יהדות מרוקו- פרקים בחקר תרבותם-יששכר בן עמי-1975 –נגנים ולהקות אצל יהודי מרוקו

הלהקות היהודית

הערים מוגאדור, מרקש ופאס הצטיינו בנגנים יהודים שכמה מהם הגיעו לפרסום במרוקו. מקו­בל לומר שכל שולטן החזיק ״נגן יהודי שלו״. כך ידוע שהשלטון עבד אל־עזיז, שמלך בשנים 1894—1908, נטה במיוחד חסד לנגנים יהודים.

במוגאדור פעלה ה״רבאעה״ של דידי בן סוסי, שהיתה מאוד מפורסמת. כפי שהשם רומז היה מוצאו של דידי מסוּס. להקה זו פעלה קרוב לשלושים שנה. איתה פעלו גם יעקב דמנטי, לאמור מהעיר דמנט, בבא זוּאַק. יש לציין עוד את להקתו של יוסף זדידי שפעלה גם היא באותו זמן. אחד מרכזי הלהקות המפור­סם ביותר בראשית המאה הנוכחית, ושחינך כמה מהנגנים היהודים, היה המוסלמי מהדי בן סוטה, שנהג לכלול נגנים יהודים רבים בלהקתו.

בבא זוּאַק: זהו כינוי לאדם העוסק בקישוט. נגן זד, התפרסם במוגאדור ובימיו האחרונים בקזבלנקה בקישוט בית הכלה והחתן. במותו נעלמה אמנות זו.

במרקש פעלה להקתו של שמואל בן הדאן, המכונה ״ארבאעה אל־קבירה״. להקה זו היא ללא ספק המפורסמת ביותר בין כל הלהקות היהודיות שפעלו אי פעם במרוקו. והרי הרכבה:

הרון כהן אל עואד — נגן בעוד

חנניה אזולאי — רבאב

 חיים ועקנין — כמנז׳ה

 יוסף אזולאי — כמנז׳ה.

נוסף לכך היו עוד שניים שהכו ב״טאר״ ועוד שניים שנגנו בעוד.

בעיר סאפי פעלה להקתו של אליהו בן שלום. להקה זו התפרקה בראשית שנת השלו­שים. חבריה היו:

  1. שלמה זיוו — טאר
  2. אליהו מלול
  3. שלמה נסים מלול.

האחרון היה הרקדן והבדחן של הלהקה. כמו כן יש לציין את להקתו של הדאן קורקום.

בעיר מאזאגן פעלה להקתו של יוסף ברובן כהן, עם הרון בן יוסף בן שמעון.

ניסיתי גם לשחזר שמות להקות שפעלו ב­מאה ה־19 ובראשית המאה הזו ושעדיין מוכרות בשטח זה. ראשית נזכיר את להקתו של ר׳ שלמה בן אל־כתאב וזו של בן דיין במרקש. מוכרת גם להקתו של ר׳ חיים בן סעדון שניגן בעוד והיה פייטן. ר׳ חיים היה מחנכם של הרבה נגנים מהמאה הזו. הוא פעל גם תקופה מסויימת בלהקתו של שמואל בן הדאן. ידועה גם להקתו של אברהם בן רוויסי אזולאי שניגן רבות לשולטן מולאי אל־חסן(שלט 1873—1894).

אביו היה גם נגן מפורסם והוא חנניה רביבי, לאמור המנגן ברבאב. נזכיר את הלהקה של מסעוד בן סוסי, אחיו של דידי בן סוסי, וכן זו של מכלוף בן מרהם סוירי. נגן אחרון זה התפרסם בזמנו כנגן המחליק ברבאב ומכה ב­טאו­ באותו זמן. באותה עיר ומאותה תקופה הוא דוד בן מרדכי סוירי, עליו ספרו שהיה נוהג ללכת לשפת הים ולנגן ברבאב תוך מאמץ לקלוט את הריתמוס של הגלים שהשתפכו לחוף. עוד להקה מפורסמת היתה זו של דוד איפלאח. הוא התמחה בקריאת בקשות בליל שבת. הוא היה מנגן ביום ששי בערב בבית הכנסת במוגאדור בקשות במסגרת החברה של ״דוד המלך״. יורשו היה דוד אלקיים. בלהקתו פעלו: יצחק בן רביע כהן שהיה פייטן, ויעקב אוחיון שקרא בקשות. נזכיר לבסוף את להקתו של דוד אפריט, בה פעל חיים אפריט שהתפרסם מאוד בקולו היפה.

הנגנים במרוקו לבשו בדרך כלל ״דז׳לבה״(הוא מעיל ארוך עם שרוולים שלובשים אותו דרך הראש) שחורה וכובע (טארבוש) שחור. יותר מאוחר החליפו את צבע הכובע לאדום.

על אף הכנסות לא מבוטלות, היו רוב הנגנים בעלי מקצוע אחר. כמה מהם פעלו בבית הכנסת עם הכנסה קבועה. שמעון אברז׳ל מלה­קתו של יוסף אלמליח היה פייטן. הרון כהן אל עואד היה ידוע כסופר סתם, חיים בן סעדון היה פייטן וכן דוד אלקיים ויצחק בן רביע. יעקב אוחיון קרא בקשות. מקצועות אחרים בהם עסקו הנגנים היו: נגרות, צורפות וכו׳…

היחסים עם הנגנים המוסלמים היו ב­דרך כלל תקינים. המוסלמים העריכו מאוד את יכולתם המוסיקאלית של היהודים. תופעה נפוצה היתה לראות תזמורות מעורבות וה­עדויות על כך רבות מאוד. היהודים למדו הרבה מעמיתיהם המוסלמים. מחנך כזה היה כאמור אל מהדי בן סוטה המפורסם, שהעסיק פעמים רבות נגנים יהודים בלהקתו. ראש להקה זה לקח למרקש לחתונה של הפחה אל־מנבהי את מאיר גרים כמכה בטאר, חנניה אזולאי עם הרבאב ואליהו בן שלום מסאפי.

ב־1927 בעלות השולטן מוחמד בן יוסף ה­חמישי (מלך בשנים 1927—1961) אביו של השולטן הנוכחי אל־חסן השני, ובבקרו את מוגאדור, הוא התקבל על ידי להקה של נגנים יהודים.

יהדות מרוקו- פרקים בחקר תרבותם-יששכר בן עמי-1975 –נגנים ולהקות אצל יהודי מרוקו- עמ' רכד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ינואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר