ארכיון יומי: 6 בינואר 2019


דבדו עיר הכהנים –אליהו מרציאנו-תשע"ב- פיוטים

פיוט למעלת ר׳ מאיר בעל הנס

אשירה נא, שבחי תנא, בגן עדן חונה, הוא ר׳ המאיר,

ביה ווקפא לעולם, ומה קפא קומשי, צדיק יסוד עולם, הוא ר׳ מאיר,

נעשית לו חופה, בעולם הבא, בצל ומסיבה, הוא ר׳ מאיר,

 יא כוואני אצנתו, וולא תתקלמו, פרחו ופייסו, פי סעודת ר׳ מאיר,

יום הלולתו, תעשו שמחתו, לעילוי נשמתו, די ר׳ מאיר,

דימא אליל וונהר, גיר מהבוס פדאר, למשנה ווזוהר, די ר׳ מאיר.

 

פיוט די ליאון בלום — (Leon Blum)

עלאש קלאם לעאר, כלקנא רבי קאמלין,

מה נקונוש כפאר!

כלקנא רבי קאמלין, מה נקונוש חפאר!

זמן קנא פתכמום, ליום פאזא רבי להמום,

עלאש קלאם…

ויו עליך יא ליאון בלום, לה סוסיאליסט,

עלאש קלאם…

קלאם בלום מה תכאלפו, נתומה מנהום מה תכאפו,

עלאש קלאם…

עייטו א־בא פרייא דה פו, אנא בלום נעאוונקום,

עלאש קלאם…

זמאן קנא פלא קריז, ליום ויו לו־ווריי עזיזי,

עלאש קלאם…

לאלמאן טאח עלא לינגליז, איפך אפיון יטאלי,

עלאש קלאם…

בוה עליך יא יספגיולי, לי פי סאעא בלית למכאן,

עלאש קלאם…

שרינא ניף לעדייאן, איפך אפיון יטאלי,

עלאש קלאם…

האדי הייא לחדאדא, דגייא מא בקאת פיהא קאעדא,

עלאש קלאם…

לפראנסיס חסב עבד אל קרים, פיה שי פאיידא, סאעא גיר מוך לפאר,

עלאש קלאם…

לחוואנה נחרקו, וולבלאדאת טרקו,

עלאש קלאם…

בוה עליך יא פרנקו, סוסיאליסט יקתלוך,

עלאש קלאם…

זמן קנא פלחוז, ליום תעלמנא לדרוז,

עלאש קלאם…

עלא פרנקו קולו בוה, באלאך בני באה יחבוה,

עלאש קלאם…

סוסיאליסט יקתלוה, ויתהגא מן דגייא.

עלאש קלאם…

(כ״י שמעון מרציאנו בן עקי)

דבדו עיר הכהנים –אליהו מרציאנו-תשע"ב- עמ' 159-157

יחס דבדו- משפחה הארון די שמואל- ענף בן סוסו- משפחת עבידא- משפחת זרוואל- אליהו מרציאנו

משפחה הארון די שמואל

משפחה רמה המוזכרת במקורות הקהילה.

בן איש חיל, נבון וחכם, ראש הסדר, שמו נודע בשערים, בעל מדות טובות, גומל חסדים, הצדיק ר׳ שמואל הניח ברכה: אהרן, סאלם (הוא שלמה), יעקב, סליטנא.

הגבר המרומם, אור יומם, מיחידי ק״ק דברו, רישא דעמיה משפחות בן חמו, זוכה ומזכה, אדם אמיד, ביתו פתוח לרווחה, חונן דלים, רודף צדק, מחזיק כל בדק, הקים בית כנסת בעיר תאוורירת, הצדיק הרב אהרן הוליד: יצחק הי״ד, ר׳ אברהם, שלמה, שמואל, משה, רחמים, קמירא, עווישא, סאעודא.

המנוח, טהור לב, עדין נפש, הצדיק ר׳ יצחק ה׳ ידרוש דמו וינקום נקמתו לא הניח זרע ב״מ.

החכם השלם, יקר רוח איש תבונה, בעל מדות טובות, זהיר בתפילות ומתפלל מילה במילה, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אברהם הנד הוליד: אהרן, סאעודא, אסתר.

הזקן הכשר, מנא דכשר, אוהב תורה ולומדיה, נודב נדבות, הצדיק ר׳ שמואל הנד הוליד: אהרן, שמעון, מאיר, עמרם, אברהם, סתירא, עווישא, רוזיט, מרי, איליאן.

גברא רבא, אבן יקרה, עניו, נוח לה׳ נוח לבריות, עושה צדקות, ירא אלהים וסר מרע, הזקן הכשר הצדיק ר׳ שלמה הנז׳ הוליד: אהרן, שמעון, יצחק, יוסף, מסעודא, אסתר, רהיט.

החשוב ונבון, בעל מרות טובות, מתפרנס מיגיע כפיו, גומל חסדים, בעל צדקה, הזקן הכשר ר׳ משה הנז׳ הוליד: יוסף, שמעון, אהרן, סעדיה, ציון, עליזה.

החשוב ומעולה רחמים הי״ו, בירכו ה׳ בבנים ובנות בפ״י הי״ו.

הנכבד ויקר, ירא את ה׳ בתכלית, עניו ושפל ברך, מוקיר רבנן הצדיק ר׳ סאלם (הוא שלמה, אחיו של ר׳ אהרן) הנד הוליד: משה, סאעודא.

המנוח, מתהלך בתומו וביושרו, נודב נדבות, משבים ומעריב, הצדיק ר׳ משה בן ר׳ סאלם הוליד: יצחק, סעדיה, אברהם, עליזא.

המרוחם, זקן ונשוא פנים, צדיק תמים, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, חבר בחברה קדישא, הצדיק ר׳ יעקב הנד (אח ר׳ אהרן), הוליד: שמעון, אהרן, יוסף, משה, מאיר, אליס, לבנה.

 

ענף בן סוסו

אהרן, עווישא (הנק׳ די בן סוסו), לוויהא (הנק׳ לוויהא די סוסו, דביתהו של סוסו די סאלם).

המנוח הצדיק ר׳ אהרן לא הניח זרע ב״מ.

 

משפחת עבידא

משפחה רמה ועתיקה ומוזכרת במקורות הקהילה מאז סוף המאה השמונה עשרה.

איש צדיק היה יקר מפנינים, מוכתר בנימוסין יראת ה׳ היא אוצרו, מרחם מקודש, סולת נקיה, מתפרנס מיגיע בפיו, יושב אהלים של תורה בעיר ברגנט, החסיד הרב יעקב (הנ״ק די עבידא) הוליד: מזל טוב, זמילא.

הנבון וחשוב, נקי ובר, שייף עייל שייף נפיק, בעל מדות טובות, גומל חסדים הצדיק ר׳ אברהם (אח הרב יעקב הנד) הוליד: שמחה (אשת ר׳ שמעון בהן די מחיגן).

משפחת זרוואל

משפחה נכבדה המוזכרת באגרת יחם פאס (פאס וחכמיה, א׳ עמי 138).

פרי עץ הדר, מזר״ק טהור, איש חסד ורחמים, צדיק תמים, ראש בית אב, פריו קודש הלולים, יושב אהלים, הצדיק ר׳ משה (בן זרוואל) הוליד: יהודה, אהרן, נונא.

המרוחם, ענוותן ושפל ברך, לא מחזיק טיבותא לנפשיה, תמים דרך, דרכו בקודש, מתלמידי המלוב״ן האדמו״ר רבינו יעקב אבוחצירא זיע״א, הצדיק ר׳ יהודה הוליד: אברהם, משה, עווישא, מרימא, לוויהא, מאחא.

הזקן הכשר, מנא דכשר, חזרן במצוות ובמעשים טובים, בעל צדקה, הצדיק ר׳ אברהם הוליד: שלמה, שמואל, יצחק, יהודה, נונא, סעידא, מרימא, אסתר.

המנוח, הולך תמים ופועל צדק, חי מעמל עשר אצבעותיו, הצדיק ר׳ משה הוליד: יוסף, יעקב, אהרן, שמעון, נונא, זהארי.

המרוחם, ירא אלהים וסר מרע, גומל חסדים, יראת ה׳ היא אוצרו, הזקן הכשר הצדיק ר׳ אהרן הוליד: דוד, עווישא, נונא.

טהור לב ועדין נפש, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, הצדיק ר׳ דוד הוליד: אהרן, שמעון, יוסף, ישראל, רחמים, מאיר, סליטנא, סאעודא, סתירא.

בן איש חיל, אוצר כלי חמדה, אבן פנה וראש פנה, יראת ה׳ היא אוצרו, הצדיק ר׳ שמואל (בן זרוואל) הוליד ברכה: יעקב.

המנוח, נטע נעמן, צנצנת המן, רחים רבנן, עושה חסדים, הזקן הכשר הצדיק ר׳ יעקב (הנק׳ יעקב אלפסי) הוליד: שמואל, אהרן, דוד, עישא.

גברא רבא, שמן תורק שמו, נושא ונותן באמונה, מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, משכיל אל דל, הצדיק ר׳ יעקב הוליד: משה, אליהו, יצחק, אהרן, רחמים.

הנכבד ויקה טוב וישר, בעל מדות טובות, טוב לה׳ וטוב לבריות הצדיק ר׳ משה הוליד: יעקב, דוד, רחל, גראציא, רינה.

איש צדיק, אוהב שלום, רודף שלום, מתהלך בתומו, בעל צדקה, הצדיק ר׳ אליהו הוליד: שלמה, סעדיה, פריחא, סעידא.

המנוח, איש אמונים, דחיל חטאין ועביד טבין, בעל צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יצחק הוליד: יעקב, שלמה, אברהם, נונא, סעידא, גראציא.

הצדיק, תם וישר, עדין נפש, משבים ומעריב ר׳ אהרן הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

המרוחם, ישר ועניו, מאושר בענייניו, חי מיגיע בפיו, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים הצדיק ר׳ רחמים הוליד: יעקב, יוסף, אברהם, עמרן, מסעודא, יאקות.

האחים משה ויצחק (המכונים וולאד זריוול).

אין בידינו פרטים על בניו של ר׳ משה הנז׳.

המנוח, יקר רוח, טהור לב, הצדיק ר׳ יצחק הוליד: יצחק (אשת יצחק האב היתה מעוברת כאשר בעלה יצחק נפטר, וכאשר ילדה בן זכר, קראו לו יצחק ע״ש אביו כמנהג יהודי המערב).

יחס דבדו- משפחה הארון די שמואל- ענף בן סוסו- משפחת עבידא- משפחת זרוואל- אליהו מרציאנו – תשנ"ז- 170-165

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- ירושלים תשל"ט

 

גם מפתח חמש מגילות מהרב הנ״ל הנה הוא כמוס עמדי תחת ידי, ובסופו כתוב בזה״ל, אני יצחק בן לא״א (לאדוני אבי) כמוהר״ר וידאל הצרפתי זלה״ה, בראותי השכחה מצויה באדם השתדלתי והאל ברחמיו עזרני, וחברתי זה המפתח מעניינים מהרבות של חמש מגילות, והיתה השלמתו יום ד׳ י״ט לחשזן שנת ה׳ אלפים וארבע מאות ושנים לבריאת עולם (1641) וסמוך לזה כתוב בכתב יד מר זקננו מוהר״ר אליהו הצרפתי זלה״ה בזה״ל, מחבר חמש מגילות הנ״ל, ה״ה החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק א״ז כמוהר״ר יצחק הצרפתי זלה״ה, ע״כ.

עוד כתוב בספר הנ״ל ליל ששי בשבת ויהי בחצי הלילה ה׳ לשבט שנת התע״ח (1717) נלקח הבחור נבון וחכם כה״ר שאול סירידו ז״ל בן החכם השלם עמיתנו בתורה ובמצוות כהה״ר יהושע ז״ל, והיה כבן כ״ב שנים וקננתי עליו קינה זאת, ע״כ.

עוד כתוב בספר הנ״ל ואלה דברי המחבר זלה״ה, אללי לי אוי לאזני כי נצו גם נעו שכך שמעו קול שמועה רעה, הנה באה ונהייתה, קוה לשלום ואין טוב, לעת מרפא והנה בעתה, אוי לעיני שפניו לא ראו, והפך לילה וידכאו תאניה ואניה מר ומגינה יגון ואנחה, קינים והגה נהי כלם נקבצו באו ובבתי כלאי חדרי משכיות לבבי החבאו, ויקרא ה׳ צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק, ויקוד אש בי יעקב נשק כי נגנז ארון התורה ה״ה הותיק דמחדדן שמעתיה פלפלא חריפא כהה״ר מנחם סירירו חתני זלה״ה בן הח׳ השלם כהה״ר יהושע זלה״ה הנז״ל, יום ו' בשבת אחר חצות ביום כ״ב לחשון שנת ע״ט סופר לפמ״ה (לפרט מהפרט) (1718) והיה כבן כ״ו שנים כמנין שם הוי״ה ב״ה, והוא התחיל לחבר ספר בדיני איסור והתיר ובפרט בכל פרטי דיני סכין וקרא שם הספר סכינא חריפא, וקוננתי עליו ועל ספרו קינה זאת וייסד עליו קינות אחרות. וכתוב עוד וזאת אשר קונן עליו שאר בשרי החכם השלם המשורר פלפלא חריפא דמחדדן שמעתיה כחה״ר שלום אבן צור זלה״ה.

עוד כתוב בספר הנ״ז, אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים, כי נלקח ה״ה הותיק כהה״ר אברהם הצרפתי ז״ל, בנו של מוהר״ר יוסף ז״ל הנז״ל ונפטר באחד בשבת כ״ו לחשון שנת התפ״ב (1721) ליצירה וקוננתי עליו קינה זאת וייסד עליו עוד קינה אחרת.

עוד כתוב בספר הנז׳ קינה קוננתי על הנגיד המעולה המרומם הכשר כה״ר אברהם מאימרן ז״ל, נלב״ע ליל ד׳ בשבת ט״ו לטבת ונקבר ליל ה׳ בשבת י״ו ליטבת שנת התפ״ג(1722).

עוד כתוב בספר הנ״ז קינה קוננתיה על העלוב יצחק בר שמואל מאימרן הי״ן (ה׳ ינקום נקמתו) שנהרג בביתו ליל שבת קודש כ״ג לכסליו שנת התפ״ח ליצירה (1727).

עוד כתוב בספר הנ״ז הה ליום ג׳ בשבת י״ט יום לחדש סיון שנת אשר צ״ג (1732) אגוז בגן עדן לפה״מ (לפרט מהפרט) עלה אל האלקים מורי הרב המובהק כמוהר״ר יהודה ן׳ עטר זצוק״ל, וקוננתי עליו קינה זאת.

עוד כתוב בספר הנ״ז ובתוך ימי אבלו של הרב הנ״ז ראיתי בחלומי שהייתי עסוק בהספדו והייתי מקונן איזה קינות, ובא חכם אחד וגער בי ואמר לי וכי בקינות כאלו ראוי להשתמש בהספד אדם גדול כזה, אמרתי לו ובאיזה קינות ראוי להשתמש, ויענני ויאמר לי היה לך להכין קינות של זהב וכסף להשתמש בהם כפי ערכו וכפי כבודו, ולמחר נזכרתי החלום ויסדתי קינה זאת וחתמתי כל בתיה בפסוקי זהב.

ובלוח של שנת תק״א (1741) שהזכרנו דבריו למעלה כתוב בזה״ל ח׳ שנים לפטירת אדוננו מורינו ורבינו החסיד העניו המאושר בכל ענייניו כמוה״ר יהודה ן׳ עטר זצוק״ל בי״ט לחדש סיון, וחייו היו כמו ע״ז שנים, וסימן ה׳ ע״ז לעמו יתן. ובמערכת גדולים כתב בזה״ל, מהר׳׳ר יהודה בן עטר הרב הגדול והקדוש אב״ד ור״מ בעיר פיס, חיבר פירוש למדרש רבה בכ״י, וכו' ושמעתי מרב אחד הי״ו שהוא סולת נקיה, והרב הנז׳ היה מלומד בניסים, וכמה נפלאות אוזני תשמענו שאירעו לו, הן בעודנו הי וגם אחר פטירתו.

ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב, כי היה איש האלקים קדוש, ולא נהנה בכבוד התורה ולא קבל הספקה מהקהל, והושלך לגוב אריות וניצול אחר שנשאר שם יום ולילה והיה קידוש ה׳ גדול, והיו נשבעים כל א׳ בו, והנשבע על שקר ימות. ועוד נפלאות שמענו ונדעם הן בעודנו חי, ואף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו תנצב״ה זי״ע.

ובהקדמת ספר מאור ושמש כתוב בזה״ל, השמש יצא על הארש׳ קורא ופושט פשטי התורה, מז״ה (מר זקני הרב) ה״ה הרב המפורסם קדוש יאמר לו, נודע בשערים שמו, שרינו ושארנו האשל הגדול, חסידא ופרישא, נר המערבי שלא כבה, כמוהר״ר יהודה בן עטר זצוק״ל זי״ע.

ובהקדמת הספר הנ״ז כתוב עוד בזה״ל, אתיא תוך תוך מעלה ומביא חידושים נפלאים, מזהב ומפז רב נחמדים, דברים אשר לא היו לעולמים, מדברי מד זקני מסטרא דאימא, נר המערבי, הרב המופלא וכבוד ה׳ מלא כמוהר״ר יהודה בן עטר זיע״א, מספרו הבהיר מנחת יהודה, ובכתב יד בנו כמוהר״ר עובד מצאתי שהרב נולד באלול התט״ו (1655) בו בחדש שעלה אל האלקים מוהר״ר שאול סרירו זצ״ל, ואביו כמוהר״יר יעקב נולד שנת שס״ו (1606) ונלב״ע שנת תת״ל (1678) וכתב על זקנו שלא נהנה מן הצבור ,והיה זן אותו ואת שני בניו כמוה״ר יהודה ואברהם נ״ע. מזה מוכח דקרא שם נכדו כשמו בחייו.

ספר מנחת יהודה הנז׳ עודנו בכתב יד, כתב ידו של הרב מוהריב״ץ (הרב יעקב אבן צור) בימי עלומיו, תוקף ועזוז חסידות וקדושת הרב מוהריב״ע זצוק״ל, מלהבת הלבבות ושמעתתיה מבדרן בעלמא בדפוס ובכתב יד האירו פסקיו תבל, והוא הנקרא בשם רבי אלכביר בסתם. ובעוה״ר (ובעונות הרבים) נתגלגל הרב מקברו כנודע והוא כי בשנת נת״ק (1790) בסוף ניסן מת אדונינו המלך סידי מוחמד ירחמו אללאה והמליכו לבנו מולאי אליאזיד וגזר על היהודים שיצאו מהאלמללאח, וגזר לחפור כל הקברות של היהודים ולבנות בהאבנים שעל הקברות זאמע וסמעה (מסגד ומגדל) בתוך האלמללאח וגם מקומות בפאס אלבאלי הנקראים בוטלעא ובוזלוד, וזאמע במקום הנקרא ארציף, וגם חומת האלסלוקייא החדשה, וחפרו ג״כ מערת רבני קאסטילייא וגם כמה קברות צדיקים וחסידים אין מספר, והיו היהודים מלקטים העצמות ועושים חפירה גדולה במקום הנקרא אלגיסא, ומכללם קבצו עצמות הצדיקים הרב מוהריב״ע, והרב מוהר״ר יעב״ץ, והרב מוהר״ר מתתיה סרירו זלה״ה, וקברו אותם בהאלגיסא. וגרו היהודים פלקצבא די זירארא כשני חודשים ובסוף שבט תקנ״ב (1792) באה השמועה שמת מולאו׳ אליאזיד והמליכו אחריו מולאי סלימאן והחזיר היהודים להאלמללאח. ונכנסו היהודים להאלמללאח בחול במועד של פסח. וגזר המלך לנתוץ הלזמאע וכו'. והחזירו עצמות קדושות של מוהריב״ע ומוחריב״ץ ומוהר״ר מתתיה סרידו זצ״ל זיע״א, והנם קבורים במקום אחד במערה הנקראת אצל׳א.

העתקתי המעשה הנ״ל בקצור נמרץ מהעתק שהועתק מכתב יד של נכדו של הרב מוהריב״ע, והרואה המעשה באורך יתמרמר ותסמר שערת בשרו מצרות צרורות ההרפתקאות דעדו, רח״ל.

עוד כתוב בספר הנז׳( עת לכל חפץ) ואלה דברי הרב הדו״מ כמוהר״ר רפאל בנו של הרב המחבר עת ספוד. נתבש״מ (נתבקש בישיבה של מעלה) הרב המובהק מר קשישא סבא דמשפטים מר אבא כמוהר״ר יעב״ץ זצוק״ל, בליל שבת קודש שבת משוש לבנו בא׳ לחדש טבת והנה סולם מוצב ארצה וראש״ו (1753) מגיע השמימה לפ״ק (לפרט קטן), וראיתי בכתב יד הרב אבא זלה״ה, שהוא נולד ביום שבת קודש ז״ך אייר מ״ב ימים לעומר, ונימול בה׳ לסיון מ״ט יום לעומר שהוא שבת כלה בשנת התל״ג (1673) ליצירה וסי׳ השנה מן הנביאים ברו״ך הגב׳ר אשר יבטח בה׳ וסי׳ לפ״ק (לפרט קטן) מן התורה כ׳י תבא׳ בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעד, שוש אשיש בה׳ תג״ל נפשי באלקי, ובאותו יום שנימול הרב אבא מארי זלה״ה, נתבש״מ שליחא דירחמנא שליח ארץ ישראל תוב״ב ה״ה ה״ה החסיד כמוה״רר אלישע אשכנזי זלה״ה במקנאסא יע״א, ונתקיים במר אבא זלה״ה מקרא שכתוב וזרח השמש ובא השמש, עד שלא שקעה שמשו של הרב כמוהר״ר אלישע זלה״ה זרחה שמשו של הרב אבא זלה״ה, באופן שהיו ימיו שמונים שנה פחות ארבעה חדשים וקבורתו היתה ביום א' בשבת וקוננתי עליו קינה זאת.

פאס וחכמיה כרך א'-אגרת יחס פאס- ירושלים תשל"ט-עמ'117-114

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

ינואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר