט פירושים מהראשונים ופירוש מעשה ידיו של המלקט.
• חידושים על מסכת פסחים(פרק ערבי פסחים) – (תשע״ו).

הספר הנוכחי ״דינים ומנהגים״, מהווה תעודה היסטורית חשובה על מנהגים שייחדו את יהדות מרוקו בתחום התפילות והמועדים. אין ספק שספר זה עשוי להיות לעזר רב לתלמידי החכמים הרבים שהתעוררו ב״ה בשנים האחרונות להתחקות אחר מנהגי הקהילות במרוקו בפרט ובצפ״א בכלל.

והנה אני בא כאן לברך בחיבה ובהערכה את מר אחי הרב משה טולידאנו נר״ו, הרב הראשי בעבר של השב״ס בארץ, ולפני כן הרב הראשי של צפון מזרח צרפת (העיר ננסי וסביבותיה), שיפוצו מעיינותיו חוצה, ויזכה בע״ה להמשיך לפרות ולרבות בחכמת התורה ובהפצתה, ויאריך ימים בטוב ובנעימים, הוא ורעייתו וכל יוצאי חלציהם, איישר חיליה לאורייתא.

ברכה חמה ומיוחדת למו״ל, איש חי רב פעלים, הרב מאיר אביטבול שליט״א, דובב שפתי ישנים, שהעלה מתהום הנשיה אוצרות חכמינו הק׳ זלה״ה.

עהה״ק אהרן טולידאנו ס״ט

בלא״א מו״ר הרב חביב זלה״ה

. תשעה באב

משנכנס אב ממעטין בשמחה לגמרי שאין שמחים כלל עד מוצאי ט״ב

ע״כ. רי״ט מדייק שמשבעה עשר בתמוז ממעטים בשמחה אבל משנכנס אב ממעטים בשמחה לגמרי. כנראה שהוא קושר הדברים למה שכתוב באיכה רבתי פר׳ א׳ ד״ה ומרוב עבודה: משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב שבהם קטב מרירי שולט.

בשבת חזון הגרול שבצבור הוא שעולה למפטיר אע״פ שכבר עלה וקרא פעם א׳ בג׳ או בששי אין בכך כלום. בקיצור שולחן ערוך סימן עט: קטן שהגיע לחנוך שיודע למי מברכיו ויודע לחתך את האותיות בטוב, עולה למפטיר בשבת וביום טוב, מלבד בפרשת זכור ובפרשת פרה ובשבת שובה. וכן בשביעי של פסח שמפטירין השירה, נוהגין שאין קטן עולה למפטיר, וכן יום ראשון דשבועות שמפטירין במרכבה דיחזקאל, נוהגין לקרות דוקא גדול וחכם. וכן בשבת חזון נוהגין לקרוא את הרב למפטיר.

פסיקות ותקנות חכמי ורבני מרוקו-כמוה"ר רבי יהודה טולידאנו-דינים ומנהגים

עמוד 50

תקופת ביניים(1928־1932)

על פי הזמנה של חלק מתושביה של ארפוד פקד ר׳ ישראל אביחצירא, שהתגורר עד אז בבודניב, פקד את ארפוד בתרפ״ח, שנתקבל בשמחה על ידם ולבסוף העתיק את מקום מושבו ארפודה. חלק מתושבי העיר המשיכו להביע את תמיכתם בר׳ מכלוף כמרא דאתרא, וחלקם תמכו בר׳ ישראל, עד שהוכרע הכף בפשרה של השלטונות הצרפתיים לטובת שני הצדדים. ר׳ ישראל נתמנה למרא דאתרא, ולר׳ מכלוף נמצאה משרה מכובדת בבני מלאל ואח״כ במרראכש.

תקופת ר ישראל אביחצירא (תרצ״ג-תשי׳׳ב/1952-1933) בתקופת ר׳ ישראל נתבסס מעמד הרבנות בעיר לא רק כבית דין עירוני מקומי, אלא כבית דין אזורי האחראי על כל קהילות תאפילאלת. הוא ייסד כמה מפעלים והתקין כמה תקנות לטובת הקהילה, להלן כמה ממפעליו:

א-הקמת ישיבה כהמשך לישיבת החכם נוסח סבו ר׳ יעקב.

ב-בניית בית גדול הקרוי ׳דאר באבא סאלי׳. בית זה שימש גם אכסניה לישיבה ומעין פנימייה לתלמידים שבאו מצפון תאפילאלת ללמוד.

ג-בניית ביכ״נ גדול סמוך לביתו הקרוי על שמו ׳סלאת באבא סאלי׳(=ביכ״נ ע׳׳ש ר׳ ישראל אביחצירא), שבו התפללו משפחות מיוחסות מארפוד, כמו: משפחת בן חמו ובראשם יעקב(איבא עזיזי), שהיה מראשי הוועד של הקהילה ומעשיריה וכן משפחת בא/יגו בן אשיך (יעקב שטרית) ועוד.

ד-ייסוד אכסניה בבית הכנסת שלו לחברת ׳מגן דוד׳ עבור קוראי תהלים.

ה-שיפוץ המקווה הישן והתקנת חשמל במבנהו.

ו-בניית בית מקווה חדש משוכלל ומואר.

ז-תקופת ר׳ ישראל אופיינה בהתערבותו למען שינויים במנהגי הקהילה, ואלה כמה מתקנותיו:

1-אמירת קדיש על ידי כל האחים ביחד (אחרי פטירת משה בן חמו).

2-הקפדה על חזרת הש״ץ במנחה של חול.

3-אמירת ׳ובא לציון׳ כולה בקול.

4-ההשכמה לסליחות בסביבות 3.00 והסמכתן לתפילת שחרית במקום להשכים בחצות לילה ולחזור לישון אח״כ ולקום לשחרית.

5-התחלת תפילת ראש השנה עם שחר ולא בשעה 7 או 8.

6-אי אמירת תחנון ביום כ״ה באלול, לפי שנקרא יו״ט, שבו נברא העולם.

7-בדיקה תקופתית של תפילין.

8-אכילת שומשמין בליל רה׳׳ש לסימנא טבא.

9-השתדלות להנחת תפילין ליתום ביום ההילולה של ר׳ יעקב אביחצירא כדי לא לומר תחנון.

10-הפסקת צום ששת הימים ביום שישי ערש׳׳ק לפני מנחה (בשלוש אחה״צ), ולא אחרי ערבית כדי להקל על המתענה ולקצר את תור המבקשים ממנו ברכה.

11-ביטול מנהג אמירת ׳רננו צדיקים׳ בהלוויות.

12-ביטול מנהג אמירת קינות על נפטרים.

13-אי הוצאת ספר תורה בשבת ביום חנוכתו בגלל בעיות העירוב.

ר׳ ישראל עזב את מרוקו לארץ ישראל מפעם בפעם, ומשרת רב העיר הופקדה בידי אחיו ר׳ יצחק, ממלא מקומו, בשיתוף פעולה עם ר׳ מאיר, בנו של ר׳ ישראל.

תקופת ר מאיר אביחצירא: (תשי״ג-תשכ״ה /1965-1953)

תקופת ר׳ מאיר אופיינה ברגיעה ויציבות. בימיו שלט שליטה מלאה בארפוד ובאגפיה: בקסר א-סוק, בריש, בתאלסינת, בגוראמה ועוד. בימיו נתמסר ׳תלמוד התורה׳ שבעיר והפך לבית היוצר של הקהילה. בתו של ר׳ מאיר נישאה למנהל הת״ת, ר׳ מכלוף קריספין, והדבר הוסיף יוקרה למוסד וסמכות להנהלה. ר׳ מאיר התעניין מאוד בנעשה בת״ת וביקר במוסד מפעם בפעם. ניכר מאוד, שמוסד ת״ת הוסיף לו נחת רוח גדולה. לא עוד חדרים או ׳סלאואת/ אלא מוסד מכובד ורב חדרים וכיתות מרווחות מרוהטות עם מיטב המורים והרמי״ם, שרובם הובאו מחוץ לעיר, נתאכסנו אצל נדיבי הקהילה ואף הפכו לאחר תקופה קצרה לחתניהם. מוסד ת״ת היה פתוח כל ימות השבוע, ולפעמים אף בשבתות. משכורת סדירה התחילו לשלם החל מתש״ה.

בית דין אזורי: היה ממונה על כל אזור תאפילאלת ומוכר על ידי הממשלה ומועצת הרבנות במרוקו בראשות ר׳ ישראל אביחצירא ואחיו ר׳ יצחק ואח״כ ר׳ מאיר. סופרי בית דין: סופרי בית הדין היו מעורבים בכתיבת השטרות, כמו: שטרי כתובות, נדוניות וגיטין. שמות הסופרים הם – ר׳ מכלוף פדידא, ר׳ שמעון אביחצירא, ר׳ יהודה שמחון, ר׳ מסעוד מלול ור׳ יצחק נזרי.

מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא- ארפוד עיירה יהודית-מוסד הרבנות הארפוד

עמוד 37