ארכיון יומי: 6 באוגוסט 2012


Une histoire de familles-Abid.-Abikhzer

Abidune-histoire-fe-familles

Nom patrynomique d'origine arabe don’t le sens est " l'esclave ", sous entendu de Dieu, equivalent de Abdallah et de l'Hebreu Obadia. Au XXeme siecle,  nom tres peu repandu, porte en Algerie – Alger, Constantine et en Tunisie – Tunis. 

Abikhzer. 

Nom tres patronymique a la consonance berbere evidente au sen difficile a cerner. Sans doute ethnique de lieu : le rabbin Eisenbeth cite un douar de Tunisie portant un nom proche : Benikhzer. 

L'explication litterale avancee parLaredose basnt sur laracinehebraique " akhzar ", qui signifie cruel, precede de l'indice de filation Aben, parait en l'occurrence peu convaincante. 

Autres orthographes : Abekhzer, Abekzer, Abeckjer. Au XXeme siecle, nom tres peu repandu porte essentiellement au Maroc dans les regions du Tafilalet et du Sous, en particukier a Agadir, Aka, et sans doute de la par emigration a Meknes, Tanger, Casablanca et en Algerie, dans l'Oranais. 

Autre source 

ABIKHEZER : nom associant le terme hebraique abi (pere) et Khezer, du nom d’une tribu berbere les Ouled Khazer qui vivaient dans la region de Constantine en Algerie 

Rabbi Moche Abikhzer. 

Rabbin a Beghris, dans le Tafilalet au XVIIIeme siecle, Son erudition lui valut une grande renommee dans toute la region et on s'adressait a lui por les questions dela Halakha.Sariche bibliotheque incluant des livres hebraiques imprimes en Europe et dans l’empire ottoman etait celebre en son temps.

Rabbi Abraham Abikhzer. 

1868 – 1945 : Fils de Moche , rabbin ne a Oran en 1866 dans une famille originaire du Tafilalet. Apres la mort prematuree de son père, sa mere monta avec lui en Terre Sainte en 1872, alors qu'il était age de 4 ans

Malgre sa situation economique tres difficile, sa mere, qui faisait des lessives chez les riches, tint a lui donner une education rabbinique poussee. Il etudia chez le grand maire rabbi eleazar Ben Toubo. Apres ses etudes de rabbinat, il fut envoye en mission par le Comite dela CommunauteMaghrebiennede Jerusalem comme emissaire pour ses œuvres dans les trois pays du Maghreb

Sur la route de retour, en 1892, la communaute d'Alexandrie lui proposa le poste de notaire et de secretaire du tribunal rabbinique. Il devait y fonder avec un autre rabbin marocain, Eliahou Hazan, une siciete pour la diffusion dela Torahet l'enseignement de l'hebreu moderne

Il ecrivit et edita un manuel moderne de la langue en 4 volumes. " Haivri ". Pendantla PremiereGuerre, il organisa l'aide aux juifs de palestine, expukses par les Turcs comme sujets ennemis, qui avaient trouve refuge en egypte

Nomme grand rabbin de la ville en 1918' et membre dy Haut tribunal Rabbinique d'Egypte, il decida en 1930 de revenir a Jerusalem ou il se joignit au Conseik du grand rabbinat etabli pae le Mandar britannique. Elu president d'honneur de la communaute maghrebienne, Vaad Haeda Hammarabit, en hommage a son action en sa faveur tuot au long de sa vie

Apres sa mort, la communaute maghrebienne donna son nom a sa nouvelle synagogue dans le quartier de Bakaa " Zekher leabraham "

 Autre source

ABIKHZER Abraham (1866-?). Originaire du Maroc. Fils de Moche Abikhzer. Rabbin, il s’établit a Alexandrie ou il occupa des fonctions communautaires et dirigea une yechivah. Il est l’auteur d’un manuel d’enseignement hebraique

Rabbi Shimon Abikhzer

Rabbin originaire du Tafilalet, il s'installa a meknes ou il mourut en 1880

Rabbi Shemouel Abikhzer

Rabbin enseignant et notaire a Meknes a la fin du dernier siecle

Rabbi Yaacb Hay Abikhzer.

Rabbin d'origine marocaine ne a Safed en 1888. Il fut envoye en mission par les yeshibot de la ville en 1928 en Egypte, et en 1931 en Tunisie.

Rabbi Abraham Abikhzer.

Saint ne a Ait Attab et dont le tombeau a Marrakech, ainsi que ceux de deux autres membres de sa famille, rabbi Yaacob et rabbi Israel, etaient devenus un lieu de pelerinage local.

Rabbi Itshak Abikhzer.

Rabbin a Tanger a al fin du XIXeme siecle et au debut du XXeme

David Abikhzer.

1909 – 1961 : Notable de la communaute de Port-Lyautey au Maroc, il fut vice president du Comite dela Communautedans les annees cinquante.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-הקהלה והשדרי"ם קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה זצ"ל

הקהלה והשדרי"ם

קהלת צפרו

סקירה כללית

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאור עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

כידוע שלכל שד׳ר כוללות בארץ ישראל היתה אכסנייא מיוחדת אצל אחד אמיד מבני הקהלה, לכל שליח ושליח מאותה כוללות שתהיה, וכמו שכתב חוקר תולדות יהודי מרוקו, רבי יעקב משה טולידאנו נר המערב ירושלים תרע״א עמ. 216 ״אהבתם לארץ ישראל נפלאה עד מאד.

 את פרוטתם האחרונה מנדבים הם לא״י ולקופת רבי מאיר בעל הנס, ורבי שמעון בר יוחאי, והשד"ר הבא מא״י אם ספרדי או אשכנזי הוא מתקבל אצלם בכבוד גדול ונותנים לו אכסנייא נאה ומתת כסף בנדבות נפרזה מכפי יכולתם״ וראה עוד בספר שלוחי ארץ ישראל א. יערי עמ. 35.

והכבוד הזה התבטא גם בשירים שחברו בקהילות הללו לכבוד השלוחים(השדרי׳ם) רבי דוד חסין הפייטן המפורסם ביותר בצפון אפריקה בעיר מכנאס שבמרוקו, הוא כתב הרבה שירים לכבודם של ששה שלוחי ארץ ישראל. ראה בספר שא״י הנז׳ עט. 40. גם בעיירה שלנו נתחברו שירים על השדרי׳ם. רבי יהודה אלבאז ז״ל בספרו שבות יהודה עט. 758 שיר על רבי רפאל ארזי הכהן ועוד.

כל שליח השתדל לקבוע קופות בקהלה לשם נשלח. ולתוך הקופה הזאת בני הקהלה היו משלשלים נדבותיהם בשעת צרה ובעת חדוה ראה שא״י עט. 58. והקופות הללו היו נקראות בשם קופות ארץ ישראל. והכסף המקובץ בהם בשם מעות ארץ ישראל. ונקבעו בקהלות ימים מסויימים בשנה לגבייה, ואח״ך נתוספו קופות מיוחדות למען כל עיר מערי הקדש והראשונה בהן היתד, עיר חברון. ובשנת תפ״ט(1729) ר׳ יחייא זאבי קבע בקהלת ברלין קופה חדשה. ובשנת תרי״א קבע רבי דוד הכהן בשליחות חברון קופה בשם מגן אבות כמו כן קופת רבי עמרם ב״ר אפרים דיואן שליח חברון במרוקו ובשנת תקמ״ב (1782) נפטר וקברו נעשה מקום קדוש, ורבים באים להשתטח עליו ראה מזרח ומערב כרך ג׳ תרפ״ט, ואחריהם הלכו בניה בוניה של עיה״ק טבריה שקבעו קופות בשם קופת רבי מאיר בעל הנס הקבור אצלם, רבי חיים פלאג׳י כותב בספרו לב חיים ח״ב סי׳ קס׳ בשנת תר״ב(1842) על קופת ר׳׳ט בעה״ן, היו גם אנשים שהניחו אחריהם צוואת שכ״ט על חלק

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

אוגוסט 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר