ארמית ועברית בשירת רבי דוד חבין- אפרים חזן

רבי דוד חסין-ארמית

32 לית… טבא — אין בו סירכא, כאותה מרגלית טובה שכולה זוהר.

 33 נפלו… הומים—המשורר מתאר גודל צערו ויגונו על־ פי תהילים נה, ה.אפרים חזן

34 צדיק תמים— בראשית ו, ט.

 ארץ העמים — כינוי לחוץ־לארץ בפי הדיל.

35 זו…שיבה— על־פי מדרש רבה לבראשית טו, טו ״ואתה תבוא…בשיבה טובה״, והלשון על־פי עירובין נא ע״א (ב״ר נט), והמשורר שואל בצער: וכי זה שכרו של רבי עמרם שלא יגיע לשיבה ולא יבוא וישוב לארץ־ישראל ?

 36 עמרם… כצמר — משחק מלים בין השם ״עמרם״ למש­מעות השם ״עמר״— צמר בארמית.

 37 כבן שחר — דומה לכוכב הילל בן שחר (ישעיהו יד, יב).

 נבקע — בוקע ועולה.

 38 טוב… ודהבא —על ־ פי משלי ג, יד: טוב הוא ממסחר של כסף וזהב.

 39 חולק,… דכא — מסיים בברכה לנפטר: חלק טוב יינתן לו לעולם הבא.

השיר המדגים מלמד יפה על דרכו של רבי דוד בשימושו בארמית, כפי שתיארנו ארמיים בתוך הרצף העברי ואפילו מדרש־לשון עברי־ארמי עמרם… כצמר (שורה 36 וראה בביאור). הארמית והעברית באות בתוך משפט אחד ומשלימות זו את זו, כאילו מדובר בשפה אחת, כגון המשפט המסיים הכתוב ארמית, אך הביטוי המסיים ״לעולם הבא״ הוא בעברית. דומה לזה המשפט בטור שלפני האחרון הפותח בעברית ומסיים בארמית. משפטים אלה בצד טורים 30—32, הכוללים מחרוזת ארמית שלמה, ובצד טור 27 הבולל משפט ארמי שלם, משקפים את הדרכים השונות של השימוש בארמית בשירת רבי דוד. וכאמור, שילוב זה מלמד על יחם של הערכה לארמית וקבלתה כחלק מן השפה העברית ומן הכתיבה העברית—הרבה בזכות הארמית שבתרגום, הארמית שבתלמוד והארמית שבזוהר, שהיו חלק חשוב בחינוכו ובהשכלתו של תלמיד־חכם בצפון אפריקה. עוד ראינו בפירוש השיר, כי גם למען התיעוד של העברית ראוי וכדאי לבדוק את הלשון היוצרת של המאות האחרונות. שכן מתחדשות בה צורות לשון לא מעטות ומהן הרשומות במילונים על שמן של תקופות מאוחרות יותר.

סוף המאמר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יוני 2014
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר