תפילות האנוסים מבלמונטה /  ד"ר אליהו שפר

באדיבותו של ד"ר אליהו שפר
תפילות האנוסים מבלמונטה /  ד"ר אליהו שפר

על פי התפילות  16 , 17, 18 שתורגמו מפורטוגזית.

מבוא:

תפילות האנוסים מבלמונטה נכתבו על ידי יהודים שחיו במצוקה, ברדיפות ובפחד ממלשינים. כפי שעולה מהניתוח שלפנינו, מתברר כי התפילות מעוגנות היטב במקורותינו, בתנ"ך בכלל ובספר תהילים בפרט ומפרקי תפילה. בפרקי התפילה מבלמונטה  מפוזרים הרמזים מן המקורות לאחר שהותאמו למציאות של "שבי כה גדול" ( תפילה 18).

המציאות בצל מוסד ההלשנה הייתה רלוונטית לחלוטין בתקופת האינקוויזיציה. במסמכים הרשמיים של האינקוויזיציה ובשפות המקומיות, המלשינים נקראו בכינוי  "Delatores" .   המשפט האינקוויזיטורי התבסס במידה רבה על הלשנות אנונימיות של שכנים, מכרים ואפילו בני משפחה. האינקוויזיציה עודדה באופן אקטיבי " דֵּלַטוֹרְיָה" (הלשנה), והבטיחה חיסיון מלא למלשינים, מה שגרם לכך שהנאשמים כמעט לעולם לא ידעו מי הוא ה"דלטור" שהסגיר אותם ומתי הלשין עליהם.

שלוש התפילות שלפנינו מתארות יממה אחת בחייו של האנוס: הלילה (תפילה 16), הבוקר (תפילה 17) והכמיהה להיגאל מן השבי של הגולה (תפילה 18).

תפילת האנוסים מס' 16:

אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל (1)

אַדִּיר(2), אַתָּה שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת דָּנִיֵּאל(3)

 שְׁמַע ה' תְּפִלָּתִי (4),

 אַתָּה ה' אֲשֶׁר הוֹפִיעַ בִּגְבָהִים כֹּה גְּבוֹהִים(5),

שְׁמַע אֶת חֲטָאֵי (6) הַקּוֹרֵא אֵלֶיךָ מִן הַשְּׁפֵלָה(7),

 אַתָּה אֲשֶׁר פָּתַחְתָּ נְתִיבִים וּמַעֲיָנוֹת(8) לְכָל הַיְּצוּרִים.

שַׂמְתִּי אֶת עֵינַי בֶּהָרִים(9), מֵאַיִן תָּבוֹא לְעֶזְרָתִי?

אַתָּה עֶזְרִי, ה', אֲשֶׁר עָשִׂיתָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יָם וַאֲוִיר,

הַצִּילֵנִי מִכָּל רַע, וּמִכָּל סַכָּנָה (10). אָמֵן.

1. ישראל: מדוע אין כאן שימוש בשמות שלושת האבות כמקובל במקורותינו, כגון:"אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" ( שמות, ג', ו')? מדוע דווקא השם "יצחק" נעדר בתפילה זו? נראה לנו כי הסיבה נעוצה בעובדה שיצחק מסמל את העקידה, בעוד שהנצרות הפכה את העקדה לסמל של ישו כקורבן. כמו כן, יצחק הוא התינוק הראשון שנימול על פי מצוות ה', למורת רוחה של האינקוויזיציה. ( ראה: https://heb.hartman.org.il/ritual-circumcision/). נראה לנו להניח שהאנוסים נזהרו בתפילותיהם מחשש השכנים.
2. "אדיר": שם התואר משמש כינוי לתיאור עוצמתו וגדולתו של ה' : "אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה' " (תהלים צ"ג, ד'), או "ה אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ " (תהלים ח', ב').
3. "דניאל": המתפלל מבקש שתפילתו תישמע כמו שנשמעה תפילתו של דניאל : " וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ." (דניאל י', י"ב).
4. "תפילתי": "מִזְמוֹר לְדָוִד, ה' שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי…"( תהילים קמ"ג, א') – דוד המלך מבקש מענה בעת צרה ורדיפת אויבים.
5. "גְּבוֹהִים": אלוהים נמצא בשמים "ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה"( תהילים ק"ג, י"ט.
6. "חֲטָאֵ": קריאת שמע שעל המיטה היא הזמן שבו עושים חשבון נפש ומבקשים סליחה על חטאים לפני השינה.
7. "הַשְּׁפֵלָה ": השווה ל- " שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' " (תהילים ק"ל, א'). בתפילה מודגש הניגוד בין "גבהים כה גבוהים" אל מול "מן השפלה", כדי להעצים את המציאות בה הוא נמצא.
8. "נְתִיבִים וּמַעֲיָנוֹת ": המילים רומזות לפעולות ה' בטבע: " הַמְשַׁלֵּחַ מעיינים בַּנְּחָלִים; בֵּין הָרִים, יְהַלֵּכוּן. יַשְׁקוּ, כָּל-חַיְתוֹ שָׂדָי; יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם…(תהילים ק"ד, י'-י"א).
9. " שַׂמְתִּי אֶת עֵינַי ": הכמיהה לעזרה על ידי נשיאת עיניים מעלה, כמו בפסוק: " שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל-הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי"( תהילים קכ"א, א'). וכן בפסוק: "אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם" (תהילים קכ"ג, א').
10. "וּמִכָּל סַכָּנָה": הפחד מפני רדיפה והלשנה רודף אותו גם בלכתו לישון ולפני קריאת שמע של לילה. נהוג לומר את הפסוק שלוש פעמים לפני השינה: "הִנֵּה מִיטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּורֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחוזֵי חֶרֶב, מְלומְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת." ( שיר השירים, ג', ז'-ח'), המילה "מִטָּתוֹ" (mitato -המיטה שלו שעליה הוא ישן ) נשמעת פונטית כמו המילה "מִיתָתוֹ" (mitato – המוות שלו ). "שִׁשִּׁים גִיּבֹוּרִים" מקיפים את המיטה ומגנים על הישן במיטתו מפני ה"ִפַּחַד בַּלֵּילוֹת".