מורשת יהדות מרוקו

ר^, דוד בוזאגלו: נולד בסידי־רחאל בשנת תרס״ב להוריו ר׳ שלום ורחל. בצעירותו למד את רזי המוזיקה האנדלוסית במראכש, אצל המלומד הגדול ר׳ חיים עטאר. בגיל שש עשרה בערך עבר לקזבלנקה, שם למד אצל ר׳ אברהם אביטבול ממראכש, שלימד תקופה קצרה בעיר זו. בגיל עשרים בערך לימד עברית בקזבלנקה בחברת ׳מגן דוד׳. עסק גם בהגהת ספרים. בשנת תש״ס איבד את ראייתו. בימים אלו נודע למלומד הגדול ביותר במוזיקה האנדלוסית- מרוקאית, וגם במוזיקה המצרית והתוניסאית היו לו יד ושם. בהשפעתו צברה מסורת הבקשות של מוגאדור ומראכש, שנדפסה בקובץ ׳שיר ידידות׳ (מראכש תרפ״א), אהדה רבה, וכך הפכה עד לימינו לעיקרית שבמוזיקה המרוקאית תוך כדי שהיא משכיחה מסורות אחרות, כדוגמת המסורת המכנאסית שכונסה בקובץ ׳ישמח ישראל בעושיו׳(מקנאס תרצ״א). בשנת תשכ״ה עלה לארץ. התגורר בקרית־ים. תלמידיו ושומעי־לקחו התקבצו סביבו, וכך בימים שבהם שקעה המסורת של יהודי מרוקו בא ר׳ דוד והקימה משפלות. נפטר ב־כ״ג אב תשל״ה ונקבר בקרית־ים.

על אף שר׳ דוד כמעט ולא החשיב את שירתו, ראו בה תלמידיו יצירה מופלאה. לאחר פטירתו נעשו מאמצים מרובים על ידי תלמידיו לאסוף את שיריו. הודפסו כמה קבצים ובהם שירתו של רד״ב, ביניהם: ר׳ יוסף יפרח, ׳יגיל יפרח׳, חיפה תש״ם; ר׳ מאיר אלעזר עטיה, ׳שירי דודים השלם׳ [במהדורות רבות]; ר׳ עמרם אדרעי, ׳מזמור לדוד׳, ירושלים תשנ״א.

ר׳ מאיר בוסקילא: נזכר בסדר חשבון(עמ^׳ 56): ׳חזן מאיר בוסקילה (ש[י]לם במראכש)׳. נזכר גם בכת״י ששון ב (44א).

ר׳ משה ביטול: נזכר בסדר חשבון (עמ^׳ 55): ׳חזן משה ביטול (ש[י]לם פי תגאנא)׳. כנראה ׳ביטול׳ הוא כינויו שהיה רווח, או זה קיצור משם המשפחה אביטבול. [הסוגריים במקור. ׳שלם פי תגאנא׳ פירושו שילם בתגאנא. כלומר ששילם הכסף בכפר זה.]

ר׳ משה ביטון: בכת״י ששון ב (44א) נכתב שמונה לגבאי קופת ׳מולאי יגי׳ בבית הכנסת ׳בן־יזר.

ר' אברהם ביטון: חידושים משמו בספר לקח טוב, יתכן שהוא מסידי־רחאל.

ר׳ יצחק דאבילה: קבור ליד סידי־רחאל. היו משתטחים על קברו.

ר׳ שלמה דהאן: אביו של ר׳ מאיר. מוזכר בסדר חשבון(עמ^׳ 56): ׳סי׳ שלמה דהאן ויעקב אחיו הי״ו(שלחו מן אנזאל)׳.

ר׳ מאיר דהאן: ב״ר שלמה ואיזה. למד בישיבת ר׳ יעקב דהאן במראכש. שימש כשוחט. לו חמש בנות ובן בשם ר׳ שלמה.

ר^, אברהם ואזאנא: בשני שטרות ממראכש מוזכר בתואר החכם השלם. בניו: ר׳ אליעזר, ר׳ חביב ור׳ רחמים.

ר^, אליעזר ואזאנא: ב״ר אברהם הנ״ל. נולד בסידי־רחאל ועבר למראכש, בה היה לאחד מראשי ועד הקהילה.

שימש כמנהל מוסדות ׳אוצר התורה׳ במראכש. היה גם מפקח על סדרי הלימוד בישיבת ׳אוצר התורה׳ בעיר. אביא כאן תיאור קצר שכתב ר׳ רפאל עבו על ביקורו במראכש והקמת תלמוד תורה ׳אוצר התורה׳ בעיר. הוא מספר על אסיפה שכונסה עם רבנים ואישים חשובים מהעיר, יושב ראש האסיפה הכריז שכל מי שרצונו לדבר יבקש רשות, ור׳ רפאל נבחר לפתוח בדברים. וכן מתאר הוא את נאומו:

םובקשו ממני לפתוח המסיבה, ודברתי אני בהתעוררות רבה על מרכש בעבר שהיתה עיר מלאה רבנים וגדולי עולם וממרכש היתה התורה יוצאת לכל העולם, וכעת בעונותינו התורה מתמעטת ומס׳ תלמידים נמצאים, האם זה נכון..,ודברתי על הרבנים שמתו ומרב ההתפעלות הורדתי דמעות         ורב הקהל התרגש והוריד דמעות מרב התרגשות. כשגמרתי יצחק אלמליח קם ואמר אני קרבן ואשתי ובני קרבן לאוצר התורה, ואמר זה בהתפעלות גמורה… ואחר כך דבר ר׳ אליעזר וזאנה ת״ח חשוב ועשיר דבר באופן חשוב והסביר את מעלתנו שאנחנו מחזירים העטרה ליושנה.

היה גזבר עול קופות תתסד נמראכש. תרם לצורך הדפסת ספרים רבים.“‘ תרם ל'בית חנוך־יתומים הכללי׳ בירושלים. ר חנניה דרעי מספר על תרומה גדולה שהעניק לו ר' אליעזר בעידוד ר יוסף משאש.- עסק בהדפסת ספרים לצורך הציבור. תלמיד חכם ודרשן. היה לו בית כנסת במראכש ברחוב ׳לפנדק לוצטי׳. לפרנסתו הפעיל טחנת קמח.

נפטר ב־י״א סיון תשי״ז ונקבר בהר הזיתים בירושלים. ר׳ חיים שושנה כתב קינה לזכרו. נשא לאשה את בתו של ר' יוסף פינטו. בניו: שמעון, אברהם ואסתר.

ר׳ חביב ואזאנא: ב״ר אברהם הנ״ל. נפטר ב־כ׳ שבט תשל״ב. בנו כתב קינה לזכרו. גם ד חיים שושנה כתב שתי קינות לזכרו. בניו: ד אברהם ור׳ חיים.

קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-רבני הכפר

עמוד 59

אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה

החכם השלם הוא ספר ייחודי המקיף את דמות ההוד של אחד מגדולי ההוגים של יהדות צפון-אפריקה בדור האחרון, רבי יוסף משאש זלה״ה שפעל באלג׳יריה מרוקו ובישראל במחוז חיפה.

רבי יוסף משאש, פוסק הלכה נועז,סופר, משורר,דקדקן, היסטוריון,אומן העיטור ואיש המליצה, מתגלה בספר זה בפרופיל נרחב של תעצומות נפש בתפר העדין המצוי בין איש המסורת העתיקה אל מול דמות החדשן המכיר לעומק את אתגרי המודרנה והשעה. המפגש בספר עם דמותו המופלאה נוסך המון אמונה בהתמודדות עם מסע החיים. בקריאת הספר עולה לפנינו תמונת חכם שעולמו הקיף מרחבים מעוררי השתאות, מעיין נביעה בלתי נדלה הנותן מים חיים של תורה, הגות, מחשבה, הלכה וציונות. אישיות המכילה מנעד רחב של מרחבים רוחניים תרבותיים וחינוכיים. החכם השלם.

אלעד פורטל – סופר וחוקר יהדות ספרד המתמחה בפסיקת ההלכה ובמסורת המנהגים של יהדות צפון־אפריקה. איש חינוך, מרצה בישיבות, מכינות ומדרשות מגוונות ברחבי הארץ. כתב וההדיר ספרי הגות והלכה של חכמי יהדות המגרב. ר״מ ומנהל תיכון בישיבת אמי״ת אשדוד.

מבוא

לדמותו של הגאון רבי יוסף משאש זצוקלה״ה

מאת הרב פרופ' שלמה טולידאנו שליט״א

החכם ר׳ אלעד פורטל תיאר בכישרון רב את תולדות חייו, את דמותו, את פעלו ואת השקפת עולמו של אחד השרפים שהכירה קהילת מכנאס בסוף ימיה – הלא הוא מו״ר הנשר הגדול הגר״י משאש זצוקלה״ה. ר׳ אלעד עשה זאת ע״י חקירה מצויינת של חיבורי הרב וע״י ליקוט עדויות ממשפחת הרב ומכריו. ברצוני במבוא זה, לתאר את הרב, מתוך חוויותי האישיות בימי ילדותי. תיאור זה יוסיף מימד לספרו הקדוש של ר׳ אלעד פורטל – מימד חוויתי – שכן לא דומה מראה עינים למשמע אזנים.

מלאך ה' צבאות

ובכן, זכורני כי כאשר הלך הגר״י משאש ע״ה ברחוב, הוא השרה הוד והדר על כל הרובע היהודי. הוא היה הולך בנחת, פניו לוהבות, זקנו הלבן על גלימה בהירה, היה כשלג בראש ההר. הכובע האגדי חום בהיר מוקף למעלה בסרט אדום, דמה לענן ה׳ השורה על המשכן. מלאך משמים הילך ברחובות האור. כל הולכי הרגל נזהרו לא להימצא בארבע אמותיו. כולם שמרו על מרחק, מרחק של כבוד ויראה. ואנחנו הילדים הקטנים היינו רצים לתפוס את ידו הימנית ולנשק אותה בלהט. והיה מניח את ידו על ראש כל ילד ואומר לו: ״ברוך תהיה״. חשנו כי השכינה שוכנת בתוכנו.

היה לנו עוד רב, עוד מלאך משמים. זה היה הרה״ג ר׳ רפאל ברוך טולידאנו זצוקלה״ה. נשמתו היתה חצובה מתחת לכסא הכבוד. כולו אמר קודש. אך שונים היו שני המלאכים האלה: הגר״ר ברוך טולידאנו היה נמרץ, רץ, בוער, והגר״י משאש היה שלו, שקט, רגוע; האחד עמוד האש והשני עמוד הענן; האחד משה רבנו והשני אהרן הכהן; ושני המלאכים ביחד ריחפו על קהילת מכנאס, ותהי עדת ה׳ כקדושים אשר בארץ המה, ואשר כל חפץ ה׳ בם.

דרשותיו בבית הכנסת החדש ברובע החדש

עוד תמונה שהותירה בי רושם עז – תמונת דרשותיו של הרב בשבת לפני תפילת מנחה. לפי מה ששמעתי על בן איש חי ע״ה, מדובר בתופעה דומה. זה היה בית הכנסת הכי גדול במכנאס. שעה לפני הזמן, אנשים הצטופפו בבית הכנסת. רבים ידעו מראש כי אין עוד מקום, ותור ארוך של אנשים נושאי כסאות השתרך ברחוב שליד בית הכנסת. וגם זה לא הספיק. אחרי שהרב נכנס, התחילו אנשים לצבוא על הפתח. ופתח בית הכנסת היה רחב. זה היה למעשה שער. אך הפתח נסתם מרוב עם. ואנשים השתרכו ברחוב, ועמדו בחלונות.

הרב נכנס, רחש בקהל, דומיה משתררת, תפילת מנחה.

הרב עומד לפני התיבה, מתח באויר, כולם דרוכים לעבר פני המלאך. הרב מתחיל לדבר: ברשות מורי ורבותי! כל הציבור ענה: ברשות שמים! הרב: קהל קדוש ונכבד! הוא אומר את הנושא ומדקלם סוגיה שלמה של גמרא בעל-פה. אח״כ הוא מתחיל לפרש אותה. אחרי כחצי שעה, הרב מתחיל לספר סיפור. דממת הס נזרקה בחלל. הסיפור מותח. וכשיוצאים מבית הכנסת, הציבור הרב גודש את הרחוב, ועיניו של כל אחד מתקשות עדיין להתרגל לאוירה של הרחוב. כאילו יצאו מקודש הקדשים.

החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה-אלעד פורטל

עמוד 10