ארכיון יומי: 25 במאי 2022


ברית מס' 24 בעריכת מר אשר כנפו-כהן רפאל-כליפא-רבני מוגדור היושבים על מדין

כהן רפאל-כליפא

רבני מוגדור היושבים על מדין

בכונתי במאמר זה להעלות על הכתב את הרבנים אשר שימשו ברבנות, או בשפת אנשי המקום ב״טריבונאל״, וזאת מהיום שהעיר נוסדה ועד אחרון רבניה שם, אשתדל לתת נקודות ציון על כל אחד ואחד מהם. אין בכונתי להרחיב את היריעה מעבר לזה כיוון שהיו רבנים אחרים אשר לא שימשו בקודש באופן רשמי, רבים הם וחותמם ניכר בדברי ימי הקהילה, אם ירצה ה׳ בבוא העת ראוי שגם עליהם יכתבו מאמרים, ובכך נקיים ״דובב שפתי ישנים״.

מסביב לעשר המשפחות היהודיות שהגיעו למוגדור כדי לשמש סוחרי המלך(תוג׳ר אסולטאן) החלה להיווצר הקהילה היהודית, אחת המשפחות הללו היא משפחת אפללו אהרון־אלגדירי, אשר הביא איתו את ר׳ יחיה אפללו קרוב משפחתו שבעצם הפך להיות הדיין הראשון של הקהילה הצעירה, אותו אהרון בחר בחדר הגדול בביתו ושם הקים את בית הכנסת הראשון בעיר ״צלאת אפללו״, מסתבר שגם אז אי אפשר היה בלי ״פוליטיקה״. מר שלום דלמר־בלבחר אלמרקשי, אשר גם הוא היה אחד מעשרת המשפחות שנקראו לבוא אל מוגדור ואשר היה מקורב למלכות, העדיף למנות את ר׳ משה אלקסלסי, אשר פינה את משרתו לטובת ר׳ יעקב ביבס מרבאט שנתמך ע״י משפחת לוי בן סוסאן־ארבאטי, וכן משפחת לוי יולי ־ אראבטי, לר׳ יעקב צירפו את רבי יעקב בניסטי ממרקש. האם זה קרובו או בנו של ר׳ יעקב זה שחתום כעד בכתובה ממוגדור בשנת 1789 ? בכתובה זו החתן הוא ר׳ יהודה קוריאט כנראה בנו של ר׳ אברהם קוריאט שאנשי טטואן הביאוהו לעיר ואשר נתמך ע״י משפחות רבות בעיר הצעירה, לבסוף נסע לליוורנו באיטליה לבקשת האיטלקים יוצאי מוגדור ונתמנה שם לדיין.

ר׳ משה ויזגאן זצ״ל רבה האחרון של מוגדור כותב בספרו ״ויגד משה״ שמיום שנתיסדה אסווירה היו בה תמיד בית דין של שלושה ולפני שיבואו הצרפתים למרוקו היו דנים גם דיני ממונות עפ״י התורה, והיו מקבלים משכורת מידי הקהל, ואלה הרבנים אשר שירתו בקודש:

 

ר׳ חיים פינטו

נולד באגדיר, התיתם מאביו בהיותו בן 13 הגיע למוגדור ולמד שם בישיבה של ר׳ יעקב ביבאס זצ״ל. מכונה בפי אנשי העיר״מול אלבלאד״ כלומר פטרון העיר, מקובל ומלומד בניסים, עד היום משתטחים על קברו, נראה שחיבר ספרים וחיבורים אשר אבדו. נפטר בלו לאלול שנת הר״ת.

 

ר׳ דוד חזאן

זכה לתורה ולגדולה ולעושר, יש כמה פסקי דין שהוא חתום עליהם עם ר׳ חיים פינטו. נפטר במרקש ולא יכלו לשאת את מיטתו לקבורה, עד שרחצו פניו בדמעות שהיה ממלא בכד בעת תיקון חצות.

