רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים

רבי דוד ומשה זיע״א.

קורות חייו ומופתיו

מאור שמחוןרבי דוד ומשה

האמונה בקב״ה ובצדיק התחזקה בקרב בני המשפחה וברוך ה׳ היום עומד במקום בית כנסת לתפארה המשרת נאמנה את כל ציבור המתפללים. אברכים לומדים בכולל בית-הכנסת ומזכים את הרבים בלימודם ובתורתם. מידי שנה בשנה נערכת הילולת הצדיק בראש חודש חשוון ־ ברוב עם במעמד רבנים ואישי ציבור נכבדים. קהל מאמינים גדול פוקד את המקום ורבים הם סיפורי הנסים והמופתים אשר מתרחשים לכל המאמינים באמת בה׳ יתברך ובצדיקים. נשים עקרות זוכות להיפקד בבנים, חולים נרפאיםממחלתם ועוד ועוד. בצמוד לבית הכנסת ישנו ציון ומקום הדלקה לכבודו של הצדיק רבי דוד ומשה זצוק״ל זיע״א, שם ניתן להדליק נרות לכבוד הצדיק ובזכותו להיוושע.

מספר סיפורים ומופתים אשר אירעו בבית הכנסת באופקים

בנייה משמים

בתחילה נבנה בבית הכנסת היכל על ידי נגר, שבזמן ששמע את הסיפור על מה שקרה בבית הכנסת לא הכיר את הצדיק, ומעולם לא היה בציונו במרוקו. לימים, הגיעו לידי המשפחה מספר תמונות מהציון של הצדיק במרוקו. תוך כדי שהתבוננו בתמונות, הבחינו לפתע שהיכל הקודש הנמצא בציון של הצדיק במרוקו דומה מאוד להיכל שבבית הכנסת באופקים. כששאלו את הנגר לפשר הדבר ענה להם: ״מעולם לא ראיתי את ההיכל הנמצא בציון במרוקו״.

הדבר היה כפלא בעיניו של הנגר – ותוך שהפך והפך בדברים בינו לבינו נזכר בחלום שחלם בזמן שבנה את ההיכל בבית הכנסת. בחלומו הופיעה דמות ובידה הייתה תמונה. ״אני רבי משה ודוד זיע״א, וזהו היכל הקודש הנמצא בציון שלי במרוקו – את ההיכל בבית הכנסת באופקים עליך לבנות בדומה להיכל שלי בציון במרוקו״. הנגר שהתעורר משנתו לא זכר את החלום, אך בנה את ההיכל באופן שהתאים בדיוק לנאמר בחלומו. ברגע שהזיכרון הלם בו – הבין הנגר את גודל המעמד אליו נקלע ומאז הקפיד להדליק כל שבוע נר לכבודו של הצדיק.

בימיו הראשונים – בית הכנסת היה צריף פשוט. כשהחליטו לבנות מבנה גדול ומרשים לכבוד הצדיק צריכים היו לפרק את כל הצריף: את הברזלים, החלונות והארונות, את התיבה  וארון הקודש. את כל אלו נאלצו להעביר לצדו השני של הבית בכדי שיהיה לציבור מקום להתפלל בו בזמן הבנייה. וראו זה פלא: כל חלק שפורק מהצריף נמצא מתאים בדיוק לרחבה השנייה שליד בית הכנסת. כל ברזל הוכנס למקומו, וכל חלון התאים להפליא, וכן התיבה וארון הקודש. העובדים והמשפחה הבינו שיד הצדיק היא שגרמה לכך.

הילולה במקום

באחת השנים בה התכוננו להילולה הקדושה בבית הכנסת, הציעו מספר מתפללים למר משה דנינו ז״ל לקיים את ההילולה במקום שהוא קצת מרוחק מבית הכנסת אך מרווח ויותר נוח. מר משה דנינו ז״ל באמת קיבל את ההצעה והחל לערוך שם את ההכנות להילולה. למחרת היום, התגלה אליו הצדיק בחלום ושאל אותו: "למה אתה מתרחק ממני?״ הבין מר משה דנינו ז״ל שהצדיק קבע את מקומו במקום בית הכנסת, והוא רוצה שהמתפללים יהיו איתו שם.

באותם ימים, לא היו לוחות שנה מסודרים כמו ימינו, ומר משה דנינו ז״ל לא שם לב לתאריך ושכח שזהו יום ההילולה. שוב התגלה אליו הצדיק בחלום ושאל אותו:"למה שכחת אותי? היום ערב ראש חודש חשוון, יום ההילולה שלי". מפוחד קם מר משה דנינו ז״ל, ומיהר לארגן את ההילולה.

באחת ההילולות נכח הרה״ג המקובל בנימין בצרי שליט״א, הרב עלה לדרוש, וכשראה שאנשים לא נענים לבקשת התרומות, ומכירת הנרות, עצר את דרשתו ואמר לנוכחים בהילולה: ״אינכם מאמינים שרבי דוד ומשה נמצא פה איתנו? רוצים הוכחה שרבי דוד ומשה נמצא פה איתנו? – הינה לכם סימן שהצדיק איתנו!״. הרב בנימין בצרי הצביע לכיוון ההדלקה במקום, ופתאום עמוד אש עלה מעל ההדלקה, קהל הנוכחים הזדעזע למראה המדהים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר