רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל-הרב א. עטיה

בעזרת השם

אל מעי"ן העד"ן

הרב מאיר אלעזר עטיה

 Diwane

קורות חייו ונפלאותיו של הצדיק הקדוש המלומד בניסים

רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל

אשר הגביר בניסיו ונפלאותיו

אמונה בשם, יחודו והשגחתו

ברוך המקדש שמו ברבים

חוויית משתתפי הילולת רבי עמרם

התרשמתי מחגיגיות ל״ג בעומר המושכות, מבקרים כה רבים המגיעים באלפים שבאו מכל ערי צפון אפריקה למטרת תפילות ולמען מלאות עיניהם מן הנופים המרהיבים כשעולים להשתטח על הקבר הקדוש, וכן גם מהנוף ההררי של הפרדסים והמטעים שמסביב, למעשה הבאים עושים הנסיעה הזאת מידי שנה.

היו כאלה שהשתתפו גם בהילולת ראש־חודש אלול, כל מבקר בחר באופן שהוא היה רוצה להראות נוכחותו כאן, לפי רצונו וכפי יכולתו, הרגשתו ושביעות רצונו של כל אחד ואחד, למרות התלאות והקשיים המרובים שבדרך אין אחד שהביע צער שבא לחגוג, החום באותו יום היה כבד והעיב על כולם. הטרדת להקות היתושים שהסתובבו בשטח ועקצוללא רחמנות. החוגגים שהניעו מוואזן היה עליהם לנסוע 9 ק״מ, עד שהגיעו על מנת להשתתף בהילולא ולהתקרב לקברו של.רבי עמרם בן דיוואן הצדיק. היו כאלה שהנסיעה עבורם היתה בלתי נעימה ואפילו מסוכנת, כגון אלה שעשו דרכם בלילה בעוד הכבישים לא היו תקינים. היו נשמעות צעקות מפחד פן יתהפך רכבם, תלאות הדרך ארכו כשעתיים עד שהגיעו למחוז חפצם. כמובן שהסבל הזה היה מנת חלקם של כולם, אולם קיבלוהו בשמחה ובגילה.

כאשר הגענו לאשג׳ן, מצאנו במקום כבר אלפי חוגגים כשכולם מסביב לעץ של הצדיק, בקברו היתה רק ערימת  אבנים בגדלים שונים כולן שחורות ומפוייחות משעווה ומכמויות הנרות שדלקו בעוז כשלשון הלהבה מגיעה למרום  בין הענפים השוכבים על הקבר של הקדוש רבי עמרם.

המראה שנגלה לעינינו היה גדול ונורא, ממש מחזה שמשך קבוצות רבות של החוגגים המשתטחים על האבנים  ומנשקים אותן. עשן סמיך עלה מן הלהבה הגדולה והתפזר כערפל, היה די מחניק אך זה לא מנע מאיש או אישה לעמוד ־ ולחזות בפלא הזה, כל אחד היה מחפש זוית שממנה יכול  לפחות לראות, ואם נתמזל להם לנגוע רק באבנים זה נעשה אחרי תחנונים לעומדים בשורה הקרובה לאפשר מעט התקרבות לקבר של הקדוש, קדושת המקום ותמרות העשן  העולות לגבהים כאילו נושקות לשמים.

היו חוגגים שזו היתה להם הפעם הראשונה לנוכחותם במקום, ואילו הותיקים התרגשו מאד מעצם ביקורם של החדשים במקום, על הזכות הגדולה אשר נפלה בחלקם וסיפרו להם על הנסים והנפלאות שראו בשנים שעברו, ממש חזרו והודיעו להם כן; ראינו נסים במו עיננו שקרו על הקבר של הצדיק ולא רק אנו בלבד ראינו אלא גם המונים שהאמינו ובאו וראו חרשים שחזרה להם השמיעה, עיוורים שחזר להם מאור עיניהם, ואילמים שהתחילו לגמגם בהתחלה ולשונם שוחררה יותר מאוחר.

כמו כן סיפרו על אילם שנזרק לתוך הלהבה, ומרוב העצבון והצער, כאשר הוא ניסה לברוח מעל האבנים השחורות והלוהטות מרוב הנרות שדלקו וחממו אותן, כמי שכמעט השלים עם גורלו התחיל לדבר ולשמוע מה שהחוגגים היו מדברים אליו, והתחיל להשמיע צעקות שבר איומות עד שניחר גרונו, החוגגים מסביבו צועקים בלי הרף והיו מאלצים אותו לחזור על הפתגם החגיגי: יחי הצדיק, ויוָה רבי עמרם, מרוב התלהבות ובלי להרפות ממנו עד שהוציא מפיו המילים ויוה! רבי עמרם, ואלו שהיו מטילים ספק ביכולתו של הצדיק לרפאות האנשים האומללים התחילו גם בעצמם, להשתכנע מה שנאמר להם היה אמת, ובטח שאלה הספקנים בקרוב יהיו חלק מההמון הפוקד את הקבר שנה בשנה לבקש מזור ורחמים מאת הצדיק.

הסנה בוער באש והסנה איננו אֻכָּל

שמוע שמענו וסיפרו לנו זקנינו מימי קדם, על עץ הזי ת שלמרגלותיו נמצא קברו של רבי עמרם בן דיוואן זצ״ל. היו ; שבסיפורם על אגדת עץ זה, אמרו:

בעת שהצדיק שכב על ערש דוי ביקש מהחברה קדישא שטיפלה בקהילה הקטנה של כפר אשג׳ן, שיקברו אותו – תחת עץ הזית ושלא יקימו שום מצבה על קברו, כאמור הסיפור הפך לאגדה חיה, המאמינים שבאו כל השנים להשתטח על קבר הצדיק נהגו להדליק נרות, במרוצה הזמן לאחר שנסללה דרך גישה ופוקדי הקבר באו בהמוניהם, מי באוטובוסים, מי ברכב פרטי, ומי על גבי בהמות. המתפללים – חרבים משליכים את נרותיהם לעילוי נשמת הצדיק ע״ג גל  האבנים שמעל הקבר עד מהרה הנרות מתלקחות והופכות לאש ענקית.

בשנים בין 1934-1932 היתה מודעות גדולה להשלכת נרות לקבר הצדיק, ובמו עיני ראיתי יהודים מכזהבלנכה שהיו אמידים ונדיבים שרצו להפגין ברבים את אהבתם לצדיק רכשו נרות בארגזים של 25 חבילות כל אחד, וזרקו אותם למדורה שלהבותיה הגיעו לגובה מעל לצמרת של עץ הזית שמעל קברו של הצדיק, מוכרי הנרות באתר מובילים ארגזי נרות במשאיות!

וראו איזה פלא: לא עלי העץ ולא ענפיו התלקחו, מרוב חום הלהבה המתפללים עמדו מרחוק ולא יכלו להתקרב למקום. בעיר וואזן ישנו הר גבוה ושמו ״בוהלאל״ שגובהו כ-400 מטר, היו שסיפרו שמההר הזה היו רואים את הלהבה בתוך עמוד העשן שהתנשא מעל קבר הצדיק.

אני עבדכם עם כמה חברים מתוך ספק רצינו לודא אם הדבר נכון, ואכן ראינו משם את עמוד העשן והלהבה ממרחק 9 ק״מ, הרבה שמעו וראו במו עיניהם את המעשה הנפלא. היו כאלה שסירבו להאמין שאש נוראה כזו אינה שורפת את העץ והוסיפו לזרוק נרות, וכמקודם לא רק שהעץ לא עלה באש אלא גם נשאר ירוק ורענן, עליו ירוקים וענפיו לא שרופים מפוייחים, העץ נתן פריו כל שנה ועד עצם היום הזה ממשיך לתת את פריו, מומחים חקלאים אומדים את גילו של עץ זה ב־400 שנה, הצדיק נקבר במקום מלפני 213 שנים – משנת התקמ״ב – 5542. סגולה בדוקה היתה בפריו, כל מי שסבל ממחלת עיניים או מחלה אחרת ושתה כמה אחדים מזיתיו מיד מתרפא.

נשים שלא נתאפשר להן לעלות לקברו היו שולחות עם שכנותיהן פיסות בד על מנת שיקשרו אותן על ענפי העץ, שפירושו: אפילו שלא באתי אלין יא רבי עמרם תחשוב לי כאילו באתי, ופיסת הבד מבגדי יעידו על כך שהנני מאמינה בתפילותיך לשם יתברך להליץ טוב בעד כל הפונה אליך ובעד כל עם ישראל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 137 מנויים נוספים

מאי 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר