ארכיון יומי: 20 בינואר 2015


מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

כהה״ר אברהם אלמאליח ז״למלכי רבנן

מרבני מוגאדור, ונדפסו ממנו איזה שירים בס׳ שובע שמחות :

כהה״ר אברהם לוגאשי ז"לל

 א׳ מחכמי המערב :

מו״ה אברהם מאימראן זצ״ל

אחד מחכמי מקנאס הוא חי בחצי הא׳ מהמאה הששית וחתום בפס״ד א׳ הובא בשו״ת משפטים ישרים ח״ב סי׳ תקט"ל פ״ק, עוד ראיתיו חותם בפס״ד א׳ ש׳ אתבונ״ן פ״ק והוא חותם ראשון ואחריו מוהה"ר רפאל בירדוגו ז"ל ששלחו לר׳ חיים ביבאם ז"ל ע״ע טריפה שהתירה מוהד״ח הנד והמה אסרו, עוד ראיתיו חותם בפס״ד עם מוהר״ד יקותיאל בירדוגו זצ״ל :

כהה״ר אברהם הסבעוני ז״ל

מחכמי פאס הוא חי במאה החמישית :

כהה״ר אברהם פיסו ז״ל

א׳ מחכמי מקנאס מצאנוהו חי בש׳ תקצ״ד:

כהה״ר אברהם ה״ן סמחון זצ"ל

בכהה״ר יעקב בהרה״ג מוהר״ראהרן ז״ל אחד מחכמי מקנאם וביחס הכתו׳ תארוהו בזה״ל ענף עץ עבות חמדת הלבבות מלא מדות טובות מאליפות מדובבות מרביץ תורה החה״ש והותיק חמר חדת ועתיק כהה"ר אברהם ז"ל.

כהה״ר אב׳ אלמושנינו ז"ל

 מחכמי טיטואן ראיתיו חותם בטופס פס״ד שנת תפ״ט וחתום עמו כהה״ר שמואל הצרפתי:

 כהה״ר אב׳ בן שמול  זצ"ל

מחכמי ארבאט חי במאה הו׳ והיה סופר שטרות

 כהה״ר אב׳ אביקציץ

 בכה״ר מסעוד ז"ל מחכמי מראקס חי במאה הו׳:

מו״ה אברהם סמאנא זצ׳יל

רמו״ץ במראקס הוא חי במאה הז':

 מוהר״א בן נחמיאם זצ"ל

רמי״ץ במראקס ויש ממנו פס״ד בכ״י

מרה אברהם קורקום זצ"ל

 רמי״ץ במראקס חי במאה הה׳ והו׳ וראיתי פס״ד השלוח אליו בש׳ ואת חקת״י פ״ק, והוא אביו של כמה״ר משה קורקוס זצ״ל הנז׳ באות מ׳, הרב הנז' שמש ברבנות עם מוהר״ר יצחק חרוש ומוהר״ר יצחק פינטו

ומו״ה אברהם פינטו ז״ל

מרה אברהם בלולו זצ"ל

 א׳ מחכמי דמנאת וביחס כתו׳ תארוהו החסיד ועניו

המקובל האלהי ריש הורמנא דמלכא :

כהה״ר אברהם הכהן הא׳ במוהר״ר

חיים הרא׳ ז"ל מחכמי מקנאס חי בחצי הראשון מהמאה הד׳ בהשערה:

 כהה״ר אברהם הכהן הב׳ כמוהד״ר

חיים הב׳ ז״ל, מחכמי מקנאס חי בחצי האחרון מהמאה הרביעית בהשערה

 כהה״ר אברהם אזנאתי ז״ל

אחד מסופרי בדי״ץ בעיר

סאלי וראיתי חתימתו ש׳ התקכ״ד ליצי׳:

מיהו מוחמד – נביאו או —-דורון חכימי

פרק רביעי

תקופת שלטונם של ארבעת החליפים הראשונים

♦ אבוי בקר ♦ עומר ♦ עותמאן ♦ עלי שכונו בפי המאמינים ה" ראשידיון " או הצדיקים.

. תקופת התרחבותו והתפשטותו של האיסלאם במקביל לתקופת הכיבושים

כאמור, נפל מוחמד למשכב לפני הגשמת כל חלומותיו המדיניים והצבאיים.מיהו מוחמד - נביא או מייסד תנועה לוחמת

הוראתו האחרונה לאחד ממפקדי כוחותיו המסורים, אוסאמה, בנו של זייד אבן-חארת׳ה שנפל בקרב ׳מועתה׳, התמקדה בהכנת כוחותיו ילכיבוש סוריה, אולם הפקודה לא יצאה לפועל בעיקר כתוצאה מהאירועים הבלתי צפויים שהתרחשו לאחר מותו הפתאומי.

מותו של מוחמד בישר את תחילת המאבקים ומלחמת הירושה בין מקורביו על כתר ההנהגה. כל המנהיגים היו חלוקים בדעותיהם ולא היו תמימי דעים בבחירת האיש הראוי לרשת את מקומו של מוחמד לאחר מותו.

הדעות בקרב ההנהגה המוסלמית היו חלוקות בין התמיכה בעלי אבן־טאלב, בן דודו וחתנו של מוחמד, שטען לכתר ההנהגה בהסתמכו כביכול על צוואתו של מוחמד לבין אבו-בקר, חותנו, שכונה בפי תומכיו ׳הצדיק׳ ונימנה בין זקני ההנהגה המוסלמית. ההכרעה נפלה בסופו של דבר לטובתו של אבו-בקר בתמיכתם של עותמאן ועומר אבן-אל-חטיאב שטענו שיש להדר את פני הזקן שעמל קשות במחיצת מוחמד לקידומו וגיבושו של האיסלאם.

מותו הפתאומי של מוחמד גרם לפרישתם של מנהיגי השבטים שהצטרפו לדת האיסלאם בשנת 630, שנת המשלחות ׳וופוד׳, בטענה שהתחייבויותיהם אינן כבילות עוד לאחר מותו. פרישת השבטים הרבים מהמחנה המוסלמי הסבה נזק כלכלי רב משמעות לאוצר האיסלאם והובילה את המנהיג החדש להחלטה להשיב את הפורשים לחיק האיסלאם בכוח החרב. בין השבטים הפורשים היו רבים שהצטרפו למחנה המוסלמים, שילמו מיסים אולם שמרו על אמונותיהם ועל מסורתם ללא כל התנגדות מצד מנהיגי האיסלאם בראשותו של מוחמד.

שליחיו של אבו־בקר הזהירו בתחילה את ראשי השבטים שהודעתם על הפרישה אינה קבילה על דעת מנהיגם החדש ודרשו מהם להמשיך בתשלומי המיסים כמוסכם, אולם כשלא נענו בחיוב, החלה מלחמת ה"רידה׳. במלחמת ה" רידה׳ הושמדו כליל שבטים רבים, אולם מנהיגי שבטים שהצהירו בעוד מועד על רצונם לשוב לחיק האיסלאם ולשלם את המיסים כמוסכם, ניצלו.

כאמור, המלחמה פרצה עקב סירובם של מנהיגי השבטים להמשיך ולשלם את המיסים בטענה שהסכם הכניעה נחתם בינם לבין מוחמד ואינם חתומים על כל הסכם עם אבו־בקר.

מלחמת ה"רידה׳ נמשכה עד שלהי שנת 634 לספירה, שנה בה נפל אבו-בקר למשכב ונפטר לאחר שנתיים של מאבקים ומלחמות לביסוסו של האיסלאם ולהכנתו לכיבושים עתידיים.

במלחמה זו נפלו חללים רבים משני הצדדים, אולם המוסלמים יצאו מהמלחמה מחוזקים מבחינה צבאית עקב הצלחותיהם בשדות הקרב וכתוצאה מהשלל הרב שנפל בחלקם עם שוך הקרבות.

עומר אבן-אל־חטיאב. שכונה ׳אל-פארוק׳, נבחר בשנת 634 לחליפה השני לאחר אבו-בקר ובתמיכתם של רוב מנהיגי האיסלאם, אף כי בחירתו פסחה שוב בהתעלמות מופגנת על מועמדותו של עלי אבן-טאלב ופגעה בשלמותה ואחדותה של ההנהגה המוסלמית.

הערת המחבר : עומר אבן־אל-חטיאב, ׳אל-פארוק׳, היה אחד מעמודי התווך לחתימתו של הסכם חודיביה בין מכה למוחמד ולאחר כיבוש מכה על ידי מוחמד נימנה בין הראשונים שהצטרף לכוחותיו ועלה בסולם הדרגות בגלל כישוריו המדיניים וכתוצאה מנשואי בתו למוחמד.

עומר אבן-אל-חטיאב נמנה בין ארבעה החליפות הראשונים שכונו ה׳ראשידיון

עקב חילוקי הדעות הקשים שהתפתחו במקשה אחת עם בחירתו של עומר, הוחלט ביוזמתו על הקמת ועדת ׳אשורה׳ שתכלול שישה מקובלים מהמחנה המוסלמי והיא שתקבע את המועמד הבא לחליפות אחרי עומר. קיימת סברה שועדת ה׳אשורה׳ קמה בשלהי כהונתו של עומר, אולם לאמיתו של דבר, הרעיון להקמת ה׳אשורה׳ נולד עם עלייתו של עומר לחליפות על מנת להשתיק את תומכי מחנה עלי אבן-טאלב ותו לא.

עומר אבן-אל-חטיאב היה איש צנוע בחייו, אולם תקיף בדעותיו ובתקופת כהונתו אף נתגלה כמצביא צבאי מהולל, אדמיניסטרטור בעל יוזמות רבות בתחום החברתי ובתחום המיסים והיה המנהיג הראשון באיסלאם אשר פרץ מעבר לגבולותיו של חצי האי ערב, כבש מדינות רבות והרחיב את תחום השליטה המוסלמית.

הארץ הראשונה שנכבשה על ידי הצבא המוסלמי היא סוריה וזאת על פי צוואתו של מוחמד. סוריה נכבשה על ידי המצביא הצבאי עומר אִבּן-אל-עאץ שהביס בהמשך את הצבא הביזנטי בהנהגתו של הקיסר הרקוליוס על גדות הירמוך באוגוסט שנת 636 לספירה ופתח את הדרך לכיבושה של ארץ ישראל.

מצביאי הצבא הערבי חאלד אכן-אל-ווליד ואבו-עוביידה הצטרפו לעומר אבן-אל-עאץ בהשלמת כיבושה של סוריה וארץ ישראל עד אשר הביסו את מעוזם האחרון של הביזנטים בקיסריה בשנת 640.

במסע שכנוע ממושך הצליח המצביא הצבאי המהולל עומר אבן־אל- עאץ לקבל את הסכמתו של החליפה עומר לתקוף את ארץ הנילוס בשנת 639 לספירה וזכה תוך תקופה קצרה להטיל מצור על מצודת בבילון שחסמה את מעבר הנהר נילוס במעלה הדלתה. המצודה כונתה בפי הרומאים ׳פוסטוף ומאוחר יותר, לאחר הכיבוש הערבי בשנת 641 שינו הכובשים את שמה ל׳פוסטאט׳.

למצודת בבילון הייתה חשיבות אסטרטגית רבה לכיבושה של העיר אלכסנדריה, בירתה של מצרים בימי השלטון הביזנטי תחת הנהגתו של המושל והחשמן כורש שלא היה אהוד במיוחד בקרב התושבים.

כיבושה של העיר אלכסנדריה ומותו של הקיסר הרקוליוס בשנת 642 לספירה פתחו את שערי אפריקה כולה בפני צבאות ערב שללא קושי כבשו את קרינאיקה ׳פאנטאפוליס׳ ושטחים נרחבים באזור.

עומר, כאסטרטג צבאי מהולל, ניצל מבחינה מדינית וצבאית את ההזדמנות הגדולה שנפלה בחלקו כתוצאה מחולשתם ועייפותם של צבאות האימפריה הסאסאנית והקיסרות הביזנטית, עקב מלחמות ממושכות שניהלו ביניהן. הצבא המוסלמי תקף בהנהגתו של המצביא הצבאי סעד אבן-אבי וקאץ, את בירת הסאסאנים ׳קאדסיה׳ ואת הערים התאומות ׳קטסיפוף ו׳סלובקיה׳.

לאחר מותו של אבו-בקר בשנת 634 לספירה התמנה עומר לחליפה השני בהירארכיה האיסלאמית. עומר החל את פעילותו המדיניתבהרחבת תחום השליטה הערבית ובתקופת שלטונו יישם הלכה למעשה את צוואתו של מוחמד בהשמדת שארית הפליטה היהודית בחבל חיג׳אז, כבש את סוריה, את ארץ ישראל, את מצרים והחל בכיבושה של פרס. הוא נרצח בשנת 644 לספירה בידי עבד פרסי לאחר עשר שנות שלטון.

נפילת האימפריה הסאסאנית בהנהגתו של השאהנשא נגרמה עקב מלחמה ממושכת נגד האימפריה הביזאנטית כששני המחנות הלוחמים סבלו מעייפות יתרה ומחללים רבים שהיו מנת חלקם במלחמה הארוכה.

החליפה עומר, שנעזר ביועצו היהודי כעב, ניצל את חולשתה של האימפריה הסאסאנית והורה לכוחותיו לתקוף את עיראק שהייתה בשליטת הפרסים ואת סוריה שהייתה בשליטת הביזנטים ולאחר שזכה בניצחונותיו הקלים המשיך בחדירתו לעומק שטחה של איראן הסאסאנית, כבש את ארץ ישראל, מצרים והלאה לאפריקה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר