היהודים המערבים בארבע ערי הקודש ממלחמת העולם הראשונה עד תום השלטון
הבריטי -1948-1914-משה עובדיה-הרקע ההיסטורי-ארץ ישראל ויהודיה
הנרטיב ההיסטורי של בני ירושלים בדבר ההוצאה להורג של אמוזיג ומלל מספר על חייט של אחד המפקדים העות'מאנים שנשלח בציווי מפקדו לתפור חליפות. באותה עת חיפשו העות'מאנים פרארים )עריקים) ותפסו את יוסף וטענו בדבר עריקותו. הוא ביקש מהם להביא את הטופס המעיד על חופשתו מהצבא, אך הם לא נענו לו. אִמו, חנינא, הלכה להביא את הטופס, אבל בטרם מצאה אותו נתלה בנּה. לאחר מלחמת העולם הראשונה חזרה משפחתה של אסתר לירושלים.
משפחת סקרון מאלג'יריה נאלצה להגר למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה.
על חיי היהודים המגורשים באלכסנדריה אפשר ללמוד מעדותו של דוד הרוש 1996-1913. מדבריו עולה שמשפחתו ועוד משפחות מערביות עזבו את ארץ ישראל בתחילת המלחמה, הגיעו לאלכסנדריה והתיישבו בה בשלושה מחנות של גולים: מחנה שונה -Shuna, גאברי Ghaberi ו-ווארדין Wardin הגולים כונו 'מהג'רין' )מהגרים(. הם בנו חדרים גדולים, ובין חדר לחדר הפרידה מחצלת, וכל משפחה קיבלה חדר אחד. הלינה הייתה על הרצפה. הגולים התפרנסו מעבודות כפיים שונות, והנשים עסקו במלאכת החייטות ותפרו מדים לצבא הבריטי. הגולים שלא התנהגו על-פי כללי המחנה נשפטו על-ידי הקונסול ומנהיגי העדה.
לדברי הרוש, הרב דויד אזולאי 1921-1824ממנהיגי הגולים, שימש שליח ציבור של מחנה גאברי ויועץ
בענייני אורח החיים על-פי ההלכה היהודית – נישואין, גירושין, ברית מילה, בר-מצווה ובריאות. הרוש
מוסיף שהוא עצמו הצטרף לתנועת הנוער 'הצופים'. לדבריו, התנועה חינכה לציונות ולאהבת ארץ ישראל. הוא ציין אף את ד"ר אברהם אבושדיד 1930-1875 רופא הגולים שהיה ממוצא מערבי וגלה למצרים. עוד ציין שהיה בית ספר בהנהלת גב' אנני לנדוי?1945- לכלל הגולים, לנדוי הייתה מנהלת ביה"ס אולינה דה-רוטשילד בירושלים.
הערת המחבר: דוד הרוש נולד בירושלים ושימש שוטר במשטרה הבריטית. עדותו אצל סולי שרביט, עקיבא אזולאי איש ירושלים, ירושלים ,1987 עמ' .21-20 וראו רשימות פליטים שבהן מופיעים מחנות אלו ומקומות אחרים שבהם התאכסנו העולים, כמו בתי מלון. ברשימות הופיעו פליטים שנתמכו כספית, ובהם המערבים שלמה עבו -שימש מורה-, ונשים מירושלים – זהרא הרוש ושני ילדים – סך כל הנפשות במשפחתה ארבע; קלארה מיימראן וילד אחד; ימנה מלכה וילד -שתי נפשות-; חנה עבו ושישה ילדים ומרים טארבולס ושני ילדים -סך הכל ארבע נפשות במשפחתה-, הרשימות עובדו על ידי מתילדה טאג'ר ב5- בדצמבר Tagger M., IGS, Eretz Israel Jewish Refugees in Alexandria (1915) :מתוך .
הרב דוד אזולאי: מקובל וחכם שהגיע מעמק האוריקה וממראכש, עלה לארץ ישראל ב,1906- שימש חכם ורב בעדה המערבית ביפו ולימד בתלמוד תורה של המערבים בירושלים העתיקה. הוא נקבר ליד קבר אבשלום בנחל קדרון, אך קברו לא נמצא, ונראה שהושחת כליל ונעלם ממקומו בתקופה בימי שלטון הירדנים במזרח ירושלים 1967-1948. שנת הולדתו נקבעה על-ידי חישוב הולדת בנו עקיבא ב,1913- כאשר הרב דוד היה בין 89 ועוד 7 שנים עד יום פטירתו – סך הכל 96 שנים.
אברהם אבושדיד: אביו רחמים שלמה, מראשוני העולים ה"מערביים" מארצות צפון-אפריקה, ממנהיגי עדת המערבים שהניח את היסוד לבתי ההקדש שלה ליד שער יפו. אברהם למד בבית-הספר של "כל ישראל חברים", בבית הספר התיכון של הגרמנים, ואחר כך למד רפואה באוניברסיטה באיסטנבול והיה מראשוני ילידי הארץ שהוסמכו בתואר דוקטור לרפואה. חזר לירושלים ונתקבל לרופא בבית-החולים "משגב לדך", וזמן מה היה רופא גם בבית-החולים הגרמני. בראשית מלחמת העולם הראשונה הוכרח לצאת מהארץ בגלל אזרחותו הצרפתית, ירד מצרימה ופעל שם במסירות בריפוי ובשמירת הבריאות של גולי ארצנו. אחרי המלחמה חזר ארצה והתיישב ביפו והיה רופא פרטי. (עד כאן)
חלק מתרבותם הרוחנית של הגולים המערביים היה ביקור בקברי צדיקים, והם נהגו לערוך זיארה -ביקור- בקברו של הרב יעקב אבוחצירה 1880-1808 בתום המלחמה שבה משפחתו של הרוש לירושלים העתיקה.
רבנים מערבים שגלו לנֹא-אמון Amon-No במצרים דרשו לפני היהודים במועדי ישראל. הרב מרדכי עזראן 1938-1872 , מגולי ירושלים, ציין את דרשתו לכבוד ל"ג בעומר:
בשנת התרע"ה כשהיתה המלחמה העולמית לתקפ"ץ [לתקום פעמיים צרה] וגלינו מעה"ק [מעיר הקודש] לנא אמון [אלכסנדרייה] ביום ל"ג לעומר בקשו ממני לומר איזה גרגרים של ד"ת [דברי תורה] התחלתי ואמרתי מורי ורבותי! היום הזה קדוש ונורא שהוא יום מנוחתו של גדול אדונינו הרשב"י [הרב שמעון בר יוחאי] זיע"א ]זכרו יגן עלינו אמן] אשר כבר נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות אותו יום טוב משתה שמחה וששון.
היהודים המערבים בארבע ערי הקודש ממלחמת העולם הראשונה עד תום השלטון
הבריטי -1948-1914-משה עובדיה-הרקע ההיסטורי-ארץ ישראל ויהודיה.
עמוד 29
כתיבת תגובה