מורשת יהדות מרוקו

מנהגים שונים

נהגו מי שמכניס ספר תורה חדש לבית הכנסת, מתנה שלא יחול עליו שם הקדש, שאם לא עשה כן, אינו יכול להוציאו מבית הכנסת לעולם:

כן הביא בספר נהגו העם (עניני קריאת התורה) בשם ספר אבני שיש (וז״א סימן נ״ד):

נהגו לפטור ממסים תלמידי חכמים, שמשי בתי כנסת, וסופרים:

כן הביא בספר נו״ב (עמוד קכ״ב) בשם ספר כתונת יוסף (ערך מסים ענף ד׳), ושכן פסקו גדולי וחכמי פאס:

נהגו כשיוצקים יסודות לבית חדש, מחזרים אחרי תלמיד חכם שיניח את היסודות:

כן הביא בספר נו״ב (עמוד ק״א), וראה בזה בספר מנהגי ישורון (סימן ד׳), ומקורו ממה שכתוב בשמואל ויבן המלך שאול מזבח לה/ מלמד שהוא בעצמו נתן אבן ראשונה:

נהגו לשפוך לתוך היסודות לבית חדש, שמן זית, והוא סגולה להצלחה:

כן הביא בנו״ב (עמוד ס״ה), והטעם י״ל כי השמן הוא צף ועולה על כל המשקים, והוא סימן להצלחה, בבחי׳ והיתה רק למעלה ולא תהיה למטה:

נהגו להקפיד לערוך חנוכת בית, ומברכים שהחיינו:

כן הביא שם בנו״ב, וידוע מעלת ״חנוכת הבית״ אשר בכוחה לסלק מן הבית את המזיקים, ובירור ניצוצות משם, וראה בבית היהודי(חלק י׳ סימן י״ב סכ״ו) שהביא בשם שו״ת תורה לשמה (סימן תפ״ד) שראוי ונכון לעשות זאת לפני שילונו בדירה, ויהיו שם עשרה או אפילו שלושה שיאמרו את סדר המתוקן עיי״ש, וכן היה מורה הגאון ר׳ מרדכי שרעבי, ובענין ברכת שהחיינו ראה בשו״ת שופריה דיוסף (ס״ג) ובספר ויאמר יצחק (ליקוטים):

נהגו כשנכנסים לבית חדש, מכניסים לראשונה דבש שמן וחמאה, או לחם ומלח:

כן הביא בנו״ב (עמוד ל״ו) וגם הוא לסימן טוב, וכפי שנהגו לעשות בר״ה לסימנא טבא לאכול משמנים וממתקים:

נהגו כשהכלה נכנסת לבית חדש, החמות מקבלת אותה בחלב ונענע, ומוסרת לה ג׳ ביצים, והיא שוברתן בפתחי החדרים:

כן כתב בספר יהדות מרוקו מפי השמועה, וי״ל ברמז חלב נענע ר״ת חן, שתמצא חן בעיני בעלה:

נהגו כשבאים לברך אדם, ב״מי שברך״, פותחים בפסוק: יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:

כן המנהג והביאו בספר דבש לפי(דף ט׳), ומקורו מברכת יעקב לבנו יוסף שנאמר, ויברך את יוסף ויאמר, האלקים הרועה אותי וכו', וראה בגמ׳ שבת (ע״א), ובספר לקט הקציר (עמוד תקמ״ד):

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים –מנהגים שונים

עמוד 146