ארכיון יומי: 24 בספטמבר 2021


שרשים-יהדות ומסורת-משה גבאי-ברכת כהנים

ברכת כהנים: מצוות עשה מן התורה שהכהנים יעלו על הבמה שליד ארון הקודש לברך את העם(פרשת במדבר ו׳ פסוקים כד-כז) יברכך הש״ם וישמרך, יאיר הש״ם פניו אליך ויחנך, ישא הש״ם פניו אליך וישם לך שלום״.

הכהנים נושאים את ידיהם כלפי מעלה, בשעת הברכה הכהנים פורסים את כפיהם. בבית המקדש היו מברכים הכהנים את העם יום יום בשחרית על מעלות האולם שבין המזבח וההיכל.

ברכת הכהנים נוהגים בבתי כנסת עד היום וזה סדר הברכה ומנהגיה: בחזרת השליח ציבור בברכת ״רצה״ שבתפילת העמידה חייבים הכהנים שבבית הכנסת לחלוץ נעליהם ולעלות לדוכן, אחרי שהלווים יצקו מים על ידיהם, כשפניהם לארון הקודש. הם מכסים את פניהם וידיהם הנישאות למעלה בטלית, לאחר מכן הם מפסקים אל אצבעותיהם ומכוונים לעשות 5 אווירים בין אצבעותיהם, כלומר רווח בין אגודל לאצבע ובין אמה לקמיצה בשתי הידיים, ורווח בין אגודל לאגודל. הכהנים על דוכנם מברכים בצוותא: ״ברוך אתה ה׳ אשר קידשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה״. בשעת הברכה מפנים הם את פניהם המכוסים בטלית לקהל.

בפרוס המתפלל לש״ם כפיים עם אצבעותיו פרודות, הוא מראה שהוא נקי כפיים ולא דבק כלום בין אצבעותיו.

החזן מקריא מילה במילה מברכת הכהנים והכהנים חוזרים אחריו. נהגו שלא להסתכל בכהנים העומדים על דוכנים; לאחר הברכה מפנים הכהנים את פניהם שוב כלפי ארון הקודש, מורידים את הטלית מעל ראשם ואומרים תפילה קצרה: ״רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה עמנו כמה שהבטחתנו. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו, כאשר נשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש״. אמרו חכמים (במסכת ברכות(ה-א) כל הרואה חלום בשנתו ואינו יודע מה ראה, יאמר בשעת ברכת כהנים תפילה מיוחדת: ״רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלמתי ואיני יודע מה. יהי רצון מלפניך שיהיו כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה״.

נוהגים שכל בני המשפחה מתכסים בשעת ברכת כהנים תחת טליתו של ראש המשפחה,

כדי שתהא הברכה שורה על כל המשפחה.

בית הכנסת: הבית הקבוע לתפילה, לתלמוד תורה ולצרכי ציבור. בתי הכנסת הראשונים הוקמו בגלות בבל לאחר חורבן בית המקדש. עוד בימי הבית השני נקבעו בתי כנסת רבים בירושלים ואפילו על הר הבית ובערי השדה. ישוב שיש בו 10 יהודים(מניין) חייב להקים בית כנסת. בית כנסת חייב להיות גבוה משאר הבתים סביבו. בבית כנסת צריכים להיות חלונות, שכן אמרו חכמים: ״אל יתפלל אדם אלא בבית כנסת שיש בו חלונות״ (מסכת ברכות פרק לד-ב). מתפללים לצד מזרח(לכוון ירושלים) ושער בית הכנסת במערב. חייב אדם להפתלל בבית כנסת שבמקומו, וכל מי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס להתפלל בו נקרא שכן רע (ברכות ח-א). אין נכנסים לבית הכנסת בבגדים ובנעלים מטונפות, ולא בגילוי ראש, בנשק ובסכין — מפני הכבוד. במרכז בית הכנסת עומדת הבמה (התיבה) לקריאת התורה, לתפילת החזן ולהכרזות שונות; וכך סדר הישיבה בבית הכנסת: הזקנים הרבנים והנכבדים יושבים בכותל המזרחי, פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקודש וכל העם פניהם כלפי ארון הקודש. לנשים בונים ״עזרת נשים״ מאחרי בית הכנסת או מעליו, ונוהגים לעשות לה מחיצת וילונות. המתפללים נוהגים לנדב כסף לצורכי הציבור והחזקת הבית, וכן מנורות ורמונים לספרי תורה. מנהג עתיק הוא לנדב לבית הכנסת שמן למאור, יין לקידוש ולהבדלה.

כהנים; זרעו של אהרן, הכהן הגדול הראשון בישראל(במדבר ג־ו). הכהנים היו בימי המשכן ובית המקדש עובדי ה׳ ושומרי משמרתו. הם התקיימו ממחנות כהונה. כ״ד מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו שהן חלקי הקרבנות החזה והשוק של זבח שלמים (ויקרא פרק ז פסוקים ל־לב) הזרוע הלחיים והקיבה(דברים פרק י״ח פסוק ג) תרומת הדגן התירוש והיצהר וראשית גז הצאן חמישה שקלים של פדיון הבן, ועוד…

אסור לכהן להיטמא למת(חוץ מלשארו הקרוב אליו: לאמו, לאביו, לבנו, לבתו, לאחיו ולאחותו הבתולה (ויקרא פרק כא פסוק ב) ולשאת אשה גרושה, זונה וחללה.

הכהנים לבשו בגדי קודש מיוחדים והכהן הגדול לבש שמונה בגדים בשעת עבודתו והם 4 של הכהנים הרגילים ועוד: מעיל, חושן, אפוד וציץ זהב על ראשו.

שושלת יחוסם של הכהנים נמשכת עד היום ורבים הם היהודים שמוצאם מזרע אהרן, על פי מסורת מאב לבן במשך כל הדורות, כי הכהנים שומרים את שם משפחתם. כיום הכהנים עולים ראשונים לתורה, עולים לדוכן לברך את ישראל ופודים הבכורות.

הארון: ארון הקודש בשביל ספרי התורה: עומד בבתי כנסיות בכותל המזרחי. נקרא גם ״ההיכל״. נוהגים לכסות ארון הקודש בפרוכת מעוטרת ציורים מסורתיים כגון: אריות השומרים על שני לוחות הברית, סמלים הלקוחים מדברי חז״ל: ״הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים״(אבות ה־כ). לפני תפילות מיוחדות פותחים את הארון והקהל אומר: אבינו מלכנו פתח שערי שמים לתפילתנו. לפני קריאת התורה פותחים את הארון להוצאת ספר תורה והקהל קם על רגליו בתפילה. בשבת חזון ובתשעה באב מורידים את הפרוכת והארון עומד מגולה כסמל לצערה של השכינה.

בבתי כנסת רבים משמש ארון הקודש דוגמא לאמנות יהודית מסורתית.

הפרוכת המכסה את הארון היא לרוב נדבת אנשים לזכר קרוביהם שמתו ונהרגו.

החזן: הוא שליח הציבור הקבוע, העובר לפני התיבה בבית הכנסת. החזן צריך שיהיה פרקו נאה, שפל ברך, מרוצה לעם ויש לו קול ערב ובקי לקרות(תענית טז-א). אין ממנים חזן מי שאינו הוגה כראוי את האותיות. אין ממנים חזן על פי השלטון; אפילו יחיד יכול לעכב חזן ולומר: איני רוצה שפלוני יהיה חזן. כשכועסים על החזן — אין עונים אחריו אמן. בגדי חזן צריכים להיות נקיים וארוכים שלא יראו רגליו, יכנס לבית־כנסת ראשון ויצא אחרון.

שליח ציבור צריך להיות מקובל ואהוב על הקהל.

שרשים-יהדות ומסורת-משה גבאי-ברכת כהנים

Racines-Judaisme et tradition-Moche Gabbay-Benedictions des Cohanim

BIRKAT COHANIM C'est une des mitsvot particulières aux Cohanim qui sont tenus de bénir l'assistance: "que Dieu te bénisse et te garde, Dieu éclairera pour toi son visage et aura pitié de toi, que Dieu se tourne vers toi et t'apporte la paix״. Au moment de cette bénédiction les Cohanim lèvent les mains au ciel en écartant les doigts. Au temps du Temple les Cohanim bénissaient le peuple tous les matins du haut des escaliers qui séparent l'autel du Heikhal

La bénédiction des Cohanim a survécu à la destruction du Temple et se passe ainsi: au moment où l'officiant au cours de la Hazara, arrive au passage "Rétsé", les Cohanim présents à la synagogue ôtent leurs souliers, et montent sur l'estrade après avoir lavé les mains seuls, ou avec l'aide des Lévy, s'il s'en trouve. Le visage tourné vers la niche où se trouvent les Rouleaux de la Loi, les Cohanim se couvrent la tête de leur talit maintenu au bout par les doigts écartés. Les Cohanim récitent ensemble la bénédiction: "Béni sois-tu !'Eternel qui nous a sanctifiés de la sainteté de Aharon et nous a commandés de bénir son peuple Israël avec amour״. Les Cohanim doivent avoir le visage, couvert du talit, tourné vers le public. L'écartement des doigts symbolise que le prêtre vient les mains propres et qu'il n'y a rien d'attaché à ses doigts, rien entre les mains.

L'officiant récite mot par mot la bénédiction et les Cohanim reviennent sur chaque mot. La coutume est de ne pas tourner le regard vers les Cohanim au moment de la bénédiction. Après la bénédiction les Cohanim se tournent de nouveau vers le Heikhal, ôtent le talit de la tête et récitent une courte prière: "Eternel maître du monde, nous avons fait ce que tu nous a commandés, de même tiens les promesses que tu nous a faites, jette un regard de ton siège vers le peuple d'Israël et bénis-le ainsi que le pays que tu nous a donné, comme tu en as fait serment à nos pères, une terre où coule le lait et le miel״.

Nos Sages ont dit dans le Talmud (Masaékhet Brakhot) "tout celui qui fait un rêve inexplicable doit réciter une prière au moment de la bénédiction des Cohanim: "Eternel notre Dieu, je t'appartiens, mes rêves t'appartiennent, j'ai fait un rêve et je ne peux me l'expliquer. Que mes rêves soient de bon augure pour moi et pour tous les enfants d'Israël״. Il est de coutume pour tous les membres de la famille de se couvrir du talit du chef de famille au moment de la bénédiction pour qu'elle s'étende sur toute la famille.

LA SYNAGOGUE. A la fois lieu de prière, d'études et de rencontres publiques. Les premières synagogues ont été édifiées au cours du premier exil à Babylone qui suivit la destruction du Premier Temple. Au cours du Second Temple de nombreuses synagogues furent construites à Jérusalem et dans les villes de province. Toute communauté de plus de 10 fidèles se doit d'avoir sa propre maison de prières. La synagogue doit être plus élevée que les autres bâtiments qui l'entourent. La synagogue doit avoir plusieurs fenêtres car nos Sages ont dit "il est interdit de prier dans une synagogue qui ne comporte pas d'ouvertures (Massékeht Brachot, chapitre 24:2). La direction est vers l'Est (vers Jérusalem) et l'entrée doit être tournée vers l'Ouest. Chacun est tenu de prier à la synagogue et celui qui s'abstient de s'y rendre est réputé "mauvais voisin״ (Brakhot; 8:1). Il est interdit d'entrer dans la synagogue avec des vêtements sales ou la tête découverte, ou de porter une arme. Au centre de la synagogue la bama (chaire) pour la lecture de la Torah, où se tient l'officiant et d'où le rabbin fait son sermon et d'autres déclarations. L'ordre de préséance dans la synagogue: les rabbins et les vieillards s'asseoient à l'Ouest (Mur Occidental), le visage tourné vers le public et le dos au Heikhai Le reste des fidèles ont le visage tourné vers l'arche de la Loi (Aron Hakodech). Pour les femmes la 'Azara, bâtie en dehors de la synagogue ou à l'étage et séparée par un rideau, ou cloison. Les fidèles font des dons pour l'entretien du lieu, son éclairage et l'acquisition de Rimonim (clochettes) pour le Sefer Torah. Au Maroc la tradition est d'offrir de l'huile pour l'éclairage, du vin pour le Kidouch et la Habdala.

3) LES COHANIM. Ce sont les descendants de Aharon, le premier Grand Prêtre: "Fais approcher la tribu de Lévi et mets-la en présence de Aharon le pontife pour qu'ils l'assistent" (Les Nombres, 3:6) Au temps du Temple les Cohanim assuraient le service du Temple et recevaient des dons du peuple. 14 donations ont été prévues pour Aharon et ses enfants sur les animaux sacrifiés: "la graisse qu'il mettra sur la poitrine, la poitrine pour en opérer le balancement devant !'Eternel. Le pontife fera fumer la graisse sur l'autel, mais la poitrine sera pour Aharon et ses fils" (Le Lévltique, 7:30-32); "Voici le droit dû aux pontifes par le peuple, quiconque tuera une bête, soit de gros soit de menu bétail: il en donnera au pontife l'épaule, les mâchoires et l'estomac" (Le Deutéronome 18:3). "Les prémices de ton blé, de ton vin, de ton huile, les prémices de la toison de ton menu bétail, tu les lui donneras" (Deutéronome, 18:3).

Le Cohen doit éviter toute souillure que provoque la présence d'un cadavre, il ne doit donc pas se rendre au cimetière (à moins qu'il ne s'agisse du décès de ses parents les plus proches: père, mère, fils, fille, frère, soeur vierge). Etant donnée la sainteté de sa fonction il lui est interdit d'épouser une divorcée, une prostituée ou une femme de mauvaises moeurs.

Au temps du Temple les Cohanim s'habillaient de vêtements somptueux et le Grand Prêtre en portait huit, à savoir les quatre vêtements communs à tous les prêtres, plus une tunique, un bouton, un diamède d'or et un pectoral.

Bien que les Cohanim aient perdu leurs privilèges de prêtrise avec la destruction du Temple, Ils continuent à veiller jalousement à leur titre de descendants de Aharon jusqu'à nos jours.

Ils ont conservé toutefois trois prérogatives: monter premier à la lecture de la Torah, bénir le peuple à la synagogue et racheter les premiers-nés.

 

L'ARCHE DE LA LOI. Le Aron Hakodech est la niche où sont gardés les Rouleaux de la Loi à la synagogue. Il est situé à l'Est. Le Heikhal{c'est ainsi qu'on l'appelle au Maroc) est généralement recouvert d'un rideau ou Parokhet, le plus souvent en velours orné de motifs traditionnels dont le plus répandu est celui des deux lions gardiens des Tables de la Loi, symbole emprunté aux Maximes des Pères: "Sois hardi comme le léopard, léger comme l'aigle, agile comme le cerf et fort comme le lion pour exécuter la volonté de ton Père qui réside dans les deux" (Pirké Abot, 5:20). Pour la lecture de la Torah on ouvre solennellement le Heikhal et le Rouleau de la Loi est promené sous les chants des fidèles jusqu'à la bama. Mais le Heikhal est laissé ouvert à certaines occasions solennelles et pour certaines prières, les fidèles récitant alors "Notre Père ouvre la porte du ciel à nos prières"; Deux fois l'an à l'occasion du deuil du chabbat Hazon et du 9 Ab, on a coutume d'enlever le rideau pour laisser le Heikhal nu, symbole de la souffrance de la Chékhina. Cette parokhet est le plus souvent offerte à la synagogue par une famille qui veuf ainsi Immortaliser le souvenir d'un cher disparu.

La construction et l'ornementation du Heikhal dans toutes les communautés constituent quelques uns des sommets de l'art juif.

 

LE HAZAN. C'est l'officiant, textuellemt le Chaliah Tsibour, l'envoyé du public. Il doit donc allier à la respectabilité d'un certain âge, une voix agréable (Ta'anit, 16:1), une excellente prononciation et la faveur du public qui l'envole.

Il ne peut être Imposé de l'extérieur, même pas par les autorités. Les protestations ne seralt-ce que d'un seul fidèle peuvent le disqualifier, et en cas de litige la meilleure forme de révolte du public contre l'officiant est de refuser de répondre amen à ses prières!

Le Hazan doif arriver à la synagogue avec des vêtements propres et longs couvrant les pieds. Il doit donner l'exemple: être le premier à arriver et le dernier à sortir.

Racines-Judaisme et tradition-Moche Gabbay-Benedictions des Cohanim

ליקוטים לפרשת וזאת הברכה מאת יצחק פריאנטה

יצחק פריינטה

בס"ד

 

ליקוטים לפרשת וזאת הברכה מאת יצחק פריאנטה

וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל[לג/א]אומר אהבת חיים ידוע מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה שאין העולם מתקיים אלא בזכות תורה וברכה , כמו שכתוב כי שם צווה השם את  הברכה חיים עד העולם והמברך מתברך, וכתוב הני כי כן יבורך גבר , והביא במסורה שלוש פעמים וזאת הברכה, וזאת  התרומה, וזאת התורה רוצה לומר החוט המשולש לא במהרה ינתק, כל פרקמטיא של משה הייתה בזאת ובוטח בזכות שלושה אבות זאת ראשי תיבות זכות אבות תמיד אם קימתה וזאת התרומה ונתת מעשר ותרומה וצדקה, השם יזכה אותך לזאת השני דהיינו וזאת התורה, וכל המקים את התורה מעוני סופו לקימה בעושר וזאת השלישי דהיינו וזאת הברכה זה השפע- וזאת הברכה

וזאת הברכה ממשיך אהבת חיים ואומר כתוב בספר שמנה לחמו שבשעה שברך משה את השבטים לא ברכם כסדר תולדותם ולא כסדר דגליהם אלא ברך אותם על סדר מה שעתיד להיות לימות המשיח ואיך ינחלו ישראל את הארץ והחיל מראובן לא מפני שהוא הראשון אלא מפני שהוא עתיד לבוא במלחמה בראשונה במלחמת גוג כדאיתא באדרא ובזוהר הקדוש פרשת ויחי שעתידים לעורר מלחמה בארץ ישראל בזמן שיתגלה המשיח אז יצאו שבט ראובן ויעשו מלחמות בעולם וינצחו ויתגברו על האומות, ולכן ברך אותם משה.

וזאת הברכה. אומר בעל התורים לעי"ל מיניה כתיב אשר אני נותן לבני ישראל וסמיך ליה וזאת הברכה לומר אני מסכים על ברכתם וזאת הברכה. בגי" [זו היא התורה] כי בזכות התורה ברכה: משה איש האלוהים. ראשי תיבות[מאה]  וסופי תיבות [משה] וזהו ה" אלוהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים שאמר תנו לו [ק] ברכות בכל יום וכל ברכה וברכה [י] זהובים הרי אלף לכך אמר יוסף ה" עליכם ככם   אלף פעמים משלי ויברך אתכם משלו, הפסוק מתחיל ב [ו] ומסיים ב [ו] לומר שבירך 12 שבטים.

וזאת הברכה אומר רבנו סעדיה בן אור בספרו ערוגות הבושם והנה יש להתבונן מה טעם אמר הכתוב וזאת הברכה בלשון יחיד, היה לו לומר בלשון רבים "ואלו הברכות אשר ברך משה" , שהרי משה ברך את שנים עשר השבטים באופן פרטי, לכל שבט ברך ברכה אחרת המיוחדת לו. ונראה לי כי משה רצה להמשיך אור הברכה על ישראל מבחינת ארבעה שמות הקדושים הרמוזים בסוד ארבע העולמות הקדושים, האצילות הקדושהבריאה אשר הוא סוד עולם הכיסא, היצירה סוד עולם המלאכים והאופנים, ועולם העשייה אשר הוא סוד עולם חיות הקודש, וארבעה שמות אלו עולין בגימ" [רל"ב] כמניין תיבת הברכה. עוד נלמד כי משה רצה להמשיך עליהם אור מסוד האחדות העליון הפשוט והגמור בתכלית האחדות. ולפיכך אמר הכתוב וזאת הברכה בלשון יחיד.

אשריך ישראל מי כמוכה עם נושע בשם מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויבך לך ואתה על במותימו תדרוך[לג/כט] אומר אהבת חיים איזה חרב זה? וכי יש חרב לקדוש ברוך הוא? כמו שאנחנו מזכירים בליל הסדר וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים וגם בישעיה [כז/א] כתוב ביום ההוא יפקוד השם בחרבו הקשה הגדולה והחזקה על לוויתן נחש בריח ועל לוויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים . הזכיר כאן שלושה אופנים הקשה כנגד לוויתן נחש בריח זה ישמעאל שמתקשה על עם ישראל כול ימי גלותנו . הגדולה כנגד לוויתן נחש עקלתון וזה כנגד אדום אומה גדולה שנקמה בישראל, וחזקה אלו שאר אומות שהתחברו עמהם יחד וקרא אותם הנביא התנין אשר בים . עוד כתוב כי רוותה בשמים חרבי על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט פה גם כן הזכיר חרב עבור שעשו חרם על ישראל שלא למכור להם שום דבר ועל זה יביא אותם למשפט. עוד כתוב חרב לשם מלאה דם הודשנה מחלב וכמו זה יש  הרבה חרבות בתורה בנביאים ובכתובים וכולם לשון נקמה שהטיח לנו הקדוש ברוך הוא שיושיענו. וזה שאמר משה עם נושע בשם . מכול זה למדנו מוסר גדול שאנחנו צריכים להתחזק באמונה ולחזור בתשובה וכשיבואו בני ראובן ויצאו למלחמה נזכור ברכתו של משה.

יחי  ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר [לג/ו]אומר רבינו בחיי  ועל דרך הקבלה הזכיר יחי על חיי העולם הבא, ואל ימת שלא ישוב משם עוד בגוף למות מיתה שניה , וזהו שתרגם אונקלוס  ומותא תנינא לא ימות , וגלה לנו בזה כי הנשמות  מתגלגלות לשוב בגוף אחר שקבלו שכרם ועונשם בגן עדן או בגיהינום ,וזה ידוע ומקובל כי כשם ששמיטות העולם חוזרות ומתגלגלות כן הנשמה אחר שקבלה שכרה בגן עדן או ענשה בגיהינום הנה היא חוזרת אחר זמן בגוף לקבל הראוי לה במידה כנגד מידה, והגלגול הזה נקרא אצל חז"ל תחיית המתים, הוא שאמרו בתחילת [מסכת תענית ב] בשלמא תחיית המתים כל יומא ויומא זמנא הוא אלא גשמים כל יומא ויומא זמניה הוא.

וזאת ליהודה ויאמר שמע השם קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה [לג/ז]אומר רבינו בחיי וזאת ליהודה היא מדת המלכות שממנה המלכות לזרע יהודה, והיא הנותנת לו כוח הניצוח במלחמותיו, וכן דוד שהוא מזרעו אמר [תהילים כז] אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח כי היא מדתו של דוד, וכן הוא אומר ועוז מלך משפט אהב, וכתיב משפטיך למלך תן, ולכך התגבר דוד בכול המלחמות והיה מנצח כל אויביו, ועל כן הזכיר תמיד בשירותיו למנציח מזמור לדוד , יודה לקדוש ברוך הוא כי הוא המנציח האמתי, כי מה שהוא מנצח אין ניצוחו אלא מצד המידה ההיא, ולפי שהיה דוד מחזיק במידה ההיא ושפך דמים רבים על כן לו הוכשר לבנות בית הרחמים עד שבא שלומו בנו שהיה איש השלום מחזיק במידת הצדקה, כעניין שאמר וצדקתך לבן מלך.

וללוי אמר תומך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה [לג/ה] אומר רבינו בחיי ודע כי ארבע מדרגות הן בנבואה [בת קול] [אורים] [ותומים] ורוח הקודש] נבואה, וכולן מדרגות חלוקות זו למעלה מזו וכולם נמשכות מן המידה נקראת צר, וזהו [איוב כט] צדק לבשתי וילבישני והנני מבאר לך מכאן ארבע מדרגות הללו הראשונה בת קול ויש סוד במה שאמרו בת קול ולא בן קול, וכן במה שאמרו זה בנה אב, בנין אב משני כתובים ולא אמרו זה בנה אם או בנין אם , וכן במה שאמרו עוד יש אם למקרא ולמסורת ולא אמרו יש אב, כי הכול נאמר בהשגחה מכוונת וחוכמה יתרה, וחכמי האמת שכול דבריהם מיוסדים על אדני חוכמה וספיר גזרתם קיבלו כן מהנביאים עד משה מסיני וכן  בכאן בבת קול שהזכירו בת ולא בן מוכרח היה לפי שהקול הזה המגיע לאוזני השומע הוא נמשך מאותו הקול שכתוב בו [שמות טו] והיה אם שמוע תשמע לקול השם אלוקיך, וכן עוד [במדבר ז] וישמע את הקול מדבר אליו והקול הזה הנשמע יקרא בת לפי שהוא נמשך מאותו קול, וזהו לשון בת קול. ועוד לטעם אחר נמרץ הוצרכו לומר בת קול כי היה הקול יורד לאוזני השומע כמידת הכיסא שהוא רחב מלמעלה וקצר מלמטה כי כן דמות כיסא הכבוד וכן צורת האש של מעלה רחבה למעלה וקצרה מלמטה, וזהו לשון בת קול שהיה הקול יוצא כמידת הכיסא, ובת קול זה היה נשמע תמיד לחכמי התלמוד ולחסידי הדורות בזמן בית שני שהיו משתמשים בבת קול אחר שפסקה הנבואה ופסקו אורים ותומים.

יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך [לג\י] אומר הזוהר הנגלה אמר הרועה הנאמן: אין דבר בעולם המבטל מיתה כקטורת, שהיא קשור דין ברחמים, עם ריח ניחוח שבאף. תרגום קשר- קטירו. ואמר המאור הקדוש [רבי שמעון]: מאחר שהתפילה היא הקרבן, כל האומר " פטום הקטורת" אחר תהלה לדוד, מבטל מיתה מהבית.

ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן [לג/כב] אומר שמנה לחמו שהשם אמר לו דן את ישראל, וזהו שמשון שהיה משבט דן וכן ברכו גם כן יעקב [בראשית מט/טז] דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל גור אריה אותיות [הורג ארי] , הוא שמשון שהרג את הארי. [גור אריה] בגמ" בנזיר מן הבטן יזנק מהבשן שזינק לו מים מן שן הלחי. [יזנק מהבשן] בגמ" הוא הנס במים מהשן יזנק אותיות [נזיק] והוא מלשון נזיר.

תבואתה לראש יוסף [לג-טז] אומר רבי מימון בן עטר בסיפרו טעמי המקרא " תבואתה" כתיב יתיר ה. הטעם נראה לי בס"ד על פי שאמרו חז"ל שחמישה גוונין של עין הרע הם: עינא סומקא,עינא אוכמא,עינא ירוקא,עינא חיוורא,עינא לבנה, עד כאן. והנה כאן בשביל שלא תשלוט ביוסף עיו הרע מחמשת עינא בישא נכתבה האות "ה" יתירה בתיבת "תבואתה" שמספרה 5 לרמוז לברכתו להנצל מחמשת מיני עין הרע הוא וזרעו. וכמו שברכו יעקב אביו: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" וכמו שאומרים בזה הקדמונים כדי שלא תאחוז בהם עינא בישא אומרים: אנא מזרעא דיוסף קאטינא דלא שלטה ביה עינא בישא. [דברי המחבר] מהמאמר הזה של רבינו  מימון בן עטר ניתן ללמוד למה כל עדות המזרח במסורת מדור לדור מאמינים במספר נגד עין הרע משתמשים בתכשיט בצורת יד המסמל מספר 5 וכל דבר אחר המזכיר את המסר הזה כנגד חמישה גוונין של עיו הרע.

עמים הר יקראו יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול [לג/יט] אומר אור החמה יתכן שנרמז כאן ענין שאנו רואים אותו בימינו אלה, ואומר עמים הר יקראו היינו עמי ערב יקראו ויטענו שהר הבית שייך להם. שם יזבחו זבחי צדק יאמרו כי שייך להם בצדק. כי שפע ימים יינקו התוקפנות והחוצפה שלהם נובעת מכוח שפע, רמז לנפט הרב שיונקים אותו מבטן האדמה הרבה מאוד כמו ימים. ומסיים ושפוני מלשון סוף טמוני חול רוצה לומר יפסידו במערכה ויקברו ויטמנו בחול. עיין במדרש רבה בראשית [עט/ז] ששלושה מקומות אין אומות העולם יכולים לטעון ששייכים להם/ בית המקדש/מערת המכפלה/קבורת יוסף.

ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך [לג\יח] אומר הזוהר הנגלה ויששכר באהליך פתח רבי שמעון ואמר:להנחיל אהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אשרי בני העולם העוסקים בתורה אהוב למעלה ואהוב למטה, ונוחל בכל יום ירושת עולם הבא. זהו שאמר הכתוב: להנחיל אהבי יש. מהו יש ?- זה עולם הבא, שמימיו אינם נפסקים לעולם, ונוטל שכר טוב העליון שאין אדם אחר זוכה בו. ומה הוא ?- יש. ולפיכך מרמז לנו השם יששכר שהיה עוסק בתורה: י"ש שכ"ר– השכר לעוסקים בתורה.

ברוך מרחיב גד וכו… וירא ראשית לו [לג/כ/כא] אומר אור החמה  דרכו של עולם מי שמתעשר ומשתנה מצבו לטובה ולהצלחה הוא מתחיל לסטות מדרך היהדות המקורית שהייתה לו בהיותו כאחד העם לפני שהתעשר, ולכן יוצא שכרו בהפסדו. ויש לו לאדם גם אחרי השינוי לטובה שיראה את המצב הקודם שהיה נתון בו ולא יסטה מדרכו הראשונה, וזהו שאמר ברוך מרחיב גד היינו מי שזכה והתברך שהקב"ה הרחיב לו ושיפר מצבו, יש לו לדעת ולראות ראשית לו שיסתכל ויביט לראשית לו, מה שהיה קודם לכן ולא ישנה את דרכו ואורך חייו ואז תהיה לו ההרחבה לברכה ויש עוד להוסיף ברכה במה שידוע שתיבת גד בארמית פירושה מזל והיינו גם מי שהתברך שהרחיבו לו המזל לטובה לא יסור מדרכו .

נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה" [לג-כג] ראשי התיבות של "נפתלי שבע רצון הם אותיות "נשר", והוא רמז לכך שנפתלי היה מזדרז בכל מאודו לקיים את מצוות ה" יתברך, והיה קל כנשר לעבודת הבורא, ולכן גם הקב"ה השיב לו כגמולו הטוב ונתן לו שפע רב מלא ברכת השם.

אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בשם מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויבך לך ואתה על במותיך תדרוך [לג/כט] אומר אור החמה  יש לפרש על פי שכתב הגאון החתם סופר כי כל מלאך יש בסופו [אל] כמו מיכאל/ גבריאל/ רפאל ועוד והכוונה בזה שהם מקבלים כוח ועזר אלוהים. גם עם ישראל סופם [אל] אלא שאצל ישראל זה בהיפך שהם נותנים כוח ועזר לאל על ידי מצוותיהם ולימוד התורה כמו שנאמר תנו עוז לאלוהים על ישראל גאותו [תהילים סח/לה] ובזה פירש הפסוק אין כאל ישורון הכוונה תיבת [אל] הכתובה בתיבת ישראל אינה כמו של המלאכים שמקבלים כוח מאלוהים , אלא בהפך רוכב שמים בעזרך השם רוכב שמים מחכה לעזרך שתעזור לו בקיום התורה והמצוות. וזהו שאמר אשריך ישראל, תיבת [אל] הכתובה בישראל, מי כמוך שאינה כמו של המלאכים אלא עם נושע בשם, מגן עזרך שאתה נותן מגן ועזר לשם על יד הפעולות הטובות שיש לך.

ויאמר השם אליו זאת הארץ וכו…לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא  תעבר[לד\ד]  בארץ ישראל קמים בתחיית המתים קודם מתי חו"ל בכמה שנים[מדרש בראשית רבה צו/ז] ואם הנקבר בחו"ל יש לו אחד ממשפחתו שחייב באבלותו נקבר בארץ ישראל גם הוא יקום בתחיית במתים עם מתי א"י הגם שהוא בחו"ל ,ואפשר לומר שמשה התאווה לארץ ישראל כדי שיקום בתחיית המתים קודם מתי חו"ל, ולזה אמר לו השם זאת הארץ לזרעך אתננה, ומאחר שזרעך ומשפחתך נכנסים לארץ גם אתה תקום בתחיית המתים עמהם קודם מתי חו"ל.

לבנימין אמר ידיד ה" ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן [לג\יב] אומר ילקוט שמעוני לבנימין אמר ידיד ה". חביב בנימין שנקרא ידיד למקום שהרבה אוהבים למלך וחביב מכולם זה אוהבו. ששה נקראו ידידים. הקב"ה נקרא ידיד שנאמר [ ישעיה ה] אשירה נא לידידי. אברהם נקרא ידיד שנאמר [ירמיה יא] מה לידידי בביתי. בנימין נקרא ידיד שנאמר ידיד ה" ישכן לבטח. שלמה נקרא ידיד שנאמר [ שמואל ב\יב]וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה. ואומר וה" אהבו. ישראל נקראו ידידים שנאמר [ירמיה יב] נתתי את ידידות נפשי בכף. בית מקדש נקרא ידיד שנאמר [תהילים פד] מה ידידות משכנותיך. יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידידים בחלק של ידיד. יבואו ישראל שנקראו ידידים בני אברהם שנקרא ידיד ויבנה בית המקדש ידיד בחלק בנימין שנקרא ידיד להקב"ה .לכך נאמר ידיד ה". ישכון לבטח עליו אין בטח אלא [רוחצן] [ישוב] שנאמר [שם כו] וישבו במדבר לבטח וישבו ביערים.

ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו [לג\כד] אומר רבינו מימון בן-עטר בספרו טעמי המקרא קשה לי על מה שאמר " יהי רצוי אחיו " וכי רק אשר צריך להיות רצוי לאחיו ושאר השבטים אונם צריכים להיות רצויים זה לזה. אמנם הטעם נראה לי מחז"ל האומרים : ששמו של אדם גורם על מזלו. והנה משה ראה וידע ששם [אשר] הוא שם אושר ושמו גורם לאושר והצלחה כמו שפירש רש"י שאין בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר: והיה מתרצה לאחיו בשמן אנפיקונן והיו בנותיו  נאות והיו נשואות לכוהנים גדולים והנמשחים בשמן זית שהייתה ארצו מושכת שמן כמעין. ואולי דבר זה יגרום קנאה ושנאה בין האחים כלפיו. לזה נתחכם משה בברכתו לאשר שיהיה רצוי לאחיו לאמר שאף על פי עם רוב ההצלחה שתהיה לו יהי רצוי לאחיו ושלא יתקנאו בו ובזה תהא ברכתו שלמה.

ויעל משה מערבות מואב אלהר נבו ראש הפסגה אשר עלפני ירחו ויראהו האתכלהארץ את הגלעד עדדן [לד\אאומר שמנה לחמו נבו ראש הפסגה אשר ראשי תיבות [אהרן] למפרע, שהלך למות באותה מיתה שמת אהרן אחיו, וגם משה נתאווה לה. " ראש הפסגה", האותיות שאחר ראש הוא [שבת] והאותיות שקודם הפסגה [דבעדן], שעלה לשבת במקום ראש הפסגה שבעדן, להתענג שם ביום שכולו שבת, ועתה אל תתמה לא עלה משה לשמים כמו שעלה אליהו, כי מדרגת משה היה גדול הרבה יתר מאוד ממדרגת אליהו הנביא, כי אליהו עלה בסערה השמים על ידי רכב וסוסי אש [מלכים ב ב\יא], אבל משה היה לו כבוד ויקר יתר מזה, שהקב"ה כביכול והשמים והגן עדן ירדו אליו על הר נבו, ומשה עלה לגן עדן בחייו, וכבוד ה" בעצמו ואספהו שם, ומה שכתוב וימת משה, לפי ששם נגנז ונעלם מאתנו, קורא להגניזה והעלמה מיתה אבל באמת לא נדע האיך מת והאיך נקבר, כי באמת לא מת ולא נקבר, רק נגנז ונעלם מאתנו, לכן כתיב ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה, רוצה לומר שלא ידע איש את אופן מיתתו ואופן קבורתו, לכן כתיב את " קבורתו" ולא כתיב "קברו "לבד, היה צריך לכתוב ולא ידע איש את קברו, אבל נאמר קבורתו, רוצה לומר אופן ודרך קבורתו, מאחר שלא מת רק עלה עם גופו לראש הפסגה שבגן עדן של מעלה, כי גם בחייו ירד הקב"ה והשמים על הר סיני, ומשה עלה אל האלהים [שמות יט\ג] בגופו בחייו, מכל שכן בעת מותו שעלה ונתעלה יותר ועלה לראש הפסגה שבגן עדן להתענג שם בנועם ה" ובעונג שכולו שבת.

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה" פנים אל-פנים [לד\י] אומר הזוהר הנגלה שנינו: באותה שעה שהגיע זמנו של משה נביא האמת לרדת לעולם, הוציא הקב"ה רוח קדושה מגזרת ספיר של האבן הטובה שהייתה גנוזה ברמ"ח עטרות, והעמידו לפניו, והפקידו על כל אשר לו [בכל האוצרות העליונים]. ונתן לו מאה ושבעים ושלושה מפתחות [ב פעמים אלהים עם הכולל], ועטרו בחמש עטרות [של חסד], וכל עטרה ועטרה עולה ומאירה באלף עולמות המאירים, ומאורות [ מצד הגבורה] הגנוזות בגנזי המלך-הקדוש העליון. אז העבירו בכל המאורות [ ספירת הבינה] שבגן עדן, והכניסו בהיכלו, והוליכו בין כל חילותיו וצבאותיו. אז הזדעזעו כולם, פתחו ואמרו: העלו מסביבו, שהרי הקב"ה עורר רוח לשלוט ולהרגיז עולמות [מפחדו]. יצא קול ואמר : מי הוא זה שכל המפתחות האלה בידיו? פתח קול אחר ואמר: קבלו אותו בניכם, הוא עתיד לרדת בין בני האדם, ועתידה התורה, אוצר האוצרות, להימסר בידו, ולהרעיש העולמות שלמעלה ושלמטה על ידי התורה. באותה שעה רגשו כולם לכבודו והלכו אחריו. פתחו ואמרו הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים.

ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל [לד\יב] אומר הרב אליהו אדלר שמות הפרשיות של חומש דברים הם רמז לכמה דברי מוסר. אומר משה: [אלה הדברים] אשר אני מדבר אליכם [ואתחנן] אליכם שתשמרו לעשותם, [עקב וראה] למען תראו כי יש [ שופטים] בשמים, "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" , והרי סופך [ כי תצא] מן העולם הזה [ ותבוא] לעולם הבא, מקום [ שאתם נצבים] ליתן דין וחשבון לאחר [ וילך] שהולך האדם לבית עולמו. לכן [האזינו] לדברי ותקוים בכם [ וזאת הברכה].

משה לעיני כל ישראל אומר שמנה לחמו ראשי תיבות של משה לעיני כל ישראל [מלכי] וסופי תיבות [הילל],שמשה היה מלך ראשון לישראל, כמו שכתוב ויהי בישורון מלך, ועל ידי תורת משה הקב"ה הוא מלכי וגואלי, והוא יתברך מלכנו וגואלנו, וכמה שהיה משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה, כן היה גם כן הילל עניו בדורו, ושיצא עליו בת קול שהוא ראוי לנבואה כמו משה כדאיתא [סנהדרין יא\א] והיה חי גם כן מאה לעשרים שנה כמו משה וארבעים שנה למד תורה וארבעים שנה פרנס את ישראל והיה נשיא בישראל כמו משה. [ דברי המחבר ראיתי בעוד ספר  ליקוטי אליהו של הרב  אליהו אדלר שבנוסף להילל היה גם רבי יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא כך היו 4 במספר שחיו 120 שנה פרנסו את ישראל 40 שנה ולמדו תורה 40 שנה ] והתורה מסיימת באות [ל] ומתחילה באות [ב], כי זה תכלית כל התורה רק ללמוד וללמד, וליישב תמיד בבית המדרש וללמוד ולהגות בה יומם ולילה, וכן צווה גם כן הקב"ה ליהושע אחר מיתת משת רבינו [יהושע א\ח] לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל.

לעיני כל ישראל  [לד\יב] אומר הרב אליהו אדלר בספרו ליקוטי אליהו האות האחרונה של התורה [ל], והאות הראשונה [ב] אותיות [לב] ללמדך, עיקר הכלי לקבל ולקלוט אור תורה, הוא הלב וטהרתו,ראשי תיבות לעיני כל ישראל [כלי].

לעיני כל ישראל [לד-יב] לעיני כל ישראל סופי תיבות עולים בגימטרייה 70 ורמז להם בזה משה רבינו ששבעים פנים [70] לתורה, וכל אחד יכול לפרש את התורה ובלבד שיכוון לאמת.

חסלת פרשת וזאת הברכה. נשלמו חמשה הספרים האלה אשר קצרה בהם חכמת אגור ואיתיאל. ואלפי ברכות והודאות לאל. אשר גומלני ברחמיו וברוב חסדיו ויבא אשר לבבי שואל. והוא למען שמו יואל, ובא לציון גואל. במהרה בימינו יעמוד מיכאל, לבנות הבית והאריאל. ויקיים מקרא שכתוב על ידי יחזקאל  [לז\כח] וידעו הגויים כי אני השם מקדש את ישראל בהיות

מקדשי בתוכם לעולם. וברוך ה" אלהי ישראל מן העולם ועד העולם [מקראות גדולות]

      י  צ  ח  ק       פ  ר  י  א  נ  ט  ה

 

 שמחת תורה:  מספר אמרי פינחס1עטרת ישועה

בשמחת תורה על ידי ההקפות והריקודים שעם ישראל מקיפים את התורה ביום הזה הם מפילים את כל  חומות הטומאה שהיו סביבם מחמת עוונותיהם ובזכות השמחה זוכים לתקן אפילו את העוונות הגדולים והחמורים ביותר,ואדרבה בזה הם זוכים להקיף את עצמם בחומות של קדושת התורה שהיא מגינה ומצילה. ההקפות והריקודים שישראל עושים לכבודה של תורה,מעלתם גדולה עד מאוד, והקב"ה בכבודו ובעצמו יורד לארץ עם כל פמליה של מעלה לראות בשמחתם של ישראל בניו. ואף האבות הקדושים אברהם,יצחק ויעקב באים עימם, וכל הנשמות מצטרפות ובאות לראות את בניהם ויוצאי חלציהן שמחים בשמחת התורה.הקב"ה גוזר עליהם שפע של פרנסה טובה וברכה מרובה בגשמיות, ורמז לזה תמצא בסופי התיבות של המילים " והיית אך שמח"  [חתך] שהוא שם קדוש של הממונה על הפרנסה, והוא נרמז גם בסופי התיבות של המילים: פותח את ידך" [חתך]אחת ההוכחות המדהימות ביותר שמראה שספר התורה הוא מקשה אחת מוצנת כאן לפנינו. אפשר לשים לב לאחידות הספר מעצם האינטגרציה בין האותיות בכל חמשת חמשי התורה.הרב מרדכי ארם צובה "הפקדון"

ספר בראשית

מהאות" ת "הראשונה של ספר בראשית נספור 49 אותיות [7כפול 7] נקבל את האות "ו ", נספור 49 אותיות נקבל את האות "ר", נספור 49 אותיות נקבל את האות" ה" , קבלנו את המילה "תורה".

ספר שמות

בספר שמות מהאות "ת"הראשונה ובדילוגים של 49 שוב נקבל את המילה "תורה".

ספר במדבר

בספר במדבר מהאות "ה" הראשונה נספור בדילוגים של 49 אותיות נקבל את המילה "תורה" בהיפוך.

ספר דברים

וכמו כן בספר דברים מהאות "ה" הראשונה של המילה "התורה" נספור בדילוגים של 49 אותיות נקבל את המילה" תורה" בהפוך.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 179 מנויים נוספים

ספטמבר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר