ארכיון יומי: 21 במאי 2013


מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

מורנו הרב אברהם פינטו זצ"ל

מורה צדק במראקש והוא אחד מחמשה רבנים שהוליד הרב הדאון מורנו הרב יעקב פינטו זצ"ל, והוא חיבר מסכת כתובות – נדפס בספר חסד ואמת מר"י צבע שאלוניק תקע"ג במעלות לשלמה – ועוד לו בכתובים ספר מר דרור, דרושים, ולשמע אוזן שהרב הנזכר היה יפה תואר ויפה מראה, ויש ממנו הסכמה בספר תהלה לדו שנת תקמ"ג.

 וב"ד שהיו עמו המה רבי יצחק הרוש, רבי משה בן עטר, רבי שלמה אסבאג ומצאנוהו חי בשנת תקס"ג כי בשאלות ותשובות תקפו של יוסף חלק ב' סימן י"ד כתב שם בזה הלשון אחר שהגיעו דברי לאחד המיוחד כמה"ר אברה פינטו נר"ו וכו….וזמן התשובה שנת תקס"ג.

ונזכר עוד בספר הנזכר סימן צ"ג הוא ומהר"ש סבאג וכמהרי"ק זצ"ל. ובאיזה מקומות הוא חותם אברהם בר יעקב, עוד ראיתיו חותם בפסק דען שנת תקומ"ם, עוד ראיתי פסק דין זמנו שנת תקצ"ג וחותמים בו מוהר"א פינטו הנזכר ומוהר"ר דוד צבאח ומוהר"ר אלעזר חזאן.

מורהו הרב אברהם קורייאט זצ"ל הראשון

הזכירו מוה"ר משה הכהן ז"ל בהקדמתו לספר ברית אבות וכתב עליו בזה הלשון החכם החשוב עצו"ר החסיד העניו גדול הנהנה מיגיעו, וכבר יצא טבעו, ראש היחס וגדול המשפחה כמוהר"ר אברהם קורייאט זצ"ל.

מורנו הרב אברהם רפאל קורייאט זצ"ל השני.

בן מוהר"ר יהודה זצ"ל, חביר שאלות ותשובות זכות אבות, והה מורה צדק במוגאדור והוא אביו של מוהר"ר יהודה זצ"ל מחבר מאור ושמש, הרב הנזכר נולד בתיטואן.

ובשנת תקמ"ז יצא ג' שנים לפני הפרעות, אחר כך בשנת תקנ"ב מצאנוהו בג'יברלטאר ואחר כך גם בליוורנו. ונתבש"ם י"א חשון תקס"ו, וראיתי בספר טוב רואי וזה שלונו אכתוב מה שראיתי בספר אחר שהעיד החה"ש עצו"ר כמוה"ר אליהו בן אמוזיג נר"ו, על מר זקינו הרב חק לישראל עיר וקריש כמוהר"ר אברהם קורייאט זצוק"ל, בעל זכות אבות שבכל לילה היה מתבודד ומתוודה וידוי גדול בבכיה עצומה כמו וידוי של יום הכיפרוים שחרית עד כאן לשונו.

הרב הנזכר הוא אחיו של מורני הרב יצחק מחבר מעשה רוקם, ובהקדמת ספר מעשה רוקם כתב על הרב הנזכר הרב הגאון מעוז וגדול הנגלה ובנסתר מוכח שהיה לו יד ושם בקבלה. ושם בסוף הספר הנזכר יש שם פלשפול מהרב הנזכר בדברי הרב פר"ח בחשבון התקופה עיין שם.

מורנו הרב אברהם קורייאט ז"ל השלישי

רב ומורה צדק בעיר מוגאדור והוא מחבר ברית אבות, וספר שירים ופיוטים שנאבד בשלל העיר בשנת תר"ד חבל על דאבדין, כמו שכתוב בהקדמת סידור נחלת אבות, והוא בנו של המקובל האלוקי מורנו הרב יהודה קורייאט זצ"ל למבר ספר מאור ושמש. 

מורנו הרב אברהם צולטאן זצ"ל.

קבור באספי וידוע לצדיק ומשתטחים על קברו זיע"א, ולא נודע לי באיזה זמו היה, ואני נשתטחתי על קברו והוא קבר ישן בלא ציון כלל.

כבוד הרב אברהם הצרפתי זצ"ל

בן מורנו יוסף ז"ל אחד מחכמי פאס והוא נתבש"מ באביו ימיו ביום כ"ו חשון שנת תפ"ב כמו שכתוב בעת לכל חפץ דף צ"ט עמוד ב'.

מורנו אברהם בן מאמאן זצ"ל.

מורה צדק במראכש הוא חי במאה החמישית ובא למקנאס לאיזה סיבה ושם נתבש"מ ביום ראש חודש אב שנת תצ"ב פ"ק, והוא שאל למוהריב"ע ומרונו הרב יעב"ץ זצ"ל בשבט שנה עתה פ"ק, וראיתיו בפסק דין אחד חתום עם מורנו הרב דודו בנבנישתי ומורנו הרב יוסף זעדון ז,ל בשנת תע"ב פ"ק.

עוד ראיתי פסק דין אחד זמנו שנת עתה וחתומים בו מורנו הרב דוד בנבנישתי ומהר"ר מאמאן זצ"ל, נתברר לי שבשנה ההיא עצמה נתבש"מ בא למקנאס שראיתי פסק דין אחד שנת תצ"ג בחודש חשון חתום במראקס הוא ומורנו הרב שלמה עמאר ומורנו הרב יוסף בן סעדון זצ"ל.

מורינו הרב אברהם עמאר זצ"ל.

מורה צדק במקנאס הוא ומורנו הרב מתתיה בירדוגו ומורנו הרב יוסף הלוי ז"ל. עוד ראיתיו חותם עם מורנו הרב יעקב בירדוגו ומורנו הרב הנזכר זכרם לברכה בשנת הטוב"ה לפמ"ה, הרב הנזכר הניח אחריו פסקי דינים וראיתי מכתב תעודב שכתב עבורו הרב הגאון מורנו הרב אי"ש הצרפתי ז"ל בזה הלשון.

אחד לדין דינא יתיס וספרין ואחד לדבר הלכה הלכה והן ורין, גבר בגוברין החכם החשוב והכולל כל אישורין הדיין המצוין שונה הלכות ברוב הקיפן וברוב עובין, מימין מין המקדש, מיין צלולין מיין דכיין כבוד מורנו הרב אברהם עמאר נר"ו יאיר

מארץ מבוא השמש – הרב חיים זאב הירשברג. תוניס החדשה. 

מארץ מבוא השמש – הרב חיים זאב הירשברג.

תוניס החדשה. 

אגב זאת, נתגלגלה השיחה על קירואן, אותה עיר שנתפרסמה בשל חכמיה היהודים. הזכרתי לק. כי הערבים הם ששמו קץ למרכז התורה הזה, בגרשם את היהודים מהעיר. ובמשך שבע מאות שנה בכלל אסורה הייתה להם , ולנוצרים, הכניסה לתחומה של קירואן, שהוכרז עליה כעל אזור מקודש בדומה לחג'אז. איסור זה נתבטל בראשית המאה שלנו, ( המאה העשרים ), אבל בעוד שמרשים בדרך כלל לתיירים לבקר במסגד הגדול של קירואן, המפורסם בגלל צורתו וספרייתו, הרי גם עתה אסור ליהודים לגשת לשמה.

דברי לא נעמו לק..והוא הזמינני לבוא אתו ולבקר בקירואן בכל מקום שארצה, ולהסתכל בכל כתבי היד שיעניינו אותי. הוא חזר על הזמנה זו פעמים מספר. אולם דווקא בנקודה זו לא עשו דבריו רושם של כנות. ק.. הבטיח גם להמציא לי את עבודותיו בתחומי מחקר הערבית המאלטיזית. לפני עוזבי את תוניס ביקשתי לבקרו פעם שנייה, אבל הוא נעדר מהמשרד, בגלל מחלה, כפי שהסבירו לי.

מתוך ויקיפידיה

מלטית (Malti) המוכרת גם בשם מלטזית היא שפה שמית תיכונה-דרומית מתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו אסייתיות, המדוברת במלטה. ישנם שני ניבים מלטיים עיקריים – הניב של האי מלטה והניב של האי גוזו. הניב של גוזו נחשב שמרני יותר, בייחוד מבחינה פונטית. הניב של האי מלטה הוא המשמש את רוב דוברי המלטית. השפה המלטית מוכרת כשפה רשמית ברפובליקה של מלטה מ(שכוללת את האיים מלטה, גוזו וקומינו בים התיכון) בצד השפה האנגלית מאז הצטרפות מלטה לאיחוד האירופי היא מוכרת כאחת השפות הרשמיות של האיחוד.

הסברה המקובלת על רוב הבלשנים  היא שהמלטית התפתחה מהערבית שדוברה בפי הערבים והברברים המוסלמים שפלשו לאירופה מצפון אפריקה במאה התשיעית לספירה וזאת לצד השפעות נוספות כאיטלקית משום שמלטה נמצאת בין איטליה לתוניסיה. יחד עם זאת יש גם הסוברים כי מוצא השפה המלטית הוא מהפניקית (שפה שמית). לפי טענה זו, הפיניקים, שיצאו מהחוף המזרחי של הים התיכון והתיישבו בכל רחבי אגן הים התיכון, הביאו את לשונם למלטה. גם אם טענה זו הגיונית אמיתותה מוטלת בספק.

שיטת הכתיב של המלטית מבוססת על הכתיב האיטלקי, ובמרוצת המאה העשרים עברה סטנדרטיזציה, שהפכה את הכתיב לפונטי כמעט לגמרי. הפער העיקרי בין השפה המדוברת לכתיב הוא בכך שבכתיב מסמנים עדיין חלק מהעיצורים הגרוניים. אלה מסומנים באותיות או בצירופי אותיות מיוחדים, למשל האות ħ (מקביל ל-ח בעברית) או הצירוף għ (מקביל ל-ע).

התחביר והמורפולוגיה של השפה דומים למדי לאלה של ניבים ערביים צפון-אפריקניים. ההבדלים העיקריים בין מלטית לבין הערבית הצפון-אפריקנית הם בפונטיקה, באוצר המילים ובכתב. מבחינה פונטית המלטית איבדה את רוב העיצורים הגרוניים ואת העיצורים הנחציים. אחדים מן העיצורים הגרוניים עודם נהגים במלטית, וכמו כן יש להם שרידים בכתב וכן במערכת התנועות ש להשפה. בכך היא מזכירה במידה מסוימת את העברית המודרנית. באוצר המילים ניכרת השפעה גדולה של האיטלקית והאנגלית. המלטית נכתבת באותיות לטינית ויש בהם כמה אותיות, שסימנים דיאקריטיים נלווים אליהן לציון הגייתן.

הספר "מילות-היחס המלטזיות" שראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2003 הנו מחקר הדן בהיבטים רבים הקשורים ללשון מלטה. מבואו מעניק רקע כללי באשר לתפיסות המקובלות של קבוצת חלקי הדיבור הכוללת את מילות-היחס ובאשר ליישום תפיסות אלה בחקר הלשונות השמיות בכלל ובחקר לשון מלטה בפרט.

שאר פרקי העבודה מתמקדים בחקר האטימולוגיה של מילות-היחס בשפה,

 במיון המורפולוגי של מילים אלה, בדרכי נטייתן בלוויית כינויי הגוף החבורים ובהתחברותן לתווית היידוע, לכינוי הזיקה ולכינויים מסתמים, בצירופי-היחס ובתפקידיהם ביצירת אוצר-המילים המלטי בתחומי השם, התואר, הפועל ותואר הפועל. כמו כן דן המחקר בסוגיות הקשורות לתחביר מילות-היחס ולסמנטיקה שלהן, והוא מדגיש את טיב הקשרים שבין הקדקוד והמשלים בצירופי-היחס המלטיים, את מבני מילות-היחס ותופעות הייחודיות למלטית הקושרות בינה לבין אחיותיה השמיות והשפות ההודו-אירופיות אשר השפיעו על התפתחותה.

רוב דוברי המלטית הם רב-לשוניים. רובם מדברים, או לפחות מבינים, גם אנגלית ואיטלקית. הקשר הדתי ההדוק לכנסייה הקתולית של איטליה מביא לכך שכמעט כלה מושגים הדתיים שאולים מאיטלקית. לפיכך, ערבי-נוצרי יתקשה לזהות את המושגים הדתיים ושמות הדמויות והאישים הנוצריים, אף על פי שאת השפה בכללה הוא עשוי להבין במידת-מה.

משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

משפחת הלוי אבן יולי – חיים בנטוב – ממזרח וממערב כרך ב'

בניו של יהודה הלוי אבן יולי.

ליהודה היו שני בנים : אליהו ואברהם.

אליהו הלוי אבן יולי המשיך בעסקי אביו, ועד מהרה היה חצרנו של המלך סידי מומחד בן עבד אללאה. בשנת תקי"ו, כשתבע את פיצויי אביו לאחר מותו, היה עדיין בחור. יש עליו חומר רב, ותיאור דמותו ניתן בהרחבה בספר " משא בערב " לשמואל רומאנילי.

רומאנילי עבד אצלו תקופה מסוימת כמנהל חשבונות; ותחת עטו של רומאנילי יצאה דמותו של אליהו מקופחת ומסולפת ביותר. וכאן המקום להעיר הערה כוללת על ספא " משא בערב ". ספרו של רומאנילי ודאי שיש לו ערך ספרותי. אך דומה שהוא עצמו לא נתכוון לכתוב תעודה היסטורית.

ולכן כל הבא לנצל את ספר " משא בערב " כמקור היסטורי, עליו להשתמש בו בזהירות. ודאי העלה על הכתב הרבה ממה שראו עיניו, אך גם הרבה מהרהורי לבו, וממילא לעתים החטיא את האמת ההיסטורית.

על כל פנים בעניין אחד ניתן לעמוד על סיפור מעשים שהם פרי דמיונו של רמאנילי בלבד. בדברו על סופו של אליהו, אחרי דיאלוג " מרתק " בין אליהו ואל יזיד, כותב רומאנילי : " ויסלח לו ויצוהו ללכת לפאס להתלמד ולהתקדש, אבל המון מצוקותיו ותועבותיו הנאספות בתוך לבו בעתוהו וישסעוהו וימת אחרי ימים מועטים בצר רוחו ומר נפשו מתגולל בדם קארדוזו ומגואל בשיקוצי מעלליו, כחייו כמותו ".

ובדברו על חזאן באכא שקידש את השם, הוא מדגיש : " לא כאליהו אשר השחית את גופו והתעיב את נפשו ונכרתו שניהם ". אם כן, לפיו מת אליהו כגוי זמן קצר אחר התאסלמותו. אך המקורות שלנו אומרים אחרת. אמנם גם הם מספרים על אליהו שהמיר, אך הם יודעים שאחר כך הוא יצא למדינת הים עם אשתו.

תופעת ההמרה בשעת מצוקה לא נראתה כל כך שלילית אף בעיני החכמים, בידעם שזה היה זמני ועש יעבור זעם, ובשעת הכושר הראשונה, חזרו ה " גוי " ליהדות ואם יצא למדינת הים היה זה בוודאי כדי שיוכל לחזור ליהדותו שם.

הידיעה על המרתו של אליהו ועל הפלגתו למדינת הים באה בספרותנו אגב דיון בתביעת אשתו ריינה למזונות ולכתובה : " האישה ריינה אשתו הראשונה של היקר אליהו לוי, תובעת כתובתה מנכסי בעלה…וראני שטענתה מכונה מכמה פנים.

א,  מצד שהמיר . ב. מספר כתובתה נלמד שכתב שלא ישא אחרת עליה…וזה הדבר ידוע ומפורסם שנשא עליה שתי נשים שלא כין ושלא כשורה…ולפי שהבעל רחוק יותר ויותר מזמן שקצבו הפוסקים לכן לא נתנו לה זמן – וחתום פה אב משבי"ר ( תקנ"ב ) .

בפסק זה ניתן לה הרשות לגבות את כתובתה אף שלא קיבלה גט, כתוצאה מכך מכרה לאחר שידול את חזקת הבית הנקרא " דאר לכבירא " הידוע לאליהו בעלה, לחכם רבי בנימין לכרייף בסך מועט, חכמי פאס ובראשם רבי אליהו צרפתי, שכנראה ריינה הייתה קרובתו, פסקו לבטל את המכר.

רבי בנימין כתב פסק דין לזכותו וכך כותב : " אליהו הלו אבן יולי לך למדינת הים זה כמה שנים ולו שתי נשים הראשונה נשארה בכאן והאישה השנייה הלכה עמו לשם וכשנדחקה…למזונות עמדה ומכרה לראובן הוא רבי בנימין לכרייף.

פסק דינו לא נתקבל, והמכר בוטל כפסקם של חכמי פאס ומכנאס. אחר כך בשנת תקנ"ח מכרה את החזקה חיעקב בן שמואל מפאס, בהטבה, נכדה יוסף בן יהודה בנה, ניצל את זכות ההטבה ופדה את החזקה לעצמו, וכן כותב רבי פתחיה בירדוגו "

" ריינה אשת אליהו הלוי הגבו לה בית דין בכתובתה שלושת רבעי חזקת החצר הנקרא " דאר לכבירא " ( הבית הגדול ), ונקראת על שם אליהו ועמדה ריינה ומכרה החלקים הנזכרים להר"ר יעבקב בן שמואל….הן היום המציא לפנינו הבחור יוסף בר יהודה בר אליהו שטר הטבה שזה עניינו….

וכשתביא לו ריינה הנזכרת היא או זרעה דמי החוב, שעל יעקב הנזכר להחזיר לה הקרקע הנזכרת. החכם הדיין פסק הדין לטובת יוסף, והחזקה על הבית הוחזרה לו, אם כי כנראה היו שתי כיתות פוסקים הנדון זה. אם כן ברור הוא שאליהו לא מת, כפי שמספר רמטנילי, אלא נסע עם אחת מנשותיו למדינת הים, כנראה לאנגליה, וקרוב לוודאי ששם חזר ליהדותו.

שם באנגליה היו קרוביו ממשפחת בן יולי. נסעה עמו, כנראה, אשתו מטאנג'א עליה מדבר רומאנילי, ריינה היא האישה שעליה אומר רומאנילי : " הגדולה ילדה לו בנים ובנות. מי הם בניו של אליהו . בן אחד הוא יהודה, בנה של ריינה, יצא בשנת תקע"א לווהראן ומשם כתב הרשאה לאשתו למכור מנכסיו לצורך מזונותיה.

אשתו הייתה ממראכש. בשנת תק"פ באה הידיעה שהגיע עד עיר תוניס ונשא שם אישה. חכמי מראכש כתבו ושלחו מעשה בית דין לעיר תוניס, לחייבו לגרש את אשתו ממראכש ולתת לה כתובתה.

נראה שיהודה השתקע בתוניס, מכל מקום בנו יוסף נשאר במכנאס וראינו שהו תבע את החזרת בית סבו אליהו. על בנים אחרים של אליהו, לא ידוע לנו ולא כלום.

המוסיקה שלי – קישורים לשירים

 

Maxime Karouchi et Noura Boudif – ya kalbi

 

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

מאי 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר