ר' דוד בוזגלו ותרומתו ל״שירת הבקשות״-דוד אוחיון
ר' דוד בוזגלו ותרומתו ל״שירת הבקשות״
בכ״ג באב תשל״ה ־ 12 באוגוסט 1975 נסתלק ר׳ דוד בוזגלו ז״ל לבית עולמו והלך לעולם האמת כדרך כל האדם, והוא בן 74 שנה. במותו נחתמה תקופת הזוהר של הפיוט של יהודי מרוקו, תקופה שנמשכה קרוב ל־ 400 שנה. האיש שהיה לאגדה מהלכת בימי חייו הפך למיתוס לאחר מותו, מיתוס ההולך ומתעצם מידי שנה בשנה.
מחלת הסוכרת ומחלת הראות, שמהן סבל באחרית ימיו, נוספו לעיורון שליוה אותו 24 שנה, והם יחד הכריעוהו. הוא החזיר את נשמתו לבורא עולם, ויחד איתו, כאילו נדם קול הפיוט של יהודי מרוקו, שלא יחזור להיות מה שהיה בימי חייו. הסתלקותו קטעה פיוט זה, הוא נדם וכמעט השתתק. מה שהפיטנים כותבים ומה שאנו שומעים כיום, הם בבחינת גחלים כבויות, לא עוד האש הלוהטת והמתלקחת.
כיצד הופך אדם, ויהיה מוכשר בתחומו ככל שיהיה, לנישא מעל ובר־סמכא מהדרגה הגבוהה ביותר? כיצד קורה ובכל אירוע, מקום ושיחה, שבהם מזכירים את שמו של ר׳ דוד ז״ל, מיד זוקפים קומה, מרימים גבה, נמתחים ומגלים עירנות יתר ורוצים לשמוע עליו? החלק האחד ־ מבוגרים שהכירוהו בקזבלנקה ־ מספרים עליו בנימה של געגועים. החלק השני ־ צעירים בגילם נדרכים ורוצים לשמוע, מגלים סקרנות ושואלים שאלות.
מה היה בר׳ דוד שהפך אותו לאגדה מהלכת? מהן התכונות, היכולות והכישורים שהפכו את ר׳ דוד בוזגלו לגדול המשוררים והפיטנים של יהדות מרוקו במאה ה־ ?20 [למעט, המשורר הידוע ר׳ דוד אלקיים מחבר הקצידות ומעורכי ״שיר ידידות״, היכול להשתוות לר׳ דוד בכתיבתו]כל כך גדול, שיש רבים המשוים את סגנון כתיבתו לסגנון כתיבתם של המשוררים ענקי היצירה מתקופת ״תור הזהב״ בספרד כדוגמת ר׳ יהודה הלוי או ר׳ שלמה אבן גבירול.
הערת המחבר: בדרך כלל, בחיפושי אחרי חומר כתוב על ר׳ דוד בוזגלו נתקלתי בלא מעט קושי. הדברים כלליים מאוד ואינם מספיקים, כדי לשפוך אור על משורר ופיטן ענק זה. היחידי שכתב עליו ועל ימי נערותו ובחרותו היה הפיטן אלעזר מאיר עטיה בספר ״שירי דודי השלם״. המדובר ב־3 עמודים הסוקרים בקצרה את תולדות חייו. בכתיבתו של פרק זה נעזרתי במכריו של ר׳ דוד ז״ל מקזבלנקה. משה אוחיון, מי שהיה שמשו של ר׳ דוד במשך 13 שנה, בין השנים 1962־ 1949, ליוה אותי רבות בכתיבה על ר׳ דוד, וכל אימת שהיה חסר לי מידע הוא השתדל מאוד להבהיר ולהעיר את הערותיו. על כך נתונה לו תודתי. רוב תודות גם לשאר המידענים: האלמנה הגב׳ עישה בוזגלו שתבדל״א, מכרים מדימונה כמו מר אלברט כהן ואברהם סויסה ומר דוד גבאי, שהיה חבר במקהלת ״נעים זמירות״ בקזבלנקה.
תולדות חייו שנים ראשונות
ר׳ דוד בוזגלו ז״ל נולד בשנת 1901 במזאב, יישוב קטן ליד העיר סטאט. אמו נפטרה כשהיה בן שנתיים. הילד דוד מקבל את תשומת ליבן של אחיותיו המגדלות ומחנכות אותו. בשנת 1904, בהיותו בן שלוש, עוקרת משפחת בוזגלו לקזבלנקה.
קזבלנקה, בראשית המאה רד20, היתה בשלבי זינוק ראשונים, עד כדי הפיכתה לכרך גדול. ההגירה לעיר זו החלה בראשית המאה, אז עדיין עיר נמל קטנה. אלפי המשפחות, וביניהן יהודים רבים, קיוו למצוא בעיר זו מקורות פרנסה. עת עברה משפחת בוזגלו לקזבלנקה ב־1904, חיו בעיר זו 25.000 נפש, מתוכם 5,000 יהודים.
ככל ילד יהודי בן גילו נתחנך דוד הצעיר חינוך דתי ע״י המורים היהודיים בעיר. מהם, ומאוחר יותר בשנות בחרותו גם מחכמי קזבלנקה, למד וספג את ידיעותיו הרבות במקרא, במשנה ובגמרא. עד מהרה נתגלה דוד כנער חריף, בעל קליטה מהירה ויכולת תפיסה טובה של חומר הלימוד.
השנים שבהן מתפתחת העיר קזבלנקה מקבילות לשנות הבחרות של הבחור הצעיר והמוכשר דוד בוזגלו. חובבי השפה העברית בקזבלנקה מייסדים ב־1919 את חברת ״מגן דוד״, שאחד מתפקידיה היה להפיץ את השפה העברית בין יהודי העיר.
[על חברת ״מגן דוד״ כותב הירשברג בעת ביקורו בעיר ב־1955: ״יש בקאזא ארגון של דוברי עברית ״מגן דוד״ בראשו עומד ש״ד לוי, עסקן ותיק ובעל זכויות רבות בכל שטחי העבודה החברתית בעיר זו. הארגון דואג להחייאת השפה העברית בפיהם של אלה, אשר למדו אותה מתוך הסידור, החומש והגמרא״. ראה ״מארץ מבוא השמש״, עמי 184].
בתקופה זו חיים בעיר קצת יותר מ־10.000 יהודים, כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיה הכללית בעיר. לנוכחותם של היהודים בעיר היה משקל רב. המנהיגות ניסתה לשמר את התרבות היהודית, לבל תיפגע ותינזק מנוכחותה ההולכת וגוברת של תרבות צרפת בקזבלנקה, העיר המתפתחת.
״מגן דוד״ קמה על רקע הנסיון לשמר את הישן מפני החדש המתעורר וכובש לבבות.
דוד בוזגלו משמש כמזכיר הועד בחברת ״מגן דוד״, והוא מורה לעברית בראשית שנות ה־20 לחייו. הוא אף עובד במשרה, ושפתו הקולחת, שליטתו בדקדוק העברי והיכרותו את יצירותיהם של חלק מהסופרים העבריים שחיו אז בארץ, כמו ביאליק, עושות שם טוב לבחור הצעיר. עד מהרה יצא שמעו בכל קזבלנקה.
בחברת ״מגן דוד״ מתגלה כפיטן, ולפני מלאת לו 20 שנה הוא משמש מעת לעת גם כשליח ציבור. כמנהגם של חלק מיהודי מרוקו, גם הוא מתחתן בגיל מוקדם, בהיותו בן 16 שנה. עת ששימש כשליח ציבור וכפיטן, פנו לו אחדים מזקני הקהילה וביקשו למצוא לו שידוך. ״צריך ששליח ציבור יתחתן, אסור שיישאר רווק״ אמרו לו. דוד הצעיר נושא את בתו של שליח בית־הדין בקזבלנקה, ר׳ מרדכי אוחנה.
ר' דוד בוזגלו ותרומתו ל״שירת הבקשות״-דוד אוחיון
עמוד 143
כתיבת תגובה