ארכיון יומי: 23 במאי 2013


הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

בס"ד

בקטגוריה זו אביא את דבריו המחכימים של הרב אברהם אסולין הי"ו מהעיר אלעד ברצוני לציין שכל הקרדיט מגיע לכותב בלבד ואני הוא שליח שמביא את הדברים בשם אומרם וכותבם מטרת הקטגוריה הזו הינה עוד כלי אחד בהפצת מורשת חכמי ורבני יהדות מרוקו המפוארת.

????

לצערנו יהדות זו על כל גווניה, לא זכתה למקום הראוי לה באמת בעולמה של תורת אבותינו הקדושים והטהורים, וכמו כן לא זכתה לחקר מעמיק על כל גווניה. לאחרונה אנו עדים להתעוררות הולכת וגוברת של יוצאי עדתנו בחיפוש נואש אחר מקורות, מסורות והיסטוריה העדה..

אנו כאן על מנת לנסות בע"ה יתברך ויתעלה לנסות לתקן את ולו במקצת לדלות מידע מים העצום אודות יהדות מרוקו. אנשים רבים וטובים עוסקים בזה יומם ולילה שלא על מנת לקבל פרס והכל לשם שמיים. 

יהיה ה' בעזרנו להביא עוד ועוד חומר בנושא הלכה, פסיקה ומנהגים הקשורים ליהודי מרוקו. 

חושה עלי לציין שאת דבריו של כבוד הרב אברהם אסולין, אני מפרסם באדיבותו ובסכמתו המלאה. עוד איש יקר חשוב במלאכה הזו, והוא ה"ן אשר פרץ שעוזר בכל….ותקצר היריעה מלמנות את פועלו המבורך למען הפצת מורשת יהדות מרוקו בעיקר מצד ההלכות והפסיקות של גדולים , קדושים וטהורים מחכמי ורבני מרוקו. 

להלן המייל הראשון שקיבלתי מכבוד הרב אברהם אסולים שבו אנו פותח את הנושא הזה. 

אבקש מאוד לשמור על קדושת השירשור הזה, למען ייטב לכלנו……..

כאשר יידרש אביא דברים וביאורים ממקורות הרבים שבקרשותי, בנושא היסטוריה ותיאור מקומות המוזכרים בכתביו של כבוד הרב אברהם אסולין הי"ו

רוחות של מלחמה נושבות מה יהיה ???

רוחות של מלחמה נושבת מכיון הצפון. האם אנו יכולים לנצח את מאות אלפי הטילים של שונאי ישראל קרי חיזבלה, סוריה, איראן, חמאס, אחים המוסלמים ממצרים??? מי שהולך לישון בלילה כי חולם שלצה"ל הניצחון אוי לו, הנשק של עם היהודי הוא תפלה ותורה ודרשו רבותינו "ה' ילחם לכם – ואתם תחרשון" = תחרשון משיחה בטילה בבית הכנסת, שהגרמנים  ימ"ש נכנסו למרוקו, באולדמנצור פנו תושבי העירה לסבא רבה  שלי הרה"צ רבי כליפה אלמליח זיע"א, ונשאל ע"י בני קהילתו מה יהיה הגרמנים כבר במרוקו? סבא השיב: אנו בבית הכנסת לא מדברים, והם אינם יכולים לפגוע בנו לרעה, והיא התשובה לכל רוחות המלחמה רק בזכות קדושת בית הכנסת ננצח אך הפעם הזאת, ולכן חובת השעה להשתמש בנק הסודי מדורי דורות, ונזכה לגאולה השלמה ברחמים אמן.

????

אתר: הרב אברהם אסולין. אתר אור חדש. נט

לכל בני העדה די בכל אתר ואתר.

שירת הלויים בדורנו

השתתפתי השבוע בחתונה שבני הזוג יוצאי תימן, החתן למד בישיבה ספרדית כמובן זמר ששר שירים אשכנזי (תנסו לשיר בחתונה אשכנזית שיר ספרדי ?), ובאמצע החתונה עלה לשיר זמר תימני, מאותו רגע ראיתי בעיני תחיית המתים מה היא, זקנים בגיל שבעים הסתערו למעגל הריקודים בקפיצות קצבייות, תופעה יפה ומשמחת כשלעצמה, באותו רגע עלה בדעתי היכן שירת יהדות מרוקו שהולכת ונאבדת מהעולם והינה נחלת יחידים…משמעות השירה

והזמרה שאפשר על ידה להתנתק מהחומר ולהגיע לדרגת נבואה, ידוע שבזמן בית המקדש המדבר לשון הרע תיקונו להביא שתי ציפורים, ובמדרש תנחומא כתב למה קורבן ציפורים ולא קרבן בהמה ?

אלא אומר המדרש, קורבן הציפור שמצפצפות כנגד הקול שיצא מגרון אדם בדורו לשון הרע, לכן חזק מלשון חזון ונבואה כי השירה נלקחת ממקום גבוה הנקרא היכל הניגון, לכן כמה צריך להיזהר ממנגן לא כשר, השר גם בהרקדה מעורבת, כיד דבר שפוגם בנשמת השומעים המזיקה לנפש, כידוע שיש זמרים שהאלכוהול משפיע על מזג רוחם ה"י, לעומתה שירת יהדות מרוקו, יתכן שהיא קדומה עוד כהמשך לשירת הלויים בבית המקדש, שהרי ההתיישבות במרוקו עוד מתקופת בית ראשון, ושירה רבותינו כשירת הבקשות כל שבת שונה מחברתה (בעדות המזרח שירת הבקשות דבר החוזר על עצמו), ובשירה זו ישנם ממאורעות הפרשה, וכמיהה לבנין ציון, כמובן שלהגיע לשירה אם התוכן טוב בשמחה… בשירה הבקשות הגר"ש משאש זצ"ל היה מזיל דמעות רבות…די להצגות

אבל אין ספק שאנו בני העדה המרוקאית, אלופים בלחקות את השירה בנוסח הירושלמי, דבר שבא מענווה פסולה, תחשבו שייגש שליח ציבור במניין עדות המזרח ויתנסח בלחן יהודי מרוקו… לעומתו בבתי כנסת מרוקאים יטענו – אל תברך על "יראו עיננו", ולא לומר את ההלל בברכה, ואם תשמע פסק של רבני צפון אפריקה לא כמו פוסק פלוני הינך מכשיל את הרבים, במקום תפלתי באלעד "נוסח יהדות מרוקו" ניגש שליח ציבור ביום ראש חודש ושהגיע לברכת ההלל, כמובן לא הסכים לברך משום ברכה לבטלה וביקש שאם משהו רוצה שייגש לתיבה, שאלתי אותו הלא אתה יודע שכאן פוסקים ונוהגים כפסקי המערב, דבר שאם מרוקאי יברך על ההלל בברכה לא יעבור לסדר היום.גבאים קחו יוזמה

לכן אנו פונה לגבאים די בכל אתר ואתר יש בידכם הכסף, קחו יוזמה וקנו כמה ספרים של רבני המערב, שכל הציבור ידע ויכיר את ספרי ההלכה, הספרים שנכתבו על הש"ס, התורה, דקדוק, שירה, קבלה ועוד, דבר שיוסיף נדבה, ולהביא רבים מבני העדה שממשכים בדרך ישראל סבא וימסרו שיעור מענינא דיומא, וחשוב בכל מקום לקיים לימוד פיוט של רבותינו נ"ע. הכרתי בנין בית הכנסת מהמפוארים בארץ והעולם בעיר אשדוד בנין שעלה בסביבות עשר מליון ש"ח – כל עיצוב הבנין בעיטורי מרוקו הידועים ביופיים (ראו חסידי חב"ד בונים בתי כנסיות בארץ והעולם כבנין "770" של האדמו"ר מחב"ד), אבל מאות סידורים מהרבה מהדורות של עדות המזרח – ביקשתי מהגבאים אולי תביאו מעט מסידור נוסח אבותינו… דבר שעד היום לא קרה – כמה חבל…

מלבוש יהודי

תראו את אחינו החסידים. יאמר לזכותם של אחינו האשכנזים , אשר לובשים מדי שבת כובע מזנבות של ארנבות המכונה שטריימל, יש שצורתו דקה ויש גבוה פי שלוש בגדולו (כחסידי גור, אלכסנדר, מודיץ, אשלג), ואדרבה גאים הם במלבושם, ואף חלקם מקפידים על גרביים לבנות מעל גבי המכנס, ולעומתם אנו בני המערב הינו לשנינה ולבושה יחשב, כיום ישנה קהילה ברכסים שבצפון בראשות ידידי הרב דוד בליטי כמידי שבת לובשים את המלבוש המסורתי…

פסיקה ייחודית

שלא נדבר על שכיום כל ספרי התורה והמזוזות לא כפי רבותינו, וכן הכתובה, או כל הפסיקה הייחודית שלנו בחושן משפט שמועטים יודעים ממנו, וכן למקובלים בימנו מלבד שיטה רבנו האריז"ל כמעט ולא יודעים משיטת הקבלה הנהוגה במרוקו "שיטת הצירופים" ….

לכן – הגיע הזמן "להחזיר עטרה ליושנה" ומספיק להיות כחגבים בעיננו.

שלוחי ארץ-ישראל. אברהם יערי

שלוחי ארץ ישראל – כרך א' – אברהם יערי

האגרת לנדיבים אינה אלא קיצור של האגרת הכללית, והיא מכוונת ליחידים נדיבים הידועים לאנשי אי׳י התומכים בהם ובשלוחיהם. אף הן כתובות ע״י סופרים־אמנים בצורה  נאה, אבל פשוטה יותר, ולא על קלף אלא על גבי נייר. עליהן חתומים השולחים העיקריים בלבד, ובמקרים מעטים גם השליח עצמו. הן נכתבות בנוסח אחד בטפסים מרובים ומשאי­רים מקום פנוי לשמו של המקבל, והשולחים, או השלוחים בדרכם, ממלאים את השם. האגרות לנדיבים נשתמרו במדה מרובה יותר, משום שנכתבו בטפסים מרובים, וגם משום שמקבליהן התכבדו והתפארו בהן, ואף שמרו עליהן כעל דבר־שבקדושה, ככל דבר הבא מארץ־ישראל.

לפעמים מזכירים בראש האגרות לנדיבים (ובמקרים מעטים גם בראש האגרת הכללית) את העזרה שעזרו הנדיבים או הקהילות לשליח הקודם, את הדברים שסיפר השליח הקודם בשבח הנדיבים או ההבטחה שהבטיחו לשליח הקודם- ומביעים להם דברי־תודה על כך. את האגרת לנדיבים הדפיסו לעתים השלוחים בחו״ל, לפעמים בצרוף תרגום לאיטלקית, צרפתית, ספרדית או יהודית־אשכנזית, כדי שיהיו בידם טפסים מרובים להפיץ בין הנדיבים בקהילות.

מלבד האגרת הכוללת והאגרות לנדיבים הפונות אל הלב, מקבל השליח מידי שולחיו שטר כוח־הרשאה הנותן לתביעותיו תוקף חוקי. בשטר זה מייפים השולחים את כוחו להופיעכשלוחם המשפטי ולגבות בשמם כספי הקדשות, עזבונות, חובות וכוי ולהופיע בבית־דין ולתבוע בשם העיר השולחת כל זכות שיש לה. נשתמרו כמה שטרות כאלה החל מהמאה השבע־עשרה, אבל אין ספק ששטר כזה ניתן לשלוחים גם בדורות קודמים. נוסח שטר כזה שהראה שליח ירושלים בדרום־צרפת מצא חן כל־כך, עד שאחד מבני קהילת קארפינטראץ העתיקו והכניסו לתוך קובץ אגרות שערך בשנת תנ״ט (1699), וראוי הוא שנביאו גם כאן לדוגמא. וזה נוסח השטר:

״אנחנו ח״מ [חתומי מטה] חכמי ופרנסי ומנהיגי הק״ה והקהל הקדוש! אשר בירושלים תוב״ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו], בכח המסור לנו מכל הק״ק יע״א [הקהילות הקדושות יכוננן עליון אמן] מדעתינו ומרצונינו הטוב, הקנינו ד״א [ד׳ אמות] קרקע לשלוחינו הנבון וחכם כה״ר עזר אתאזי נר״ו, ואגבן מנינו והרשינו אותו מורשה גמור לתבוע ולקבל בעדינו ובעד ובשם כל הק״ק כל מיני כסף קדשים דשייכי לירושלים תוב״ב הנמצאים בכל מקום אשר תדרוך כף רגלו, נדרים ונדבות, עזבונות וצוואות והקדשות, הכל כאשר לכל יתבע ויקבל השליח המורשה המי, בין מיד יחיד בין מיד רבים, כסף ושוה כסף וכל מאי דמתקרי נכסי. ומעתה ומעכשיו נתנו רשות גמור ויכולת מספיק ביד השליח המורשה הנזכר למנות ולהרשות מורשה ומורשים אחרים מאחד עד מאה. ושמנו יד שלוחנו המורשה הנז' כידינו, ופיו כפינו, וכחו ככחנו, ואמירתו כאמירתנו, והרשאתו כהרשאתנו ותביעתו בתביעתנו, וטענתו כטענתנו, וקבלתו כקבלתנו, וגביתו כגביתנו, ופשרתו כפשרתנו, ומחילתו כמחילתנו, ושוברו כשוברנו, באופן שכל מה שיעשה שלוחנו המורשה הנז׳ הכל רצוי ומקובל עלינו ועל כל הקהל הקדוש כאלו נעשה על ידינו ממש, מבלי שנוכל לומר למורשה שלוחנו הנז׳  לתקוני שדרתיך ולא לעִותי, אלא כך אמרנו לו: זיל דון וזכה לנפשך והנפק לגרמך ולחלקך, וכל מאי דמתענית לך מן דינא עלינו ועל כל הקהל הדר. וחומר וחוזק הרשאה זו כחומר ובחוזק כל שטרי הרשאות הכשרים דנהיגי בישראל כהוגן וכפי תקנת הז״ל, דלא כאסמכת­אות, ובביטול כל המודעות על דעת הרשב״א ז״ל. וכל הנז׳ נחתם מידנו לאשר ולקיים ודלא להשלחא. וברשות השוכן בציון ובוחר בירושלים, וברשות בית דין של מעלה, וברשות בית דין של מטה, וברשות בתי דינים הצדק די בכל עיר ועיר מדינה ומדינה, אנו גוזרים בכח התורה הקדושה שנתנה על הר סיני על ידי משה רבינו ע״ה, שכל איש ישראל, יחיד ורבים, אשר בידו כסף וכל דבר דמתקרי נכסי, או איזה זכות דשייך לעיר הקדש ירושלים תוב״ב, שימסרם ביד שלוחנו המורשה הנז' וכל אשר יתן כתף סוררת לבלתי שמיע לקול דברינו אלה, פורץ גדר הוא, ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר התורה, ומחה י"י את שמו מתחת השמים והבדילו י"י לרעה מכל שבטי ישראל, לא יאבה י"י סלוח לו, ובהודע לנו שמו ושם אבותיו נחרימהו בכותל מערבי בקול קול יעקב תינוקות של בית רבן, והוא לבדו עונו ישא, וכל עדת ישראל יהיו נקיים. ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה, לא יאונה אליו רעה, ונגע לא יקרב באהלו, וכל חותמי ברכות שהיו במקדש יחולו על ראשו ".

דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו

דבדו – עיר הכהנים

תולדות קהילה במרוקו של חכמים וסופרים ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד – אליהו מרציאנו

 

פרק 6: הלשון הערבית־יהודית בדבדו

הבדלים לשוניים בין דבדו ובנותיה לבין קהילות אחרות במרוקו

 

כללי

המבטא של יהודי דבדו וסביבתה מיוחד להם ואינו דומה למבטאם של יהודי פאס, מכנאס, צפרו, רבאט, ולא למבטאם של בני קהילות מרוקו הספרדית, תיטוואן וטנגיר, ולא למבטאם של יהודי דרום מערב מרוקו מוגאדור או מאראקיש.

 

 הבדל ניכר גם באוצר המילים:

עברית                 בדבדו                        בפאם

תפוז                     לים                          לתין

אגוז                 לגרגאע                         לגוז

רטוב                מרוויי                          מבזג

אימתי               פיווק                         איימתא

 

ביטויים בשימוש אצל יהודי דבדו וסביבתה שאינם נוהגים בשאר קהילות מרוקו: סווא סווא (כמו, כמו) עלא כאטר (מביון)

עלא סאייר לייאם (על שאר הימים)

ביטויים אלה הם בשימוש בקהילות אלג׳יריה הסמוכות לדבדו (תלמסאן, ווהראן, תמושנת)

 

ב. דברו לעומת באם, מכנאס, צפרו, רבאט:

ו) הגיית ק׳; כ׳:

בפאס – תקנה היא תאנה (א׳ במקום ק׳)

בדבדו — תקנה היא תקנה (מבטאים ק׳ ו3)

בפאם — כבוד הוא אבוד (א במקום כ)

 בדבדו — כבוד הוא כבוד.

 

ההבחנה בין ש׳(ימנית) לס':

בפאם אין מבדילים לרוב בין ס׳ לש׳ (ימנית)

 ואילו בדבדו מבדילים בין ש׳ (ימנית) לס׳.

בפאס — שופר הוא סופר, שבוע טוב הוא סבוע טוב.

 בדבדו — שופר הוא שופר, שבוע טוב הוא שבוע טוב.

 

א׳ תחילית:

בפאם משמיטים לרוב את העיצור הבא בראש מילה.

בפאס — מי שם? זה סקון?

 בדבדו — מי שם? זה אשקון?

 

דבדו לעומת מאראביש:

הגיית ק/ ב׳ — בקהילת מאראכיש והאיזור יש הבדל בין הגיית ק׳ לב׳.

במאראכיש — ביטוי ק׳ יותר חזק מביטוי האות כ׳ כי הוא מתבטא גרוני כאותיות אחה״ע.

בדבדו — אין הבדל בין ביטוי ק׳ לכף. כי בדברו אין מבטאים ק׳ גרונית.

קהל, כבוד מתבטאים ביטוי דומה מה שאם כין במאראכיש.

הגיית ד׳ — במאראכיש והאיזור ביטוי ד׳ הוא קרוב ל־ד׳ז.

במאראכיש — תלמידים זה כמעט תלמידזים.

בדבדו — ביטוי ד׳ הוא ד׳.

בתאפילאלית העיצורים ב׳, פ׳ מתחלפים ביניהם.

בדבדו אין תופעה כזו.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

אלף פתגם ופתגם – משה ( מוסא ) בן-חיים

ألف المثل والمثل – موسى (موسى) بن – حاييم

دموع المره سلاحها

דמוע(א)למרה סלאחהא.

דמעות האשה – נשקה. ״דמעות האשה הוא נאום דומם״ (פלצ׳ר).

האשה מזילה דמעות בקלות, כדי לזכות באהבה.

 ״אישה דמעתה מצויה״(בבא מציעא ט׳ עמי אי).

 

همّ البنت للممات

הם(א)לבנאת ללממאת.

הדאגה לבנות עד המות.

ההורים דואגים לבנותיהם כל עוד הם חיים.

 

الزمان والنسوان ما لهم امان

א(ל)זמאן ו(אל)נסואן מא אלהֹם אמאן.

אין אמון בזמן ובנשים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מאי 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר