מורשת יהדות מרוקו

כיצד התפתחה שליחות שכזו?

שלוחים של רבותינו נשיאינו היו עוד בימי אדמו״ר הזקן. בדורות הראשונים היו אלו חסידים שנסעו למחוזות אחרים כדי לקרב לחסידות, אולם אדמו״ר הרש״ב, האדמו״ר החמישי של חב״ד ואביו של אדמו״ר הריי׳׳צ, החל בשליחת שלוחים לחיזוק הקהילות היהודיות ברוסיה וגם בערי בוכרה וגרוזיה. בין השלוחים הידועים היו מחשובי רבני חב״ד – הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחיינו הרב אברהם חיים נאה ששהו בקרב עדת הבוכרים בסמרקנד, ואילו הרב אברהם לוי סלוין, הרב שמואל לויטין והרב שמריהו ששונקין נשלחו לגרוזיה וערי הקווקז.

ייתכן כי המקומות הנזכרים נבחרו כי מבחינה גיאוגרפית אלו היו מקומות שאפשר היה להגיע אליהם. בהמשך לכך ביקש אדמו״ר הריי״צ להרחיב את גבולות השליחות גם לצפון אפריקה.

כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו׳׳ר הריי״צ בבירורים לגבי יהדות צפון אפריקה. אחת הפעולות לבירור מצב היהודים במדינות אלו היתה שיחה עם יהודי בשם יצחק לוי שהגיע מצפון אפריקה. כך עולה מתיאור מעניין שפורסם בספר "ימי בראשית":

היום שלח כ״ק אדמו״ר שליט״א לקרוא להאברך מר יצחק לוי. כ״ק אדמו׳׳ר שאלו על דבר מצבם של היהודים הספרדים בצפון אפריקה.

מר לוי תיאר את בעיית הלימוד, בכך שהלומדים מתמקדים בלימוד התנ״ך ולא בגמרא. הוא סיפר כי לאחרונה הגיעו צעירים ממרוקו ללמוד בישיבת מיר, וזאת גם כדי לשפר את מצבם הגשמי, והרבי אמר שאפשר לשלוח אותם כמורים למרוקו ו״אנחנו נפרנס אותם״. הרבי גם הורה לו למצוא ספרדים אחרים מלומדים, המוכנים לנסוע לצפון אפריקה כדי ללמד.

במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול הג׳וינט, כאשר הרב בנימין גורודצקי – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג׳וינט בפריז, והציע בפניו את תכנית תנועת חב׳׳ד עבור יהדות מרוקו. בתחילה מר בקלמן לא חשב לאשר תכנית חדשה זו, כי סבר שארגון הג׳וינט לא יכול לקחת על עצמו התחייבויות חדשות, בגין היקף העשייה של הארגון ברחבי העולם שהתפתח במהירות מאז מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד שהארגון מזרים תקציבים לארגונים אחרים במרוקו. הרב גורודצקי מצדו לא התייאש ולא התרשם מהתחמקויותיו.

למרות שהג׳וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו׳׳ר הריי״צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש טבת תש׳׳י, שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו הרבי והורה לו לפעול בצפון אפריקה. כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ״א סיון תשי״א:

שבועיים לפני ההסתלקות של כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה׳׳ה נבג״מ זי״ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר].

יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו״ר הריי״צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב״ד.

השגחה פרסית בעיר ניס

הרב ליפסקר קיבל את אגרת הרבי בהפתעה גמורה, בהבינו שלאחר כל טלטלותיהם בנכר יוטל כעת עליו ועל זוגתו להתמסר להפצת היהדות במדינה זרה לחלוטין. למרות כל החששות והתהיות הרב ליפסקר לא היסס; הצעה של הרבי לדידו זו הוראה גמורה, ולאחר התייעצות קצרה עם רעייתו שיגר את הסכמתו לרבי. כחודש לאחר המכתב הראשון כבר כתב הרבי מכתב שני ובו משיב על הסכמת ר׳ מיכאל להתחיל בעבודתו בענייני חינוך ב״צפון אפריקה״, ולשם כך הורה לו לפנות אל הרב בנימין גורודצקי כדי שיסייעו לצאת לשליחות. במקביל הרבי עדכן את הרב גורודצקי בהפניית הרב ליפסקר אליו. בתקופה הבאה הרבי המשיך לסייע ולהדריך בקשר ליציאה לשליחות, ובעיקר עודד לפעול במהירות כדי להציל נפשות מישראל. עם הזמן התבהר לרב ליפסקר כי כבר אדמו״ר הריי״צ התכווין לשלוח שלוחים דווקא למדינת מרוקו בה חיו אז מאות אלפי יהודים, אך בפועל השגת הוויזה נתקלה בקשיים.

בינתיים הרב ליפסקר המשיך בתפקידו, כמגייס תרומות עבור ישיבת ״תומכי תמימים" בברינואה שליד פריז. הישיבה הוקמה על ידי החסידים הפליטים מרוסיה מספר שנים קודם לכן ובאותם ימים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה. המשפיע וחבר הנהלת הישיבה הרב ישראל נח בליניצקי הציע לרב ליפסקר, שעד שתסודר הוויזה יסע הרב ליפסקר לערים אחרות כדי לגייס תרומות לישיבה. בפועל נסע הרב ליפסקר לעיר ניס למשך שבוע בלבד, וכיוון שהכל בהשגחה פרטית הנה דווקא מניס הגיעה הישועה.

בעת שהותו בניס סיפר לידידים ומכרים על הקשיים בהשגת הוויזה למרוקו. את השיחה שמע גם בעל האכסניה בה התארח, והוא שאל ”מרוקו?״ ומיד פשפש במגירה במשרדו ומצא כרטיס ביקור עם תמונה של יהודי תושב מרוקו שביקר באכסניה לאחרונה. התברר כי היהודי ממרוקו היה בנו של הרב ברוך טולידנו, רבה של העיר מקנס. בגין מקרה מופלא זה הרב ליפסקר מציין בזיכרונותיו כי זו היתה נסיעה של השגחה פרטית.

משימת גיוס התרומות בניס הסתיימה. הרב ליפסקר שב לפריז, שיגר מכתב לרב טולידנו והאחרון שלח לו מסמך ״דרישה”, דהיינו שהוא מזמינו להתארח אצלו במקנס וכך יוכל לקבל וויזה. עם ה״דרישה" ניגש הרב ליפסקר לשגרירות מרוקו, קיבל וויזה ולאחר התארגנות קצרה יצא למרוקו.

היה זה בשלהי אייר שנת תש״י. כפי הוראת הרבי הנזכרת נסע הרב ליפסקר בגפו למרוקו ובהתאם ל״דרישה” התיישב בעיר מקנס. עם בואו דיווח לרבי והמענה של הרבי היה כי יתחיל תיכף ומיד בעבודתו. כשבועיים לאחר שהגיע כתב מכתב נוסף לרבי, בו סיפר על קשריו עם הרב ברוך טולידנו. הרבי כתב לו שלא יחשוש להאריך במכתביו כיוון שהוא רוצה לדעת את המצב בכלל ואודות פעולותיו בפרט. על כך הוסיף הרבי כי התפלל בציון אדמו״ר הריי״צ להצלחת העבודה במדינות אפריקה הצפונית:

בהיותי אתמול על ציון כ״ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ, הזכרתי להצלחה בעבודה במדינת אפריקא הצפונית וחזקה על רועי ישראל שלא יפרדו מצאן מרעיתם ומה עד עתה עומד ומשמש, אף מכאן ולהבא עומד ומשמש להמשיך ברכה והצלחה בכל מעשי ידי השייכים אליהם ובפרט שימלאו שליחותם ככל האפשרי ובהצלחה בגשמיות וברוחניות.

הרב ליפסקר ייסד ישיבה (כפי שיפורט להלן) ובמקביל פתח בפעולות רבות למען יהודי המקום. לאחר זמן שב הרב ליפסקר לפריז כדי להביא את בני משפחתו למרוקו, ובימים אלו נסע גם הרב בנימין גורודצקי למרוקו. בכך פתח הרב גורודצקי סדרת ביקורים במרוקו שנמשכה עשרות שנים. את מטרת ביקורו הראשון הגדיר הרבי באגרות אליו: לסייע לבסס את העבודה הראשונית ולראות את הנעשה כדי לדווח לרבי כאשר יגיע לארצות הברית, ובכלל זה לבדוק איזו עזרה ניתן לקבל מהיהודים המקומיים בתחום ההוראה ובתחום הסיוע הכלכלי. הרב גורודצקי סייר בערי וכפרי מרוקו ובמיוחד במקנס בה החל לפעול הרב ליפסקר, ובמקביל נפגש עם מנהל הג׳וינט במרוקו, מר ויליאם ביין. האחרון מצדו הבהיר לו כי לא נראה לו שיש להביא למרוקו אנשי חב״ד כדי להקים מוסדות, אלא במקרה הצורך יש להביא חסיד אחד בעל ידע בחינוך וצרפתית, כדי לסייע למוסדות הקיימים". הוא כנראה לא שיער את גודל המהפכה שעתידה להתחולל תוך ומן לא רב…

בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות, זאת חרף העובדה שהתקציבים מהג׳וינט עוד לא נראו באופק^.

^{תולדות חבד במרוקו…כיצד התפתחה שליחות שכזו?}

^המנהל

^{״מצוה דיליה"}

^{השליח השני, הרב שלמה מטוסוב, ניהל את מוסדות חב״ד במרוקו בהכוונת ועידוד הרבי שראה בו איש נאמן, כישרוני ומצליח, הראוי לעמוד בראש מוסדות חב״ד במרוקו. הנה התבטאות נדירה בכתב יד קודשו של הרבי, בה מציין כי תפקידו כמנהל היא המצווה שעליו להקפיד עליה יותר מכל המצוות. הרבי מוסיף כי הרב מטוסוב זכה בתפקיד והוא ממלא את תפקידו כמנהל במסירה ונתינה:}

^{ובמצוה דיליה דצריך להיות זהיר בה טפי – מוסדות בעל הגאולה, שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה.}

^ההחלטה

^{הרב מטוסוב התגלה כמהפכן גדול. תוך זמן קצר הצליח להקים ישיבות ועשרות תלמודי תורה במרוקו, וכך השיב אלפי ילדים ובני נוער בערים ובכפרים ללימוד התורה וקיום המצוות.}

^{אחת המעלות הגדולות של הרב מטוסוב היתה היותו בעל ניסיון בניהול מוסדות חינוך. בימי מלחמת העולם השנייה כיהן כיד ימינו של הרב ניסן נמנוב, ממנהלי ישיבות ״תומכי תמימים״ ליובאוויסש בערים טשקנט וסמרקנד שבבוכרה אליהן נמלטו אלפי חסידי חב״ד. בתום המלחמה, כאשר חסידים רבים יצאו ושהו במחנה העקורים פוקינג שבגרמניה, המשיך בתפקיד כסגנו של הרב נמנוב שניהל את ישיבת "תומכי תמימים" המקומית. בשלב הבא, כאשר הגיע לצרפת במטרה להגיע לארך הקודש, התבקש על ידי הרב בנימין גורודצקי לעבוד "רק חודשיים״ בהפצת התורה בין יהודי מצרים, מרוקו, תוניס ואלגייר ששהו במחנות מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ. הרב גורודצקי הסביר שמדובר בהקמת תלמודי תורה עבור ילדיהם על כל הכרוך בכך – שיחות עם ההורים, גיוס מורים, ניהול כספי ותיאום עם הנהלת המחנות.}

^{כיוון שהרב גורודצקי ביקש את עזרתו רק לחודשיים הסכים הרב מטוסוב, אך התנה זאת כי לאחר תקופת הייסוד של תלמודי התורה יסיים את תפקידו ואדם אחר יחליפו. היה זה בחודש טבת תש״י כאשר הרב מטוסוב לקח את העניינים לידיו וזכה להצלחה מופלאה. במחנות אלו שהו יהודים שהיו בדרכם לעלות לארץ ישראל, רובם יהודים חמים ומסורתיים שאמנם לא הקפידו על קלה כחמורה אך שמרו מצוות. הללו קיבלו את הרב הצעיר בשמחה והשתדלו לעזור לו. תוך תקופה קצרה הקים הרב מטוסוב, בסיוע יושבי המחנות, תלמודי תורה בכל המחנות בסביבה ומאות ילדים החלו ללמוד תורה.}

^{לאחר חודשיים עזב את תפקידו ולמקום נשלחו צעירים חב״דיים אחרים. בינתיים הסתלק אדמו״ר הריי״צ ולאחר שפרטי הפעילות במחנות נודעו לרבי, הוא קבע באופן חד משמעי כי אם הרב מטוסוב בברכת אדמו״ר הריי״צ השקיע בפעילות במחנות, עליו להמשיך בזאת.}

^{בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בתו של הרב לייב קרסיק (הרב יהודה לייב קרסיק, מה״חוזרים״ של אדמו״ר הריי”צ, משפיע במוסקבה ובנעוול. נפטר ברעב בימי מלחמת העולם השנייה. בתו מרת פעסיא שרדה את המלחמה והגיעה למחנה העקורים פוקינג, ובהוראת אדמו״ר הריי״צ הגיעו היא ואחיותיה לצרפת כדי להשתדך שם).}

^{בינתיים התקבלו מכתבים נוספים מהרבי בו מבקשו להישאר בפעילות בצרפת, הרב מטוסוב עשה כך ובתקופה שלאחר שידוכיו הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת מכ״ו מנחם אב תש״י:}

^{שני מכתביו מר׳׳ח וח׳ תמוז קיבלתי, ואחרי הרצאת הרה״ח והרה״ג וכו׳ מהורב׳׳ג שי׳ אודות הענינים באפריקא, הנה לפי דעתי, נכון הדבר אשר יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות, ובמילא להצלחה מופלגת בכוחות נשיאנו הוא כ״ק מו׳׳ח אדמו״ר הכ״מ. ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [=שיהיו על הקרון שלו]. ומובן מעצמו, אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב״ג תי׳ ולהסתדרות בחיים מאושרים.}

^{[…] בפרטי עבודתו, ובטח תשתתף גם בת גילו תי׳ במשך הזמן בזה, עוד נתדבר כשיהיה קרוב יותר להנסיעה צלחה, אלא שכיון שהשגת הניירות לוקח זמן מסויים, טוב אשר יגישו הבקשה על זה בהקדם ובטח יש אופנים ונוסחאות המקצרים את הזמן והחקירה והדרישה עד שמשיגים הניירות ויתוודע אודות זה על נכון.}

^{הרב מטוסוב נענה לבקשה, כיוון שכבר קיבל על עצמו את נשיאות הרבי. במכתביו מאותם ימים הוא כותב לרבי בתארים המתאימים לרבי בלבד, כמו כ"ק.}

^{השגת הוויזה ארכה זמן, ובינתיים כיהן הרב מטוסוב כמשגיח בישיבת ”תומכי תמימים'׳ בברינואה. בתקופה זו דיווח לרבי כל העת על נושא הנסיעה למרוקו בכלל ובעיית הוויזה בפרט. על מכתביו קיבל תשובות ובהן הוראות מעשיות לצד דברי עידוד. הנה קטע קצר מדברי הרב מטוסוב לרבי, לאחר שמבהיר כי מתקשה להשיג ויזה:}

^{אין זאת אומרת כי הנני מהסס חלילה בענין מאראקא וכאילו תוהה על ההתחלה, אבל מבלי שנשקף מזה תוצאה חיובית לפי מראית העין, העליתי על הכתב שאלתי זו, וכבר הגדתי מראש כי כאשר כ״ק יגזור אומר כן יקום והנני לשמור ולעשות ולקיים.}

^{בקזבלנקה ובכפרים}

^{בחודש אלול תש״י התחתן הרב מטוסוב ובתחילת חודש אדר ראשון תשי״א קיבל וויזה לו ולרעייתו. כעבור שבועות ספורים, בשלהי אדר ראשון, יצא מצרפת למרוקו כאשר היעד הוא העיר קזבלנקה בה התגוררו באותה עת כמאה אלף יהודים והיא שימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. קזבלנקה שוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי, היא העיר הגדולה במרוקו בה גם שוכן הנמל הגדול במדינה, והיא נחשבת למרכז הכלכלי של המדינה(לעומתה העיר ראבאט היא עיר הבירה של המדינה, בה שוכנים ארמונות המלוכה).}

^{ההתחלה היתה רצופת אתגרים. לצד המטרה להטבת מצבם של כלל יהודי המדינה בגשם וברוח, החל הרב מטוסוב בארגון פעילות חינוכית חב׳׳דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו.}

^{היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות.}

^{הנה ציטוט מדיווח שכתב לרבי כחודש לאחר שהגיע למרוקו:}

^{בשבוע הקודם ביקרתי שלושה כפרים, האחד שמו גרסיף, שמה כתשעים תלמידים, חמישים נערים וארבעים נערות, לומדים בבית הספר צרפתי גם בשבת, אחרי דין ודברים בינותינו גמרו אומר לדרוש שתי דרישות: א) ביטול חילול השבת ויו״ט ב) רק חצי היום לימוד בבית הספר, ובאם לאו [ההורים] יקחום לגמרי מבית הספר [וכך יוכל להקים מסגרת לימודים תורניים לשעות אחר הצהרים], מושל העיר הצרפתי הסכים על זה. ודרוש אם כן הסכמת מנהל בית הספר ולא היה במקום, ויהיה בשבוע הזה ואם כן יתברר בשבוע הזה. יהא רעוא מן שמיא שיצא לפועל, האופן השני הרצוי לטוב. אבל הוכרחתי להסכים גם לאופן הראשון כי גם אנשי העיר מעוניינים בלימוד הצרפתי, והשעה דחוקה והעמדתי על דעתי [לא היה באפשרותו לשאול את הרבי ולקבל תשובה מפני קוצר השהות במקום, לכן החליט לבדו וכעת מבקש הוראה כללית איך לנהוג במקרים דומים:] ואעפ״כ על כ״ק שליט׳׳א להורות לי איך להתנהג במקרים כאלו לימים יבואו וגם במקום שאין חילול שבת.}

^{הכפר השני שמו דובדן, כשבעים תלמידים, עדיין דרוש רישיון רישמי בכתב מאיזשהו מושל גבוה… ולעת כזאת אושיב שם למלמד מאלו שהיו כבר אצל הרב מיכאל ליפסקר.}

^{תולדות חבד במרוקו…כיצד התפתחה שליחות שכזו?}

^{עמוד 28}