ארכיון יומי: 12 במרץ 2015


חכם רבי שלמה אדהאן זלה"ה ראש ישבת במרכאש ובקזבלנקה

תורת אמך

 

◆ חכם רבי שלמה אדהאן זלה"ה ראש ישבת במרכאש ובקזבלנקה ◆

 

 בן הגאון רבי יעקב אדהאן זלה"ה

והעמידו תלמידים הרבה

באם ישבות בדרום מרוקו  כיהן כראש הישיבה במראכש, הגאון רבי דוד שלוש זצ"ל שלמרות גילו המופלג לקח על עצמו את המשימה הגדולה  להרביץ תורה לאלפי הבחורים המתדפקים על דלתותיה של הישיבה המפורסמת, ולדאוג לרווחתם הגשמית, אוכל ולינה אצל בעלי הבתים במראכש.אל הישיבה נהרו מדרום מרוקו כמאתים כפרים, ומהישיבה צמחו דור של רבנים דינים ומרביצי תורה,  וכתב רבי חיים בן עטר בספרו ראשון לציון משלי (פ"ג פי"א), יש שלוקח לו תלמיד חכם אחד בחור וכל מחסרו עליו עד ישיג שלמותו, כמו שעושים בערי המערב, וכן שמענו שעושים כן בערי אשכנז,

ואלו הם הנקראים מחזיקים באמת.

   אביהם של ישראל

בקרב אנשי הכפרים היה ידוע סיפור שהעלה על נס את מסירות נפשו לבחורי הישיבה, וכך היה מעשה, באישון ליל הגיע בחור ישיבה ממרחקים על מנת להתקבל לישיבה וללמוד בה, החכם ראש הישיבה לא התעצל ועוד באותו לילה סובב בבתי הכפר לחפש לו אכסניה ללון בה, וכך הגיע לביתו של גביר הכפר ודפק עליה במקלו, בני הבית שנדהמו לראות את ראש הישיבה דופק על דלתם בשעה כה מאוחרת, פתחו מיד את דלת ביתם ואירחו את הבחור בכבוד ויקר.

תפארת בנים אבותם

רוב חכמי מרכאש והסביבה היו מתלמידיו של ראש הישיבה הגאון רבי דוד שלוש זצ"ל, במשך שנות היותו ראש ישיבה העמיד רבבות תלמידים רובם ככולם גדלו לתלמידי חכמים מופלגים שהעבירו את מורשתו והרביצו תורה לאלפים. ואכן, זכה ובני בניו מהנים היום במשרות תורניות רמות, מהם, הרה"ג רבי דוד שלוש שליט"א רב העיר נתניה, והרה"ג רבי אברהם שלוש שליט"א רב העיר כפר סבא.

וכך מעיד עליו רבי יוסף בן נאים זצ"ל, מעיר פאס, בספרו מלכי רבנן: מוהר"ר דוד שלוש זצ"ל אחד מחכמי מראכש, והיה תלמודי, חי בסוף המאה השישית ובתחילת השביעית ונתבש"ם י"ג כסלו תרנ"א. הרביץ תורה בתלמידים, אוזן, שהשיג ללמד מאות תלמידים בפעם אחת זיע"א אכי"ר.

מכיריו ותלמידיו ספרו, שלא הכיר צורת מטבע, ולפרנסתו היו דואגים תלמידיו שהיו מניחים מטבעות תחת השטיח במפתן הדלת והרבנית שהייתה מוצאת את הכסף הייתה משתמשת בו לקניות צורכי הבית. (בספר אעלה בתמר, ובו מקצת חידושים על התורה להגאון רבי דוד שלוש זצ"ל).

אחרין נתמנו תלמידיו, הגאון הרב אלעזר הלוי זצ"ל מחבר ספר פקודת הלוי על הש"ס,  ורבי אברהם אביטבטול, והרב אלחכם רבי יעקב אדהן זצ"ל.

ראש הישיבה

חכם אשכנזי הגיע למרוקו, כאשר הגיע לעיר התורה מרכאש, שמע את שיעורו של חכם דהאן, כדרכם תלמיד קורא ומסיר והרב מוסיף מדליה, ולאחריה לומדים התלמידים והרב הולך, לאן – לחנות, כאשר הוברר שהרב משלב מלאכה עם דרך ארץ, הרב פנה לרב דהן תלמד כל היום, ותביא לי את הספר החשבונות כמה שיצא הסכו"ם החודשי אני אשלם, החכם סירב, אני רוצה להתפרנס בעצמי ללא תמיכה, ואז הציע הרב הלא כבודו בשנה האבל על אביו הגאון המפורסם חכן יעקב דהאן ומי ימשיך את דרכו בקודש והעמדו תלמידים הרבה, דבר זה רגש את החכם ומאז המשיך בדרך אביו להיות בישיבה יומם ולילה. עם העליה הרב עבר לצרפת שם המשיך בלימוד התלמידים.

תלמידה חכמה

לרב היה בת אחת ומוסופר מרוב שהרב היה משנן את הש"ס, ביתו היתה שומעת רבות את דברי התלמוד מאביה, ולא אחת היתה דנה עם אביה בלימוד, ועד היום ביתו בקיאה גדולה במספר סוגיות בש"ס.

חזון איש

כאשר נפגש בארץ עם בעל החזון איש, דברו בלימוד במשך שעות, החזון איש מאד נהנה מעומק העיון המרוקאי.

דימונה

רבי שלמה בא לבקר את אחותו בעיר דימונה, בבוקר היה יושב במתפרה של חברו למשפחת אזולאי עד לשעת הצהרים, וראשו היה משוטט בלימוד, סיפר ר' עמרם אזולאי ניסתי לשאול את הרב שאלה בהלכה, אך הרב נמצא בעומקה של הלכה ולא שת אלינו, כאשר הוצרך להתקשר היה מיד משלם את עלות השיחה, ואף מים לא הסכים לקחת מהחנות. לקראת הצהרים היה מגיע הגאון רבי אברהם אלמליח זצ"ל רב העיר דימונה, לקחת את החכם והיו לומדים חברותא, רבי אברהם קורא מהגמרא, והחכם הכל בראשו, מוסיף עוד סברא ועוד קושיא כדרכו בקודש.

באר יעקב

סיפר רבי שלמה חפוטא, כאשר היה מגיע לבית אבא הגאון רבי יאיר חפוטא זצ"ל מלפנים ראש השוחטים במראכש ובארץ כיהן כרב הישוב באר יעקב, היה מגיע לביתנו מיום חמישי והיה כל היום לומד עם מור אבי, קושיא רודפת קושיא, והיה רבי שלמה עם מטפחת ליבש את היגלי הזעה על מצחו, ובשבת השתתף אחי הגאון רבי אברהם, איני יודע אם הינו על שולחן סעודת שבת או בהיכל בית מדרש לגודל הריתחא דאוריתא שהיה בשולחן שבת, מראה שלא ישכח מזכרוני.

ישיבת הרמב"ם

רבים מסתופפים לשמוע את השיעור הכללי מאת ראש הישיבה הגאון המפורסם רבי אברהם חפוטא, הרב מתחיל במסירת השיעור והרב צולל בעמקי העיון, וכל הבית מדרש בריתחא של תורה, הרב מקשה ומיישב, עד שהיתה קושיא גדולה והרב שואל האם יש מי שמוכן לתרץ, לאחר שהיתה דממה בבית המדרש, הרב מבקש החכם דהאן מה מיישב, כל התלמידים רואים יהודי מבוגר בסוף בית המדרש שלא חשבו לרגש שמדובר בגאון עולם, ובמקום יישב להם את הקושיא, ואז התגלה להם החכם שהיה מגיע מידי פעם לשמוע את שיעורי תלמידו הרב חפוטא.

תלמיד חכם

כאשר ביקר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל בפריז, קיים מספר שיעורי תורה, באחד השיעורים השתתף החכם, ושאל שאלה, לימים שנפטר החכם הסתפקו אם לומר הספד שאין אומרים הספד בפורים רק לתלמיד חכם, אמר להם הרב אליהו מהשאלה שנשאלתי על ידי החכם גילתי את גדלותו התורנית.

הרב נפטר ביום פורים ומנוחתו בהר המנוחות

מפטיר והפטרה פרשת פקודי בנוסח יהודי מרוקו

איתמר מלכא

מפטיר והפטרה פרשת פקודי בנוסח יהודי מרוקו

ראשון פרשת ויקהל נוסח מרוקו

הספרייה הפרטית של אלי פילו-יהודי קזבלנקה : עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאלית ירון צור . הגר הלל

יהודי קזבלנקה : עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית

בתפוצה קולוניאלית

ירון צור . הגר הלל

האוניברסיטה הפתוחה

הגר הלל : 

עם התבססות המשטר הקולוניאלי במרוקו, ניצבה יהדות מרוקו מול מציאות חדשה. המעבר ממרוקו הנשלטת בידי סולטאן מוסלמי־עצמאי למרוקו הנתונה בצל הפרוטקטורט הצרפתי, וכן המעבר מחברה מסורתית לחברה בתהליכי מודרניזציה ועיור מואצים, חייבו את מרבית הקהילה היהודית לקחת חלק בתהליכי הסתגלות קשים. המבוכה לנוכח האתגרים שנוצרו בעקבות מציאות זו, הכשירה את הקרקע לקליטתן של אידיאולוגיות מודרניות, אשר היכו שורשים בעיקר בריכוזים יהודיים בערים מודרניות, כמו קזבלנקה. סוד משיכתן היה בכך שהן הציעו מערכות פוליטיות, חברתיות, או תרבותיות, אשר נענו לצרכים המשתנים ובאו לפתור את הבעיות של הציבור היהודי בעידן החדש.

בשנות העשרים והשלושים, נקרע הרחוב היהודי בין שתי אידיאולוגיות מודרניות עיקריות: הלאומיות הציונית וזו של הרפורמיזם היהודי־המערבי. ביקשנו לבדוק את דרכה של התנועה הציונית בקזבלנקה בין שתי מלחמות עולם: שורשיה, מסריה, מאבקיה, אופיו הסוציו־אקונומי של גרעין תומכיה, וכן דפוסי התארגנותה ואופני פעולתה.

איתורם של כל חברי התנועה חייב חיפוש אחר אירוע שבו הם היו עשויים להשתתף. עברנו על המקורות שבידינו, שנה אחר שנה, אך רק בשנת 1936 נמצא מבוקשנו – ועידה, שלראשונה נוסדה בה הסתדרות מרוקנית ציונית־ארצית, ובראשה ועד מקומי ייצוגי שנבחר לשרת את מטרות הציונות: איסוף כספים לבניין הבית הלאומי, הפצת השפה העברית העלייה. כאשר חיפשנו את קבוצת היוזמים של ועידה היסטורית זו, נתקלנו בתא ציוני קטן בקזבלנקה, המאכלס קבוצה שונה בתכלית מזו שהכרנו בראשית התקופה הקולוניאלית הצרפתית ושונה מזו שאנו עתידים לפגוש בשלהיה. גילוי זה עורר בנו תמיהה ואת פשרה ננסה להבין בפרקים הבאים.

עיון במקורות העלה שהתא הציוני בקזבלנקה עסק מדי פעם בגיוס כספים למען הקרנות הציוניות, אך עיקר מאמציו הושקעו בעריכת עיתון מקומי, ליאתניר אילוסטרה L'Avenir illustre, שפירושו – העתיד (עיתון עם איורים) ואילו מערכת העיתון תירגמה את שמו – ל־העתיד המצויר.

העיתון נוסד בקזבלנקה, בשנת 1926, בידי יונתן טורש(J. Thursz), מהגר מאירופה המזרחית, ששיקם את התא הציוני בקזבלנקה לאחר מלחמת העולם הראשונה. אומנם, מערכת העיתון גילתה נטיות פרו־ציוניות ברורות. ואולם, דומה כי על־פי המודל שהוצע בחלקו הראשון של הספר המגמה השלטת בעיתון בתקופה הנדונה כאן אינה ציונית קלאסית אלא רפורמיסטית־לאומית.

הגוון הרפורמיסטי של ליאווניר אילוסטרה בא לביטוי באידיאולוגיית השיקום של החברה היהודית בקזבלנקה במטרה לגאול אותה ממצוקתה הכלכלית, החברתית, הארגונית והרוחנית לפי עקרונות ההשכלה והליברליזם. בניגוד לזרם הציוני הקלאסי, שראה בקיבוץ גלויות ובבניית בית לאומי בארץ־ישראל אפשרות יחידה לשיקום העם היהודי, הרי שהתפיסה שעמדה ביסוד הזרם הרפורמיסטי־הלאומי, היתה שניתן לשקם את העם היוהודי גם במקום מושבו – בתפוצה. הגוון הלאומי באותו עיתון השתקף בניסיון להתאים את החברה היהודית לזמנים המשתנים ולשלב אותה בסביבתה הנוכרית בלי לוותר על ייחודה היהודי ועל מוסדותיה האוטונומיים. לעומת זאת, הגוון הציוני של העיתון בא לביטוי בזיקתו לתהליך הקמת הבית הלאומי בארץ־ישראל. תהליך זה נתפס כמוקד השראה למדד ההתעוררות הלאומית בעולם היהודי כולו, והוכחה שאפשר לקיים ישות לאומית יהודית בעידן המודרני.

הדיון בזרם אידיאולוגי אחד, הזרם הרפורמיסטי־הלאומי ובמאבקיו נגד מתחרהו – הזרם הרפורמיסטי־היהודי־המערבי־הקלאסי – יפגיש אותנו עם הקבוצות החברתיות בקזבלנקה שתמכו באידיאולוגיות אלה, וכן עם האמצעים שהשתמשו בהם כדי להפיצן. כידוע, אחד האמצעים להפצתן היה ייסוד עיתונות יהודית־מקומית שדרכה נלמד על הצורות שבהן עובדו האידיאולוגיות המערביות והותאמו לצרכים הייחודיים של קהילת קזבלנקה ועל האופן שבו הונחלו לציבור המקומי.

היחסים הבין־עדתיים באימפריה העותמאנית-יעקב גלד

מקדם ומים – חלק ב'

מחקרים על החברה היהודית בארצות האסלאם ובפזורה הספרדית

הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה – תשמ"ו

עריכה : יוסף שיטרית וצבי יהודה

היחסים הבין־עדתיים באימפריה העותמאנית

יעקב גלד

לעילוי נשמתו של אבי־מורי ר׳ אליעזר ב״ר בן־ציון ומרים גלד ז״ל, ולעילוי נשמתה של אמי־מורתי יהודית־איטה בת ר׳ חיים הלוי ובתיה ראבינוביץ ז״ל. ת.נ.צ.ב.ה.

מאמר זה הוא נסיון לבדוק את היחסים שבין הקהלים הרומאניוטים הוותיקים, האוטוכטוניים, בקיסרות העותמאנית ובין הקהלים הספרדיים, שהחלו להתיישב באימפריה לאחר גירוש ספרד(רב״ב – 1492).

המחקר מבוסס בעיקרו על חומר היסטורי, המפוזר בספרות השאלות והתשובות של הדורות ההם.

היהודים הרומאניוטים ישבו באנטוליה, בתורכיה, בבלקאן ובאיים שסביב עוד מימי יוון ורומי. הם נקראו בשם ״בני רומניאה״ ע״ש מלכות רומי המזרחית. היהודים הספרדים קראו להם ״גריגוש״ (יוונים) מפני שדיברו בלשון יוונית. בספרות השאלות והתשובות הם מופיעים גם בשם ״תושבים״, מפני היותם התושבים הוותיקים, לעומת הספרדים שמקרוב באו לקיסרות. המקורות ההיסטוריים על עדה זו ועל ארגונה הקהילתי לפני הכיבוש העותמאני דלים הם.

ר׳ בנימין מטודילה מוסר לנו, שהיו שם קהילות גדולות וביניהן תיבאש (טיוה, תבץ׳) – ״עיר גדולה ובה כמו אלפים יהודים… ובהם חכמים גדולים במשנה ובתלמוד וגם גדולי הדור… ואין כמותם בכל ארץ יוון חוץ ממדינת קוסטנטיני".

הוא מזכיר גם קהילות רומאניוטיות בסלוניקי(סלוסיקי), איגריפו, גליפולי (קליפולי) ועוד. בראש כל קהילה עמדו חמישה, ארבעה, או שלושה חכמים, וכן היה ממונה על היהודים תחת יד המלך.

מקור נוסף שכנראה דן על עדה זו נמצא בצורת הסכמה עתיקה מוידין (בידין) שבבולגריה, שמביא הרב הרומאניוטי ר׳ שלמה הכהן(מהרש״ך) – חכם בן המאה השש־עשרה משאלוניקי – משנת 5137, דהיינו 1377. זהו מסמך יחיד במינו מתקופה זו המפיץ אור על קהל הרומאניוטים בוידין ובביזנץ בכלל. מניתוח הסכמה זו אנו למדים, שהקהילה הרומאניוטית נהנתה מאוטונומיה פנימית וכבר בשנת 1377 היו קהילות רומאניוטיות בסביבת וידין. קהל וידין הנו קהל המתקן תקנות ומסדיר את החיים הכלכליים בצורה מאורגנת. את ההסכם תיקנו בנוכחות "תושבי אנשי הקהל״, שחתמו בסוף כתב ההסכמה. אחרי הכיבוש העותמאני, הוסר הצעיף שהיה פרוש על עדה זו. מתוךמקורות השאלות והתשובות מהמאה השש־עשרה ואילך, החל להצטייר לנגד עינינו אירגון קהילה זו. בתוף ספרות זו משוקע חומר לא מועט על קהליהם, רבניהם, פרנסיהם, מנהיגיהם, יחסיהם עם הספרדים ומאבקיהם לשמירה על עצמאותם הקהילתית.

רומניוטים (Romaniots או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית לא אשכנזית ולאספרדית שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה. נכון לתחילת המאה ה-21 מתגוררים חברי העדה בעיקר ביוון, במדינת ישראל ובעיר ניו יורק.

על פי המסורת הרומניוטית, מקור הקהילה מיהודים שיצאו מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השניוהתיישבו באזורי אסיה הקטנה והבלקן. הרומניוטים דיברו ניב יווני קדום שנקרא יווניטיקה, ותפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה.

באיסטנבול ובאיזמיר נקברו הרומניוטים בנפרד משאר הקהלים ממגורשי ספרד (שכללו את הספרדים והפורטוגלים), יחד עם המוסתערבים והאשכנזים.

נוסח התפילה

ליהודים הרומניוטים נוסח תפילה ייחודי הקרוי נוסח הרומניוטים, המאופיין בקרבה לנוסח הארץ ישראלי הקדום.

לאחר הגעת מגורשי ספרד לאזורי הבלקנים, התערבבו העדות היהודיות השונות זו בזו, וכך התבוללו חלק מהרומניוטים בין היהודים הספרדיים. חלק מהקהילות הרומניוטיות שנשארו, כמו בקורפו ובסלוניקי, הושמדו על ידי הנאצים, בעוד שבני קהילות אחרות, כגון בני קהילת יהודי אלבניה, עלו לישראל ונטמעו בתוך הציבור היהודי הכללי. בשכונת אהל משה בנחלאות שבירושלים קיים עד היום בית כנסת של רומניוטים יוצאי יאנינה בשם "בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה". בית כנסת זה משמר חלק מהפיוטים מהמחזור הרומניוטי והמנגינות של בני קהילת העיר יאנינה שביוון אך נוסח התפילה בו הוא נוסח הספרדים.

מקור השם

בהרצאה על הנושא "Romaniote Jews of Ioannina Greece" בכנס:"Lecture presented on August 15, 2006 at the International Jewish Genealogical  מובא דיון על מקור השם.

בעוד המונחים יהדות אשכנז או יהדות ספרד מעידים על ארץ המוצא הגאוגרפי של היהודים, לא כן לגבי ה"רומניוטים". מקורו במאה ה-4, כאשר בירת הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול, היו בה יהודים אזרחי רומא. הם כונו: Romaniotes-citizens of Roman. המונח בא לציין כי העדה היהודית היא ממוצא "הלניסטי" – מדובר ביהודים דוברי יוונית, אשר קלטו את תרבותם, סגנון החיים ומסורות מהסביבה הרומלית, כמו רוב קהילות המיעוטים באותם הזמנים: נוצרים או עובדי אלילים.

ביטוי לעובדת התאקלמותם של היהודים בסביבתם אפשר למצוא גם בשמות. אחד משמות המשפחה של יהודי יוון הוא: Moskos – שם ממוצא הלניסטי, המופיע במצבות בגרסאות שונות, כמו: Mordos, Molhos

טללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הק' לפרשת "פקודי".

טללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הק' לפרשת "פקודי".
מאת: הרב משה אסולין שמיר
"וכבוד ה' מלא את המשכן"(פיקודי מ' לד')
הורדת השכינה אלינו קדושת המקום והאדם. –תפילה בכותל
"רחמנא לבא בעי" ע"י רצון, זוכים בחזרה להורדת צנור של שפע. –
פרשת השבוע "פקודי", סוגרת מעגל של חמש פרשיות: תרומה, תצוה, כי תישא, ויקהל, פקודי מעל – 500 מילים
העוסקות בפרשת הכנת המשכן על פי הציווי האלוקי בתחילת פרשת "תרומה": "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
כלומר, ישנה תכנית אלוקית עם הוראות מדויקות הניתנות למשה, כאשר האמצעים הנדרשים: זהב, כסף וכו',
נתרמים על ידי בני ישראל מכל הלב ומתוך אהבה לקב"ה, כדברי רבי יהודה בר סימון לכתוב )שיר השירים ג ט(:
"אפיריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף, רפידתו זהב, מרכבו ארגמן, תוכו רצוף אהבה מבנות
ירושלים" אפיריון זה המשכן" )שיר השירים רבה(. הביצוע: ע"י חכמי לב כמו בצלאל בן אורי ואחיסמך בן אהליאב. –
התורה מעידה שהמטרה הושגה ככתוב: "וכבוד ה' מלא את המשכן". השכינה אכן יורדת אל תוך המשכן, ומתחברת
אל כל אחד כל אחד מבני ישראל. כאז, כן עכשיו. שנזכה גם כיום.
כמו שבכל מערכת יחסים בכלל, ובמשפחה בפרט, "כל מה שאתה רוצה לקבל תן", כך ביחסינו עם הקב"ה. כדוגמא, –
נציין את דברי ריה"ל בסוף ספר הכוזרי בו הוא קובע שברגע שנרצה לקבל באמת את הקב"ה בתוכנו ושיבנה בית
מקדשנו הקב"ה יתן ומיד את מבוקשנו. במילים אחרות, ברגע שנפעיל את הרצון נקבל צנור רווי שפע של – –
אנרגיות רוחניות וגשמיות, ולא כצפצוף הזרזיר שהוא רגיל בכך, כדברי ריה"ל.
השאלה המתבקשת: איך ניתן להוריד את השכינה אז והיום אלינו? –
על כך רבנו אוה"ח הק' על פי הזוהר.
רבנו "אור החיים" הקדוש עונה על כך בדבריו לפסוק: "קחו מאתכם תרומה לה', כל נדיב לבו יביאה" )ויקהל לה' ה'(,
וכדברי קודשו: "ועיקר הרצון במעשה, הוא המושכל… ואמר "כל נדיב ליבו", פירוש העושה דבר בנשיאות הלב – –
אשר ידבנו ליבו. לצד התנועעות הרוחנית השוכן בלב, יפעיל במושכל נעלם. אבל אם יביא תרומה בלא נדיבות לב, אין
זה פועל במושכל" )אוה"ח לה' ה'(. מילת המפתח בדבריו היא המילה "המושכל" = דבקות בה'. כלומר היכולת להגיע
לדביקות בה' תושג רק ע"י עשייה מכל הלב ככתוב: "כל נדיב לבו" או כדברי אוה"ח הק' "מנשיאות הלב" דבר המזכך
ומזכה את האדם להשראת נועם ה' בקרבו, וכן לדבקות באורו יתברך שזו בעצם התשוקה הכי חביבה והערבה, אליה
האדם יכול להגיע בחייו. התופעה הנ"ל היא אכן אבן דרך בעבודת ה' כדברי הזוהר הקדוש "רחמנא ליבא בעי". –
הזוהר הקדוש בפרשת )ויקהל קצח'( אומר על כך: "פתח רבי אבא: קחו מאתכם תרומה. בא וראה, בשעה שמתעורר
באדם הרצון לעבודת קונו, הרצון עולה תחילה ללב המהווה יסוד קיום הגוף, אח"כ הרצון עולה לכל איברי הגוף
המתחברים יחד ומושכים את השכינה שתדור עמהם, דבר שהופך את האדם לחלקו של הקב"ה.
לדברי הזוהר, הכול תלוי בלבו של כל אחד מאתנו כל נדיב לב. ורק ע"י כך נזכה לדבקות בה' יתברך. –
תופעה דומה אנו רואים אצל בצלאל = בצל הא ל ,שזכה לחכמת הלב, בו בחר הקב"ה להכין את כלי המשכן ככתוב –
"וימלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת… לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת". הסיבה לזכייה,
בגלל "שחכמתו חלחלה עד ליבו" כדברי הרמב"ן לביטוי "חכם לב" ההשתוקקות לעסוק בקודש. –
בצלאל ידע לזהות ברוח הקודש ע"פ צירופי אותיות את כוונת התורם בתרומתו, כך שלאורה שובצה בכלי המתאים.
מסופר על רבי חיים מוולוז'ין תלמידו של הגאון מוילנא שנהג לשלוח שליח לאיסוף תרומות לישיבת וולוז'ין בראשה
עמד. השליח נהג בפשטות וענווה.
יום אחד, השליח התעייף והתחלף, ובמקומו מונה שליח שנהג כגביר שהתכבד במרכבה מפוארת הרתומה לשני
סוסים. בהגיעו אצל אחד התורמים הקבועים, האיש סירב לתרום. כאשר עיין רבי חיים מוולוז'ין ברשימת התורמים
תהה מדוע סירב הנ"ל לתרום, הרי מידי שנה בשנה, הוא תרם "תמידין כסדרן". הרב החליט לנסוע אליו בעצמו.
בהגיעו אליו, הוא שאל אותו מדוע החליט השנה לא לתרום לתלמידי הישיבה, הרי כל שנה תרם בעין יפה? התורם
ענה לו שהפעם הוא לא תרם בגלל שראה שהשליח נהג במרכבה נכבדה עם סוסים אציליים, ואינו רוצה שתרומתו
תממן סוסים. הרב סיפר לו את המדרש לפסוק "לחשוב מחשבות" אצל בצלאל, שידע לזהות ברוח הקודש כוונת
התורם, כך שתרומתו הגיעה למקומה בכלי המשכן. כך תרומתך, תגיע למקומה החשוב בישיבה בהתאם לכוונתך.

Photo d'une cantine mixte de l'AIU à Rabat.Année 1952

Publié le 13/04/2014 à 17:02 par rol-benzaken

Photo d'une cantine mixte de l'AIU à Rabat.Année 1952

rolbenzaken-vip-blog-1382980511

 

 

 

AIU.Alliance Israélite Universelle.
http://rol-benzaken.centerblog.net/2134-aiu-alliance-israelite-universelle

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר