מוסדות תפארת מיכאל. ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ פרשת וארא ◆

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' )ו, ב(.

כתב הגאון רבי חיים משאש זצ"ל בספרו נשמת חיים, מגדולי רבני מכנאס, ידוע
דשם אלהים הוא דין ושם הויה רחמים, והקב"ה בא להודיע למשה שהדין
שהיה על ישראל כבר רצה הוא עכשיו להופכו לרחמים. וזהו שאמר "וידבר
אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה" היינו, אע"ג דכבר הייתי במידת הדין שהוא
אלהים, עכשיו אני ה' שנתהפכתי ממידת הדין למידת רחמים. כי אני ה'
גימטריא אלהים, והאלף המיותרת באה לרמז, כי הדין עצמו נהפך לרחמים.
וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את
בריתי )ו, ה(.
כתב רבנו יעקב אבוחציריא זצ"ל בספרו מחשוף הלבן, "וגם אני שמעתי את
נאקת בני ישראל. נאקת אותיות קנאת, דהיינו ראיתי קנאת בני ישראל
שנתקנאו ונצטערו על צער השכינה. ואע"פ שמצרים מעבידים אותם, הניחו
צערם ולא חשו על עצמם, אלא על צער השכינה. וכיון שראיתי כן, ואזכור את
בריתי, היא שכינתי, וממילא זכרתי את בנ"י דזה תלוי בזה.
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים )ו, ז(.
כתב הגאון רבי שלום אבוחצירא זצ"ל בספרו כלי כסף, וזאת על ידי שתדעו
שגאולתי אתכם. ואם תאמר הרי אמרו רבותינו ז"ל )כתובות קי:(,כל הדר בחו"
ל דומה כמי שאין לו אלוה", ובאותו זמן היו בחו"ל בארץ מצרים. לזה אמר )שמות
ו, ח(, והבאתי אתכם אל הארץ וכו', וכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש
לו אלוה, שנאמר )ויקרא כה, לח(, לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים.
וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים
להוציא את בני ישראל מארץ מצרים )ו, יג(.
כתב הרב מימון בן עטר זצ"ל בספרו טעמי מקרא, יש לדקדק אם ציוום אל
פרעה להוציא את בני ישראל מארצו, מה צורך היה לצוותם גם לבני ישראל,
אלא שכבר בגלות הראשונה הבהיר הקדוש ברוך הוא למנהיגי העם, שבבואם
להוציא את עם ישראל מהגלות, מלבד להשפיע על השליטים כי יסכימו לשלוח
את בני ישראל מארצם, יצטרכו עוד להשפיע על בני ישראל כי יסכימו לעזוב
הגולה.
אלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא וכו' )ו, יד(.
כתב הרב רבי ישועה הלוי זצ"ל בספר אוצר חיים, כתב כאן ובכתובים הבאים ג'
שבטים, ראובן שמעון ולוי. ומובא במדרש: כי ג' שבטים אלו, לא עבדו עבודה
זרה ושמרו את יחוסם, והשאר עברו על שניהם, ויתכן כי ישרא"ל ראשי תיבות:
ר'אובן ש'מעון ל'וי ש'מרו י'חוסם ל'א ר'דפו א'לילים. ואפשר לפרש מה שאמר
הכתוב )שמות ה, ב(, לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח, כלומר גם את אלו
שלא ידעו כי אם עבודת ה' שלא שייכים למצרים כלל, גם את אלו לא אשלח.
ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה ה' )ז, י(.
כתב רבנו חיים בן עטר זצ"ל ראש ישיבת כנסת ישראל, בספרו אור החיים,
הטעם שכפל הכתוב "ויעשו כן", ו"כאשר צוה", התכוין לשני דברים. האחד,
שעשו הדברים כן. והשני שלא עשו עד אשר שאל מהם פרעה האות, כאשר צוה
ה' )שמות ז, ט(, ועוד יותר חביב על הצדיקים לעשות מצוות ה' מכל רצון שבעולם,
ואין דרך הצדיקים להקל מעליהם המצוות, אף על פי שמתיגע טורח ועייף, כי
אדם לעמל יולד בעמלה של תורה.
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא
אתכם מתחת סבלות מצרים )ו, ז(
כתב הרה"צ רבי יצחק אברז'ל זצ"ל ממרבצי התורה בעיר מרכש, בספרו כפר
ליצחק, אפשר לרמוז ולקחתי אתכם- נפש רוח ונשמה של הצדיק ל' נוטריקון
לעשות יחוד. ועוד לעם פירוש לכפר על הדור. ועוד טעם אחר. והייתי- עכשיו
השכר. לכם – משלכם. לאלהים – פירוש מן הדין. ועוד טעם סלוקו ב"מ. וידעתם
כי אני ה' אלהיכם – פועל הטוב הוא פועל הרע על דרך נירא אלהים ממקדשיך.
ועוד טעם אחר. המוציא אתכם מארץ מצרים- על דרך ושם ינוחו יגיעי כח.
והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק
וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה )ו, ח(.

והבאתי אתכם – אפשר לרמוז. והבאתי אתכם- עכשיו. אל הארץ – העליונה על

דרך יצאו צדיקים לקבל שכרם. אשר נשאתי את ידי – פירוש נשבעתי בשעת
ביאתך לעולם והראתי לך מקומך בגן עדן. לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב-
פירוש בגלגול ראשון ושני ושלישי כי פעמים שלש עם גבר. ונתתי אותה לכם-
משלכם. מורשה- פירוש ירושה שאין לה הפסק כי אינך חוזר בגלגול. אני ה'- נאמן
לשלם שכר. או עכשיו נעשה יחוד למעלה וזהו. אני – מתחבר עם. הוי"ה- כנודע
ליודעי חן.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר