הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו
197 – לתורה ולתעודה אשיר – רלז
פיוט יסדתי לכבוד שד"ר, החכם השלם הכולל, כהר"ר יעק עייאש, בן לאותו צדיק הרב המופלג, כמוהר"ר יהודה עייאש זלה"ה, שליח ירושלים תוב"ב. סימן לדויד בר אהרן חזק
לתודה ולתעודה
אשיר מזמור לתודה
לכבוד פטדה חמודה
מבית לחם יהודה
דודי לי ואני לו
לראותו עיני כלו
אספר מהללו
אביעה ואגידה
ושיר חדש אפצחה
לפניו אקריב מנחה
בו אעלצה ואשמחה
ואעשה סעודה
יאה נאה אילן זה
אשר אני אחזה
מזה בן מזה יזה
לבז בר לבש מדא
דרכיו מה נעמו
יעקב איש תם שמו
ריח טוב אליו כמו
מור אהלים וקדה
במצות אל נתכהן
דהינא ואדהן
בר אורין בר אבהן
גור אריה יהודה
רב רחומאי רב אחאי
מקבצאל בן איש חי
ואמרתם כה לחי
אשרי האם אשר ילדה
איש כמתנת ידו
יתן לו ממאדו
אחד לפי כבודו
רב הנ"א ורב חסד"א
הן קדשוהו שמים
חכמי ירושלים
הם לנו לעינים
בתורה ובעבודה
רצון אלהים עושה
גם אחרים מעשה
להקריב קרבן אשה
לפני אל צור תעודה
נדיבי עמים גורו
פן תכוו באורו
ובכבודו הזהרו
וגילו ברעדה
חכם שוקל וסופר
זריז וקל כעפר
קום לקרא בתוך ספר
תוך קהל וגם עדה