ארכיון יומי: 15 במרץ 2015


אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.

צז

פ׳ מקץ. שני תרש״ט לפ״לו.

רבי יוסך משאש

ידידי החה״ש, כמוהר״ש הלוי ישצ״ו. שלום. שלום. קח נא עוד ידידי מהמזומן, והוא: במבוי אטו״ב יש עוד בסופו מימין ביהכ״נ אחרת, פתוחה למבוי בצפונה, עולים לה במעלות, והיא כמין גם וחלק מהגם עולים לו עוד במעלות, יש במערבה עלית קיר, ושני היכלות במזרחה, התיבה בחלק הגם התחתון, פגי הש״ץ לצפון, יש בה כוסות וספסלים וכו׳ בחברותי׳, נקראת ע״ש החכם כמוה׳׳ר ידידיה הכהן זלה״ה, ירושה מאבותיו הקדמונים ז״ל כאשר שמעתי, ושני זקנים ספרו לי ששמעו מאבותיהם שנפלה מזוקן וחדשוה, וגם עתה זקנה גדולה חופפת עליה. זה רבות בשנים קנה דובה מו״ד הרה״ג כמוהרר״ש משאש זצ״ל, מהחכם כמוהריד״ד הנ״ל, והוא היה ש״צ ומנהיג בה, ואחריו חתנו בעל בתו הרב כמוחר״ר שלמד. ן׳ שטרית ישצ״ו, ועתה עומד ומשמש ומנהיג בה בנו של מו״ד הנז׳ החה״ש כמוה״ד מימון ישצ״ו, כשמונים איש מתפללים בה, שמעתי ששמשה גם ישיבה לת״ת, איזה זמן, ועתה היא רק לתפלות שמ״ע, ובפרט תפלת ערבית מתפללים בה כמה פעמים בזה אחר זר- ושלום.

הצעיר אני היו״ם ס״ט

צח

ם׳ ייגש. לרב אחד.

אדוני! בההוא דינא דאתי לקמיה דמר אתמול בערב. בראובן שמכר חצי ביתו לשמעון, ובא המצרן לזכות, ואמר המוכר זה הלוקח נוח לי, וזה המצרן קשה לי, ונסתפק מעכ״ת, וא״ל זילו האידנא ואתו למחר, הנה אתמול בלילה, ראיתי הדבר מפורש בס׳ משפטים ישרים ח״א סי׳ ח״ת, דפסק הר״ב זיע״א, דטענת זה נוח לי וכו׳ טענה שפירתא היא, ע״ש, ושלום.

הצעיר אני היו״ם ס״ט

צט

פ׳ הנז׳.

למעלת צפירת תפארה, הנזר והעטרה, הרה״ג, מעו״מ, אדמו״ר כקש״ת כמוהר״ר רפאל אנקאווה ישצ׳׳ו. בקידה על אפים, אני אומר שלום. מר חמי הגמו״ן כה״ר אהרן הכהן ישצ״ו, ומרת חמותי גוהאר, דוב״ש אדוני וביתו. והם מפצירים בו הרבה, אודות האשה רחל, המובלת כתבא דנא, שזה יותר מששה חדשים, שהלך בעלה למדינת הים, לעיר ארבא״ט יע״א, הסמוכה למשכן כבודו, ושמעה, שזרחה עליו שמש ההצלחה, ועובד ומרויח, ומיום שנסע, לא שלח לה מאומה, והיא בערום ובחוסר כל, ובפרט ששמעה, שרצה ליקח אשה אחרת עליה, ובכן נא אדוני, עמוד לימינה בכל מה דאפשר, עד יצא כנגה צדקה, ומצוה זן תגן על אדוני אלף המגן, ושלום. דל ורזה, היו״ם הזה, ס״ט.

ק

פ׳ ויחי. ש׳ תדפ׳׳ט לפ׳׳גן.

ידידי החה״ש כמוהר״ש הלוי ישצ״ו, שלום. שלום. קח נא עוד ידידי מהמזומן, והוא: במבוי אטו״ב, יש מבוי אחד לצד שמאל בסופו, המפולש למבוי הרחב, הנקרא מבוי אלעטארי״ן (מוכרי תבלין) המבוי ההוא נקרא ע׳׳ש הרה״ג כמוהר״ד שלום לעזימי זלה״ה, יש בסופו משמאל ביהכ״ג מרובעת, פתחה במזרחה, יש בה שני היכלות, אחד בדרומה, ואחד במערבה, יש בה עלית קיר קטנה בצפונה, התיבה באמצע, פני הש״צ לצפון, יש בה כוסות וספסלים וכו׳ בחברותיה, היא נקראת ע״ש הרב הנ״ל, הראני אחד מזרעו, כהה״ר מימון ישצ״ו, פסק אחד בכת״י ידו וחתימת שמו זמנו אדר ת״ץ לפ״ק, ואמר, שמקובל בידם שהיא עתיקה מאד מאבותיהם הראשונים שבאו תחילה מגלות ספרד, והם, וזרעם אחריהם עד היום, בעליה וחזניה, כחמשים־ איש מתפללים בה, ושמשה גם ישיבה לת״ת לאבותיהם בזמן קדמון, ואד היא עתה רק לתפלות שמ״ע, ולמוד משניות בכל לילה לשכני המבוי, יש בה אוצר קטן לספרי דפוס וכתבי יד עתיקים, שאין להם רשות להוציא שום כתב יד משם, אפילו ללמוד בו שם, כי כן מוזהרים מאבותיהם מדור לדור, כך זרעם אומרים, וטרחתי עמהם מאד רק לראות על מה מדברים, ולא הגיחוגי, גם יש בה ס״ת אחד קטן, כתוב על קלף, כתיבה דקה ויפה עד מאד, קורין לו ספר זאבארו, ושאלתי הרה״ג כמוהר״ר דוד בירדוגו ישצ״ו, ואמר לי, שנקרא כן ע״ש הסופר הקדמון שכתבו שהיה שמו ר׳ משה זאבארו זצ׳׳ל, ועוד חפש ומצא בכתבים ישנים, והגיד לי, שהרב הסופר הנז׳ היה בעיר פאס, ובא לכאן בשנת ר״מ לפ״ק, והיה כותב סת״מ בקדושה ובטהרה, ואביו היה שמו ר׳ יעקב ז״ל, ע״כ. ושלום.

אני היו״ם ס׳׳ט

ארזי הלבנון-אנציקלופדיה לחכמי הספרדים

מבוא מאנציקלופדית " ארזי הלבנון "ארזי הלבנון - אנציקלופדיה - כרך 4

נקבצו ונערכו סביעתא דשמיא לפי שמות בסדר א-ב על ידי

שמעון ואנונו

הקדמה

ילאה העט יתום דיו הקולמוס, בבואנו לתאר אותם דמויות רבות יחס חכמי ורבני יהדות ספרד, צפון אפריקה, תורכיה והמזרח. בידם ניתנה – על ידי ההשגחה העליונה – המשך העברת התורה שבעל פה כשהיא שמורה מכל משמר, אל במקביל גן עושה בנחלתם ובבית גנזם – פירות ופירי פירות.

דמויות הוד והדר, ענוותנים, חסידים ומעוטרים במידות, יראי ה' ושומרי מצוותיו קלה כבחמורה, גדולים בכל חלקי התורה – ענקי רוח שסוככו בגודלם על בני עמם והנהיגוהו בכל תהפוכות ומהמורות הזמן הבוגד.

למי הכוח לאזור עוז ולגשת למלאכת המבוא שיכניס את הקורא לעולמם של " ארזי הלבנון ". על כן – בהשתחויה, בקידה ובבקשת רשות מכל אותם עובדי ה', ארזים חסונים ונהדרים, ניגש אני לערוך מבוא, מועט הכמות ודל הדפים, אך יש בו להאיר את עיני הקורא הממוצע ולהציע לפניו בקוים כלליים ביותר את המגרות בהן פעלו " ארזי הלבנון "..

נחל בתיאור אותם ארצות וערים מרכזיות בהם חיו ופעלו " ארזי הלבנון ", למעט ארצות שלא שימשו בתקופה בה אנו עוסקים – באלף השנים האחרונות – מרכז לתורה וליצירות הרוח. נמשיך לתאר את תרומתם של " ארזי הלבנון " בתחומי היצירה העיקריים ביותר, למעט תחומי יצירה אחדים ( םיוט ודקדוק ), שעל אף שהיוצרים הגדולים בתחומים אלו היו רק מחכמי " ארזי הלבנון ", הרי שהעיסוק בהם הצטמצם לחכמים בודדים בלבד בכל דור.

ונסיים, ויהיה זה בבחינת " סגירת מעגל " בתיאור זיקתם העמוקה של " ארזי הלבנון " לארץ ישראל, נחלת אבות, אליה השתוקקו בכל לב ושאפו להגיע, התפללו והורידו כנח דמעה לזכּות בטוב ירושלים. רבים מחכמי " אזי הלבנון " זכו להטמן ברגבי ארץ הקודש, אולם אלה שלא זכו – בןןדאי מודים ומשבחים לה' בגן עדנם על שיבת ציון ובניין הארץ. ויהי רצון שזכותם תעמוד לנו ונזכה לראותך בקרוב בבניין אריאל בעיר קדשנו ירושלים ת"ו.

 

מבוא.

פרק א.

ארצות התפוצה.

ארץ ישראל ( ירושלים, חברון, צפת ). מצרים. לוב. תוניס. אלג'יריה. מרוקו. ספרד. איטליה. טורקיה ( קושטא, איזמיר, סאלוניקי ). סוריה. בבל ( עיראק ). כורדיסטאן. איראן. בוכארה. תימן.

ארץ ישראל.

סקירה זו על ארץ ישראל באלף השנים האחרונות, תכלול שני חלקים. הראשון – סקירה כללית על תולדות היהודים בארץ ישראל, השני – סקירה על ערי הקודש : ירושלים, חברון וצפת.

במאה השביעית נכבשה ארץ ישראל על ידי הערבים, ועומַר אבן אל-חאטיב כובש את ירושלים. מאז ועד לשנת תש"ח – 1948 -, שלטו הערבים המוסלמים על ארץ ישראל, למעט ימי המנדט הבריטי במחצית הראשונה של המאה העשרים.

המוסלמים, אף שהפלו לרעה את היהודים, הרי שהתייחסו בסובלנות מבחינה דתית. ישיבת " גאון יעקב " עוברת מטבריה לירושלים. בישיבה זו פעלו המנהיגים הרוחניים של יהודי ארץ ישראל. מסורת העליה לרגל חודשה, ומכל המזרח באו בחג הסוכות לירושלים. במקביל לירושלים קמו והתפתחו קהילות נוספות : צור, עכו, חיפה, אשקלון, עזה וטבריה. בטבריה קיים היה מרכז ספרותי דתי לחכמי " המְסורָה ", שקבעו את הנוסח המדויק של התנ"ך.

בתקופה בה אנו עוסקים, הייתה ליהדות בבל – הגאונים – הסמכות הרוחנית להכריע בכל ענייני הרוח.

במאה הי"א פקדו את ארץ ישראל, רעב, מגיפות, רעידות אדמה, פלישות של שבטי בדואים ועוד. תופעות אלו גרמו להעברת הישיבה מירושלים לעיר צור אשר בלבנון ( 1073 לספירה ).

בסוף המאה הי"א כובשים הצלבנים את ארץ ישראל. מעמדם ומצבם של יהודי ארץ ישראל לא השתנה, מלבד האיסור שחל על היהודים להתגורר בירושלים.

במאה הי"ב והי"ג החלו יהודים לעלות לארץ ישראל. ראשון העולים הגדולים היה רבי יהודה הלוי שהגיע מספרד, לאחריו הרמב"ם המבקר בארץ ישראל ועובר בירושלים ובחברון. לאחריו עלה הרמב"ן, שלזכותו נזקף חידוש היישוב בירושלים.

בסוף המאה הי"ב מביס צאלח א-דין את הצלבנים בארץ ישראל, כובש את ירושלים ומתיר ליהודים לשוב ולגור בה.

בתחילת המאה הי"ג שוב כבשו הצלבנים את ארץ ישראל, וחידשו את האיסור לגור בירושלים. ואמנם במאה הי"ג לא הייתה ירושלים אלא עיר קטנה בצל המאורעות החשובים יותר.

בעת ההיא הייתה עכו בירת ממלכת הצלבנים. אולם בסוף המאה הי"ג כובשים הממלוכּים את עכו והפכים אותה לעיי חרבות.

עם חורבנה של עכו תופסים את מקומה קהילות צפת וירושלים. קהילות קטנות יותר קיימות בעזה ובחברון. בגליל התקיים יישוב כפרי שהתפרנס מחקלאות. המנהיג היהודי בעת ההיא היה " הנגיד " ( רבים מן הנגידים היו מצאצאי הרמב"ם ). סגניו ישבו בערים שונות ברחבי הארצות הסמוכות.

בעקבות הפרעות ביהודי ספרד בשנת קנ"א – 1391 -, ובעיקר בעקבות גירוש ספרד, עלו יהודים רבים לארץ ישראל, בעידודו של הנגיד ( האחרון ) רבי יצחק הכהן שולאל, ביניהם היו חכמים גדולים ומופלגים.

בתחילת המאה הט"ז, כשבארץ ישראל שולטים התורכים, העות'מאנים, משגשגת ארץ ישראל מבחינה רוחנית. רבי יוסף קארו מחבר בארץ ישראל את ספריו " בית יוסף " על הטור ואת " שולחן ערוך ", האר"י מגלה את תורתו ( שהשפעתה הייתה אדירה על היהדות מכאן ואילך ), ורבנים גדולים בהלכה ובקבלה פועלים בארץ ישראל, ( ירושלים, בצפת ובחברון ).

בתקופה זו ניסה רבי יעקב בירב – מגדולי חכמי הדור – לחדש את הסנהדרין, אך נתקל בהתנגדות חכמי ירושלים בראשות רבי לוי בן חביב – הרבל"ח. רבי יעקב בירב הסמיך את תלמידיו, ביניהם היה רבי יוסף קארו שהמשיך להסמיך אף הוא מתלמידיו. בימי זוהר אלו חיו בצפת רבי ישראל נג'ארה, והמקובלים, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו, רבי חיים ויטאל ועוד.

בקהילות הגדולות – ירושלים וצפת – היוו מספר ישיבות, ואלה היו מרכזי תורה ומשיכה לתלמידי חכמים. חלק מן העולים לארץ ישראל, הגיעו אליה על מנת לבלות בה את שארית ימיהם. דונה גראסיה ודון יוסף נשיא, בנו את טבריה וחידשו את היישוב בה במאה הט"ז, ובאופן יותר גדול גדלה והתפתחה בשנת 1740, ביוזמתו של דאהר אל – עמר ובראשות חיים אבועלפיה.

עם שקיעת ממלכת העותמנים החמיר מצבם של יהודי ארץ ישראל, ותושביה נאלצו לשלוח שדרי"ם לרחבי התפוצה היהודית, על מנת לגייס כספים לקיומו של היישוב היהודי בארץ ישראל. תופעה זו של שדר"ות התמסדה, ורבים מגדולי ישראל היו שדרי"ם מטעם קהילות הקודש וערי הקודש בארץ ישראל.

בתחילה המאה הי"ט חזרה ירושלים ותפשה את מקומה המרכזי מבין שאר קהילות ארץ ישראל.

הרב דוד בן שמעון בעל " צוף דבש " – ראש קהילת המערבית – מקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות, ובירושלים מכהנים כ " חכם באשי " הרבנים : הרב חיים אברהם גאגין, הרב יצחק קובו, הרב נסים אבועלפיה והרב דוד חזן ועוד….

רבאט העיר-היסטוריה,חכמיה ורבניה

חסד ואמת – דרשות אגדות ומאמרים

מהגאון המפולפל נר המערבי

רבי אליעזר די אבילה זלה"ה בן אחותו של אור החיים הקדוש

מי חכם ויבין אלה נבון וידעם (הושע יד)

 חסד ואמת

המללאח היהודי ברבאט - קריספיל

המללאח היהודי ברבאט – קריספיל

הספר ״חסד ואמת״ הודפס בליוורנו בשנת התקס״ו (1806) בסוף הספר מלחמת מצוה. כאן העתקתיו שוב מילה במילה ללא שום שינוי מלשון המחבר, הודפס בדף למעלה באותיות רש״י גדולות ומודגשות, וזאת כדי להקל על המעיין, אשר קודם כל עליו לעיין היטב בדברי הרב, שהם למעשה הבסיס היסודי אשר עליהם בניתי את ספרי ״מעי״ן רבי אליעזר״.

מטרת הביאור לפירושי הקונטרס ״חסד ואמת״ על מדרשים, אגדות וסוגיות הש״ס, הוא לעורר לב הלומד, לגרות רצונו ולזרזו אל העיון והפלפול ולהרגילו לשיטת :

לימוד העיון והפלפול של חכמי מרוקו

ובפרט לשיטת פירושיו ולשונו הקצר והשנון של גדול המעיינים והמפלפלים, הגאון האדיר מורינו רב אד״א זצ״ל החושף בספר זה את ההתמודדויות הרעיוניות המצויות ביסודם של האגדות שבגמרא, הן בדרך השקלא וטריא בסוגיות, והן בדרך הבהרת המסרים הטמונים והמוסתרים בהם. וזאת ע״י ״לימוד תפיסה אמיתית ומוסברת של הדברים בבהירות וביסודיות״, וגדולת רבינו שמשלב את כל השיטות ביחד על דרך העיון בכל דבר.

מקורו של החיבור בדרשות ועיונים של הרב אשר נמסרו לקהל שומעיו ותלמידיו לפני כמאתיים וששים שנה, כעת יכול ספר זה לשמש כעין מבוא והדרכה לעיון בסוגיות הש״ס שהינו יסוד מוסד בהבנת הגמרא, הצריכים קודם כל תפיסה נכונה של הדברים ביסודיות ובבהירות ורק על ידי זה אפשר להגיע לפסיקת ההלכה בדרך ישרה וברורה, וגם להקל על העיון בספריו אשר על הש״ס שו״ת ושו״ע, לרדת אל עמקי ים התלמוד להבין דבר מתוך דבר, להקשות ולתרץ, לשאול ולהשיב בכל דבר הסתום והתמוה, וכדי להיות לעזר למתאמץ לדלות ולגלות מצפוני פירושי רבעו המחבר המדבר בשפה קצרה, חדה ובדקדוק גדול, מעטי הכמות ורבי האיכות.

על כץ הצטרכתי לחלק את הביאור כסדר כדלקמן:

א – מעי״ן רבי אליעזר

בפירוש זה השתדלתי לבאר כפי שחנני ה׳ ב״ה את כל פירושי המדרשים והמאמרים הבאים בספר חסד ואמת. הביאור הודפס באותיות דקות, משולב בתוך דברי הרב המודפסים באותיות גדולות ומרובעות בכדי שיבינם הקורא, שהרי ידוע שדברי רבינו קצרים ועמוקים מאוד, ובכדי להבינם דרוש עיון מעמיק והרחבת הדברים.

ב – המדרשים והמאמרים מהש״ס

מאחר ורבעו כתב המדרשים והמאמרים שעליהם הוא דן בקיצור נמרץ, כדי להקל על המעיין הבאתי אותם בשלימותם באותיות יותר גדולות ובולטות.

ג – פרקים וסעיפים

חילקתי את פירושי ״המעי״ך לשני שערים, השער הראשון מחולק לשבעה חלקים שכולם סוגיא אחת הדנה בעניין ׳שכר מצוה/ ושער השני מפרק ח׳ ועד פרק ל״ט הוא משא ומתן על מכלול מאמרים, מדרשים וסוגיות מהש״ס. וגם חולק לפרקים ולסעיפים, משום שלשיטת הרב כדי לתרץ את קושיותיו מביא הוא קודם מדרשים ומאמרים אחרים ומפרשם ועל פיהם הוא מתרץ את קושיותיו.

וכדי להפיק תועלת ולהנות גם מאותם פירושים אשר הרב מביא אותם רק כדי לתרץ את קושיותיו, הצטרכתי לחלק את דרשותיו ומאמריו לפרקים ולסעיפים קטנים כדי שאוכל לציין למעיינים איה מקום הקושיות והתירוצים כמבואר לקמן:

ד – ציון הקושיות והתירוצים

שיטת הלימוד של רבינו היא כדרך חכמי צפון אפריקה המעיינים והמפלפלים, על הרוב מביא המדרש, אחר כך הוא מדקדק ומקשה עליו הרבה קושיות, וכדי לתרצם מקדים מאמרים ומדרשים אחרים אשר גם עליהם מקשה ומתרץ, אחר כך על פיהם הוא מתרץ ומפרק את כל הדיקדוקים והקושיות אשר הביא בראשית דבריו, אך בנתיים המעיין עלול לשכוח את כל אותן הקושיות הראשונות, לכן לפני כל מאמר ציינתי מספר הקושיות וליד כל קושיא ציינתי איה מקום תירוצה, וליד כל תירוץ ציינתי איה מקום הקושיא על פי חילוק הפרקים והסעיפים אשר ציינתי, ובכל כל ראש פרק או סעיף חיברתי כותרת הממצה את הנושא הנדון בו. כדלקמן:

ה – כותרות

לכל פרק וסעיף ב״מעי״ך הקדמתי כותרת הכוללת את תמצית תוכנו, כותרות אלה מכינות את הלומד לקראת הענין הבא ומקילות הבנתו, ביודעו מראש על מה יסובו הדברים, ומאפשרות לו חזרה מהירה על תמצית תוכן העניין.

ו – מראה מקומות

צוינו במעי״ן מאות מראה מקומות לכל מאמרי הש״ס, האגדות המדרשים וההלכות בכל מקומות תחנותם.

רבינו המחבר לרוב בקיאותו ופשיטותם אצלו, לא טרח לציין מקורם כדרך החכמים הראשונים, אשר בעיניהם היה נראה שכל בן תורה מסתמא יודע בפשיטות איה מקומם

ז – הפיסוק והראשי תיבות

במעי״ן, פיסקתי ופיענחתי כל הראשי תיבות אשר בדברי רבינו, אפילו אותם הראשי תיבות הידועים והמוכרים ביותר, על מנת שכל בן תורה הפשוט ביותר יוכל ללמוד פירושי רבינו בלי שום עיכוב. כמו כן השלמתי מילים שהובאו בקיצור ומחקתי מילים שהיו לעיתים נדירות כפולות במשפט אחד.

ח – א״ם למסרת

למטה בשולי הביאור הוספתי את חלק ההערות וההארות הנקרא ״א״ם למטרת״ ביאורים והערות הנחוצות לצורך איזה עניין הדרוש ביאור יותר מקיף, עם מבחר פניני מפרשים ובפרט מפרשי אותן הסוגיות אשר עליהן דן המחבר גם בשאר חיבוריו, שלעתים דבריו עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר(ירושלמי מס׳ חיה פ״ג ה״ה), הבאתי גם אותן סוגיות המובאים בספרי אביו של רבינו, או של דודו אור החיים הקדוש ותלמידי תלמידיו מישיבתו הקדושה אשר בעירנו רבאט,

כל אלה צוינו במספר זיהוי במעי״ן במקביל לאותו מספר בא״ם למסרת.

ט – מפתחות לספר ותולדות המחבר

כדי להקל על המעיינים והדרשנים, חיברתי מפתחות לפירושיו של המחבר על פי סדר: תורה, נביאים, כתובים, משניות, ש״ס ומדרשים, כי על הרוב כל מדרש יכול להתאים לפרשת השבוע, או לחידוש עיוני למשניות, למדרשים, או לפלפול תלמודי.

צירפתי לכאן גם תולדות המחבר אבותיו ומשפחתו בהרחבה כיד ה׳ הטובה עלי, רשימת חיבוריו, צאצאיו והסטוריה תמציתית על עירנו רבאט עיר מושבו של רבינו המחבר.

י — בספר זה הבאתי חלק מההקדמות אשר נדפסו בשאר ספריו, בפרט את אלו אשר חוברו על ידי חברי בית דינו ובני משפחתו.

גם כדי להכיר עוד יותר שלשלת משפחתו הקדושה, הבאתי הקדמת סבו הקדוש רבי משה בן עטר שהוא אביו של ״אור החיים״ אשר כתב להוצאת הספר ״כתר תורה״ של חתנו רבי שמואל די אבילה אביו של רבינו המחבר, ומכיון שאביו בהקדמתו לספרו ״אזן שמואל״ הזכיר את רבותיו אשר למדוהו תורה הבאתי גם אותה הקדמה לכאן כדי שנדע מאיפה רבינו שאב את תורתו, מה גם שאותו הספר אינו בנמצא.

בסופו קיבצתי קבוצת מעשיות ממקורות שונים, למן כתבי חברי בית דינו, כתבי רבינו החיד״א זיע״א ועד ללקט הבא מפי השמועה, ובפרט מאשר שמעתי מפי זקני וחכמי עירנו רבאט מאשר קבלו מפי חכמי העיר דור אחר דור עד ימינו.

תפילתי להשם יתברך שתורתו של רבינו בשיטת עיונו ופילפולו כדי להגיע לאמיתה של תורה תתקבלנה בעולם התורה ורבים יהנו לאורו. 

אנוסים בדין האינקויזיציה-ח.ביינארט

 

אנוסים בדין האינקויזיציה – חיים ביינארט.

האנוסים בקסטיליה במאה הט"ו

הוצאת ספרים עם עובד בע"ם – תל אביב

נסדר ונדפס בשנת התשכ"ה בדפוס דבר בע"מ – תל אביב

שלושה צוים אלה, החשובים לנו להערכת האמצעים שנקט השלטון להשבת הסדר על כנו ולהחזרת הרכוש השדוד, נוקטים אמצעים רגילים ומקובלים באותם ימים. אין ספק שהחשוב בשלושת הצוים הוא שניתן ב־30 בינואר 1475, משום שהוא מצווה בשיטתיות יתירה על הדרכים לשיקום החיים התקינים בעיר ובעדת האנוסים. אבל מאורעות אחדים שנתרחשו באותם ימים ממש ושהעמידו בספק גדול את קיום אותם הצוים, הביאו למעשה לידי דחייתם לכמה שנים.

כבר ציינו לעיל את חשיבותם של המאורעות הללו ותוצאותיהם ביחס לאנוסי סיאודד ריאל. עתה נתן דעתנו להתארגנותם של המורדים. בראש סיעת המורדים במלכות עמד דיֶגו לופס פאצֵ׳יקו, המרקיז די וילינה, ועמו היו קרוביו האחים רודריגו טליס חידון, המאיסטרי של מסדר קלעתרבה, הקונדי די אורואניה ואלונסו קאריליו, ארכיהגמונה של טולידו, ורבים מראשי המלכות. המרקיז די וילינה תבע מאת המלכים שתאושר בחירתו כמפקד מסדר סנטיאגו, שיאושרו ההכנסות שהיו לאביו חואן פאצ׳יקו מן המקומות אלקאראס, טרוחיליו/ ריקינה (Requena) ואסקאלונה, וכן כל שאר אדמות אביו וההכנסות שלו. כן תבע אישור המשרות שהיו בידי פדרו פוארטוקארירו ואלונסו טליס חידון, אחיו. כל אותו זמן נמצאה בידיו חואנה, בתו היחידה של אנריקי הרביעי, המכונה La Beltraneja. פרנאנדו ואיזבל לא נענו לתביעתו. הם דרשו ממנו שימסור את חואנה לידי אנשים מהימנים עד שתגיע לגיל הנישואים, ובענין ראשות המסדר הודיעו שעוד יחליטו דבר. משנכשל המשא־ומתן באו המורדים הללו בדברים עם אפונסו החמישי מלך פורטוגל, שהיה דודה של חואנה ואותו זמן אלמן, והציעו לו לשאת את חואנה ולהכתירה כמלכת קסטיליה (היא כונתה בפיהם הנסיכה מקסטיליה).מבחינתה של קסטיליה היה פירושם של נישואים אלה, בין מלך פורטוגל ובתו של אנריקי הרביעי, איחוד קסטיליה־ליאון עם פורטוגל, ולא איחודן של מלכויות קסטיליה ואראגון, כלומר שכל חשבונו של פרנאנדו בנישואיו עם איזבל היה בטל מיסודו. מכאן שמובנים כל צעדיו הנמרצים לדיכוי מרידתו של המרקיז די וילינה, וכתוצאה מצעדים אלה גם הפגיעה שפגע באנוסים הרבים שנמנו על תומכיו של המרקיז.

פרטים אלה חשובים להבנת רקעם של מאורעות, שכמה וכמה מאנוסי סיאודד ריאל נמצאו מעורבים בהם. אמנם כתב פולגאר, שנצטרפו אל המרקיז די וילינה רבים שהבטיח להם חסדים, ונצטרפו גם אחדים מפחד פשעיהם נגד המלכות. מתוך כך מובנת הצטרפותם של פורעים באנוסי סיאודד ריאל בשנת 1474 ! אבל כיצד להסביר את הצטרפותם של אנוסי סיאודד ריאל אל המורדים ? ייתכן שניתנו להם הבטחות, אך מסתבר שהסיבה להצטרפות היא במגעיהם של אנוסים רבים מסיאודד ריאל ומסביבתה עם בני משפחת פאצ׳יקו בעלי האזור ועם מסדר קלעתרבה, ומסורת היחס הטוב שזכו לו יהודים היושבים על אדמת המסדר. אף ייתכן שנמצא בין אותם שנצטרפו אל המרקיז אנוסים שנתאכזבו מאוד מדרכם של פרנאנדו ואיזבל, ואולי קיוו שיונח להם בשלטונו של מלך פורטוגל. אף־על־פי־כן הדעת נותנת שנמצאו גם אנוסים שלחמו בשורות פרנאנדו ואיזבל! הרי שנחלקו האנוסים בגישתם לבעיה זו.

היקף הצטרפותם של אנוסי סיאודד ריאל מסתבר משורת צוים שיצאו מאת פרנאנדו ואיזבל לאחר שסיאודד ריאל וסביבתה נכבשו בידי הקונדי די פאדידיס, שנתמנה ראש מסדר סנטיאגו, ודון דיגו פרנאנדיס די קורדובה, הקונדי דיקאבךה. בשורה ארוכה של צוים קוראים אנו על רחידורים אנוסים שהועברו ממשרותיהם ורכושם הוחרם. ראשון בהם הוא סנצ׳ו די סיאודד, שכבר ב־15 באפריל 1475 החרימה המלכות את החכירות וההכנסות שהיו בידיו,ואליו יש להוסיף את דיגו די ויליאריאל, חואן גונסאליס פינטאדו, פרנאנדו די טוךס-כל אלה ניטלה מהם גם משרת הרחידור ששימשו בה בסיאודד ריאל. אך ארוכה בהרבה רשימת אנוסי סיאודד ריאל שרכושם הוחרם על שום שהצטרפו אל מחנהו של המרקיז די וילינה. הדעת נותנת שגם הללו הם מחשובי אנוסיד, של סיאודד ריאל. ואל לנו לשכוח שהעברה זו ממשרותיהם ונישול זה מנכסיהם נעשו לאחד שכבר פעם אחת הועברו מהם ונשדד רכושם בימי פרעות 1474. כבר ב־23 באוגוסט 1475 הוחרמו נכסיו של אלוארו פראנקו, המכונה הזקן, והוא אנוס שנידון בשנת.1484 אחר־כך החרים מנריקי, שפעל מטעם פרנאנדו ואיזבל, את נכסיו של פרנאנדו די טיבה לטובת הכתר. פרנאנדו די טיבה נודע לימים בכינויו ״רב לאנוסים״, והוא עלה על המוקד בסיאודד ריאל ב־23 בפברואר

דור התמורה-מ.שוקד וש. דשן

גוונים דתיים בתעמולת בחירות בקרב יוצאי צפון-אפריקה

שלמה דשן

הדיונים על הדת בישראל מתמקדים לרוב בבעיית הקשר שבין הדת והמדינה, קשר השנוי במחלוקת. ואולם להבנת היהדות הישראלית בכלל, ובעיית הדת והמדינה בישראל בפרט, מתעוררות שאלות רבות נוספות. צרור אחד של שאלות כרוך בבירור תכונותיה של התרבות, הדתית והפוליטית, אשר מביאה את החברה הישראלית לשילוב המיוחד של דת ופוליטיקה הנהוג בה. צרור נוסף של שאלות כרוך בבירור הגוונים הדתיים־ תרבותיים השונים, המעוררים את העמדות הציבוריות בנושא הדת והפוליטיקה. בפרק זה נעסוק בהיבט אחד של בעיית השילוב בין דת ופוליטיקה והוא: מה הם הגורמים החברתיים המביאים לכך, שבקרב יוצאי צפון־אפריקה מקבלת לעתים תעמולת הבחירות של המפלגות גוון של הטפה דתית? במערכות בחירות נמסרים השדרים הפוליטיים באמצעות סמלים דתיים, או סמלים דמויי־דתיים, וחל שילוב של דת ופוליטיקה במישור הארצי והמוחשי של הבוחר הקולט תעמולה. בהמשך דברינו נקבע שהשילוב הזה אינו פרי חישוביהם של פוליטיקאים בלבד, אלא הוא מושרש עמוק בתרבותם של האנשים המעורבים. הדיון פותח בבירור המושגים העיוניים הנדרשים לדיון בתופעות האמורות.

זה כבר חוקרי חברה מכירים בכך שסמלים הם המרכיבים הבסיסיים של תרבות, ומכאן ההתעניינות בסמלים ובמערכות של סמלים. ואולם, מעבר לעבודות־המחקר הרבות, העוסקות בפרשנות סמלי התרבות של חברות שונות, מעטות העבודות העוסקות בעיון מדוקדק בשונות ובמגוון של סוגי סמלים. פחות מזה עסקו החוקרים בתהליכי השתנות של סמלים, וכאשר אמנם עסקו בכך הם הסתפקו לרוב בדיונים כוללניים על נטישת סמלים מסורתיים ועל קבלת סמלי־תרבות חדשים בתהליך המודרניזציה. בפרק זה מבקש אני לייחד דברי למחקר תהליכי שינוי בתחום ההסמלה. אתאר תופעה מוגדרת של סמלים משתנים ואסביר אותה מתוך קישורה לרקע החברתי והתרבותי הכולל שבו היא מתרחשת. לצורך הדיון הנוכחי נבחין בין ׳סמלים׳ לבין ׳סימנים׳. ה׳סמל׳ הוא מעורפל ורב־משמעי, ואפשר שאין האדם המתייחס אל הסמל מודע לכל משמעויותיו, ועם כל זאת מעורר הסמל רגשות וממריץ לפעולה. לעומת זאת, ה׳סימן׳ הוא בעל מובן ידוע וחד־משמעי, וכוחו המרגש והממריץ מועט. להלן אביא תיעוד לתהליך השתנותם של סמלים תוך כדי תעמולת־בחירות.

סמלים תרבותיים רבים מופגנים בתעמולת־הבחירות. כפי שראינו בפרק הקודם, עשויים מעמדים דתיים, כגון טכס הענקת ספר־תורה, סעודת־מצווה ונשיאת דרשה, לשמש בימה להשמעת שדרים פוליטיים. סמלים דתיים קולטים כאן תוכן פוליטי, ובו בזמן מתרחש גם התהליך ההפוך: סימנים פוליטיים קולטים תוכן דתי סמלי. או בלשון אחרת, סימנים פוליטיים מופעלים כסמלים דתיים. נתאר את השתנותם של סמלים ונחשוף את הכוחות החברתיים המניעים אותה.

בבואו לקלפי עומד הבוחר מול רשימות של מועמדים מטעם המפלגות. מאחר שהשמות של רוב המפלגות ארוכים ומסורבלים, נוהגות המפלגות להציג עצמן על־ידי אותיות הנקבעות בוועדות־הבחירות. בוועדות אלו מגלים מידה של התחשבות ברצונם של נציגי המפלגות, ונטיה רבה לנהוג לפי המקובל במערכות־ בחירות קודמות. במקרים רבים אותיות המפלגות הן סימנים שאינם מבטאים דבר, אלא ציון שרירותי של שם המפלגה. לרוב אין באותיות תוכן מפלגתי כלשהו, והן קרובות להיות ׳סימנים׳ במובן הטכני שציינתי. לדוגמה: לאות ו של רק״ח אין משמעות כלשהי הקשורה בשם המפלגה, במצעה הפוליטי, או בשכבה החברתית התומכת במפלגה. התועמלנים מעדיפים בדרך־כלל אות שיש לה קשר כלשהו עם שם המפלגה, ורצויה להם אות המופיעה באופן בולט בראש השם. כך, למשל, זכו הליבראלים העצמאיים באותיות ל״ע. ויש מפלגה שזכתה באות המביעה גם משהו מן הדימוי הפוליטי שהתועמלנים מבקשים להפגין. ודוגמה לכך מפא״י שפעלה שנים רבות, עד לאיחורים של מפלגות הפועלים שהחלו ב־1965, תחת האות א. אות זו הופיעה אמנם בשמה של המפלגה, אך הפגנתה בתעמולת־הבחירות באה מטעם נוסף והוא, שהאות א עוררה גם תחושה של ׳ראשונים תמיד אנחנו׳, כאילו ביקשו לומר בכך, שמפא׳׳י היא המפלגה העומדת בשער והצועדת בראש. לסימן זה ערך תעמולתי חשוב בחברה המופנית לפיתוח ולעתיד, חברה העוסקת בבניין ובהגנה. בדומה לכך האות ב של המפד׳׳ל. זו נקבעה לפני שנים רבות ל׳מזרחי׳, אחת המפלגות שהתמזגו לאחר־מכן ויצרו את המפד״ל. האות הוענקה למפד״ל לאחר שהאות א כבר היתה תפוסה בידי מפא״י. והאות ב אינה מופיעה כלל בשם המפד״ל (ולא בשם ה׳מזרחי׳), אולם בהעדר האות א גם זו בחירה תעמולתית פוליטית סבירה. גם האות ב עומדת בראשית הא״ב, וגם היא מבטאת משהו מן המשתמע מן האות א. דוגמה ססגונית לאותיות בבחירות אנו מוצאים במערכת הבחירות של 1973, כאשר קבוצת ׳הפנתרים השחורים׳ עמדה על כך שתוענק לה האות ז. בעבר לא הסכימה ועדת־הבחירות המרכזית' לשימוש באות זו לצורך הבחירות, בשל האסוציאציה הגסה הכרוכה בה בשימוש המוני. ואילו הפנתרים ביקשו דווקא לקבל את האות ז, שכן בשבילם היא ביטאה יפה את הזילזול בחברה הרחבה ובערכיה, שהיה טמון במצעם המפורט. לבסוף, אחרי ויכוחים רבים, הסכימה ועדת־הבחירות לתביעת הפנתרים.

דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו

MELLAH DE DEBDOU D'AUTREFOIS.

Source

Publié le 03/04/2014 à 09:54 par rol-benzaken
http://rol-benzaken.centerblog.net/1652-mellah-de-debdou-autrefois
MELLAH DEBDOU 2
 
 
 
Mellah DEBDOU 5
 
 
 
Mellah DEBDOU

Le Mellah, vous vous imaginez la honte de les ramener à ce temps-là.

Oui les Juifs marocains ont eu un moment de honte de leur passé que représentait le Mellah, devenu dans le langage synonyme de misère, de saleté et d'arrièration.

Maintenant que toute la population juive l'a quitté définitivement dans les années 60, il se pare de couleurs de nostalgie et d'affection.

Le temps du Mellah ne sonne plus comme une insulte, mais au contraire comme une invitation à un monde disparu et déja regretté.

Le Mellah est toujours habité par les populations locales malgré l'état délabré de certaines batisses. Ainsi tout comme la kasbah de Debdou, le mellah n'a pas d'intéret architectural particulier. “elle raconte l'histoire d'un mode de construit rural, en matériaux locaux avec une mise en oeuvre axée sur la structure de la construction, ne prêtant place à aucune recherche ornementale”

“les portes extérieures des habitations sont de types rural à l'image des constructions. Elles sont à un ouvrant à la française en bois , rectangulaires, sobres dénuées de toute sorte d'ornement Elles sont construites en planches jointives verticales, reliées grace à des traverses hoizontales sur leur face intérieure. Les linteaux apparents sur les façades sont en madriers de bois grossièrement taillés. […] Leur confection était assurée éssentiellement par les artisants juifs auxquels on reconnaissait le savoir fair en menuiserie”. 

Source:Mamoun Naciri Architecte D.P.L.G. « Étude architecturale et plan de sauvegarde de la kasbah de Debdou rapport et diagnostique. » Decembre 2005 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר