ארכיון יומי: 15 בינואר 2015


מוסדות תפארת מיכאל. ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ פרשת וארא ◆

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' )ו, ב(.

כתב הגאון רבי חיים משאש זצ"ל בספרו נשמת חיים, מגדולי רבני מכנאס, ידוע
דשם אלהים הוא דין ושם הויה רחמים, והקב"ה בא להודיע למשה שהדין
שהיה על ישראל כבר רצה הוא עכשיו להופכו לרחמים. וזהו שאמר "וידבר
אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה" היינו, אע"ג דכבר הייתי במידת הדין שהוא
אלהים, עכשיו אני ה' שנתהפכתי ממידת הדין למידת רחמים. כי אני ה'
גימטריא אלהים, והאלף המיותרת באה לרמז, כי הדין עצמו נהפך לרחמים.
וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את
בריתי )ו, ה(.
כתב רבנו יעקב אבוחציריא זצ"ל בספרו מחשוף הלבן, "וגם אני שמעתי את
נאקת בני ישראל. נאקת אותיות קנאת, דהיינו ראיתי קנאת בני ישראל
שנתקנאו ונצטערו על צער השכינה. ואע"פ שמצרים מעבידים אותם, הניחו
צערם ולא חשו על עצמם, אלא על צער השכינה. וכיון שראיתי כן, ואזכור את
בריתי, היא שכינתי, וממילא זכרתי את בנ"י דזה תלוי בזה.
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים )ו, ז(.
כתב הגאון רבי שלום אבוחצירא זצ"ל בספרו כלי כסף, וזאת על ידי שתדעו
שגאולתי אתכם. ואם תאמר הרי אמרו רבותינו ז"ל )כתובות קי:(,כל הדר בחו"
ל דומה כמי שאין לו אלוה", ובאותו זמן היו בחו"ל בארץ מצרים. לזה אמר )שמות
ו, ח(, והבאתי אתכם אל הארץ וכו', וכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש
לו אלוה, שנאמר )ויקרא כה, לח(, לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים.
וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים
להוציא את בני ישראל מארץ מצרים )ו, יג(.
כתב הרב מימון בן עטר זצ"ל בספרו טעמי מקרא, יש לדקדק אם ציוום אל
פרעה להוציא את בני ישראל מארצו, מה צורך היה לצוותם גם לבני ישראל,
אלא שכבר בגלות הראשונה הבהיר הקדוש ברוך הוא למנהיגי העם, שבבואם
להוציא את עם ישראל מהגלות, מלבד להשפיע על השליטים כי יסכימו לשלוח
את בני ישראל מארצם, יצטרכו עוד להשפיע על בני ישראל כי יסכימו לעזוב
הגולה.
אלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא וכו' )ו, יד(.
כתב הרב רבי ישועה הלוי זצ"ל בספר אוצר חיים, כתב כאן ובכתובים הבאים ג'
שבטים, ראובן שמעון ולוי. ומובא במדרש: כי ג' שבטים אלו, לא עבדו עבודה
זרה ושמרו את יחוסם, והשאר עברו על שניהם, ויתכן כי ישרא"ל ראשי תיבות:
ר'אובן ש'מעון ל'וי ש'מרו י'חוסם ל'א ר'דפו א'לילים. ואפשר לפרש מה שאמר
הכתוב )שמות ה, ב(, לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח, כלומר גם את אלו
שלא ידעו כי אם עבודת ה' שלא שייכים למצרים כלל, גם את אלו לא אשלח.
ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה ה' )ז, י(.
כתב רבנו חיים בן עטר זצ"ל ראש ישיבת כנסת ישראל, בספרו אור החיים,
הטעם שכפל הכתוב "ויעשו כן", ו"כאשר צוה", התכוין לשני דברים. האחד,
שעשו הדברים כן. והשני שלא עשו עד אשר שאל מהם פרעה האות, כאשר צוה
ה' )שמות ז, ט(, ועוד יותר חביב על הצדיקים לעשות מצוות ה' מכל רצון שבעולם,
ואין דרך הצדיקים להקל מעליהם המצוות, אף על פי שמתיגע טורח ועייף, כי
אדם לעמל יולד בעמלה של תורה.
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא
אתכם מתחת סבלות מצרים )ו, ז(
כתב הרה"צ רבי יצחק אברז'ל זצ"ל ממרבצי התורה בעיר מרכש, בספרו כפר
ליצחק, אפשר לרמוז ולקחתי אתכם- נפש רוח ונשמה של הצדיק ל' נוטריקון
לעשות יחוד. ועוד לעם פירוש לכפר על הדור. ועוד טעם אחר. והייתי- עכשיו
השכר. לכם – משלכם. לאלהים – פירוש מן הדין. ועוד טעם סלוקו ב"מ. וידעתם
כי אני ה' אלהיכם – פועל הטוב הוא פועל הרע על דרך נירא אלהים ממקדשיך.
ועוד טעם אחר. המוציא אתכם מארץ מצרים- על דרך ושם ינוחו יגיעי כח.
והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק
וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה )ו, ח(.

והבאתי אתכם – אפשר לרמוז. והבאתי אתכם- עכשיו. אל הארץ – העליונה על

דרך יצאו צדיקים לקבל שכרם. אשר נשאתי את ידי – פירוש נשבעתי בשעת
ביאתך לעולם והראתי לך מקומך בגן עדן. לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב-
פירוש בגלגול ראשון ושני ושלישי כי פעמים שלש עם גבר. ונתתי אותה לכם-
משלכם. מורשה- פירוש ירושה שאין לה הפסק כי אינך חוזר בגלגול. אני ה'- נאמן
לשלם שכר. או עכשיו נעשה יחוד למעלה וזהו. אני – מתחבר עם. הוי"ה- כנודע
ליודעי חן.

ראשון פרשת וארא נוסח מרוקו

 

ראשון פרשת וארא נוסח מרוקו

 איתמר מלכא

עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

 

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראלצפרו עלייה 1921

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקה

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

המביא לאתר : אלי פילו

באדיבותו של מר יעקב וימן

ד. התארגנות עולי צפרו בירושלים

בהתארגנותם של עולי צפרו בירושלים החלה בהקמת בית כנסת וחברת " זוהר " שחבריה נפגשו בכל מוצאי שבת בבית משפחה אחרת כדי ללמוד מספר הזוהר הקדוש. יוצאי צפרו הצטרפו לועד עדת המערבים שהוקם בירושלים עוד בשנת 1860 ופעלו במסגרתו.

אחד הפעילים היותר חשובים בועד זה היה יצחק צבע שאף כיהן כמזכיר הועד עד לפני שנים מעטות. הוא מספר על ניסיונות ראשונים מצד עולי צפרו לשכנע את עדת המערבים להקים " חברה קדישא " נפרדת ועצמאית מזו של העדה הספרדית. . ניסיונות החלו זמן קצר לאחר הגיעם ארצה כאשר נפטר אדם מכובד בשם חיון, חבר בעדה המערבית, וחלקת הקבר שהוצתה עבורו הייתה במקום לא מכובד. ניסיונות אלו נכשלו ורק בשנת 1928 הצליחו להביא להקמת " חברה קדישא " של עדת המערבים הפועלת עד עצם היום הזה.

לועד העדה היה תפקיד חשוב בייצוג העולים כלפי המוסדות השונים, הוא שימש נקודת מפגש למאבקים פוליטיים עם המפלגות השונות – ועל כך אעמוד בהמשך – אולם שימש גם כמשענת לעולים הנאבקים על קליטתם. באחד ממכתביו מפרט לייבוביץ את רשימת העולים אשר קיבלו מלשכת העלייה מצות לחג הפסח ומוסיף " המספרים מוסרים כי בין 989 הנפשות אשר קיבלו מאיתנו מצה היו רק 77 נפשות של אשכנזים…..הודות לעדה המערבית, שחילקה בעצמה למהגרים הזקוקים ששייכים לעדתם, יכולנו בדוחק רב להסתפק בסכום שנועד עבר זה…..

ובמכתב אחר פונה לייבוביץ לחבר גבריאל בעדה הספרדית : " בזה הנני בא להזכירו ולעוררו, כי עוד היום ישתדל ויפעל על הועד הספרדי כי ימסרו את ששת הבתים הנמצאים בשכונת " שמעון הצדיק " העומדים ברשותם להמגרים…קשה היא שאלת הדירות ואם ישנם חדרים פנויים אצלכם….ומועד הספרדים עונים ללייבוביץ’ כי לא יוכלו לקחת על עצמם עזרה בכספים ודיור למהגרים והם חושבים כי זהו תפקידה של שלכת העלייה ( שהוא עומד בראשה ) לפחות בשנה הראשונה לאחר העלייה. לעומת זאת הם פתחו באחרונה בית תבשיל חדש לנוחות העולים…….

להתנהגותם של יוצאי מרוקו בישראל היה היבט פוליטי. עולים אלו היו ברובם העלי אוריינטציה צרפתית. בארץ ישראל שלטה בריטניה וידועה הייתה היריבות והתחרות בין שתי המעצמות אלו על רכישת " קולוניות " ותמיכת אנשים במדיניותן. יוצאי מרוקו טרחו להשתתף בחגיגות אשר נערכו בקונסוליה הצרפתית לרגל חג ה-14 ביולי.

לא היה זה אירוע הראוי לציון מיוחד לולא פורסמה בעיתון רשימת הנציגים היהודים אשר הגיען לברך את הקונסול הצרפתי ליום חג השחרור הצרפתי 14 ביולי……

עליית יהודי האטלס-יהודה גרינקר

עליית יהודי אטלס – יהודה גרינקר הספר נכתב בשנת 1973

בתשובה לפנייתי זו קיבלתי מכתב ממזכירות תנועת המושבים בחתימתו של גרשון צוקר כח הצעותי זכו לדיון רציני ושאקבל תשובה מפורטת על כך.יהודים_באטלס_010

" מכתביך אל התנועה נקראים בתשומת לב מרובה, נגדי את האמת, אנו לומדים הרבה דברים, ולפעמים אנו מקנאים בך על שאתה מתהלך בעולם של " אלף לילה ולילה ".

מחר יצא מכתב מצבי יהודה בקשר לחיסול הרכוש שיועבר בצורת חליפין. תקבל הצעה מפורטת…היה שלום והמשך לטפס מעלה. שא ברכה לכל הכפרים היהודיים אשר בהרי האטלס "

על החתום – גרשון צוקר 08/11/1954

ואמנם תשובתו של צבי יהודה, מנהל קרן המושבים, לא איחרה לבוא והוא כותב לי בתאריך 10/11/1954 :

בהתעניינות רבה קראתי את מכתבך מיום 29/10/1954. פעולתך המאומצת והראויה לשבח הביאה תוצאות טובות, זו תקותי וגם אמונתי. בקשר לכך אני מביא בפניך הצעה אשר עליך לבחון אותה – אם היא ראויה לטיפול – וזאת היא :

כפי ששמעתי בעית חיסול הרכוש של העולים הפוטנציאליים הוא קשה מאד במיוחד בכפרים המרוחקים ממרכזים, זאת משתי סיבות.

1 – העניות של כלל האוכלוסייה הכפרית בארצות אלה אינה מאפשרת לרוב הגדול של הכפר להוציא מזומנים בכדי לרכוש לעצמם חפציהם של היהודים, לו גם רצו.

2 – העשירים יותר, אשר היכולת בידם, מנצלים את המצב בכדי לקחת את החפצים בזיל הזול, או לגמרי אינם מוכנים לתת תמורה כל שהיא, מתוך חשבון שידם תשיג את הרצוי להם בלי כל תמורה. על אחת כמה וכמה שבעלי החוב הערביים לא יהיו מוכנים לפרוע את חובותיהם באמתלות שונות.

ומתוך ידיעה ברורה כי היהודים לא יעכבו את יציאתם עד לפרעון חובותיהם של הערבים. אחרת אולי, יהיה המצב, באם יכוונו את העולים האלה להציע לערבים חילופין. דהיינו, שתמורת חפציהם ישלמו להם בכבשים, פרות, סוסים, פרדות וכו….בעלי חיים אלה אפשר יהיה להעבירם לערי החוף, ומשם לארץ.

בדרך זו של חילופין אנו מרחיבים את סוג הקונים בממדים ניכרים. יתכן שבין הערבים יהיו כאלה שאין בידם כסף מזומן לקניית חפץ זה או אחר, ויהיו מוכנים לקבל לרשותם את רכושם של היהודים ( בתים, חפצים וקרקעות ) אם תינתן להם האפשרות לתת התמורה בחפצים ובבעלי חיים ולא במזומנים. 

הספרייה הפרטית של אלי פילו-בנציון נתניהו דון יצחק אברבנאל

 

בנציון נתניהו

דון יצחק אברבנאלדון יצחק אברבנאל

דון יצחק אברבנאל (1508-1437) היה הגדול שבמנהיגי היהודים בשלהי ימי הביניים. מחקר ביוגרפי מרתק זה חושף את דמותו הייחודית: איש־כספים רם־דרג ואיש חצר של מלכים, שהיה בו בזמן גם מלומד אנציקלופדי, פילוסוף שנלחם בתוקף על דעותיו וסופר רב־כשרונות, שהשפעתו הכתה גלים גם מחוץ לעולם היהודי. הספר כולל תיאור מפורט של חייו, הגותו והשפעתו של אברבנאל על רקע המאורעות הרי־הגורל של תקופתו רבת־התהפוכות, בה התרחשו גירוש ספרד ומאבק מכריע בין האיסלאם והנצרות. אברבנאל חזה כ׳ מאבק זה יסתיים בהתמוטטותם של שני הצדדים, ועם זה בגאולתו של עם ישראל, שישתחרר מדיכויי שונאיו ומרותם ואף יעלה לדרגת מורה דרך עליון במלכות הרוח האנושית.

אף על פ׳ שאברנאל היה הוגה־דעות מיסטי, שהאמין באמיתות המקרא כפשוטו, דעותיו על ראשיתה והתפתחותה של התרבות ועל תולדות המדינה ומשטריה השונים (בייחוד על המלוכה !הדמוקרטיה) מפליאות בכמה מגישותיהן החדישות, המעוררות עניין רב אצל חוקרים בני זמננו.

בנציון נתניהו הוא פרופסור אמריטום של אוניברסיטת קורנל וד״ר כבוד של אוניברסיטת ואליאדוליד בספרד. מחקריו על תולדות האינקוויזיציה והאנוסים הופיעו במהדורות חוזרות ונשנות באנגלית ובספרדית. ספר זה, שנכתב באנגלית ותורגם לספרדית, מופיע עתה לראשונה בעברית במהדורה חדשה.

״ספר־שימוש יסודי, ששום חוקר,אחראי בתחומי הלימודים היהודיים והספרדיים לא יופל להתעלם ממנו. זהו אחד מן הספרים הנדירים הנקראים בעניין גם על־יד׳ מלומדים וגם על־ידי קוראים מן השורה המבקשים להכיר את תולדות היהדות.

פרופסור פרנסיסקו מרקז. אוניברסיטת הרווארד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר