משנתו הקבלית–מוסרית של רבי יעקב איפרגאן- עמרם בן ישי

בס"ד

משנתו הקבלית–מוסרית של רבי יעקב איפרגאן

חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה "

מאת :

עמרם בן ישי.

המחלקה לפילוסופיה יהודית.

רמת גן סיוון תשפ"ו

הוגש לסנט של אוניברסיטת בר-אילן

באדיבותו של עמרם בן ישי

תקציר

מחקר זה בוחן את משנתו הקבלית-מוסרית של רבי יעקב איפרגאן, רי"א. תהליך כתיבתו היה עבורי מסע אישי, רוחני, דתי ואמוני. במהלכו עלו שאלות יסוד כגון: בחירה חופשית והשגחה, התשובה ויכולת האדם לעשות שינוי משמעותי בחייו, הסיבות לקיומו של הרע ומקומו של האדם בעולם ותכליתו .

החלק הראשון בעבודה הוא סקירה על רי"א, כתביו ומקורותיו הקבליים, על הקבלה במרוקו ועל חבורת תארודנט שפעלה בדרום המדינה, ועל תורת האלוהות, תורת האדם ותורת ההאצלה של הספירות .

החלק השני עוסק בבחירה החופשית, בתשובה, בתורת הרע, בעבודת האדם הכוללת את עבודת המידות, עבודת הייחוד, עבודת המחשבה, תורת הסוד, תפיסת המוות, השכינה, הצדקה והצדיק .

עבודת הייחוד היא ליבת משנתו הקבלית–מוסרית של רי"א, היא הערך המרכזי בעבודת האדם, ואליה כפופים ערכי-משנה מוסריים, כמפורט בעבודה זו .

משנתו הקבלית-מוסרית של רי"א מבוססת על כתביו פרח שושן, פירוש קבלי על מסכת אבות ומנחה חדשה",

פירוש קבלי על התורה, והם ספרי הבסיס בעבודה זו . פירושו למסכת אבות שם דגש על עבודת המידות, על עמידת האדם מול האל, מול האחר והסביבה ומול עצמו . עיקרון קבלי בסיסי במשנתו של רי"א הוא , שכל פעולה של האדם בעולם פועלת על העולמות העליונים, ודרכה הוא עושה את עבודת הייחוד בין הספירות. פעולה זו היא העבודה התיאורגית הנעשית על ידי קיום מצוות, תפילה, עבודת המידות ועשיית חסד.

בהקשר לפירושו הקבלי של רי"א על מסכת אבות פרח שושן חשוב להבהיר, כי קדם לפירוש זה פירושו הקבלי של רבי דוד בן יהודה החסיד במאה השלוש-עשרה, שהיה קצר הרבה יותר מפירושו של רי"א [פירוש זה הודפס לאחרונה בשנת 2008 מכתב יד של הספרייה בניו יורק]. בעבודתי אראה כי רי"א לא נחשף ככל הנראה לפירוש זה, שלא היה מוכר בתקופתו בצפון אפריקה וגם לא במקומות אחרים. פירושו גם אינו מופיע בפירושים על מסכת אבות של רבי שמואל דה אוזידה, מתלמידי האר"י, בספרו מדרש שמואל שהיו ידועים עד תקופתו בסוף המאה השש-עשרה. אפשר אם כן להניח כי פירושו הקבלי של רי"א למסכת אבות מהווה חידוש בעולם הקבלה של צפון אפריקה וציון דרך לפירושים הקבליים על מסכת אבות.

חלק ראשון – בפרק הראשון מובאת סקירה קצרה של מקורותיו הקבליים ומשנתו הקבלית של רי"א . זאת כדי לתת תמונה קצרה ותמציתית על השקפתו הקבלית תוך התייחסות למונחים קבליים כמו האינסוף, עשר הספירות, ספירת הכתר ומקומה במערכת הספירות, לקשר בין האינסוף והספירות שבספרות הקבלית נקרא "עצמות וכלים", לשמות האל ותאריו שדרכם האינסוף מנהיג את הספירות והעולם, לספירות הנגלות ול ספירות הנעלמות והקשר ביניהם, לצורך בשינויים בספירות כדי לאפשר שכר ועונש ובחירה חופשית שיש בהם יסוד של שינוי והיפוך. כמו כן מובאת התייחסות למשמעות ם של ההיפוכים והשינויים המשתקפים בתפיסתם של ר' מאיר אבן גבא י  ורי"א באשר לעצם קיומה של בחירה חופשית והשגחה, ומה הם התנאים שעל האדם לעמוד בהם בעבודה הרוחנית כדי להגיע להשגות בתורת הסוד, שהן אבן דרך בהגעה לתכלית שהיא עבודת הייחוד והתיקון.

הערת המחבר:רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי 1540-1480( לערך) היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד , מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה". נולד בספרד וגלה בילדותו מספרד בשנת 1492 , התיישב ככל הנראה בטורקיה ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים העוסקים בתורת הקבלה בהם גם פיתח תאוריות משלו.

 בפרק השני אני דן במצב הכלכלי-חברתי במרוקו, בראשית ההתיישבות היהודית שם שהחלה עוד בתקופת בית ראשון, בשושלות השונות ששלטו במרוקו שמקורן ערבי או ברברי – השושלות הווטסית והסעידית והשושלת העלווית שעדיין שולטת במרוקו. בפרק זה נדון הכיבוש הערבי במאה השביעית וכיצד הכיבוש הערבי, חילופי השלטון ומאבקי הירושה השפיעו על מצבם של יהודי מרוקו; על מעמדם של היהודים בעקבות הכיבוש הערבי -אסלאמי כבני חסות – בערבית "אהל אל דימה" או "דימים", ועל תנאי חייהם ומעמדם המשפטי והחברתי כבני חסות המקבלים הגנה מהשלטון בתמורה לתשלום מס ה"ג'זיה", ועמידה בהגבלות משפילות ומבזות .

משנתו הקבלית–מוסרית של רבי יעקב איפרגאן- עמרם בן ישי

חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה "