מורשת יהדות מרוקו

תעודה מספר 18

F099/154 Comité Central 27 Rue de Trevise No 8975 

Alliance Israélite Universelle Paris, le 27 Février 1873

Sir John Hay Monsieur le Consul Tanger

La sollicitude vigilante dont votre Gouvernement entoure les Israelites du Maroc, la sympathie que vous leur temoignez nous font un devoir d'appeler votre attention sur un acte de violence commis par le Gouverneur de Rabbat. Le 26 Octobre dernier, les bouchers Israélites de cette ville ont été forcés par lui, après une vaine résistance, de rompre le repos de Samedi et de saler des tetes de supplicates. Il y a un edit du Sultan qui defend aux fonctionnaires d'imposer aux Juifs des travaux qui leurs repugnent, et le fait précédent n'a pu se produire qu'au mepris de la volonté impérialé. D'autres actes de persécutions, et meme de cruauté, nous sont signalés. A Mequinez, au mois d'Août 1872, le Gouverneur obligeait égalament les Israélites à travailler les Samedis et jours de fête. Le triste honneur de surpasser en intolérance et en cruauté les fonctionnaires marocains était réservé a un Européen. Vous connaissez l'affaire de ce malhereux Bensimjon, de Larache, tué sur les ordres et sous les yeux d'un agent du Consulat Espagnol. Nous adressons a ce sujet des réclamations à Mons^' le Ministre des affaires Etrangères d'Espagne, qui est seul en mesure de faire justice en cette circonstance, mais nous attendons de vous, Monsieur le Consul, que vous cherchiez à faire connaître au pouvoir central les faits de Rabat et de Mequinez, à obtenir la répression de pareils excès, et en général à proteger les Israélites auprès du Sultan contre l'arbitraire des fonctionnaires indigènes. Nous espérons que vous inspirant des seuls sentiments de justice et d'humanité, vous voudrez bien sontenir, dans ses efforts vers une condition meilleure, une population malheureuse, abaissée par la persécution, et par cela même digne de sympathie.

Agréez, Monsieur & c Pour le Comité Central

Le Président Signed Ad. Crémieux

Le Secrétaire adjoint (signed), Theodore Loeb

פגיעות בחיי הדת במרוקו-אליעזר בשן

עמוד 212

תעודה מספר 53

תצהיר אהרן אלבילה על הנסיבות לרצח בנו ולאונס אחייניתו.נשים יהודיות במרוקו-אליעזר בשן

אונס נערות וחילול כבודן של נשים יהודיות

תרגום התעודה מאנגלית המובא בספר.

לאחר שמכרתי רכוש תמורת 300 דולר קניתי בקר ומסרתיו בידי בני שלמה, כן נתתי לו 240 דולרים וכן צעיר נוסף כבן לוויה. הם שמו פעמיהם לשוק מסוים והגיעו אחר־ הצהריים לביתו של מאורי, שותפו באדמות, בן מחפוד שמו. בהיותו בשוק ביום שלישי אחר־הצהריים הצטרפו אליהם ארבעה מאורים ואמרו לו: ׳שלמה, אשתו של עמר ולד חג׳ אחמרה אמרה לנו להודיע לך שהיא רוצה למכור תכשיטי כסף׳. שלמה אמר לבן לווייתו יוסף בן דוד אוחיון: ׳הישאר כאן לקצירת חציר לבקר, ובינתיים אלך לביתו של עומר לקנות את התכשיטים׳. שלמה הלך, וארבעת המאורים עקבו אחריו. הוא נכנס לבית, אבל בושש לצאת. כשהלך בן לווייתו לברר מדוע אינו חוזר, פגש במאורית והיא סיפרה לו: ׳הרגו את שלמה המסכן, כדאי שתסתלק פן ירצחו גם אותך׳. לכן הוא ברח והצטרף למאורים שבשוק וחזר לסאפי.

אספתי שישה אנשים ושכרתי בהמות ויצאנו לחפש את הגופה. הגענו לביתו של שריף, שילמנו לו עשרה דולרים והוא סיפר לנו שהרוצחים השליכו את הגופה בגן אגסים ליד ביתו של ולד עמאר. מצאנוה שם מכוסה בעשבים.

כשרצו האנשים להעביר את הגופה הופיעו גברים ונשים מאורים, מהם מצוידים במקלות, מהם בנשק, מהם באבנים. ברחנו מחשש שירצחונו. סיד חיזה הוא המושל־בפועל בעת מחלתו של המושל בן עמר. אני, אשתי ואחייניתי הלכנו לביתו של בן עמר והגשנו את תלונתנו לסיד חיזה. הוא אמר לנו: ׳היהודי לא נרצח בשטח השבט שלי, אתה משקר; ועדותם של יהודים אינה מתקבלת בחוק שלנו׳ (ברור לנו שמושל זה ציווה להסתיר את הגופה). נשארנו בתקווה שתלונתנו תישמע, והוא אמר: ׳חכו כאן עד שאבדוק את העניין׳. המושל הלך להעניש שבט מורד, ואנו חיכינו עד שובו.

בשבת, כששלחתי את אחייניתי להביא מים חמים מביתו של המושל, תפס אותה בנו של המושל ואנסה, כפי שמוכח בתעודה שברשותי. חזרנו אפוא לסאפי ופנינו למר י׳ בן זכר, סגן־הקונסול של ארה״ב, והוא הבטיח לכתוב למושל על האירוע. מר בן זכר עיכב אותנו שישה חודשים ואמר לנו שהמושל ענה למכתבו כיאות, אבל לבסוף אמר לנו: ׳איני יכול לעשות דבר עם המושל הזה׳. השגנו אפוא תעודה מקונסול צרפת ומהרב שלנו סהדרה רבוח, ובאנו לכאן כדי לזכות לדין צדק… מצורף למכתבו של דרומונד האי מ־10 בדצמבר 1880.

הערת המחבר:

יעקב בן זכר, סוכן קונסולרי של ארה״ב בסאפי מ־1862, כפי שמופיע ברשימת בעלי חסות ומינויים קונסולריים של ארה״ב במרוקו, שחתום עליה הקונסול הכללי של ארה״ב פליכס מתיוס ב־1877: בארכיון הלאומי בארה״ב: Despatches from us Consuls in Tangier: T 6 61 Roll 11, Enclosure to Despatch No. 247, 7/3/1877, Enclosure. מתיוס פיטר אותו מתפקידו ב־1890 בטיעון שארה״ב אינה רוצה שילידי מרוקו ייצגו אותה. יעקב טען שהתפקיד דרוש לו לשם חסות והגנה בעסקיו מפני אויביו. מתיוס המליץ עליו לפני המושל של סאפי, והמשיך להעניק לו חסות: 143 .Landenberger, 1981, p

תצהיר אהרן אלבילה על הנסיבות לרצח בנו ולאונס אחייניתו. נשים יהודיות במרוקו-אליעזר בשן

אונס נערות וחילול כבודן של נשים יהודיות

עמוד 133