הערצת הקדושים -יהודי מרוקו – י. בן עמי
המונח מולאי פחות נפוץ בקרב יהודי מרוקו אבל זכה לפרסום רב היות שהוא נסוב לאחד הקדושים הנערצים ביותר על־ידיהם, מולאי איגגי. ידועים ששה קדושים ששמם מתחיל במונח מולאי: מולאי איגגי, מולאי אינגירד, מולאי יעקב, מולאי סדרה, מולאי תאביה ומולאי תאמראן, ואחד נוסף בעל שני שמות: ר׳ אברהם כהן הוא מולאי מאתיל. גם כאן השמות קשורים למקומות (איגגי ותאביה) או לעץ (סדרה).
המונח סייד, שהוראתו אדון, לא נפוץ בקרב היהודים כחלק משמו של קדוש. ידוע קדוש אחד בשם סייד אל־מרהירהא. לר׳ אהרון הכהן (דמנאת) קוראים היהודים סייד אהרון כהן או סייד אהרון. הקדוש קאייד אל־גאבא נקרא סייד אל־יהוד על־ידי המוסלמים. משתמשים יותר בתואר סייד כאשר מזכירים את הקדושים ואומרים על קדוש פלוני שהוא סייד גדול. כמו כן משתמשים בצורות סידנא (אדוננו) וסידנא (אדונינו). הרבה יותר נפוץ בשמות של הקדושים הוא המונח סידי (צירוף של יסייד׳ עם מילת היחס ׳שלי׳) והוראתו אדוני.
לקבוצה זו שייכים קדושים רבים הנערצים הן על־ידי היהודים והן על־ידי המוסלמים, ואחרים שעליהם נאמר במפורש שהערבים לקחו אותם מהיהודים. תופעות אלה מסבירות את השימוש במונח סידי וכן את העובדה שקדושים נושאים שם ערבי, כגון סידי מוחמד ובלקאסם וסידי חמאד אל־כאמל, או קיצור בצורה ערבית, כגון סידי בראהים וסידי מוסא. הקדוש המפורסם ביותר בקבוצה זו הוא סידי בועיסא וסלימאן.
המונח חזן שגור בקרב המוסלמים לציון הקדוש היהודי, אך יהודים משתמשים בו רק במקרים מועטים. ידועים שלושה קדושים שהמונח חזן הוא חלק של שמם: חזן איזו, חזן אל־חילי וחזן די תירהרמין. שני האחרונים נערצים על־ידי היהודים וכן על־ידי המוסלמים. ר׳ אהרון כהן (דוכאלה) נקרא חזן הארון או חזן הארון כהן על־ידי היהודים.
מונח נוסף השגור בפי היהודים הוא באבא, שהוראתו אבא. נראה שזהו שם חיבה שניתן בעיקר לקדושים בעודם בחיים. הוא נמצא בשימוש במיוחד לגבי צאצאים של ר׳ יעקב אביחצירא" ושל ר׳ דוד בן־ברוך.
ביחס לנשים משתמשים במונח ״סדיקה״ (צדיקה) כאשר מזכירים קדושה, המקביל למונח סדדיק לגבי קדושים גברים. המונח מופיע בשמה של הקדושה המפורסמת ביותר במרוקו, סול הצדיקה או סוליכה הצדיקה, היא סול חטשואל. המונח השגור ביותר במרוקו כחלק משמה של אשה קדושה הוא לאלה, שהוראתו בברברית ׳גברת׳. במקרה אחד אנו מוצאים את הצירוף לאלה צדיקה (הקדושה הקבורה באימין תימוגה), ובשני מקרים אחרים מצורפים שני המונחים לשמה של הקדושה: לאלה סול הצדיקה ולאלה מרים הצדיקה. ידועה קדושה אחת בשם אמא והיא אמא אסתר, ואחת בשם סתי (שהוראתו בערבית ׳גברת׳) והוא בא בצירוף: לאלה סיתי בן־סאסו.
קדושים מוזכרים גם בתואר עזיזי שפירושו אהובי ו־חְבִּיִבִּי שפירושו יקירי. יהודי הדרום משתמשים במונח אל ענאייא,שפירושו השגחה, שמירה. יהודי דראע (סביבות מחאמיד) משתמשים במונח אל גאסי, שפירושו המון, קהל.
לפעמים נהוג להוסיף תארים לקדושים מסוימים. כך יש קדושים המכונים סבאע,שפירושו ׳אריה׳, וכן סבאע אל כביר דהיינו האריה הגדול, או סבאע אל עזיז שפירושו האריה האהוב. רק קדושים מספר מהדרום זכו לתואר זה, כגון ר׳ דוד ומשה, ר׳ חנניה הכהן, ר׳ יוסף דיין, ר׳ מכלוף בן־יוסף אביחצירא ור׳ משה בן־חמו. תואר אחר הנוסף לשמות של קדושים מפורסמים הוא אזוג, שפירושו בברברית ׳גדול׳. כך אומרים ר׳ דוד בן ברוך כהן אזוג, ר׳ דוד ומשה אזוג, ר׳ פנחס הכהן אזוג.
היווצרותם של הקדושים
אחת השאלות המרתקות הקשורות לפולחן הקדושים בכלל ובמרוקו בפרט, במיוחד לאור המספר הגדול של קדושים הנערצים על־ידי היהודים שם, היא שאלת היווצרותם של הקדושים. בהרבה מקרים נראה כאילו הקדושים שקועים בתרדמת ההיסטוריה והנה יום אחד הם צפים ומופיעים כקדושים. קשה לעמוד על תהליך היווצרות הקדושים, דהיינו איך אדם בחייו או לאחר מותו נהפך לקדוש או איך ישות היסטורית או דמיונית נהפכת לאובייקט של הערצה.
יש לציין מיד, שרוב הקדושים הנערצים על־ידי היהודים במרוקו הוכרו בתור כאלה רק לאחר מותם, כאשר התנהגות מופתית או למדנות יתירה בחייהם הכשירו בדרך כלל את הקרקע להפיכתם לקדושים. מעטים זכו לכך בעודם בחיים. קבוצה אחרת מורכבת מקדושים שנתגלו באמצעות חלום או דרך קשר עם עצמים בטבע, ובה מספר גדול של דמויות פיקטיביות או אגדיות. הדרכים העיקריות ליצירת קדוש, שנתאר אותן להלן, הן עשיית ניסים, מופת אישי, התגלות בחלום, התגלות במעשה יוצא דופן בשעת הפטירה, התגלות באתר הקבר ועוד.
- 1. עשיית ניסים
הצגת כוח על־טבעי על־ידי עשיית ניסים ומעשי פלא היא אחד הקריטריונים המובהקים המאפיינים את הקדוש רבנים וחכמים מפורסמים בחייהם נהפכו לקדושים רק כאשר שמם נקשר לנס שחוללו. לרב מיוחסים הניסים לקדושים לאחר מותם, אך יש והקדוש מראה עוד בחייו את כוחו העל־טבעי, למשל כשהוא מרפא חולים באופן פלאי, מציל קהילה שלמה, או מתהלך על הים כדוגמת ר׳ יעקב אביחצירא; על ר׳ אליעזר דאבילהמסופר שעצר במקלו את הים שעלה על גדותיו: ר׳ חיים טולידאנו הוציא מן הים תיבה שנאבדה לסוחר יהודי; ר׳ חיים פינטו הקטן, ר׳ ראובן אג׳ייני, ר׳ פנחס הכהן, ור׳ רפאל אנקאווהחזו נבואות שתמיד התקיימו: ר׳ משה חאליווה ור׳ רפאל אנקאווה היו מרפאים חולים עוד בחייהם: ר׳ פנחס הכהן חולל ניסים רבים בחייו והציל את הפחה שלמראכש כמה פעמים, וכך גם ר׳ דוד בוסידאן ממכנאס.