 

ר׳ אברהם קוריאט

נולד במוגדור, מחבר ספר ״ברית אבות״, וספר שירים ופיוטים שאבד כפי שכתוב בהקדמה לספר ״נחלת אבות״. תלמידו של ר׳ חיים פינטו, נפטר בהיותו בן מ״ה שנים.

 

ר׳ אברהם בן עטאר

מורה צדק במוגדור חתום בפסק דין עם ר׳ יהודה אביקציץ זצ״ל, ראש אב בית דין במוגדור עד לפטירתו בשנת תרל״ט ־ תר״מ.

 

ר׳ משה כהן

יש ממנו הקדמה לספר ״ברית אבות״, כמו כן ישנו פיוט ממנו(?) לכבוד החכם השלם ר׳ אברהם קוריאט.

 

ר׳ יהודה בן מויאל

נולד בתרודנט לאביו ר׳ מכלוף ולאימו הרבנית לבית בן שבת מצאצאי ר׳ יעקב בן שבת הקבור באופראן. כיהן למעלה מיובל שנים ברבנות, תחילה בסאפי ולאחר מכן במוגדור. ר׳ יעקב אבוחצירא זצ״ל היה מונה אותו כאחד מארבעת גדולי תקופתו. ספרו ״שבט יהודה״ ראה אור לפני מספר שנים. היה בקי ויודע בחכמת החשבון. לעת זיקנתו עלה לירושלים ושם מנוחתו עדן. נפטר במוצאי שבת קודש כ״ט בטבת תרע״א, ניטמן בחלקת המערביים שבהר הזיתים.

 

ר׳ יוסף עטאר

בנו של רבי אברהם עטאר, ישב בבית הדין לעירעורים ברבאט ביחד עם ר׳ רפאל אנקאווה, ור׳ שלמה אבן דנן. וזאת לאחר שהיה ראש אב בית דין במוגדור עד לשנת תרל״ט. ישנה הסכמה ממנו לספר ״נחלת אבות״.

 

ר׳ מסעוד כנאפו

הניח אחריו קובץ של תשובות ופסקי דין שעודנו בכתב יד ברשותה של אוניברסיטת בר אילן. כמו כן ישנה הסכמה ממנו לספר ״נחלת אבות״.

 

ר׳ מסעוד בן מויאל

בנו של ר׳ יהודה בן מויאל שטרם נסיעת אביו לירושלים מינה אותו תחתיו והוא כבן ל״ח שנים, בהגיע אביו לטנג׳יר בדרכו לירושלים, שמע שהעבירו את בנו ר׳ מסעוד מכהונתו בתואנה שהוא צעיר לימים, חזר על עקבותיו והוא כבן 80 , בפרשה זו התערב ר׳ רפאל אנקאווה וסמך ידו על ר׳ מסעוד. בשנת תרע״ג נקרא לכהן כדיין ומורה צדק בקזאבלנקה, נפטר בכ״ה בסיוון שנת תרע״ז והוא כבן 45 .

 

ו׳ אברהם בן סוסאן

נולד בדבדו אך את רוב לימודיו עשה בפאס, היה מורה צדק בדבדו, תאזה ולאחר מכן ראש אב בית דין במוגדור, חכם תלמודי חננו ה׳ בזיכרון מעולה, מלא ובקי בדינים, חיבר פסקי דין ויש לו ליקוטי דינים הרבה, גליוני ״חושן משפט״ שלו מלאים מכתב ידו חידושים יקרים.

 

ר, דוד כנאפו

בנו של ר׳ יוסף כנאפו שחיבר ספרים רבים חלק הודפסו וחלק עוד בכתב יד. ר׳ דוד הינו אחד מג׳ מורי צדק ב״טריבונאל רביניק״, ואחר כך ראש אב בית הדין, עליו נאמר שבכל שנות כהונתו לא היה שום גט בקהילתו, כי רגיל היה להשכין שלום בין בני זוג. העתיק ביחד עם ר׳ יצחק קוריאט את ספר ״נחלת אבות״ מלשון ערבי ללשון עברי.

 

ר׳ משה חי אליקים

הגיע למוגדור כשד״ר מטבריה, ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה התעכב בעיר ומונה לדיין במקומו של ר׳ יוסף עטאר שנתמנה לבית דין לעירעורים ברבאט, אחרי המלחמה חזר לטבריה והביא את משפחתו למוגדור, לאחר זמן מה נתמנה לאב בית דין בקזאבלנקה, שם נפטר בשנת תש״י בין כסא לעשור. חיבר ספר ״בצדקה תכונני״ אשר הודפס בקזאבלנקה.

 

ר׳ משה בן שמחון

נולד בפאס, תלמידו של הרב הגאון שלמה אבן דנן, קבע את דירתו בירושלים וחזר למרוקו בתור שד״ר, התישב בפאס ונתבקש לשרת במוגדור, חכם תלמודי ומעין גדול, יש לו יד ושם בחכמת הקבלה, פורסמו ממנו חידושים ב״המאסף״.

 

ר׳ חיים בן סוסאן

בנו של ר׳ אברהם, נתמנה לבית הדין לאחר שאביו חלה, לאחר כהונתו בבית הדין במוגדור נתמנה לראש אב בית דין בקזאבלנקה.

 

ר׳ שמעון אביקציץ

חיבר ספר ״פלגי מים״ וספר ״אך טוב לישראל״ נדפסו בכרך אחד בלונדון, שבחוהו רבנן בהסכמתם.

 

ר׳ שאול אבן דנאן

מהעיר פאס, הוא בנו של ר׳ שלמה אבן דנאן זצ״ל נתמנה בשנת תרצ״ט לאב בית דין במוגדור, בשנת תש״א נתמנה לבית הדין לעירעורים ברבאט. חיבר ספר ״הגם שאול״ שירת תקופת מה בבית הדין במרקש.

 

ר׳ חיים סיריוו

מהעיר פאס, היה בבית הדין במרקש ולאחר מכן בבית הדין במוגדור, חזר לפאס להיות אב בית דין.

 

ר׳ מימון אוחיון

מורה צדק במוגדור ואחר כך נתמנה להיות דיין בעיר הבירה רבאט.

 

ר׳ אהרון חסין

מהעיר מקנאס, דור חמישי למשורר ר׳ דוד חסין זצ״ל, היה סופר ושוחט בתחילת דרכו, שימש ברבנות בעיר לקצר, דבדו ולאחר מכן במוגדור. מחבר ספר ״מטה אהרון״ ו״זבח תודה״, בנו שלמה נפטר בחיי הוריו. עלה ארצה בשנת 1960 , ישב כדיין בבית הדין החרדי בירושלים ולאחר מכן כרב במושב שדות- מיכה. נפטר בכ"ו באב תשכ״ד. הסופר והרב חיים סבתו מתאר בספרו ״אמת מארץ תצמח״ את קורותיו של ר׳ אהרון חסין עת עלותו ארצה ושהותו במעברה.

 

ר׳ רפאל ברדוגו

שלישי בבית הדין במוגדור, נתמנה אחר כך כדיין בעיר מקנאס.

 

ר׳ משה ויזגאן

נולד בשנת תרס״ד במוגדור אביו נפטר עליו והוא בן 11. למד בישיבת ״עץ חיים״ במוגדור עם פתיחתה, אחרי חתונתו עם הרבנית אסתר בתו של ר׳ מרדכי הלחמי ממקנאס נכנס ללמוד בישיבה שם, לימד בישיבה בספרו, בינואר 1946 נתמנה לדיין במוגדור, ב-1963 עבר למרקש, ובשנת 1983 עלה ארצה. ישב על מדין 37 שנה. אני עבדכם הנאמן בהיותי בלונדון נפגשתי עם ר׳ משה ויזגאן זצ״ל כשאשתו הרבנית אסתר נפטרה והביא את גופתה לקבורה בארץ, סייעתי ודאגתי ביחד עם אחרים ולו במעט כדי להקל על שהותו שם. מנוחתו עדן בירושלים.

מהתקצירים הנ״ל לא יצאתי ידי חובה ואפילו אפס קצהו מפרשת חייהם של רבני מוגדור היושבים על מדין כולם זכרונם לברכה ונוחם עדן. תקוותי היא כי עוד יעלה בידי להאריך כפי הראוי כנאה וכיאה לרבנים קדושי עליון מנהיגי הקהילה במוגדור.

 

ביבליוגרפיה למאמר תמורות מוסיקליות בין מוגדור למראנש – עמ׳ 51

ספר בקשות. ישראל נג׳ארה. ירושלים, תוע״ג. רבי חיים שושנה: אעירה שחר, תשל״ט, ירושלים שיר ידידות, לוגאסי 1979 ירושלים רבי מאיר עטיה: ספר מאיר השחר א׳. י״ם י׳ דויחון. אוצר השירה והפיוט. ניו יורק. א. מ. הברמן, תולדות הפיוט והשירה. רמת גן. ט. טוראל: "הבקשות של יהודי מרוקו – מנהג ומנגינה״. א. סרוסי: ״לראשית שירת הבקשות בירושלים במאה ה-י״ט", ר. קשאני: ״שירת הבקשות".

 

ברית מס' 24 בעריכת מר אשר כנפו-כהן רפאל-כליפא-רבני מוגדור היושבים על מדין

עמוד 54

רבי דוד בן אהרן חסין-אַחַי וְרֵעַי, קָהָל וְעֵדָה שְׁלֵמָה-אפרים חזן ודוד אליהו (אנדרה) אלבאז

תהלה לדוד

28 – אחי ורעי קהל ועדה

 

בשבחה של תורה. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף ושני טורי אזור.

משקל: שלוש עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט. נועם ׳מה דין לעמך. סימן: אני דוד חסין. מקור: א- לו ע״א; ק־ מ ע״א; נ״י 3097 – 25 ע״ב.

 

אַחַי וְרֵעַי, קָהָל וְעֵדָה שְׁלֵמָה

הַקְשִׁיבוּ, שִׁמְעוּ, דִּבְרֵי אֶל חַי, שׁוֹכֵן רוּמָה

תּוֹרַת ה' מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ תְּמִימָה

בָּהּ רוּץ כְּעֹפֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ

5-לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ

 

נֶחְמָדִים הַם דְּבָרֶיהָ מְאֹד יָפִים

מִפָּז וְחָרוּץ מְזֻקָּקִים הֵם וּצְרוּפִים

וְגַם מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים

בְּנִי הִזָּהֵר לַעֲסֹק בָּהּ כָּל יָמֶיךָ

10 -וּמִצְווֹתֶיהָ אַל יָלוּזוּ מֵעֵינֶיךָ

 

יָמִים וְשָׁנִים זֶבֶד טוֹב אֵלֶיךָ תִּזְבֹּד

בְּנֵי וְחַיֵּי וּמְזוֹנֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד

וְכָל אוֹיְבֶיךָ יִפְּלוּ וְיֹאבְדוּ אָבוֹד

בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ

15-תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וְאִם תָּקִיץ תְּשִׂיחֶךָ

 

דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה כַכֶּסֶף אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה 
תִּמְצָא כִּי גָּדְלָה בְּכֶתֶר מַלְכוּת וּכְהֻנָּה
מַעְלוֹתֶיהָ עוֹלוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה
מֵהֶם אַל תָּזוּז כׇּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ  

20 -אַל יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ

וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנְךָ תִּהְיֶה תָּמִיד 
עוֹשֶׂה וּמַעֲשֶׂה וּמַחֲזִיק וּמַעֲמִיד 
תַּלְמִידִים הַרְבֵּה קְשׁוּרִים בָּךְ בִּפְתִיל צָמִיד 
לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְשִׁנְּנָתַם לְבָנֶיךָ
25- וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתְךָ


דְּבַק הִתְיָרֵא מֵחֲכֵמָים הַנִצָּבִים
עַל חוֹמַת אֲנַ"ךְ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים 
וּשְׁתֵה בְּצָמָא דִּבְרֵיהֶם דּוֹדִים עֲרֵבִים
דְּבַשׁ וְחָלָב יִהְיוּ תַּחַת לְשׁוֹנֶךָ 
30- וְגַם אֲלֵיהֶם בֵּית הַוַּעַד יְהִי בֵּיתֶךָ


חֲכָמִים סוֹפְרִים יְיַשְּׁרוּ נְתִיבוֹתָם 
בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּהִלּוּכָם וּבִכְסוּתָם 
יִהְיוּ נְקִיִּים צְרִיכָה תַּלְמוּד שִׂיחָתָם
רוֹאֵיהֶם יֹאמְרוּ אַשְׁרֵי הָעָם יֵשׁ לוֹ כָּכָה

גַּם יֹאמְרוּ אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹכָה

 

1-קהל ועדה: על-פי שמ׳ יב, ו. 3. תורת… תמימה: על-פי תה׳ יט, ח. 4. בה… אביך: על-פי אבות ה, כד. ובדפוסים הנוסח: ׳רוץ כגבור׳. 5. לא… מפיך: יהו׳ א, ח. 8-6. נחמדים… צופים: על-פי תה׳ יט, יא. 10. אל ילוזו מעיניך: על-פי מש׳ ג, כא. אל ילוזו: שלא יסורו. 11. זבד… תזבוד: על-פי בר׳ ל, כ. 12. בני חיי ומזוני: על-פי מו״ק כח ע״א. 15-14. בהתהלכך… תשיחיך: על-פי מש׳ ו, כב, וראה לימודו של פסוק זה באבות ו, ז. 16. ככסף אם תבקשנה: על-פי מש׳ ב, ד. 18-17. בכתר… ושמונה: על-פי אבות ו, י. 20-19. כתבם… גרגרותיך: על-פי מש׳ ג, ג. 21. ותורת… לשונך: על-פי מש׳ לא, כו. 22. עושה ומעשה: מקיים מצוות ומזכה אחרים, ובדפוסים הנוסח: לומד ומלמד, על-פי לשון ברכת אהבה שתפילת יוצר. 23. ומעמיד תלמידים הרבה: על-פי אבות א, א. בפתיל צמיד: שתהא השגחתך עליהם, על-פי במ׳ יט, טו. 24. ללמוד וללמד: על-פי ברכת ׳אהבה׳ שביוצר, ובדפוסים הנוסח: לשמור ולעשות. 25-24. ושננתם… בביתך: מתוך קריאת שמע, דב׳ ו, ו. 27-26. הנצבים… אנ״ך: על-פי עמ׳ ז, ז. אנ״ך: אורייתא, נביאים, כתובים. 30-28. ושתה… הוועד: על-פי אבות א, ד. 29. דבש… לשונך: על-פי שה״ש ד, א, שיהיו דברי תורה ערבים לך כדבש וכחלב. 31. יישרו נתיבותם: ילכו בדרך ישרה. 33-32. במעשיהם… נקיים: על-פי הנהגות שונות המתייחסות לתלמיד חכם, כגון: שהש״ר ד, כב ועוד. צריכה תלמוד שיחתם: על-פי ע״ז יט, ע״ב. 34. אשרי… ככה: על-פי תה׳ קמד, סו. 35. אשריך… כמוכה: על-פי דב׳ לג, כט, וכיוון אל הנאמר ביומא פו ע״א.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

מאי 2022
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר