ארכיון יומי: 20 באוגוסט 2012


השירה היהודית העממית – לערובי-לערוצ ולערוצא החתן והכלה

לערוצ ולערוצא

החתן והכלה

 

שאלוני עלאס ייא וולד למרצא

שאלוני, מדוע זה, בן המזח

 

תגנני וותרקצ פי האד לערסא

תזמר ותרקוד בזה הגן שפרח

 

קולת נגנני בזזהו ווטאצא

אמרתי, אשיר בעלזה ובידי גביע

 

פי לקייאן לערוצ מעא לערוצא

במפגש החתן, אל כלתו הגיע

 

 

פי חקק לערוצ נעללי צוטי

לכבוד החתן, אגביה בנעימות קולי

 

נמוול פלחסין, וונזיד בלחננ לוואטי

אסלסל הרינה בגרוני, ואוסיף במנגינות מהללי

 

וועלא לערוצא נוולי פי בצאטי

ולמען הכלה אהיה, במיטב הגיגים

 

יעיסו בזוזהום, עיסא כאליצא

יחדיו יחיו שניהם, חיים מושלמים

 

 

ייאהייא לערוצ שרב מן בירהא

ואתה החתן, שתה לך מבארה

 

וואייאכ תעטי קלבכ לגירהא

והזהר פן לבך תַטה אל זולתה

 

כון וולד ננאס, וואלא תגיירהא

היה בן מיוחסים, ואל תדאיב לה

 

כיף ממא ייגיירו וורדא מגרוצא

כמעציבי שושנה,תלושה מגינתה

 

ייא לערוצא נווצציכ בטטאעא

ואַת הכלה אצווה, במשמעת ובשבועה

 

וותפיק פלליל, מא ייאמר כלל סאעא

עורי לו בלילות, כדרישתו ובכל שעה

 

באס תעיסו פזזהו וולכילאעא

כדי שתחיו בעלזה ובשושנים

 

וותוולדו לולאד בלכמיס וולכמיסא

במספר חמש ובחמישיות תלדו בנים

 

איימתא נחוזכ ייא גזאלי

אימתי אחזיק בך עופר צביים

 

באבא לערוצ ייא סביכא מן דדהבאן

חתני הדומה לרשת מחוטי זהבים

 

ייא קדיב לכיזראן, פשוואק פדלאלה

שרביט נוי החיזרן, למכרז בשווקים

 

סאדיתכ ביה ללאלא, אילא כחחלתי עיניכ

משביעה אותך באל, אם השחרת עיניך

 

וואס כאן הנאכ מריוד דלכחול

האם היה שם כוחל מכחולך

 

ייאוו האדיכ הייא כליקת מולאנא

או שמא זאת היא יצירת בוראך

 

לערוצ ולערוצא ענדי עזאז

החתן והכלה אצלי יקרים

 

ווגיר פרחהום לכביר הווא ייכפאנא

רק שמחתם הגדולה, לנו סיפוקם

 

ראה סעדי ייטלאע, וננזמתי פססמא תלאלי

עוד אושרי יתנשא, וכוכבי יסייר בשמים

 

איימתא נחוזכ ענדי ייא גזאלי

אימתי אחזיק בך, עופר צביים

 

וובזינכ, אנא נתקב עינין עדייאני

ובנוי פניך אנקר עיני האויבים

Une histoire de familles-Abisdris-Abisror

une-histoire-fe-famillesAbisdris 

        Nom patronymique d'origine arrbe ou berbere, au sens difficile a cerner. Au XXeme siècle, nom tres peu repandu, porte au sud du Maroc – Marrakech et a   Casablanca 

         Autre source     

ABESDRIS : nom d’origine hébraïque associant abi (pere) et Esdris personnage de la bible, combattant avec Judas Maccabee (cf. bible : II Maccabees 12, 36). 

Moise D. 

Militant sioniste a Casablanca dans les annees trente, membre du comite directeur du Keren Kayemet Leisrael pour le Maroc  

Abisror 

         Nom patronymique probablement d'origine hebraique. Indicative d'un titre de noblesse forme de l'indice de filiation hebraico arabe Abi, et du substantive " seror ", qui serait une alteration de " Serar " qui signifie privilege, autorite en matiere religieuse, comme par exemple l'abattage ritual ou la redaction d'actes de divorce, privileges hereditaires reserves dans dans nombre de communaute a certaines familles. 

         Autres hypotheses, egalement basse sur une origine hebraique : deformation de " Aby Tseror ", le pere du faisceau, sans doute le faisceau de la vie ( " Tseror hayim " ) . Selon une autre explication avancee parLaredo, ce serait une ethnique de la ville de Bousra, en Syrie, dont la famille serait originaire. 

Autre hypothese, avancee par Ismael Hamet : ancient prenom biblique tombe en desuetude : voir Ceror, fils de Bekhorat, de la tribu de Benjamin ( Samuel, 9/9 ). Le nom est attete en Espagne sous la forme de Abecror des lr XIIemem siècle. 

Il semble que le nom patronymique, Seror, plus repandu en Algerie et en Tunisise ait la meme origine, mais nous l'etidierons separement vu le role joue en Algerie par la dynastie de rabbins portant ce nom. 

Autres orthographes : Abiseror, Seror. Au XXeme siècle, nom peu repandu porte surtout au Maroc – Mogador, Aka, Safi,  Casablanca, en Algerie – Alger, MIliana, Oran et en Tunisie – Tunis

Rabbi Mordekhay Abisror

Rabbin et explorateur, une des figures les plus originales du judaisme nord africain des temps modrenes. Ne en1830 aAka dans le Souss' dans une famille originaire du sahara' il se distingua a un age tres precoce dans les etudes et fut envoye a Marrakech terminer ses etudes rabbiniques, qui a l'age de 18 ans il se rendit a Jerusalem pour parfaire sob education.

Intronise rabbin, il fut envoye a Alep en Syrie, puis pris de nostalgie, il decida de revenir au maroc et se joignit a des caravanes qui le menerent en Egypte, en Tripolitaine' en Tunisie et en Algerie. Conquis par les progres de ses freres israelites d'Algerie, il s'attarda dans ce pays quelques annees avanr de reprendrs la route poue le Maroc munu d'une protection francaise.

Revenu dans son village natal en 1858, il s'associa avec un commercant de Mogador, Salomon Ohayon, pour relancer le grand commerce trassaharien avec l'Afrique Noire qui n'était pkus pratique depuis des dizaines d'annees en raison de l'insecurite.

Il fut avec un de ses freres, le premier juif a Tombouctou. Il y restera 4 ans, amassant une grande fortune dans le commerce trssaharien, elargissant les echanges jusqu'à l'Italie, avant de revenir a Aka. Le village devenant trop etroit pour lui, il s'installa a Mogador ou il se gagna l'estime et l'amitie du consul de France, Beaumier.

Explorateur passionne par l'Afrique Noire vers laquelle il revint plusieurs reprises, ik publia un premier article, repris en brochure, sur " Le Premier etablissement des juifs a Tombouctou " dans le Bulletin dela SocieteFrancaisede Geographie qui le fit connaitre dans le monde scientifique.

Avec l'aide de l'Alliance' il se rendit a Paris oula Societede Geographie lui donna une information scientifique et le chargea d'une nouvelle mission officielle d'exploration. Exellent observateur. Il retrouva les traces de tribus juives islamisees dans les oasis de Touat ( voir Touati ) et parmi les Touareg.

Ruine par le pillage de deux de ses caravanes. Il finit par s'installer a Alger en1895. C'est la qu'il fut sollicite pur servir de guide au jeune capitaine francais Charles De Foucault, envoye en mission secrte d'observation a l'interieur du Maroc. Sur le conseil de Mordekhay, il put mener a bien sa mission d'observation deguise en rabbin moscovite, sans etre decouvert par les Musulmans, ni trahi par les Juifs qui avaient immediatement perce son secret.

L'auteur de la " Reconnaissance du Maroc, d'originaire si peu tendre pour les juijs du Maroc juges " paresseux, avares, gourmands, ivrognes, menteurs, voleurs haineux et surtout sans foi ni bonte ", reconnut pourtant les merites de son guide : j'ai peu parle de Mardochee dans la relation de mon voyage.

 Sa part fut grande pourtant, car il était charge des relations avec les indigenes et tous les soucis materiels retombaient sur lui….Intelligent, tres et trop prudent, infiniment ruse, beau parleur et meme eloquent, rabbin, assez instruit pour inspirer de la consideration aux israelites, il me rendit de grands services : je dois ajouter qu'il se momtra toujours vigilant et devoue a veiller a ma securite….."

Apres la fin de sa mission, il revint vers sa famille a Alger ou il enseigna l'hebreu et acquit la nationalite francaise. Il mourut deux ans plus tard, en 1886 en menant des experiences d'alchimie, ou il s'etait acquis une grande reputation, empoisonne par les odeurs de ses mysterieuses experiences.

Rabbi Shalom Abisror

Fils de Nissim. Rabbin ne a Akka au sud du Maroc. Kabbaliste, auteur d'un ouvrage de mystique, Netivot Shalom ( Casblanca 1953 ).

Rabbi Joseph Abisror

Petit fis du celebre rabbi Mordekhay. Rabbin ne a Alger, il fut pendant dix ans, de1928 a1938, rabbin de la communaute de Miliana, puis de la communaute d'Hussein-Dey, de1951 a1957

Yvon Abisror

Fils de Joseph. Administrateur de societe ne a Miliana en 1933 – Miliana est une ville d' Algérie, en Afrique du Nord . Sur le plan communautaire, ancient president puis president d'honneur de la communaute de Massy-Antony. Conseiller municipal delegue a Massy

Katty Bisror

Journaliste israelienne nee a El-Jadida en 1957, au Maroc, dans une famille originaire d'Algerie. Apres des etudes de sciences politiques et de journalisme a Paris, elle imigra en Israel en 1979.

Redactrice de la revue ideologique sioniste " Sillages ", puis correspondante en Israel de Radio J et des stations de radio juives de France, elle a cree a Tel-Aviv une societe de relations publiques " Happening ".

Autre source

ABISROR ou ABISEROR ou BISROR ou SERROR ou SEROR ou SEROUR : plusieurs origines possibles : ce nom d’origine hebraïque signifierait le pere (abi) du faisceau (tseror) ou mon pere est un faisceau. Tseror est egalement un nom biblique : c’est un homme de la tribu des Benjamin et pere du futur roi Saul (cf. bible : Genese 46,21). Autre explication : sror serait une deformation de srara signifiant autorite, et donc Abisror signifierait pèere de l’autorite : ils auraient donc occupe des postes de rabbins ou de sacrificateurs rituels. Enfin derniere hypothese : il viendrait du nom de tribus berberes de la réegion d’Oran

כל ישראל חברים – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת


ברית 30 - כל ישראל חברים

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

 

תעתיק – הרב יחיאל ביטון

תרגום – נסים קריספל בהסכמתו ובאדיבותו ועל כך אני מודה לו אישית – אלי פילו המעתיק

 

כא נכתר כייכרום עלא לפירחא די באם ג'א על כ׳איירכום תוואזבו עלא לערדא דייאלי. חדורכום הנא די כא יעמללנא אונור כא יביין למעעזזא לקיבירא די כא תעזזו אסגיל דלאלייאנס ישראלית וניברסיל (יחב יקול די הווא חברת כל ישראל חברים) די ליום כא נעיידו חג היובל דייאלהא, לאיץ ליום 50 עאם מן אנהאר די תכוונית.

כא יבאנלי באיין יצלאח נוקפו ואחד למינוטא עלא אטריק די פאש תמססאת לאלייאנס, באש נתפההמו פילמפיאתנאת די כול נהאר די פאתנית האד לחברה באש יתזיין ליסטאדו דסוסיידאד דליהוד, באש יתחררהום מן לגלות ובאש יתפיייק לעקל וטרבייא דייאלהום, ונורריולכום בקצור לכייר די לחקית יתעמל.

פוסט להדרא יתזיבני לוזבא באש נטלב מנכום למעזזא (תעזזו), לננאס לכתאר יהוד או מאהושי יהוד, די מן זאנב לאחדות אוו למחבבה די בני אדם, כ׳דממו מתאעהום, וגהדהום ולפודיר דייאלהום אללכייר דלקהלות למגיבונין.

פעאם תמנטאעש למייא ורבעין, ואחד לפיראיילי קיאיזוליק, לפאדרי טומאם, גיבר פדמשק (פשאם), לגנאחה דייאלו תוצאבית פדרב ליהוד דגייא קאמו יעייטו בעלילות דם (באיין ליהוד קתלוה באש ירפ״דו דממא למצה) עשרין דליהוד תשזנו ותעדדבו, שי מנהום מאתו תחת אתעדיב.

קרימיו יהודי פיראנציץ די כאן דאך לוקת בעדא אבוגאדו משנוע, משא לענד גאייב אצולטאן פ׳מאצר, מירממיא – עלי, הווא וסאר מוזיז מונטיפיורי, לינגליז למערוף בלכייר די כאן יעמל.

בלמפאתנאת דייאלהום בזוזהום וצלו באש יפקיקיו ליהוד מן ייד קתתאלהום. אתכימימא וררזא דליהוד דדנייא כאמלא כאנו תאבעין האד אזזוז דננאס פהאד אשליחות אנוכלי ולקבירא.

ומאהושי גייר ליהוד, התא לגנום חססיבי לי סאדוס כאמלין ראנא ראפדינלהום להם. אצולטאנא ויקייווריה כאנת עטאת אודיינסיה למונטפיורי, סקיציתו עלא אשליחות די קבל ואדניתו באש ירקב פוואהד לפירגאטא דלמכיזן.

ואש מאוהשי אתכמימא די כה יתמששי לאלייאנץ – ואכיא דאך לוקת מאזאל מא גילאקית – הייא די גוודית קרימיו ומונטיפיורי באש יפקיקיו ליהוד לעתאמנין די כאנו זככאו ביהום ואחד לקתילא דלגדוב?

ופילחן בלעא דננאס חססו דאך לוקה באיין ואחד לחברה די יתדררג עלא ליהוד ויתפאתן עלא לחק דיילאהום כאנית מוודאזא.

כאיינין דאבא ובאנו בעדא האדי 50 עאם, פינתרת לגנוס גימאעאת מכתתבין במלמכיזן די כא יתשממאוו קיוניססטוואר, פ׳וסטאנד, באורד, אוו דיפלוטים דכלי די מוככלין בסגולאת ליהוד ודי כא יכדמו ואציטא באיין ליהוד ולמכיזן דלבלאד.

 תרגום באדיבותו של מר נסים קריספל

אני מודה לכם מקרב לב על ההזדמנות שהענקתם לי להשתתף באירוע זה. נוכחותכם באירוע מעידה  על האהבה הרבה שאתם רוחשים לארגון אליאנס שכיום הזה מלאו לו יובל שנים.

אני מרגיש צורך להקדיש דקה או שתיים להתנהלותה של אליאנס ולספר על פעילותה המבורכת בעבר ועל התרומה שהיא עוד תעניק בעתיד. תרומה המעניקה כבוד לעם היהודי באשר הוא, מעודדת אותו לצאת מגולה לתקומה ומעצבת את דמותנו בעיני-כל כחברה נאורה ותרבותית.

כמו כן, במהלך דבריי, אני מבקש מכם לכבד את היהודים והלא-יהודים שייסדו את הארגון אשר בעבור הערך הנעלה של אהבת האדם והאחדות, הקדישו את כל מרצם ואונם כדי לסייע לאביונים בכל מקום שהם.

בשנת 1840, אדם בשם תומאס, נעלם בדמשק וגופתו נמצאה ברובע היהודי. מייד נתעוררה חמתם של הגויים והם העלילו על היהודים שהם אלה שרצחו אותו כדי ליטול את דמו ולערבב אותו בעיסת הבצק ממנה הכינו מצות לפסח. בעטיה של עלילת הדם נעצרו 20 יהודים ונכלאו. הם עברו עינויים קשים וחלקם לא יכול היה לעמוד בהם ומצא את מותו. עורך דין יהודי צרפתי נאור ובעל מוניטין בשם כרמיה, נחלץ לעזרתם של אותם יהודים, עשה מעשה והלך לפגוש את מזכירו של המלך המצרי מוחמד עאלי. הוא גייס לאותה מטרה נעלה גם את הנדיב הידוע מר משה מונטיפיורי, כדי לבקש מהמלך שיעשה את כל שיש לאל ידו על מנת לשחרר את היהודים מכלאם.

יהודי דמשק וגם גויים ממדינות העולם ליוו בדאגה ובחרדה את שליחותם של השניים ואת מפגשם עם נציגו של המלך. גם מלכת בריטניה בכבודה ובעצמה, עודדה את השניים לעשות כל מאמץ כדי להציל את היהודים מיד׳ שוביהם העותומאניים . היא אף הזמינה אליה את משה מונטיפיורי והציעה לו לעלות על אחת מאוניות הצי הבריטי כדי להגיע למצרים.

 אירוע זה היווה את המניע להיווסדה של אליאנס. באותה עת נתעורר לו ארגון יהודי ששם לו למטרה, להגן על אותם יהודים כלואים ולהעיר את ליבותיהם של מנהיגי העולם כדי שיעשו משהו עבורם.

 

Alliance Israelite Universelle

Je tiens à souligner que les photos sont la propriété exclusive de Sammy Elharar

Priere de respecter son desir de ne pas copier ces photos

 

 

 

עבודת שורשים לתלמיד-הרובע היהודי – המלאה

2. הרובע היהודי – המלאה

בערים הוקם המלאח, הוא רובע היהודים, בקירבת ארמונו של השליט המולך. קירבה זו באה לסמל כביכול כי היהודים נמצאים תחת חסותו המיוחדת של השלטון, אולם בימי ההתמרדויות של חיל המשמר של שבטי הברברים, ובמיוחד לאחר מותו של השליט, היו רבעים אלה המקום הראשון המועד לשוד ולרצח. בימים כתיקונם היו תנאי החיים במלאח המוקף חומות ושערים קשים למדי. הצפיפות היתה גדולה, כיוון שלא היתה קיימת כמעט כל אפשרות להרחבת השטח. הסוכות והבניינים הרעועים היו עולים מדי פעם באש הדליקות, אספקת המים היתה לקויה, ולא יפלא איפוא שמשכנות היהודים נודעו כשכונות עוני, לכלוך ומחלות. חמור במיוחד היה מצב היהודים בערי הדרום. האוכלוסייה המוסלמית הקנאית עיינה את היהודים ודחקה את צעדיהם, ותנאי האקלים הקשה באזור זה היו קשים שבעתיים מהתנאים במלאח הצפוף.

החברה בכללותה השכילה לשמור על אופיה המסורתי ועל דבקותה במורשת היהודית. חיי בניה נרקמו בראש ובראשונה בשכונה היהודית בתוך בית הכנסת ובחוג המשפחה.

3. חיי הרוח החינוך והתרבות

גדולי החכמים ועיסוקיהם

חכמי מרוקו עמדו בקשרי שאלות ותשובות עם ישיבות בבל וארץ ישראל. מרכזי הלימוד החשובים היו פאס, מכנאס, סג׳למאסה, סבתא, אע׳מת ודרעא. מגדולי התורה שבכל הדורות הוא ר׳ יצחק אלפסי – הרי״ף (1103-1013), שהקים בעיר פאס ישיבה ושלח תשובות בענייני הלכה לכל קצווי הגולה. ספרו החשוב ״הלכות הרי״ף״, המסכם את ההלכות התלמודיות ומקל על הלומדים, נדפס והופץ בכל פזורות ישראל. היה זה הספר הראשון מסוגו והוא זכה לשם החיבה ״התלמוד הקטן״.

החכמים עסקו בתחומים הבאים: הלכה, פרשנות המקרא, פירושים על התלמוד וכתיבת חידושים בצידו, דרוש, שירה, פיוט ועוד. הם עסקו גם בדקדוק ובכתיבת איגרונים — קבצים של איגרות הכתובות בלשון מליצית. מעטים התעניינו בחוכמת התכונה (אסטרונומיה).

לחכמי ספרד היתה השפעה מכרעה על קהילות מרוקו. הם תיקנו במחצית הראשונה של המאה ה-16 את סידרת תקנות פאס, שבאו להסדיר את חיי הפרט והקהילה. תקנותיהם זכו במרוצת הזמן לתוקף מחייב לגבי כל יהודי מרוקו.

התקופה שמן השליש האחרון של המאה ה-17 ועד שלהי המאה ה-18 מוגדרת כפרק הזוהר בחיי הרוח של יהודי מרוקו. הם זכו לתחייה רוחנית וליצירה ספרותית פורייה בתחומים שנמנו לעיל — יצירה שינקה את כוחה מן המיזוג המופלא שנוצר בין ה״תושבים״ הוותיקים לבין אחיהם המגורשים ה״חדשים״.

הקבלה והשבתאות

החל בסוף המאה ה-17 היתה קבלת האר״י הקדוש ענף חשוב בחוכמתם של רוב רבני מרוקו. היא כבשה לבבות רבים, במיוחד באזורים מבודדים ונידחים כמו בדרום, בגלל עיסוקה בנושאי הגלות והגאולה, ביאת המשיח וחישובי הקץ — נושאים שמילאו את חייהם, וגם בהשפעת הסביבה הברברית, שהיתה אפופה אווירה של מיסתורין.

השפעה גדולה לשבתאות היתה במשך כעשור שנים — מאז הכריז שבתי צבי על עצמו כמשיח ב-1665 ועד שנת 1675, שבה דעכה האמונה בו. במיוחד היו מהלכים לתנועה בראשיתה בדרום מזרח ומערב הארץ, ששם היתה לקבלה השפעה חזקה מאוד. הלחץ הקשה שבו היו נתונות כמה קהילות סייע להתפשטותה של הפעילות השבתאית. במכנאס למשל עמד הנגיד מימון מימראן בראש המאמינים בשבתי צבי וחלק מיהודי העיר אף ביטלו את צום תשעה באב. עם זאת, כגודל ההתלהבות כך היו ממדי האכזבה. מכל מקום, השבתאות לא הותירה במרוקו עקבות של ממש, כפי שקרה בתפוצות אחרות. במכנאס קם ב-1675 יוסף בן צור והכריז על עצמו שהוא ״משיח״ הממשיך את דרכו של שבתי צבי.

הערצת הקדושים

הערצתם של קדושים וצדיקים היא אחת מן התופעות המרכזיות בחיי יהודי מרוקו, במיוחד בקרב השכבות העממיות, שהיוו את רובה המכריע של החברה היהודית. בני העם האמינו שה״קדוש״, שנודע בחייו כעושה מעשי מופת ובעל סגולות מיוחדות ומידות חסידות, ממשיך לחולל ניסים גם אחרי מותו. מעמד מיוחד היה ל״קדושים״ שהגיעו מארץ ישראל. מבין כ- 615 ״קדושים״ ששמם נודע במרוקו, 90 באו מארץ ישראל.

מספר ה״קדושים״ מתרבה והולך ככל שמדרימים. נראה שגרם לכך מגע רחב וממושך יותר עם הברברים, שהם חלק ניכר מן התושבים באזור, ואצלם פולחן הקדושים התקיים במשך מאות שנים.

האמונה במעשי המופת של הצדיקים היתה מגוונת. ה״קדוש״ ריפא חולים, פקד עקרות ואפילו הקים נכים על רגליהם ופקח עיני עיוורים. גם האתר שמסביב לקבר — אבנים, מעיינות, עצים וכדומה – נעשה מקודש ובני העם היו לוקחים פריטים מן המקום כקמיעות לסגולה. בשעת הצורך היו המאמינים עולים לקברו(״זיארה״ – העלייה לרגל), אך שיא הפעילות הוא בהילולה שנערכה כל שנה ביום פטירתו. ה״זיארה״ היתה אירוע דתי וחברתי מרכזי במחזור השנה של יהודי מרוקו.

הרבנים ויצירותיהם בעת החדשה

בסוף המאה ה-18 וביתר שאת במאה ה-19 ועד לדורות האחרונים צמחה שכבה של רבנים וחכמים חשובים גם בקהילות קטנות יותר. הפעילות הרוחנית הצטמצמה לחוגים מסוימים של חכמים ומשכילים מבני השכבות החברתיות והכלכליות העליונות. עם זאת, התפשטותה של הקבלה ובמיוחד כביטוייה העממיים, קירבה במקצת את חוג החכמים והמשכילים אל השכבות העממיות.

בשנים 1960-1880 חלה ירידה בפרשנות התלמוד. עם זאת, נתחברו בתקופה זו כתשעים יצירות בהלכה, רובן שאלות ותשובות וספרי פסיקה. לא היו בין המחברים בתקופה המאוחרת פרשנים גדולים של ה״זוהר״ או מקובלים בעלי גישה פילוסופית. עיקר החיבורים היו הפירושים הקבליים לתורה.

מרוקו המשיכה להיות אחד המקומות המעטים בעולם היהודי שבהם נתחברו שירים ופיוטים לפי דפוסים שנקבעו בספרד של ״תור הזהב״. לא היו בין מחברים אלה משוררים בעלי שיעור קומה, אך הם המשיכו מסורת ארוכה של פייסנות עברית. שירי שבח לצדיקים ולקדושים זכו לתפוצה רבה, הם הושמעו בהילולות של אותם צדיקים והפכו לחלק בלתי נפרד מטקסי העלייה לרגל לקברות הקדושים. ר׳ דוד חסין (מכנאס 1792-1727) ור׳ דוד אלקאיים (מוגאדור 1940-1855) היו שני משוררים עבריים שהשאירו את רישומם העמוק על הפייטנות של יהודי מרוקו.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-נוהג בחכמה – אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי השו"ע, שנהגו סכל קהילות שיראל במזרח ובמערב

 

נוהג בחכמה – אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי השו"ע, שנהגו סכל קהילות שיראל במזרח ובמערב

פתח דבר – משה עמאר.נוהג בחכמה

כי כל מנהגי האומה באלו מנהגות….אין ראוי לבזותם, ומי שהנהיגם זריז ונשכר הוא. כי הם מעיקרים ולא יבוזו במנהגי האומה. וכבר אמר הנביא ע"ה ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב….ולא יתבזה דבר ממה שעשו הקדמונים ע"ה…..

רבינו נסים, מגילת סתרים.

מתוך עיסוקי והתעניינותי בתורתם של רבותינו הקדושים, רבני המערב, סקרנותי וצמאוני הגדול לדעת תולדותיהם, פעולם, אמרי פיהם ותורתם, באתי מזה שנים לגשש אחר מקום הינוח של תורתו של רבינו הגדול איש האשכולות רבי יוסף בן נאיים זצ"ל.

ביודעי ומכירי, כי על ידה אזכה בכפליים, בתורתו שלו ובתורתם של רבותינו חכמי המערב, אשר שזר ואצר אותה בחיבוריו, שהלוא לא היה עוד כמוהו להוקיר ולהעריך את תורתם של רבותינו הראשונים ולכאוב את כאבם וכאב תורתם במונחת בקרן זווית.

והוא אשר טרח ויגע בעשר אצבעותיו להציל את יתר הפליטה מתורתם, אף השקיע דמים מרובים – דמים תרתי משמע, לחפש אחריה בגניזות. היה הוגה בה ועונד אותה עטרה לראשו. מתוכה ומתוך ספרים נוספים ליקט פירורי מידע על רבותינו הקדושים ועל תורתם.

ואכן זכה להציב להם יד ושם להאיר את דמותם ופועלם ולהנציחם לדורות הבאים בחיבוריו הגדולים אשר הקדיש להם : " מלכי רבנן " ן " כבוד מלכים "

מן השמים סייעוני וגישושי נשאו פרי, לפני כשנתיים הגעתי לנכדי הרב לבית הלוי הי"ו, אשר קיבלוני בסבר פנים יפות, נתנו בי את אמונם ומסרו בידי חיבורי הרב בזה אחר זה. מראש החלטתי לסקור את כל יצירתו בעיון ראשון, רק אז אחליט למי מחיבורי הרב לתת זכות קדימה, לטיפול ולעיון מעמיק יותר.

תוך כדי תקופה זו הגיע למשפחת הרב, אברך ממשפחת מונסונייגו, אשר עקב פטירת אביו החל להתעניין במנהגי אבלות, והציע להם לפרסם את החיבור " נוהג בחכמה " והם נענו לו ברצון. אני מצדי הבעתי נכונות לעמוד לימינו ולעזור לו בעצה ותושייה.

אך לאחר שהתחיל בהעתקת כתב היד ובהכנתו, התעוררו קשיים שונים ופרש. ואז פנו אלי בני המשפחה שיחיו, לקחת עלי את הטיפול בעריכת הספר לדפוס ובהחדרתו ולא יכולתי לסרב, למרות שידי עמוסות בעבודת הקודש, ההדרת מספר חיבורים מתורתם של רבינו הקדושים מאורי המערב זיע"א. ומן השמים זכו לחיבור זה להיות ראשון לראות אור, וכבר אמרו חז"ל " הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל.

ב"ה זכינו לברך על המוגמר והנה הספר הקדשו נוהג בחכמה ניצב בשער, תורה יוצאת בהינומא לכל ישראל ברוב פאר והדר. הספר הוא אוצר בלום של מנהגים שנהגו ישראל קדושים במזרח ובמערב, אשכנזים וספרדים.

תוך שימת דגש על מנהגים שנהגו בעוב"י פאס יע"א. לחיבור הוספנו גם תקציר לספר. בפתח הספר קבענו צוהר לתודות רבי יוסף בן נאיים ויצירתו, בו תיארנו אישיותו ודמותו הרב גונית של מו"ר הרב המחבר, הליכותיו בקודש, תולדותיהם של צדיקים ומעשים טובים, וכן תיארנו יצירתו וחיבוריו אחד לאחד.

כעתירת

ע"ה משה עמאר. 

תמונות מקזבלנקה – סמי אלהרר

 

 

מספר התמונה 36   זו תמונה של כול העובדים

( בדאר אל מכאזאן בוסמרה בקזבלנקה )  השלישי משמאל

עם חליפה שחורה  זה אבא שלי  אלברט אלהרר שעבד בתפקיד של ( מוקאדם – שייך ) האיש האמצעי עם כובע אפור

זה ( הכליפא של קזבלנקה והוא ממשפחת המלך ושמו עלאוי )

בכבוד רב

סמי אלהרר 

 

תמונות מקזבלנקה – סמי אלהרר

מספר תמונה 43 זה מלך מרוקו מוחמד החמישי בביקור בקזבלנקה

האיש עם (זלביה והשלהם הלבן מימין )

זה אבא שלי  אלברט אלהרר שבתוקף תפקידו מלווה את המלך בביקור של בקזבלנקה

בכבוד רב

סמי אלהרר

תמונות מקזבלנקה – סמי אלהרר

 

מספר תמונה 19 האיש השני משמאל זה אח של אבא שלי ניסים הרר

שהיה יועץ מלך מרוקו מוחמד החמישי

עם אנשי המלך

בכבוד רב

סמי אלהרר 

תמונות מקזבלנקה – סמי אלהרר

 

מספר 41 האיש הראשון מימין זה אח של אבא שלי ניסים הרר

עם אנשי המלך בביקור באחד ממדינות אירופה

בכבוד רב

סמי אלהרר 

תמונות מקזבלנקה – סמי אלהרר

 

מספר 57 מלך מרוקו מוחמד החמישי עם בנו חסן השני האיש עם עניבת פרפר

זה אח של אבא שלי ניסים הרר

בכבוד רב

תמונות מקזבלנקה – סמי אלהרר

מספר 92 האיש השני מימין זה ניסים הרר עם אנשי המלך

בדרכם לאחת הנסיעות עם מוחמד החמישי מלך מרוקו

בכבוד רב

סמי אלהרר 

תמונות מקזבלנקה – סמי אלהרר

מספר 23 האיש הקיצוני משמאל זה ניסים הרר עם אנשי המלך

בכבוד רב

סמי אלהרר 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר