Une histoire de familles-J.Toledano-Abitbol

une-histoire-fe-famillesAbitbol 

Un des noms patronymique les plus repandus en Afrique du Nord. Sous ses differentes variants de Botbol, Teboul, Tebbole, Touboul, qui semblent tous indiquer en arabe le meme nom de metier : fabricant ou joueur de tambourins. La fabrication de tambours etait elle  si specifiquement juive poue meriter une telle abondance de noms lies a cette occupation ?

Mystere insondable !  D'ou d'autres tentatives d'explication. Le rabbin Yossef Messas, se basant sur la phonetique, opte pour un autre metier : le menuisier, le fabricant de " tablas ", mot designant dans le Talmud, ainsi qu'en espagnol et en arabe dialectal, les tables.

 Ismael Hamet y decele egalement une origine hebraique, derivant du penom biblique Tubal qui signifie textuellement transport, descendant de Jaffet (la Genese10, 2 ) et cite egalement dans Isaie : " le leur donnerai le signal, et j'en deleguerai une partie, saints et saufs, vers les peuples de Tarchich, de Poul, de Loud, habiles a manier l'arc, de Toubal et de Yavan ( Isaie 66, 19 ) .

On peur etre y trouver un debut de confirmation dans la tradition transmise oralement par les membres de cette famille a Sefrou et selon laquelle ils seraient descendants de la tribu de Judah et du Roi de David par la famille Perez.

L'objection est que ce patronyme existe egalement chez les Musulmans du Maghreb. Une autre explication plus savante y voit une deformation du commandement talmudique " Bo Tbol ", viens prendre un bain rituel purificateur, indiquant le gerant du bain rituel, mais on sent trop qu'elle a ete pensee apres coup pour risquer d’emporter la conviction.

Autres formes : Teboul, Tebol, Botbol, Tobali, Touboul, Bitboul, que nous etudierons separement. Au debut du XXeme siècle, un des patronymes les plus specifiques du Maghreb, tres repandu dans les trios pays et plus partculierement au Maroc – Marrakech, Rabat, Sale, Mazagan, Sefrou, Fes, Mogador, Agadir, Debdou, Tanger Casablanca et par emigration au Bresil ( Amazinie ), mais egalement en Algerie – Oran, Tlemcen, Alger, Boufarik, Constantine, Sidi Bel abes et en Tunisie – Tunis, Sousse.

 

Rabbi Abraham Abitbol

Saint dont on ignore la biographie et dont la tombe au cimetiere de Marrakech etait un lieu de pelerinage local.

Rabbi Shelomo Abitbol

Rabbin kabbaliste a Marrakech, il fut dans sa ville un des plus efficaces propagandistes du movement messianique de Shabtai Zvi en 1666. La communaute de Marrakech etait entierement acquise aux croyants du faux Messie.

Il disait a ses compatriotes qui etaient dans le doute : " Il vaut mieu etre parmi les croyants que parmi les mecreants "  Apres le reflux du movement a la suite de la conversion de Shabtai Zvi a l'Islam en 1666, Marrakech resta le dernier bastion et ne revint a l'orthodoxie, notamment au respect di jeune de Ticha Beab – supprime par les shabtaistes – qu'en 1669.  

Rabbi Levy Abitbol

Rabbin ne a Demnate, il monta en Terre Sainte a la fin du XVIIIeme siecle. Il fut envoye en 1707 au Maghreb comme emissiare charge de rceuillir des dons pour les yeshivots de Jerusalem.

Rabbi Shaul Yehoshoua abitbol

1740 – 1809 : Fils de rabbi itshak. C'est le fondateur de la dynastie de rabbins qui s'illusterent pendant deux siecles a Sefrou. Surnomme,selon les initiales hebraiques de son nom, Rav shisha. Nomme juge dayan a l'age de 18 ans, il presida le tribunal rabbinique pendant un demi siecle.

Sa reputation en matiere de Halakha depassa largement les frontieres de sa ville, atteignant l'ensemble du Maroc. En temoignant les elegies composees a sa mort par les deux grands poetes deMeknes, rabbi david Hassine et rabbi Yaacob Berdugo.

Ses decisions jurudiques faisaient jurisprudence devant les tribunaux rabbiniques du Maroc bien qu' elles n'aient ete imprimees que tres tardivement – avec ses sermons et commentaries – a Jerusalem en deux volumes en 1930 et 1934, sous le titre de " Avne Shaish ". Son fils Raphael fut egalement un rabbin connu a Sefrou.

L'elegie composee par Rabbi David Ben Aharon Hassine en hebreuתהלה לדוד 001

50 – אל משוש אר"ש יפה נוף

 

פיוט יסדתי לכבוד החכם השלם דיין מצויין כבוד הרב ישועה שאול במתא צפרו יע"א

 

אֶל מְשׂוֹשׂ אֶרֶ"שׁ יפה נוף / לכבודו זמר שיר אביעה

במצנפת בַ"ד צָנוֹף יִצְנֹף / ובראשו כובע ישועה

 

כאן הכינויים של כבוד רבי ישועה

משור אר"ש – משחק לשון שכיח, המילה אר"ש מציינת יכולת הבעב ולמדנות

 

במצנפת…יצנוף : ציין ב"ד בגרשיים לציון ראשי תיבות בית דין, ששירב רבי ישוה כחבר בו

 

נאספו בו כל ההדרים / פקודי ה' ישרים

מפי סופרים גם ספרים / מרכבותיך ישועה

 

מפי סופרים וספרים…שלמד גם ממוריו וגם מן הספרים

 

יום זה נכבד ראו עיני / גבעת שאול בחיר ה'

אשר בשירי ורנָנָי / זמרת יה ויהי לי לישועה

 

גבעת שאול בחירו : ציין בזה את מקום מושבו של רבי שאול ישועה, העיר צפרו

 

דור ישרים בואו שעריו / מצוף דבש מָתקו אֲמָרָיו

יראת ה' אוצריו / רחוק מרשעים ישועה

 

ואותו יום תדרשוּן / אשר יאמר לכם תעשון

ושאבתים מים בששון / ממעיני הישועה

 

דָן ידין עמו בְּיֹשֶר / ומטיב דרך מְיַסֵּר

משיע שלום מבשר / טוב משמיע ישועה

 

ומטים דרך : הסרים מדרך הישר ומדרך התורה

מיסר : הוא מעניש ומוכיח

 

חסין קדוש ירבה שלומו / ישים את המִשְׂרה על שכמו

יִרצה ה' בעמו / יפאר ענוים בישועה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2012
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר